בדיקות גנטיות - סקר לנשאות מחלות תורשתיות
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 15:55, 16 בנובמבר 2024 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (10:31, 29 בינואר 2026) (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) (←מחלות ייחודיות לפי מוצא בישראל) |
||
| (21 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
| == סוגים של בדיקות סקר לנשאות של מחלות תורשתיות ואיפה ניתן לבצען? == | == סוגים של בדיקות סקר לנשאות של מחלות תורשתיות ואיפה ניתן לבצען? == | ||
| - | 1. בדיקת סקר נשאות המבוצעת בסל. בישראל, החל מ-15.11.24 התעדכנה הבדיקה הזו בישראל, והיא כוללת היום ביהודים כ-130 מחלות. הנשאות נבדקת ביטת מוטציות שכיחות שנמצאו במוצאים השונים. | + | 1. '''בדיקת סקר נשאות המבוצעת בסל'''. בישראל, החל מ-15.11.24 התעדכנה הבדיקה הזו בישראל, והיא כוללת היום ביהודים כ-130 מחלות. הנשאות נבדקת ביטת מוטציות שכיחות שנמצאו במוצאים השונים. |
| - | 2. בדיקות סקר מורחב פרטי - מבוצע רק במרפאות פרטיות מפאת איסור הבדיקה בקופה. | + | 2. '''בדיקות סקר מורחב פרטי''' - מבוצע רק במרפאות פרטיות מפאת איסור הבדיקה בקופה. כיום 2 אופציות שונות לבדוק את הנשאות של מחלות תורשתיות בצורה מורחבת (בנוסף לבדיקות הבסיסיות המבוססות על מוטציות שכיחות במוצאים השונים בישראל שנערכות בסל): |
| - | + | == סוגים של בדיקות סקר נשאות מורחב למחלות תורשתיות ואיפה ניתן לבצען? == | |
| - | + | '''א.''' '''בדיקת סקר מורחב סטנדרטי''' שבה משתמשים בעולם הרחב ובה נבדקות יותר מ-450 מחלות גנטיות קשות הכי נפוצות (מקרב אלפי מחלות תורשתיות שיש) בשיטה של ריצוף בטכנולוגיות החדשות - הבדיקה זוגית. '''[[סקר גנטי לנשאות מחלות תורשתיות - סקר מורחב]]'''. | |
| - | + | '''ב. בדיקה חדשה:''' '''בדיקת [[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]] או ריצוף גנומי''' - בבדיקה זו עוברים 2 בני הורים המתכננים היריון [[ריצוף גנומי]] או [[ריצוף אקסומי]] ומקבלים דוח של מספר מצבים רפואיים חשובים שלא נכללים בסקר המורחב שנערך עד כה. זוהי בדיקת הנשאות הכי מקיפה (כל אלפי המחלות התורשתיות הידועות), הכי מקיפה וכוללת מספר מצבים תורשתיים במנגנונים שונים והיא הכי כדאית בהתחשב במה שניתן להפיק ממנה. | |
| מידע נוסף על איך ואיפה ניתן לבצע '''לחץ על הקישור:''' [http://prof.mshohat.com] או באתר "בדיקות גנטיות": [http://בדיקותגנטיות.com] | מידע נוסף על איך ואיפה ניתן לבצע '''לחץ על הקישור:''' [http://prof.mshohat.com] או באתר "בדיקות גנטיות": [http://בדיקותגנטיות.com] | ||
| + | == מה הייתרון בסקר מורחב פרטי לעומת הסקר המבוצע במסגרת הסל (משרד הבריאות): == | ||
| - | + | במסגרת התכנית הארצית של משרד הבריאות לגילוי נשאים למחלות תורשתיות, מוצעות מ-15.11.24, ללא עלות, בדיקות למספר מחלות נפוצות בעידות השונות בישראל (רשימת המחלות הנבדקות הלכה והתגברה עם השנים והיגיעה לסקר שביהודים במוצאים השונים כולל כ-130 מחלות) - ראה פרוט תחת הלינק: [[בדיקות גנטיות - סקר לנשאות מחלות תורשתיות]]. | |
| + | |||
| + | - אולם הבדיקה שבסל מוגבלת רק למספר מוגבל של מחלות ובשיטה המאפשרת לגלות את הנשאות הקיימת באדם מסויים רק אם הנבדק מעידה (מוצא אתני) שהפגם הגנטי רלוונטי לאותה עידה. בפועל, בסקר של משרד הבריאות נכללות כ-130 מוטציות ביהודים, '''ומתוכם רק 4-30 הינן רלוונטית לזוג הספציפי (באשכנזים עד 30 ובשאר העדות רק בודדות).''' לא רק זאת, בסקר המבוסס על מוטציות שכיחות בעידה מסויימת נותר סיכון שארי לכל מחלה בה אחד מבני הזוג נשא למחלה מסויימת שמשאירה דאגה מסויימת בזוג. | ||
| - | + | לכן סקר רחב (שאינו בסל), המבוסס על ריצוף (NGS) של הגנים, בין אם הוא רק 466 מחלות (ראה: '''[[סקר גנטי לנשאות מחלות תורשתיות - סקר מורחב]]''') ובין אם הוא של אלפי מחלות (כמו בסקר מבוסס על ריצוף אקסומי המפורט בדף זה) הינו מקיף בעשרות מונים וגם אינו משאיר סיכון שארי מדאיג. במקרה של ריצוף אקסומי היתרונות עוד רבים הרבה יותר כיון שזה מאפשר לבדוק מנגנוני מחלה רבים אחרים וגם משמש לבדיקות עתידיות של העובר בהיריון וגם של בני הזוג עצמם. | |
| - | + | ||
| + | '''אין כל ספק שסקר מורחב יותר ככל שניתן, וזה שמבוסס על ריצוף אקסומי המפורט להלן בפרט, בעל עדיפות ניכרת על הסקר המוגבל שבסל.''' | ||
| == רקע על המניעה של מחלות גנטיות על ידי בדיקות סקר לנשאות: == | == רקע על המניעה של מחלות גנטיות על ידי בדיקות סקר לנשאות: == | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
| בדיקות סקר מוצעות היום לזוגות בהריון דוקא במשפחות בהן אין מקרים עם המחלות הגנטיות האלו. המלצות לגבי איזו בדיקה יש להכליל בבדיקות הסקר נקבעים ומעודכנים ע"י איגוד הגנטיקאים וההמלצות מתבססות על שכיחות המחלה (והנשאים למחלה) בקבוצות האתניות של הזוג, חומרת המחלה (שאין לה טיפול), פשטות ועלות הבדיקה, מידת ה"כיסוי" של הבדיקה (איזה אחוז מהזוגות שבסיכון יתגלו בבדיקה), היכולת להמשיך ולבדוק את קיום המחלה בעובר במהלך ההריון אם ימצאו בני הזוג נשאים ועוד. | בדיקות סקר מוצעות היום לזוגות בהריון דוקא במשפחות בהן אין מקרים עם המחלות הגנטיות האלו. המלצות לגבי איזו בדיקה יש להכליל בבדיקות הסקר נקבעים ומעודכנים ע"י איגוד הגנטיקאים וההמלצות מתבססות על שכיחות המחלה (והנשאים למחלה) בקבוצות האתניות של הזוג, חומרת המחלה (שאין לה טיפול), פשטות ועלות הבדיקה, מידת ה"כיסוי" של הבדיקה (איזה אחוז מהזוגות שבסיכון יתגלו בבדיקה), היכולת להמשיך ולבדוק את קיום המחלה בעובר במהלך ההריון אם ימצאו בני הזוג נשאים ועוד. | ||
| - | + | די לבצע בדיקת נשאות פעם אחת בלבד ולהתייחס אליה בכל ההריונות. אולם '''יש לבצע עידכון מידע בכל היריון מחדש בכדי לראות שלא נוספו מחלות חדשות שלא נכללו בעת ביצוע הבדיקות בעבר.''' | |
| - | + | ||
| - | די לבצע בדיקת נשאות פעם אחת בלבד ולהתייחס אליה בכל ההריונות. אולם '''יש לבצע עידכון | + | |
| - | + | ||
| - | + | ||
| לגבי אוכלוסיה לא יהודית ראה: '''[[בדיקת סקר לאיתור נשאות ומניעת מחלות גנטיות באוכלוסייה הלא יהודית בישראל]]''' | לגבי אוכלוסיה לא יהודית ראה: '''[[בדיקת סקר לאיתור נשאות ומניעת מחלות גנטיות באוכלוסייה הלא יהודית בישראל]]''' | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
| '''''מהי חשיבות הבדיקות הללו?:''''' | '''''מהי חשיבות הבדיקות הללו?:''''' | ||
| - | בדיקות אלו חשובות ומיועדות דוקא כשאין במשפחה חולים במחלות גנטיות (לכן הבדיקות נקראות בדיקות סקר). בבדיקות אלו אחת לכ-100 משפחות ללא שום סיפור משפחתי ימצאו שני בני הזוג נשאים לאותה מחלה והם נמצאים בסיכון גבוה (25%) ללדת ילד עם מחלה גנטית קשה - ואז זה יוכל להיבדק במי שפיר בכל הריון בכדי להבטיח ילד בריא ממחלה זו. | + | בדיקות אלו חשובות ומיועדות דוקא כשאין במשפחה חולים במחלות גנטיות (לכן הבדיקות נקראות בדיקות סקר). בבדיקות אלו אחת לכ-50-100 משפחות ללא שום סיפור משפחתי ימצאו שני בני הזוג נשאים לאותה מחלה והם נמצאים בסיכון גבוה (25%) ללדת ילד עם מחלה גנטית קשה - ואז זה יוכל להיבדק במי שפיר בכל הריון בכדי להבטיח ילד בריא ממחלה זו. |
| מהנתונים של משרד הבריאות: בישראל מגלים ומונעים לידתם של פי 3 יותר חולים במחלות גנטיות קשות הנבדקות בסקר זה מאשר מגלים ומונעים מקרים של תסמונת דאון - לשם גילוי של תסמונת דאון אישה מבצעת האישה בהיריון בדיקות רבות כמו שקיפות עורפית, בדיקות דם בשליש 1 ובשליש 2, סמנים רכים באולטרה סאונד, ואפילו מי שפיר - וזה לא תורם אפילו 1/3 מהתרומה של בדיקות הסקר לנשאות!! וזה עוד בעת שההיענות של האוכלוסיה לא טובה!!! | מהנתונים של משרד הבריאות: בישראל מגלים ומונעים לידתם של פי 3 יותר חולים במחלות גנטיות קשות הנבדקות בסקר זה מאשר מגלים ומונעים מקרים של תסמונת דאון - לשם גילוי של תסמונת דאון אישה מבצעת האישה בהיריון בדיקות רבות כמו שקיפות עורפית, בדיקות דם בשליש 1 ובשליש 2, סמנים רכים באולטרה סאונד, ואפילו מי שפיר - וזה לא תורם אפילו 1/3 מהתרומה של בדיקות הסקר לנשאות!! וזה עוד בעת שההיענות של האוכלוסיה לא טובה!!! | ||
| - | |||
| - | עוד ראייה לחשיבותן של הבדיקות מתקבלת מהעובדה הבאה: יהודים חרדים משתמשים בבדיקות אלו ב-99% היענות - הם עוברים את הבדיקות לפני הפגישה עם בת הזוג . אצל ערבים מממן משרד הבריאות בדיקות סקר ייחודיות למגזר לפי המחלות הנפוצות בכפרים הספציפים. | ||
| - | |||
| - | מאידך, דוקא אצל הזוגות החילוניים, שמעוניינים יותר מכולם במניעת מחלות גנטיות קשות, ושהמימון מגיע מהביטוח המשלים, ההיענות לא מספקת - רק 50% מהם מבצעים את הבדיקות. הסיבה היא בעיקר תדמיתית - הם לא מקבלים מידע נכון, והרבה מהם מוטעים בגלל תפיסה לא נכונה של המשמעות של הבדיקות האלה, חוסר הדגשת חשיבות הבדיקה מצד הרופאים ומידע מוטעה בצ'טים. | ||
| == מה אם אותרו 2 בני הזוג נשאים (ובתסמונת ה-X השביר מספיק שהאישה נשאית)? == | == מה אם אותרו 2 בני הזוג נשאים (ובתסמונת ה-X השביר מספיק שהאישה נשאית)? == | ||
| שורה 55: | שורה 51: | ||
| את הבדיקות מומלץ לבצע לפני היריון אולם ניתן לבצעם גם בשבועות ההיריון הראשונים. | את הבדיקות מומלץ לבצע לפני היריון אולם ניתן לבצעם גם בשבועות ההיריון הראשונים. | ||
| - | |||
| - | == 2 השיטות לבדיקת סקר לנשאות של מחלות תורשתיות: == | ||
| - | |||
| - | קיימות 2 שיטות עיקריות בישראל: | ||
| - | |||
| - | 1. מחלות הנבדקות לפי מוצא אתני. הן ביהודים והן בלא יהודים - ניתן לקבל בדיקות מתאימות בתחנות מידע גנטי בקופות או במכונים הגנטיים בארץ באמצעות תכנה הנקראת גנומטר. | ||
| - | |||
| - | 2. בטרייה מרחבת בה מבוצעת ל-2 בני הזוג במקביל את הבדיקות להמחלות רבות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית. מדובר '''ב"[[סקר מורחב לאיתור בני זוג נשאים למחלות תורשתיות]]"''' של המחלות שנשאות לשינוי בהם נפוצה באוכלוסייה במוצאים השונים בישראל. הבטריה של הבדיקות מכסה מעל 120 מחלות כאלה, ובכל מחלה מגוון רחב במיוחד של המוטציות המשמעותיות שרלוונטיות. בני הזוג מקבלים תשובה משותפת. לעיתים קרובות אחד מבני הזוג יימצא נשא למחלה מסויימת אבל בן הזוג השני לא יהיה נשא - אלו בעצם לא צריכים לדאוג. הזוג ייקרא לייעוץ ובדיקות רק כששני בני הזוג נשאים לאותה המחלה!. השיטה מאפשרת שיעור גילוי כפול של מחלות גנטיות קשות מזה שמבוצע בשיטה בסעיף 1. בנוסף, היא מאפשרת לזוג לקבל יחד תשובה ללא המתח הנדרש בהמתנה להשלמת הבדיקה בבן הזוג לאחר שהראשון שנבדק קודם נמצא נשא. בדיקה זו מבוצעת כיום רק בבית חולים בלינסון עם ייעוץ במקום. | ||
| == בדיקות סקר לנשאות של מחלות גנטיות בערבים, דרוזים, בדואים ונוצרים == | == בדיקות סקר לנשאות של מחלות גנטיות בערבים, דרוזים, בדואים ונוצרים == | ||
| שורה 68: | שורה 56: | ||
| באוכלוסייה שאינה יהודית ישנן מחלות גנטיות ששכיחותן גבוהה בכפר או יישוב מסויים. ידוע כיום על יותר מ-150 מחלות ייחודיות שניתן לבדוק אותן - לכל כפר או יישוב יש את המחלות האופייניות לו. על ידי הפעלת תכנית ארצית לסקר של כל כפר וכפר ניתן לאפשר זיהוי אותן זוגות בסיכון ללדת ילד עם מחלות אלו. | באוכלוסייה שאינה יהודית ישנן מחלות גנטיות ששכיחותן גבוהה בכפר או יישוב מסויים. ידוע כיום על יותר מ-150 מחלות ייחודיות שניתן לבדוק אותן - לכל כפר או יישוב יש את המחלות האופייניות לו. על ידי הפעלת תכנית ארצית לסקר של כל כפר וכפר ניתן לאפשר זיהוי אותן זוגות בסיכון ללדת ילד עם מחלות אלו. | ||
| - | + | כיום הסקר בודק אצל כל המשפחות ממוצאים אלו את כל המוטציות שנמצאו באוכלוסייה הערבית, דרוזית צרקסית ובדואית בישראל. רשימת המחלות לפי כפרים מפורטת בדך מידע נפרד: [[בדיקת סקר לאיתור נשאות ומניעת מחלות גנטיות באוכלוסייה הלא יהודית בישראל]]. | |
| - | + | ||
| - | רשימת המחלות לפי כפרים מפורטת בדך מידע נפרד: [[בדיקת סקר לאיתור נשאות ומניעת מחלות גנטיות באוכלוסייה הלא יהודית בישראל]]. | + | |
| - | == | + | == דוגמאות של מחלות תורשתיות מהיותר מוכרות (לא כולן נכללות בסקר המבוצע בקופה): == |
| '''''בדיקה לזיהוי נושאי הגן [[סיסטיק פיברוזיס]] (CF)''''' | '''''בדיקה לזיהוי נושאי הגן [[סיסטיק פיברוזיס]] (CF)''''' | ||
| שורה 419: | שורה 405: | ||
| הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא. | הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא. | ||
| - | |||
| - | == בדיקות סקר נוספות שאינן בקטגוריה של בדיקה מומלצת ושבכל זאת ניתן לשקול בחיוב לבצע: == | ||
| '''''בדיקה לזיהוי נושאי הגן ל[[אנמיה ע"ש פנקוני]] (פנקוני A ופנקוני C)''''' | '''''בדיקה לזיהוי נושאי הגן ל[[אנמיה ע"ש פנקוני]] (פנקוני A ופנקוני C)''''' | ||
| שורה 550: | שורה 534: | ||
| ראה גם : [[רשימת המחלות בעדות השונות ביהודים]] | ראה גם : [[רשימת המחלות בעדות השונות ביהודים]] | ||
| - | |||
| - | == בדיקות סקר קלות שלא בגדר מומלצות ושמוצעות לציבור: == | ||
| ''''' בדיקת מחלת [[גושה]] (Gaucher) ''''' | ''''' בדיקת מחלת [[גושה]] (Gaucher) ''''' | ||
| שורה 584: | שורה 566: | ||
| במשפחות בהן שני בני הזוג נמצאו נשאים (הפגם הגנטי הוגדר) ניתן לאפשר בדיקה גנטית ספציפית ואמינה בהריון או מיד אחר הלידה ולאפשר טיפול מוקדם מציל חיים שכה חיוני להתחיל אותו מוקדם. | במשפחות בהן שני בני הזוג נמצאו נשאים (הפגם הגנטי הוגדר) ניתן לאפשר בדיקה גנטית ספציפית ואמינה בהריון או מיד אחר הלידה ולאפשר טיפול מוקדם מציל חיים שכה חיוני להתחיל אותו מוקדם. | ||
| - | |||
| - | ==בדיקות סקר גנטיות שהוגדרו כלא מומלצות עקב נדירותן היחסית ואינן בשימוש שיגרתי בכל המכונים גנטיים: == | ||
| ''''' [[חסר אלפא-1 אנטי טריפסין|Alpha 1 antitrypsin]] (צורה Z)''''' | ''''' [[חסר אלפא-1 אנטי טריפסין|Alpha 1 antitrypsin]] (צורה Z)''''' | ||
| שורה 624: | שורה 604: | ||
| כל המחלות הללו מועברות ב[[הורשה אוטוזומלית רצסיבית]]: | כל המחלות הללו מועברות ב[[הורשה אוטוזומלית רצסיבית]]: | ||
| - | + | לצורך בדיקת מחלות המועברות בצורות אחרות יש לבצע '''סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי'''. | |
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
| == מחלות ייחודיות לפי מוצא בישראל == | == מחלות ייחודיות לפי מוצא בישראל == | ||
| שורה 640: | שורה 614: | ||
| סיסמה: N3aAGjTO | סיסמה: N3aAGjTO | ||
| - | + | רשימת מחלות ומוטציות מנובמבר 2024: | |
| - | + | 1 "CONE-ROD DYSTROPHY 3; CORD3/ RETINITIS PIGMENTOSA 19; RP19/STARGARDT DISEASE 1; STGD1" ABCA4 c.834delT | |
| - | + | 2 Progressive Familial Intrahepatic Cholestasis (PFIC) type II ABCB11 c.3268C>T | |
| - | + | 3 Hyperinsulinemic hypoglycemia, familial, 1 (PHHI/HHF1) ABCC8 c.4160_4162delTCT | |
| - | + | 3 Hyperinsulinemic hypoglycemia, familial, 1 (PHHI/HHF1) ABCC8 c.3989-9G>A | |
| - | + | 3 Hyperinsulinemic hypoglycemia, familial, 1 (PHHI/HHF1) ABCC8 c.2506C>T | |
| - | + | 4 ACYL-CoA DEHYDROGENASE, VERY LONG-CHAIN, DEFICIENCY OF; ACADVLD ACADVL c.799_802delGTTA | |
| - | + | 4 ACYL-CoA DEHYDROGENASE, VERY LONG-CHAIN, DEFICIENCY OF; ACADVLD ACADVL c.65C>A | |
| - | + | 4 ACYL-CoA DEHYDROGENASE, VERY LONG-CHAIN, DEFICIENCY OF; ACADVLD ACADVL c.1096C>T | |
| - | - | + | |
| - | + | 5 Spondyloenchondrodysplasia with immune dysregulation ACP5 c.325G>A | |
| - | + | 6 Combined Malonic and Methylmalonic aciduria ACSF3 c.1412G>A | |
| - | + | 6 Combined Malonic and Methylmalonic aciduria ACSF3 c.1411C>T | |
| - | - | + | |
| + | 7 ADAMTS2:Ehlers Danlos syndrome, type VIIC ADAMTS2 c.673C>T | ||
| + | |||
| + | 8 BFPP-Bilateral frontoparietal polymicrogyria ADGRG1 c.1167+3G>C | ||
| + | |||
| + | 9 AGL:Glycogen storage disease III AGL c.4455delT | ||
| + | |||
| + | 9 AGL:Glycogen storage disease III AGL c.3911dupA | ||
| + | |||
| + | 10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.997A>T | ||
| + | |||
| + | 10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.865C>T | ||
| + | |||
| + | 10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.584T>G | ||
| + | |||
| + | 10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.358+1G>A | ||
| + | |||
| + | 10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.33dupC | ||
| + | |||
| + | 10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.33_34insC | ||
| + | |||
| + | 10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.26C>A | ||
| + | |||
| + | 10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.121G>A | ||
| + | |||
| + | 11 ?Alopecia-mental retardation syndrome 1 Autosomal recessive AHSG c.950G>A | ||
| + | |||
| + | 12 LEUKODYSTROPHY, HYPOMYELINATING, 3; HLD3 AIMP1 c.292_293del | ||
| + | |||
| + | 13 APECED/APS1 AIRE c.47C>T | ||
| + | |||
| + | 13 APECED/APS1 AIRE c.254A>G | ||
| + | |||
| + | 14 ALDOB:Fructose intolerance ALDOB c.524C>A | ||
| + | |||
| + | 14 ALDOB:Fructose intolerance ALDOB c.448G>C | ||
| + | |||
| + | 15 Hypophosphatasia ALPL c.1348C>T | ||
| + | |||
| + | 15 Hypophosphatasia ALPL c.1171C>T | ||
| + | |||
| + | 16 Non ketotic hyperglycinemia (NKH),GLYCINE ENCEPHALOPATHY 2; GCE2 AMT c.125A>G | ||
| + | |||
| + | 17 Hereditary spastic paraplegia 50 AP4M1 c.203del | ||
| + | |||
| + | 18 DIABETES INSIPIDUS, NEPHROGENIC, AUTOSOMAL (DIABETES INSIPIDUS, NEPHROGENIC, TYPE II) AQP2 c.83T>C | ||
| + | |||
| + | 19 BARDET BIEDL SYNDROME 3, BBS3 ARL6 c.364C>T | ||
| + | |||
| + | 20 ?Webb-Dattani syndrome, 615926 (3), Autosomal recessive ARNT2 c.1000C>T | ||
| + | |||
| + | 21 Metachromatic leukodystrophy - MLD ARSA c.827C>T | ||
| + | |||
| + | 21 Metachromatic leukodystrophy - MLD ARSA c.542T>G | ||
| + | |||
| + | 21 Metachromatic leukodystrophy - MLD ARSA c.47G>A | ||
| + | |||
| + | 21 Metachromatic leukodystrophy - MLD ARSA c.465+1G>A | ||
| + | |||
| + | 21 Metachromatic leukodystrophy - MLD ARSA c.292_293delTCinsCT | ||
| + | |||
| + | 21 Metachromatic leukodystrophy - MLD ARSA c.211T>G | ||
| + | |||
| + | 21 Metachromatic leukodystrophy - MLD ARSA c.1136C>T | ||
| + | |||
| + | 22 Argininosuccinic aciduria ASL c.346C>T | ||
| + | |||
| + | 23 Asparagine Synthetase Deficiency ASNS c.1084T>G | ||
| + | |||
| + | 24 Canavan disease ASPA c.914C>A | ||
| + | |||
| + | 24 Canavan disease ASPA c.854A>C | ||
| + | |||
| + | 24 Canavan disease ASPA c.693C>A | ||
| + | |||
| + | 25 Ataxia-Telangiectasia; AT ATM c.7241_7244delAAGC | ||
| + | , c.6672_6680delGGCTCTACGinsCTC | ||
| + | , c.497del17514bp | ||
| + | , c.368del | ||
| + | , c.3576G>A | ||
| + | , , c.3245_3247delinsTGAT | ||
| + | , c.2284_2285delCT | ||
| + | , c.1339C>T | ||
| + | , c.103C>T | ||
| - | + | 26 Wilson disease ATP7B c.845delT | |
| + | , c.3784G>T | ||
| + | , c.3659C>T | ||
| + | , c.3651delGTTCTG | ||
| + | , "c.3649_3654delGTTCTG" | ||
| + | , c.3551T>C | ||
| + | , c.3451C>T | ||
| + | , c.3207C>A | ||
| + | , c.3191A>C | ||
| + | , c.2817G>T | ||
| + | , c.2337G>A | ||
| + | , c.2336G>A | ||
| + | , c.2293G>A | ||
| + | , c.1934T>G | ||
| + | , c.1639delC | ||
| + | , c.1544G>A | ||
| + | , c.1340_1343delAAAC | ||
| + | 27 CONGENITAL DISORDER OF GLYCOSYLATION, TYPE IId; CDG2D B4GALT1 c.61C>T | ||
| + | 28 BARDET-BIEDL SYNDROME 2; BBS2 BBS2 c.401C>G | ||
| + | 28 BARDET-BIEDL SYNDROME 2; BBS2 BBS2 c.311A>C | ||
| + | 28 BARDET-BIEDL SYNDROME 2; BBS2 BBS2 c.224T>G | ||
| + | 28 BARDET-BIEDL SYNDROME 2; BBS2 BBS2 c.1895G>C | ||
| + | 29 BARDET-BIEDL SYNDROME 4; BBS4 BBS4 exon 3-4 del | ||
| + | 29 BARDET-BIEDL SYNDROME 4; BBS4 BBS4 c.884G>C | ||
| + | 30 MAPLE SYRUP URINE DISEASE; MSUD BCKDHA c.859C>T | ||
| + | 31 Maple syrup urine disease, type Ib BCKDHB c.548G>C | ||
| + | 31 Maple syrup urine disease, type Ib BCKDHB c.356T>G | ||
| + | 31 Maple syrup urine disease, type Ib BCKDHB c.1016C>T | ||
| + | 32 Bloom syndrome BLM c.2407dupT | ||
| + | 32 Bloom syndrome BLM c.2207_2212delATCTGAinsTAGATTC | ||
| + | 33 Hermansky-pudlak syndrome BLOC1S6 c.318_320delinsAT | ||
| + | 34 BARTTER SYNDROME, TYPE 4A BSND c.28G>A | ||
| + | 35 Biotinidase deficiency BTD c.100G>A | ||
| + | 36 Retinitis pigmentosa 64 C8ORF37 c.545A>G | ||
| + | 37 Muscular dystrophy, limb-girdle, autosomal recessive 1, CAPN3 c.367C>A | ||
| + | 37 Muscular dystrophy, limb-girdle, autosomal recessive 1, CAPN3 c.2257G>A. | ||
| + | 38 Ventricular tachycardia CASQ2 c.919G>C | ||
| + | 39 Mental retardation non syndromic CC2D1A IVS13-16DEL | ||
| + | 40 HYPOTONIA, INFANTILE, WITH PSYCHOMOTOR RETARDATION; IHPMR CCDC174 c.1404A>G | ||
| + | 41 Anemia, congenital dyserythropoietic Type Ia CDAN1 c.3124C>T | ||
| + | 42 Usher Syndrome Type ID CDH23 c.7903G>T | ||
| + | 42 Usher Syndrome Type ID CDH23 c.5749G>A | ||
| + | 43 Primary microcephaly hereditary (MCPH) type 9 CEP152 c.2281-2A>G | ||
| + | 44 Meckel-Gruber Syndrome type4 CEP290 c.1666delA | ||
| + | 44 Meckel-Gruber Syndrome type4 CEP290 c.1225delA | ||
| + | 45 CERKL:Retinitis pigmentosa 26 CERKL c.238+1G>A IVS1_G-A_+1 | ||
| + | 46 "HEMOLYTIC UREMIC SYNDROME ATYPICAL/ | ||
| + | COMPLEMENT FACTOR H DEFICIENCY; CFHD | ||
| + | CFH c.3673_3696del | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR Exon21 del | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR Exon2 -3 del | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR Exon19-20 del | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.935_937delTCT | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.892delA | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.761delA | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.675T>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.658C>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.579+1G>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.54-5940_273+10250del21kB | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.523A>G | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.489+1G>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.4426C>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.4364C>G | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.4251del | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.416A>C | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.413_415dup | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.413_415dup | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.4046G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3909C>G | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3883_3886delATTT | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3846G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3846G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3773dupT | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3764C>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3731G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3717+12191C>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3700A>G | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.358G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3587C>G | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3528delC | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.350G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.349C>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3485G>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3484C>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3472C>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3468+2111del8898 | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3299A>C | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3276C>G | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3276C>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3266G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3205G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2989-1G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2988+1G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2988+1173_3468+2111del8600 | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2856G>C | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2834C>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.273+1G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2657+5G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.254G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2125C>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2052dupA | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2052del | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2051_2052delAAinsG | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1766+1G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1736A>G | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1680-1G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1679G>C | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1657C>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1652G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1647T>G | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1646G>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1624G>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1585-1G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1558G>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1545_1546delTA | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1521_1523delCTT | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1516_1518delATC | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1466C>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1418delG | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1367T>C | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1364C>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1327G>T | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1079C>A/c.1075C>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1040G>C | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1001G>A | ||
| + | 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1000C>T | ||
| + | 48 Myasthenic syndrome, congenital, 4C CHRNE c.1353dupG | ||
| + | 48 Myasthenic syndrome, congenital, 4C CHRNE c.1319_1326+15del | ||
| + | 48 Myasthenic syndrome, congenital, 4C CHRNE c.1161_1162insT | ||
| + | 49 MYOTONIA CONGENITA, AUTOSOMAL RECESSIVE CLCN1 c.1586C>T | ||
| + | 49 MYOTONIA CONGENITA, AUTOSOMAL RECESSIVE CLCN1 c.1444G>C | ||
| + | 50 Bartter syndrome Type3 CLCNKB c.1830G>A | ||
| + | 50 Bartter syndrome Type3 CLCNKB c.1313G>A | ||
| + | 51 Ceroid lipofuscinosis neuronal 8 CLN8 c.766C>G; | ||
| + | 52 Usher syndrome, type 3A CLRN1 c.144T>G | ||
| + | 53 Usher syndrome, type 3A CLRN1 c.528T>G | ||
| + | 54 Usher syndrome, type 3A CLRN1 c.349_358del | ||
| + | 55 Achromatopsia 2 CNGA3 c.940_942del | ||
| + | 55 Achromatopsia 2 CNGA3 c.1585G>A | ||
| + | 56 Retinitis pigmentosa 45 CNGB1 c.2957A>T | ||
| + | 56 Retinitis pigmentosa 45 CNGB1 c.2284C>T | ||
| + | 57 Fibrochondrogenesis 1 COL11A1 c.4367G>T | ||
| + | 58 OTOSPONDYLOMEGAEPIPHYSEAL DYSPLASIA, WEISSENBACHER-ZWEYMULLER SYNDROME; WZS COL11A2 c.3991C>T | ||
| + | 59 Ullrich Congenital Muscular Dystrophy COL6A2 c.1402C>T | ||
| + | 60 Myasthenic syndrome, congenital, 5 COLQ c.788InsC | ||
| + | 60 Myasthenic syndrome, congenital, 5 COLQ c.718G>T | ||
| + | 60 Myasthenic syndrome, congenital, 5 COLQ c.1228C>T | ||
| + | 61 Carbamoyl phosphate synthetase I deficiency (CPS1d) CPS1 c.4101+2T>C | ||
| + | 61 Carbamoyl phosphate synthetase I deficiency (CPS1d) CPS1 c.3558+1G>C | ||
| + | 61 Carbamoyl phosphate synthetase I deficiency (CPS1d) CPS1 c.3392C>T | ||
| + | 61 Carbamoyl phosphate synthetase I deficiency (CPS1d) CPS1 c.3265C>T | ||
| + | 62 CPT1A (Carnitine Palmitoyltransferase I) CPT1A c.1361A>G | ||
| + | 63 CPT2 CARNITINE PALMITOYLTRANSFERASE II DEFICIENCY, CPT2 c.1239_1240delGA | ||
| + | 64 Intellectual developmental disorder, autosomal recessive 34, with variant lissencephaly CRADD c.52_59delGCAGAGGT | ||
| + | 65 Leber congenital amaurosis 8 CRB1 c.498_506del | ||
| + | 65 Leber congenital amaurosis 8 CRB1 c.4121_4130delCAACTCAGGG | ||
| + | 65 Leber congenital amaurosis 8 CRB1 c.1576C>T | ||
| + | 65 Leber congenital amaurosis 8 CRB1 c.1148G>A. | ||
| + | 66 Ventriculomegaly With Cystic Kidney Disease CRB2 c.2400C>G | ||
| + | 66 Ventriculomegaly With Cystic Kidney Disease CRB2 c.1928A>C | ||
| + | 67 Cystinosis CTNS c.1015G>A | ||
| + | 68 Pycnodysostosis CTSK c.990A>G | ||
| + | 69 Adrenal hyperplasia, congenital, due to 11-beta-hydroxylase deficiency CYP11B1 c.1343G>A | ||
| + | 70 Glaucoma primary congenital GLC3A CYP1B1 c.182G>A | ||
| + | 70 Glaucoma primary congenital GLC3A CYP1B1 c.1405C>T | ||
| + | 71 Cerebrotendinous xanthomatosis CYP27A1 c.845-1G>A | ||
| + | 71 Cerebrotendinous xanthomatosis CYP27A1 c.819delT | ||
| + | 71 Cerebrotendinous xanthomatosis CYP27A1 c.355delC | ||
| + | 72 Maple syrup urine disease, type II DBT c.581C>G | ||
| + | 72 Maple syrup urine disease, type II DBT c.1064T>C | ||
| + | 73 Severe combined immunodeficiency, Athabascan type DCLRE1C c.310G>A | ||
| + | 73 Severe combined immunodeficiency, Athabascan type DCLRE1C c.1299_1306dupAGGATGCT | ||
| + | 74 Spastic paraplegia 54 DDHD2 c.94_101dupGATGCTGG | ||
| + | 75 Spondyloepimetaphyseal dysplasia, Shohat type DDRGK1 c.408+1G>A | ||
| + | 76 Warsaw breakage syndrome DDX11 c.1763-1G>C | ||
| + | 77 Leukodystrophy, hypomyelinating, 18 DEGS1 c.99A>G | ||
| + | 78 2p21 DELETION SYNDROME, (HYPOTONIA-CYSTINURIA SYNDROME) Deletion includes PREPL and SLC3A1 2p21del [NC_000002.11:41727140_47727139del] | ||
| + | 79 Mitochondrial DNA depletion syndrome 3 DGUOK c.255delA | ||
| + | 290 DESMOSTEROLOSIS DHCR24 c.307C>T | ||
| + | 80 Smith Lemli Opitz syndrome DHCR7 c.964-1G>C | ||
| + | 80 Smith Lemli Opitz syndrome DHCR7 c.755A>G | ||
| + | 80 Smith Lemli Opitz syndrome DHCR7 c.725G>A | ||
| + | 80 Smith Lemli Opitz syndrome DHCR7 c.506C>T | ||
| + | 80 Smith Lemli Opitz syndrome DHCR7 c.452G>A | ||
| + | 80 Smith Lemli Opitz syndrome DHCR7 c.1210C>T | ||
| + | 81 Retinitis pigmentosa 59 DHDDS c.124A>G | ||
| + | 82 Hyperoxaluria III DHDPSL (HOGA1) c.944_946delAGG | ||
| + | 83 DIHYDROLIPOAMIDE DEHYDROGENASE DEFICIENCY DLD c.658G>T | ||
| + | 83 DIHYDROLIPOAMIDE DEHYDROGENASE DEFICIENCY DLD c.1436A>T | ||
| + | 83 DIHYDROLIPOAMIDE DEHYDROGENASE DEFICIENCY DLD c.1123G>A | ||
| + | 84 Duchenne Muscular Dystrophy DMD Whole exon DEL/DUP | ||
| + | 85 Primary Ciliary Dyskinesia 7 DNAH11 c.7267-1G>T | ||
| + | 85 Primary Ciliary Dyskinesia 7 DNAH11 c.11929G>T | ||
| + | 86 Primary Ciliary Dyskinesia 3 DNAH5 c.8011-2A>G | ||
| + | 86 Primary Ciliary Dyskinesia 3 DNAH5 c.13432_13435delCACT | ||
| + | 87 HYPER-IgE RECURRENT INFECTION SYNDROME 2 DOCK8 c.5132C>A | ||
| + | 88 Congenital disorder of glycosylation type Im DOLK c.912G>T | ||
| + | 89 Limb Girdle Muscular Dystrophy 2 DYSF c.4872_4876delGCCCGinsCCCC | ||
| + | 89 Limb Girdle Muscular Dystrophy 2 DYSF c.4741C>T | ||
| + | 89 Limb Girdle Muscular Dystrophy 2 DYSF c.2779delG | ||
| + | 90 Distal arthrogryposis type 5 ECEL1 c.110_155del | ||
| + | 91 Familial dysautonomia ELP1 (IKBKAP) c.2204+6T>C | ||
| + | 91 Familial dysautonomia ELP1 (IKBKAP) c.2087G>C | ||
| + | 92 ADAMS-OLIVER SYNDROME 4 EOGT c.1074delA | ||
| + | 93 Congenital Tufting Enteropathy (DIAR5) EPCAM exon 1-9 Del | ||
| + | 94 " | ||
| + | spastic paraplegia 81" EPT1 c.732-2A>G | ||
| + | 95 LETHAL CONGENITAL CONTRACTURAL SYNDROME 2 ERBB3 c.1184-9A>G | ||
| + | 96 Xeroderma pigmentosum group D ERCC2 c.2048G>A | ||
| + | 97 Xeroderma pigmentosum, group B ERCC3 c.325C>T | ||
| + | 98 Xeroderma pigmentosum, group G ERCC5 c.205C>T | ||
| + | 99 Cockayne syndrome type B ERCC6 c.1034insT | ||
| + | 100 Cockayne syndrome, type A ERCC8 c.966C>A | ||
| + | 100 Cockayne syndrome, type A ERCC8 c.843+1G>C | ||
| + | 100 Cockayne syndrome, type A ERCC8 c.37G>T | ||
| + | 101 Glutaric aciduria type IIC ETFDH c.1084G>A | ||
| + | 102 Retinitis pigmentosa 25 EYS DEL:chr6-65366279-65743530 | ||
| + | 102 Retinitis pigmentosa 25 EYS c.9468T>A. . . | ||
| + | 102 Retinitis pigmentosa 25 EYS c.9286_9295del10 | ||
| + | 102 Retinitis pigmentosa 25 EYS c.8155_8156delCA | ||
| + | 102 Retinitis pigmentosa 25 EYS c.403_423delinsCTTTT | ||
| + | 103 Factor 7 deficiency F7 c.1256C>T | ||
| + | 104 Tyrosinemia type I FAH " | ||
| + | c.554-1G>T | ||
| + | " | ||
| + | 104 Tyrosinemia type I FAH c.782C>T | ||
| + | 104 Tyrosinemia type I FAH c.707-1G>C | ||
| + | 104 Tyrosinemia type I FAH c.1062+5G>A | ||
| + | 105 FAM161A: Retinitis pigmentosa 28 FAM161A c.1355_1356delCA | ||
| + | 105 FAM161A: Retinitis pigmentosa 28 FAM161A c.1567C>T | ||
| + | 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.891_893+1del | ||
| + | 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.4275delT | ||
| + | 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.4261-2A>C | ||
| + | 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.3788_3790del | ||
| + | 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.3785_3787del3 | ||
| + | 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.3382C>T | ||
| + | 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.2172_2173insG | ||
| + | 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.189+1G>A | ||
| + | 107 Fanconi anemia, complementation group C FANCC c.67del | ||
| + | 107 Fanconi anemia, complementation group C FANCC c.553C>T | ||
| + | 107 Fanconi anemia, complementation group C FANCC c.456+4A>T | ||
| + | 107 Fanconi anemia, complementation group C FANCC c.37C>T | ||
| + | 107 Fanconi anemia, complementation group C FANCC c.1642C>T | ||
| + | 108 Kindler syndrome FERMT1 g.711-1241del | ||
| + | 109 Muscular dystrophy-dystroglycanopathy , type B FKRP c.160C>T | ||
| + | 110 Walker Warburg Syndrome FKTN c.1167dupA | ||
| + | 111 Fragile X Syndrome FMR1 trinucleotide (CGG)n repeat expansion | ||
| + | 112 BIRK-FLUSSER SYNDROME FRMD4A c.2134_2146dupCTGGAGTCCCAGG | ||
| + | 113 Glycogen storage disease Ia - GDS1a G6PC c.562G>C | ||
| + | 113 Glycogen storage disease Ia - GDS1a G6PC c.562G>A | ||
| + | 113 Glycogen storage disease Ia - GDS1a G6PC c.508C>T | ||
| + | 113 Glycogen storage disease Ia - GDS1a G6PC c.248G>A | ||
| + | 113 Glycogen storage disease Ia - GDS1a G6PC c.247C>T | ||
| + | 113 Glycogen storage disease Ia - GDS1a G6PC c.1039C>T | ||
| + | 114 Pompe (glycogen storage disease II (GSD2) GAA c.340_341insT | ||
| + | 114 Pompe (glycogen storage disease II (GSD2) GAA c.1942G>A | ||
| + | 114 Pompe (glycogen storage disease II (GSD2) GAA c.1210G>A. | ||
| + | 115 Krabbe GALC c.1796T>G | ||
| + | 115 Krabbe GALC c.1630G>A | ||
| + | 116 GALT:Galactosemia GALT 5.5-KB_DEL chr9:g.34645658-34651233del | ||
| + | 116 GALT:Galactosemia GALT c.855G>T | ||
| + | 116 GALT:Galactosemia GALT c.667C>T | ||
| + | 116 GALT:Galactosemia GALT c.590A>G | ||
| + | 116 GALT:Galactosemia GALT c.563A>G | ||
| + | 116 GALT:Galactosemia GALT c.253-2A>G | ||
| + | 117 Hypertophic Cardiomyopathy GATC c.233T>G | ||
| + | 118 Gaucher Disease Type 1 GBA "c.1604G>A | ||
| - | | + | " |
| + | 118 Gaucher Disease Type 1 GBA c.84dupG | ||
| + | 118 Gaucher Disease Type 1 GBA c.1448T>C | ||
| + | 118 Gaucher Disease Type 1 GBA c.1342G>C | ||
| + | 118 Gaucher Disease Type 1 GBA c.1297G>T | ||
| + | 118 Gaucher Disease Type 1 GBA c.1226A>G | ||
| + | 118 Gaucher Disease Type 1 GBA c.115+1G>A | ||
| + | 119 GLUTARIC ACIDEMIA I; GA1 GCDH c.505+1G>A | ||
| + | 119 GLUTARIC ACIDEMIA I; GA1 GCDH c.301G>A | ||
| + | 119 GLUTARIC ACIDEMIA I; GA1 GCDH c.1173delG | ||
| + | 120 ISOLATED GROWTH HORMONE DEFICIENCY, TYPE IB GH1 c.456+5G>C | ||
| + | 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.71G>A | ||
| + | 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.614T>C | ||
| + | 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.51del12insA . | ||
| + | 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.35delG | ||
| + | 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.269T>C | ||
| + | 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.-23+1G>A | ||
| + | 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.229T>C | ||
| + | 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.167delT | ||
| + | 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.109G>A | ||
| + | 122 Deafness Non Syndromic connexin 30 GJB6 342Kb del(GJB6-D13S1830) | ||
| + | 123 Glycine Encephalopathy 1 GLDC c.2T>C | ||
| + | 123 Glycine Encephalopathy 1 GLDC c.2607C>A | ||
| + | 123 Glycine Encephalopathy 1 GLDC c..2531T>G | ||
| + | 124 Alacrima, achalasia, and impaired intellectual development syndrome GMPPA c.1000A>C | ||
| + | 125 Nonaka myopathy (Hereditary inclusion body myopathy -HIBM) GNE c.2135T>C | ||
| + | 125 Nonaka myopathy (Hereditary inclusion body myopathy -HIBM) GNE c.529C>A | ||
| + | 126 Mucolipidosis III GNPTAG c.500insC | ||
| + | 127 LEBER CONGENITAL AMAUROSIS 1; LCA1 GUCY2D c.389delC | ||
| + | 127 LEBER CONGENITAL AMAUROSIS 1; LCA1 GUCY2D c.2129C>T | ||
| + | 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.910_912delTTC | ||
| + | 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.835T>C | ||
| + | 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.805G>A | ||
| + | 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.749G>T | ||
| + | 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.749G>A | ||
| + | 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.571-2A>G | ||
| + | 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.509G>A | ||
| + | 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.496delC | ||
| + | 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.459+2dupT | ||
| + | 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.1528C>T | ||
| + | 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.1421+1G>C | ||
| + | 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.1351C>G | ||
| + | 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.1274_1277insTAT | ||
| + | 129 Sandhoff disease HEXB c.1082+5G>A | ||
| + | 130 HMG CoA lyase deficiency HMGCL c.122G>A | ||
| + | 131 Tyrosinemia, type III HPD c.415(-1)G>A | ||
| + | 132 D-bifunctional protein deficiency HSD17B4 c.944-1G>A | ||
| + | 133 Pelizaeus-Merzbacher like disease (Leukodystrophy, hypomyelinating, 4) HSPD1 c.86A>G | ||
| + | 134 Hurler syndrome IDUA c.1096A>C | ||
| + | 135 Retinitis pigmentosa 80 IFT140 c.1646C>T | ||
| + | 136 spinal muscular dystrophy related disease (Neuronopathy, distal hereditary motor, autosomal recessive 1) IGHMBP2 c.707T>G | ||
| + | 136 spinal muscular dystrophy related disease (Neuronopathy, distal hereditary motor, autosomal recessive 1) IGHMBP2 c.114delA | ||
| + | 137 INFLAMMATORY BOWEL DISEASE 28, AUTOSOMAL RECESSIVE; IBD28 IL10RA c.537G>A | ||
| + | 138 Severe combined immunodeficiency 104 IL7RA c.222T>G | ||
| + | 138 Severe combined immunodeficiency 104 IL7RA c.120C>G | ||
| + | 139 Leprechaunism- Donoho Syndrome INSR c.167T>C | ||
| + | 140 NEPHRONOPHTHISIS 2; NPHP2 INVS c.2719C>T | ||
| + | 141 Muscular dystrophy-dystroglycanopathy (congenital with brain and eye anomalies), type A, 7 CRPPA (ISPD) c.165dupG | ||
| + | 141 CARMI SYNDROME (EPIDERMOLYSIS BULLOSA JUNCTIONALIS WITH PYLORIC ATRESIA) ITGB4 c.3279_3793+180del | ||
| + | 143 IVD:Isovaleric academia IVD c.941C>T | ||
| + | 143 IVD:Isovaleric academia IVD c.932C>T | ||
| + | 143 IVD:Isovaleric academia IVD c.456+2T>C | ||
| + | 143 IVD:Isovaleric academia IVD c.286+2T>C | ||
| + | 143 IVD:Isovaleric academia IVD c.148C>T | ||
| + | 144 Bartter syndrome, antenatal, type 2 KCNJ1 c.658C>T | ||
| + | 144 Bartter syndrome, antenatal, type 2 KCNJ1 c.1076T>G | ||
| + | 145 EPIDERMOLYSIS BULLOSA SIMPLEX, AUTOSOMAL RECESSIVE 1; EBSB1 KRT14 c.915G>A | ||
| + | 146 Myopathy, Myofibrillar, 7; MF7 KY c.51_52insTATCGACATGTGCTGTATCTATCGACAT (28) | ||
| + | 147 MUSCULAR DYSTROPHY, CONGENITAL MEROSIN-DEFICIENT, 1A; MDC1A LAMA2 c.8689C>T | ||
| + | 147 MUSCULAR DYSTROPHY, CONGENITAL MEROSIN-DEFICIENT, 1A; MDC1A LAMA2 c.8665G>A | ||
| + | 147 MUSCULAR DYSTROPHY, CONGENITAL MEROSIN-DEFICIENT, 1A; MDC1A LAMA2 c.5259delA | ||
| + | 147 MUSCULAR DYSTROPHY, CONGENITAL MEROSIN-DEFICIENT, 1A; MDC1A LAMA2 c.3718C>T | ||
| + | 148 Epidermolysis bullosa type2B LAMA3 c.2975delA | ||
| + | 148 Epidermolysis bullosa type2B LAMA3 c.1981C>T | ||
| + | 149 Epidermolysis bullosa type1B LAMB3 c.3247C>T | ||
| + | 149 Epidermolysis bullosa type1B LAMB3 c.124C>T | ||
| + | 150 Alazami syndrome LARP7 c.341C>T | ||
| + | 151 Stuve Wiedemann LIFR c.2472_2476delTATGT | ||
| + | 152 Wolman disease LIPA c.398delC | ||
| + | 152 Wolman disease LIPA c.260G>T | ||
| + | 153 CODAS syndrome LONP1 c.2009C>T | ||
| + | 153 CODAS syndrome LONP1 c.1939G>A | ||
| + | 154 Dental Anomalies And Short Stature Skeletal Dysplasia LTBP3 c.1346-1G>A | ||
| + | 155 Deeah syndrome, IMNEPD2 MADD c.2816+1G>A | ||
| + | 156 CDG type II ( MR AR15) MAN1B1 c.1863G>A | ||
| + | 157 Mannosidosis,alpha (types I & II)-MANSA MAN2B1 c.454A>T | ||
| + | 158 Mucolipidosis type IV - ML4 MCOLN1 c.964C>T | ||
| + | 158 Mucolipidosis type IV - ML4 MCOLN1 c.874_788del6433 | ||
| + | 158 Mucolipidosis type IV - ML4 MCOLN1 c.406-2A>G | ||
| + | 158 Mucolipidosis type IV - ML4 MCOLN1 c.1207C>T | ||
| + | 159 Dystonia, childhood-onset, with optic atrophy and basal ganglia abnormalities MECR c.830+2dupT | ||
| + | 159 Dystonia, childhood-onset, with optic atrophy and basal ganglia abnormalities MECR c.695G>A | ||
| + | 160 Microcephaly, postnatal progressive, with seizures and brain atrophy ((ICCA) MED17 c.1112T>C | ||
| + | 161 Basel-Vanagaite-Smirin-Yosef Syndrome MED25 c.116A>G | ||
| + | 162 Methyl Glutaric Aciduria MICOS13 c.44delG | ||
| + | 163 Megalencephalic leukoencephalopathy with subcortical cysts MLC1 c.274C>T | ||
| + | 163 Megalencephalic leukoencephalopathy with subcortical cysts MLC1 c.176G>A | ||
| + | 164 Methylmalonic aciduria and homocystinuria type cblC MMACHC c.271dupA | ||
| + | 165 Methylmalonic acidemia due to methylmalonyl-CoA mutase deficiency MMUT c.1091A>C | ||
| + | 166 Molybdenum cofactor deficiency MOCS1 c.971G>A | ||
| + | 167 Molybdenum cofactor deficiency B MOCS2 c.226G>A | ||
| + | 168 MPL:Thrombocytopenia, congenital amegakaryocytic MPL c.79+2T>A | ||
| + | 169 ATAXIA-TELANGIECTASIA-LIKE DISORDER 1; ATLD1 MRE11 c.290A>G | ||
| + | 170 Homocystinuria due to MTHFR deficiency MTHFR c.474A>T | ||
| + | 170 Homocystinuria due to MTHFR deficiency MTHFR c.16delA | ||
| + | 171 LETHAL CONGENITAL CONTRACTURE SYNDROME 4; LCCS4 (Arthrogryposis) MYBPC1 c.952C>T | ||
| + | 172 Deafness, Autosomal Recessive 3 MYO15A c.9861C>T | ||
| + | 172 Deafness, Autosomal Recessive 3 MYO15A c.8467G>A | ||
| + | 172 Deafness, Autosomal Recessive 3 MYO15A c.8183G>A | ||
| + | 172 Deafness, Autosomal Recessive 3 MYO15A c.4198G>A | ||
| + | 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.29T>C | ||
| + | 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.6487G>A | ||
| + | 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.640G>A | ||
| + | 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.620A>G | ||
| + | 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.2476G>A | ||
| + | 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.2187+1G>A | ||
| + | 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.1996C>T | ||
| + | 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.1969C>T | ||
| + | 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.1190C>A | ||
| + | 174 Combined oxidative phosphorylation deficiency 24 NARS2 c.500A>G | ||
| + | 174 Combined oxidative phosphorylation deficiency 24 NARS2 c.434T>G. | ||
| + | 175 Gray platelet syndrome NBEAL2 c. 2701C>T | ||
| + | 175 Chronic granulomatous disease due to deficiency of NCF-1 NCF1 c.579G>A | ||
| + | 176 MITOCHONDRIAL COMPLEX I DEFICIENCY, NUCLEAR TYPE 1(Hypertrophic cardiomyopathy) NDUFA11 c.97+5G>A | ||
| + | 177 mitochondrial complex 1 def. nuclear type 6 NDUFS2 c.1237T>C | ||
| + | 178 Mitochondrial complex I deficiency nuclear type 9 NDUFS6 c.344G>A | ||
| + | 179 Nemaline myopathy 2 NEB c.9619-2A>G | ||
| + | 179 Nemaline myopathy 2 NEB c.7431+1917_7536+372del | ||
| + | 180 Microphthalmia / Anophthalmia / Coloboma NHEJ1 c.588+18131A>G | ||
| + | 181 NIEMANN-PICK DISEASE, TYPE C1; NPC1 NPC1 c.2972_2973delAG | ||
| + | 181 NIEMANN-PICK DISEASE, TYPE C1; NPC1 NPC1 c.1211G>A | ||
| + | 182 Joubert syndrome/nephronophthisis 1 NPHP1 del exons 2-7 | ||
| + | 183 Congenital nephrotic syndrome NPHS1 c.514_516delACC | ||
| + | 183 Congenital nephrotic syndrome NPHS1 c.2160dupC | ||
| + | 183 Congenital nephrotic syndrome NPHS1 c.2104G>A | ||
| + | 183 Congenital nephrotic syndrome NPHS1 c.1138C>T | ||
| + | 184 Congenital insensivity to pain with anhidrosis NTRK1 c.2084C>T | ||
| + | 184 Congenital insensivity to pain with anhidrosis NTRK1 c.207_208delTG | ||
| + | 184 Congenital insensivity to pain with anhidrosis NTRK1 c.1842_1843insT | ||
| + | 185 Infantile bilateral striatal necrosis (Strionigral degeneration) NUP62 c.1172A>C | ||
| + | 186 Albinism, oculocutaneous, type II OCA2 c.1327G>A | ||
| + | 187 Methylglutaconic aciduria, type III - Costeff OPA3 c.143-1G>C | ||
| + | 188 OTOF:Deafness, Autosomal Recessive 9 OTOF c.5332G>T | ||
| + | 188 OTOF:Deafness, Autosomal Recessive 9 OTOF c.5193-1G>A | ||
| + | 189 PAH:phenylketonuria PAH c.722G>A | ||
| + | 189 PAH:phenylketonuria PAH g.22736_29335delinsGGCACCTG (exon3del) or c.169-4951del6604ins8 | ||
| + | 189 PAH:phenylketonuria PAH c.842C>T | ||
| + | 189 PAH:phenylketonuria PAH c.782G>A | ||
| + | 189 PAH:phenylketonuria PAH c.473G<A | ||
| + | 189 PAH:phenylketonuria PAH c.442-5C>G | ||
| + | 189 PAH:phenylketonuria PAH c.441+5G>T | ||
| + | 189 PAH:phenylketonuria PAH c.168+1G>A | ||
| + | 189 PAH:phenylketonuria PAH c.165delT | ||
| + | 189 PAH:phenylketonuria PAH c.143T>C | ||
| + | 189 PAH:phenylketonuria PAH c.1222C>T | ||
| + | 189 PAH:phenylketonuria PAH c.1066-11G>A | ||
| + | 190 MYOPATHY CONGENITAL PROGRESSIVE with SCOLIOSIS PAX7 c.1403-2A>G | ||
| + | 191 Diencephalic-mesencephalic junction dysplasia syndrome 1 PCDH12 c.995delT | ||
| + | 191 Diencephalic-mesencephalic junction dysplasia syndrome 1 PCDH12 c.2515C>T | ||
| + | 192 Usher syndrome, type 1F PCDH15 c.733C>T | ||
| + | 193 Microcephalic osteodysplastic (MOPDII) PCNT c.3465-1G>A | ||
| + | 194 Retinitis pigmentosa 57 PDE6G c.187+1G>T | ||
| + | 195 Prolidase Deficiency PEPD c.605C>T | ||
| + | 195 Prolidase Deficiency PEPD c.1103T>G | ||
| + | 196 Peroxisome biogenesis disorder 5a PEX2 c.550delC | ||
| + | 196 Peroxisome biogenesis disorder 5a PEX2 c.355C>T | ||
| + | 197 PEROXISOME BIOGENESIS DISORDER 1A (ZELLWEGER); PBD1A PEX6 c.1947delG | ||
| + | 198 Hyperphosphatasia mental retardation syndrome 4 PGAP3 c.845A>G | ||
| + | 199 CONGENITAL DISORDER OF GLYCOSYLATION, TYPE 1T ; CDG1T PGM1 c.112A>T | ||
| + | 200 LETHAL CONGENITAL CONTRACTURE SYNDROME 3; LCCS3 PIP5K1C c.757G>A | ||
| + | 201 Deafness NS 59 PJVK c.406C>T | ||
| + | 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.8870T>C | ||
| + | 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.6122-12G>A | ||
| + | 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.4870C>T | ||
| + | 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.3761_3762delCCinsG | ||
| + | 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.2279G>A | ||
| + | 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.1486C>T | ||
| + | 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.1350delC | ||
| + | 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.10444C>T | ||
| + | 203 Infantile neuroaxonal dystrophy (INAD) PLA2G6 c.2251G>A | ||
| + | 203 Infantile neuroaxonal dystrophy (INAD) PLA2G6 c.2070_2072delT | ||
| + | 204 Autosomal recessive progressive Leukoencephalopathy PLAA c.2254C>T | ||
| + | 205 Congenital Disorder of Glycosylation type1A PMM2 c.422G>A | ||
| + | 206 POC1A deficiency-SHORT STATURE, ONYCHODYSPLASIA, FACIAL DYSMORPHISM, AND HYPOTRICHOSIS; SOFT POC1A c.512T>C | ||
| + | 207 Muscular dystrophy-dystroglycanopathy LGMD POMGNT2 c.1232_1233delAG | ||
| + | 208 DISORDERED STEROIDOGENESIS DUE TO CYTOCHROME P450 OXIDOREDUCTASE DEFICIENCY POR c.1615G>A | ||
| + | 209 Cardio-cutaneous syndrome PPP1R13L c.2241C>G | ||
| + | 210 Retinitis pigmentosa 36 PRCD c.64C>T | ||
| + | 211 Familial Hemophagocytic Lymphohistiocytosis 2-FHL2 PRF1 c.1122G>A | ||
| + | 212 PUS1:Mitochondrial myopathy and sideroblastic anemia 1 PUS1 c.430C>T | ||
| + | 213 Severe combined immune deficiency (SCID) B cell-negative RAG1 c.555delG | ||
| + | 213 Severe combined immune deficiency (SCID) B cell-negative RAG1 c.1361T>A | ||
| + | 214 Severe combined immune deficiency (SCID) B cell-negative RAG2 c.379A>T | ||
| + | 214 Severe combined immune deficiency (SCID) B cell-negative RAG2 c.685C>T | ||
| + | 215 RAPSN:Myasthenic syndrome, congenital, associated with acetylcholine receptor deficiency RAPSN -210A>G | ||
| + | 215 RAPSN:Myasthenic syndrome, congenital, associated with acetylcholine receptor deficiency RAPSN c.264C>A | ||
| + | 216 Pontocerebellar hypoplasia, type 6 RARS2 c.110+5A>G | ||
| + | 217 Infantile hypotonia, severe developmental delay and microcephaly- Brunet-Wagner neurodevelopmental syndrome RBL2 c.926dup | ||
| + | 218 Leber congenital amaurosis 13, Autosomal recessive (andAD) RDH12 c.821T>C , | ||
| + | 218 Leber congenital amaurosis 13, Autosomal recessive (andAD) RDH12 c.740T>C | ||
| + | 218 Leber congenital amaurosis 13, Autosomal recessive (andAD) RDH12 c.377C>T | ||
| + | 218 Leber congenital amaurosis 13, Autosomal recessive (andAD) RDH12 c.146C>T | ||
| + | 219 BARE LYMPHOCYTE SYNDROME, TYPE II/SEVERE COMBINED IMMUNODEFICIENCY, HLA CLASS II-NEGATIVE ( SCID, HLA CLASS II-NEGATIVE) RFX5 c.715C>T | ||
| + | 220 Aicardi-Goutieres syndrome 2 RNASEH2B c.529G>A | ||
| + | 221 Kohlschutter-Tonz Syndrome ROGDI c.469C>T | ||
| + | 222 Leber congenital amaurosis 2 (LCA2) RPE65 c.95-2A>T | ||
| + | 222 Leber congenital amaurosis 2 (LCA2) RPE65 c.227A>C | ||
| + | 223 Multiminicore Disease RYR1 c.9623C>T | ||
| + | 224 Tumoral calcinosis, familial, normophosphatemic SAMD9 c.1030C>T | ||
| + | 224 Tumoral calcinosis, familial, normophosphatemic SAMD9 c.4483A>G | ||
| + | 225 HUPRA SARS2 c.1169A>G | ||
| + | 226 INTELLECTUAL DEVELOPMENTAL DISORDER AND RETINITIS PIGMENTOSA; IDDRP SCAPER c.2806delC | ||
| + | 227 INDIFFERENCE TO PAIN, CONGENITAL, AUTOSOMAL RECESSIVE; CIP SCN9A c.2687G>A | ||
| + | 228 CARDIOMYOPATHY, DILATED, 1GG; CMD1GG SDHA c.1664G>A | ||
| + | 229 Spastic paraplegia 81 EPT1 deficiency SELENOI c.732-2A>G | ||
| + | 230 Progressive Cerebello Cerebro Atrophy Pontocerebellar hypoplasia type 2D (PCCA) SEPSECS c.715G>A | ||
| + | 230 Progressive Cerebello Cerebro Atrophy Pontocerebellar hypoplasia type 2D (PCCA) SEPSECS c.1001A>G | ||
| + | 231 Muscular dystrophy, limb-girdle, autosomal recessive 3 SGCA c.600G>A | ||
| + | 232 Limb girdle muscular dystrophy (LGMD2C) SGCG c.525delT | ||
| + | 233 MPS3A (sanfilippo syndrome A) SGSH c.416C >T | ||
| + | 233 MPS3A (sanfilippo syndrome A) SGSH c.267C>A | ||
| + | 233 MPS3A (sanfilippo syndrome A) SGSH c.1298G>A | ||
| + | 233 MPS3A (sanfilippo syndrome A) SGSH c.1231C>T | ||
| + | 233 MPS3A (sanfilippo syndrome A) SGSH c.1093C>T | ||
| + | 234 Intellctual disability and short stature SGSM3 c.980_981insA | ||
| + | 235 Barter Syndrome, Type 1, Antenatal SLC12A1 c.2759G>A | ||
| + | 236 INFANTILE SIALIC ACID STORAGE DISEASE; ISSD SLC17A5 c.983G>A | ||
| + | 237 Myasthenic syndrome 21 SLC18A3 c.1078G>C | ||
| + | 238 Spastic tetraplegia, thin corpus callosum, and progressive microcephaly SLC1A4 c.766G>A | ||
| + | 238 Spastic tetraplegia, thin corpus callosum, and progressive microcephaly SLC1A4 c.944_945del | ||
| + | 239 Carnitine-acylcarnitine translocase deficiency SLC25A20 c.713A>G | ||
| + | 240 Pendred syndrome SLC26A4 c.349C>T | ||
| + | 240 Pendred syndrome SLC26A4 c.1198delT | ||
| + | 241 Histiocytois Lymphadenopathy Plus Syndrome (H Syndrome) SLC29A3 c.1279G>A | ||
| + | 242 Histiocytosis-lymphadenopathy plus syndrome SLC29A3 c.1309G>A | ||
| + | 243 SLC2A2:Fanconi-Bickel syndrome SLC2A2 c.734A>C | ||
| + | 244 BIRK-LANDAU-PEREZ SYNDROME; BILAPES ( Cerebro-Renal Syndrome) SLC30A9 c.1049_1051delCAG | ||
| + | 245 GLYCOGEN STORAGE DISEASE Ib; GSD1B SLC37A4 c.83G>A. | ||
| + | 245 GLYCOGEN STORAGE DISEASE Ib; GSD1B SLC37A4 c.1042_1043delCT | ||
| + | 246 Foveal hypoplasia 2 SLC38A8 c.95T>G | ||
| + | 246 Foveal hypoplasia 2 SLC38A8 c.848A>C | ||
| + | 247 RENAL TUBULAR ACIDOSIS (RTA), PROXIMAL, WITH OCULAR ABNORMALITIES AND MENTAL RETARDATION SLC4A4 c.2321G>A | ||
| + | 248 Niemann-Pick disease type B, SMPD1-related SMPD1 c.996delC | ||
| + | 248 Niemann-Pick disease type B, SMPD1-related SMPD1 c.573delT | ||
| + | 248 Niemann-Pick disease type B, SMPD1-related SMPD1 c.911T>C | ||
| + | 248 Niemann-Pick disease type B, SMPD1-related SMPD1 c.1828_1830delCGC | ||
| + | 248 Niemann-Pick disease type B, SMPD1-related SMPD1 c.1493G>T | ||
| + | 249 Spinal Muscular Atrophy type 1 SMN1 Exon 7 DEL | ||
| + | 250 Cerebral dysgenesis, neuropathy, ichthyosis and keratodermia (CEDNIK) SNAP29 c.223delG | ||
| + | 251 Myopathy, Centronuclear, 5; CNM5 SPEG c.5038G>A | ||
| + | 252 Spastic paraplegia with mental impairment (SPG11) SPG11 c.5986dupT | ||
| + | 252 Spastic paraplegia with mental impairment (SPG11) SPG11 c.4339C>T | ||
| + | 253 Netherton Syndrome NETH SPINK5 c.691delC | ||
| + | 253 Netherton Syndrome NETH SPINK5 c.649C>T | ||
| + | 253 Netherton Syndrome NETH SPINK5 c.2557C>T | ||
| + | 253 Netherton Syndrome NETH SPINK5 c.2240+5G>A | ||
| + | 254 MULTIPLE SULFATASE DEFICIENCY; MSD SUMF1 c.463T>C | ||
| + | 254 MULTIPLE SULFATASE DEFICIENCY; MSD SUMF1 c.1043C>T | ||
| + | 255 Epileptic encephalopathy, early infantile, 18 SZT2 c.73C>T | ||
| + | 256 Mental Retardation, Autosomal Recessive 40; MRT40 TAF2 c.557C>G | ||
| + | 256 Mental Retardation, Autosomal Recessive 40; MRT40 TAF2 c.1247C>A | ||
| + | 257 "Neurodevelopmental delay, autism, cognitive impairment and spastic gait | ||
| + | " TBCB (CKAPI) c.589T>A | ||
| + | 258 Infantile neurodegenerative disorder - Early onset progressive encephalopathy (PEBAT) TBCD c.1423G>A | ||
| + | 259 Hypoparathyroidism retardation dysmorphism (HRD) TBCE c.208_209delAT | ||
| + | 259 Hypoparathyroidism retardation dysmorphism (HRD) TBCE c.154_165delAGCCACGAAGGG | ||
| + | 260 Congenital thyroid hormone and glucocorticoid deficiency (ACTH DEFICIENCY ISOLATED; IAD) TBX19 c.574_577delATAG | ||
| + | 261 OSTEOPETROSIS, AUTOSOMAL RECESSIVE 1; OPTB1 TCIRG1 c.674delG | ||
| + | 261 OSTEOPETROSIS, AUTOSOMAL RECESSIVE 1; OPTB1 TCIRG1 c.117+4A>T | ||
| + | 262 Meckel Gruber Syndrome Type8 TCTN2 c.1506-2A>G | ||
| + | 263 Spastic paraplegia 49, Autosomal Recessive TECPR2 c.3416delT | ||
| + | 263 Spastic paraplegia 49, Autosomal Recessive TECPR2 c.1319del | ||
| + | 264 Spinocerebellar ataxia, autosomal recessive 28 THG1L c.164T>C | ||
| + | 264 Spinocerebellar ataxia, autosomal recessive 28 THG1L c.153C>G | ||
| + | 265 3- Methylglutaconic aciduria type 9 TIMM50 c.1043T>C | ||
| + | 266 Mitochondrial DNA depletion syndrome 2 ( MTDPS2) TK2 c.635T>A | ||
| + | 266 Mitochondrial DNA depletion syndrome 2 ( MTDPS2) TK2 c.542T>A | ||
| + | 266 Mitochondrial DNA depletion syndrome 2 ( MTDPS2) TK2 c.361C>A | ||
| + | 266 Mitochondrial DNA depletion syndrome 2 ( MTDPS2) TK2 c.360_361delGCinsAA | ||
| + | 267 Transketolase deficiency, Short stature, developmental delay, and congenital heart defects TKT c.769_770insCTACCTCCTTATCTTCTG | ||
| + | 268 DEAFNESS, AUTOSOMAL RECESSIVE 11; DFNB11 TMC1 c.1939T>C | ||
| + | 268 DEAFNESS, AUTOSOMAL RECESSIVE 11; DFNB11 TMC1 c.1810C>T | ||
| + | 268 DEAFNESS, AUTOSOMAL RECESSIVE 11; DFNB11 TMC1 c.1210T>C | ||
| + | 268 DEAFNESS, AUTOSOMAL RECESSIVE 11; DFNB11 TMC1 c.1165C>T | ||
| + | 268 DEAFNESS, AUTOSOMAL RECESSIVE 11; DFNB11 TMC1 c.100C>T | ||
| + | 269 Joubert syndrome 2 TMEM216 c.230G>C | ||
| + | 269 Joubert syndrome 2 TMEM216 c.218G>T | ||
| + | 270 OSTEOGENESIS IMPERFECTA, TYPE XIV; OI14 TMEM38B c.454+279_543-5092delinsAATTAAGGTATA | ||
| + | 271 Meckel Syndrome 3 ( MKS3) TMEM67 c.725A>G | ||
| + | 271 Meckel Syndrome 3 ( MKS3) TMEM67 c.1975C>T | ||
| + | 271 Meckel Syndrome 3 ( MKS3) TMEM67 c.1065+1delG | ||
| + | 272 Nemaline myopathy 5 TNNT1 c.606_607insTAGTG | ||
| + | 273 HYPOMAGNESEMIA 1 (HOMG1) TRPM6 c.2009+1G>A | ||
| + | 274 Pontocerebellar hypoplasia type 5;;Pontocerebellar hypoplasia type 4 TSEN54 c.919G>T | ||
| + | 274 Pontocerebellar hypoplasia type 5;;Pontocerebellar hypoplasia type 4 TSEN54 c.371G>T. | ||
| + | 275 ectodermal dysplasia 14 TSPEAR c.1877T>C | ||
| + | 275 ectodermal dysplasia 14 TSPEAR c.1852T>A | ||
| + | 275 ectodermal dysplasia 14 TSPEAR c.1788_1790del | ||
| + | 276 Lethal Congenital Arthrogryposis TTN c.36122delC | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.896G>A | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.880G>A | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.832C>T | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.757G>A | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.74dupT | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.650G>A | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.649delC | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1A>G | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.149C>G | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.140G>A | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1357C>T | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1342G>A | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1299C>G | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1217C>T | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1204C>T | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1118C>A | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1059del | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1037-7T>A | ||
| + | 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1037-1G>A(IVS2-1G>A) | ||
| + | 278 HYPOTONIA, INFANTILE, WITH PSYCHOMOTOR RETARDATION AND CHARACTERISTIC FACIES 2; IHPRF2 UNC80 c.151C>T | ||
| + | 279 UPB1:Beta-ureidopropionase deficiency UPB1 c.917-1G>A | ||
| + | 280 MITOCHONDRIAL COMPLEX III DEFICIENCY, NUCLEAR TYPE 4; MC3DN4 UQCRQ c.134C>T | ||
| + | 281 USHER SYNDROME, TYPE IC USH1C c.238InsC, | ||
| + | 281 USHER SYNDROME, TYPE IC USH1C c.1220delG | ||
| + | 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.8719A>C | ||
| + | 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.5776+1G>A | ||
| + | 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.5519G>T | ||
| + | 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.4544C>T | ||
| + | 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.3368A>G | ||
| + | 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.236_239insGTAC | ||
| + | 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.2209C>T | ||
| + | 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.12575G>A | ||
| + | 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.12067-2A>G | ||
| + | 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.1000C>T | ||
| + | 283 Mitochondrial complex V (ATP synthase) deficiency, nuclear type 6 USMG5 c.87+1G>C | ||
| + | 284 Rickets 1,25 dehydroxy vitamin D3 resistant (VDRR) VDR c.885C>A | ||
| + | 285 Complex hereditary spastic paraparesis VPS37A c.1146A>T | ||
| + | 286 Progressive Cerebello Cerebro Atrophy Pontocerebellar hypoplasia type 2E (PCCA2) VPS53 c.2084A>G | ||
| + | 286 Progressive Cerebello Cerebro Atrophy Pontocerebellar hypoplasia type 2E (PCCA2) VPS53 c.1556+5G>A | ||
| + | 287 Microcephaly 2, primary, autosomal recessive, with or without cortical malformations WDR62 c.1576G>A | ||
| + | 288 ARTHROPATHY, PROGRESSIVE PSEUDORHEUMATOID, OF CHILDHOOD; PPAC WISP3 ( CCN6) c.536_537delGT | ||
| + | 289 Developmental and epileptic encephalopathy 28 WWOX c.517-2A>G | ||
| + | 290 Fancini Anemia type U XRCC2 c.643C>T | ||
| + | 291 Neurologic, Endocrine And Pancreatic Disease, Multisystem, Infantile-Onset YARS1 c.1099C>T | ||
| + | 292 Hyper IgE syndrome ZNF341 c.904C>T | ||
גרסה נוכחית
ראה גם : "סקר מורחב לאיתור בני זוג נשאים למחלות תורשתיות" של המחלות שנשאות לשינוי בהם נפוצה באוכלוסייה במוצאים השונים בישראל.
[עריכה] סוגים של בדיקות סקר לנשאות של מחלות תורשתיות ואיפה ניתן לבצען?
1. בדיקת סקר נשאות המבוצעת בסל. בישראל, החל מ-15.11.24 התעדכנה הבדיקה הזו בישראל, והיא כוללת היום ביהודים כ-130 מחלות. הנשאות נבדקת ביטת מוטציות שכיחות שנמצאו במוצאים השונים.
2. בדיקות סקר מורחב פרטי - מבוצע רק במרפאות פרטיות מפאת איסור הבדיקה בקופה. כיום 2 אופציות שונות לבדוק את הנשאות של מחלות תורשתיות בצורה מורחבת (בנוסף לבדיקות הבסיסיות המבוססות על מוטציות שכיחות במוצאים השונים בישראל שנערכות בסל):
[עריכה] סוגים של בדיקות סקר נשאות מורחב למחלות תורשתיות ואיפה ניתן לבצען?
א. בדיקת סקר מורחב סטנדרטי שבה משתמשים בעולם הרחב ובה נבדקות יותר מ-450 מחלות גנטיות קשות הכי נפוצות (מקרב אלפי מחלות תורשתיות שיש) בשיטה של ריצוף בטכנולוגיות החדשות - הבדיקה זוגית. סקר גנטי לנשאות מחלות תורשתיות - סקר מורחב.
ב. בדיקה חדשה: בדיקת סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי או ריצוף גנומי - בבדיקה זו עוברים 2 בני הורים המתכננים היריון ריצוף גנומי או ריצוף אקסומי ומקבלים דוח של מספר מצבים רפואיים חשובים שלא נכללים בסקר המורחב שנערך עד כה. זוהי בדיקת הנשאות הכי מקיפה (כל אלפי המחלות התורשתיות הידועות), הכי מקיפה וכוללת מספר מצבים תורשתיים במנגנונים שונים והיא הכי כדאית בהתחשב במה שניתן להפיק ממנה.
מידע נוסף על איך ואיפה ניתן לבצע לחץ על הקישור: [1] או באתר "בדיקות גנטיות": [2]
[עריכה] מה הייתרון בסקר מורחב פרטי לעומת הסקר המבוצע במסגרת הסל (משרד הבריאות):
במסגרת התכנית הארצית של משרד הבריאות לגילוי נשאים למחלות תורשתיות, מוצעות מ-15.11.24, ללא עלות, בדיקות למספר מחלות נפוצות בעידות השונות בישראל (רשימת המחלות הנבדקות הלכה והתגברה עם השנים והיגיעה לסקר שביהודים במוצאים השונים כולל כ-130 מחלות) - ראה פרוט תחת הלינק: בדיקות גנטיות - סקר לנשאות מחלות תורשתיות.
- אולם הבדיקה שבסל מוגבלת רק למספר מוגבל של מחלות ובשיטה המאפשרת לגלות את הנשאות הקיימת באדם מסויים רק אם הנבדק מעידה (מוצא אתני) שהפגם הגנטי רלוונטי לאותה עידה. בפועל, בסקר של משרד הבריאות נכללות כ-130 מוטציות ביהודים, ומתוכם רק 4-30 הינן רלוונטית לזוג הספציפי (באשכנזים עד 30 ובשאר העדות רק בודדות). לא רק זאת, בסקר המבוסס על מוטציות שכיחות בעידה מסויימת נותר סיכון שארי לכל מחלה בה אחד מבני הזוג נשא למחלה מסויימת שמשאירה דאגה מסויימת בזוג.
לכן סקר רחב (שאינו בסל), המבוסס על ריצוף (NGS) של הגנים, בין אם הוא רק 466 מחלות (ראה: סקר גנטי לנשאות מחלות תורשתיות - סקר מורחב) ובין אם הוא של אלפי מחלות (כמו בסקר מבוסס על ריצוף אקסומי המפורט בדף זה) הינו מקיף בעשרות מונים וגם אינו משאיר סיכון שארי מדאיג. במקרה של ריצוף אקסומי היתרונות עוד רבים הרבה יותר כיון שזה מאפשר לבדוק מנגנוני מחלה רבים אחרים וגם משמש לבדיקות עתידיות של העובר בהיריון וגם של בני הזוג עצמם.
אין כל ספק שסקר מורחב יותר ככל שניתן, וזה שמבוסס על ריצוף אקסומי המפורט להלן בפרט, בעל עדיפות ניכרת על הסקר המוגבל שבסל.
[עריכה] רקע על המניעה של מחלות גנטיות על ידי בדיקות סקר לנשאות:
יותר מכל תחום אחר מבטיחים החידושים בתחום הגנטיקה התחלה של דרך חדשה העומדת בפתח הרפואה. כבר עתה, ניתן לראות שיפור משמעותי באמצעי איתור זוגות הנמצאים בסיכון גבוה ללידת ילד עם מחלות גנטיות ומאפשרים מניעתן. בדיקות סקר לנשאות מחלות גנטיות בישראל החלו בבדיקת האוכלוסייה למחלת טיי זקס והן התרחבו בשנים האחרונות תודות לכלים והמידע החדשים שהתפתחו בתחום הגנטיקה. מדובר בתכנית מבטיחה למניעת מחלות קשות כמו טיי-זקס וסיסטיק פיברוזיס, שניתן וחשוב למנוע אותן לפני הלידה. רשימת המחלות הנבדקות הולכת ומתרחבת בהדרגה ולכן נשים שעברו בדיקות כאלו צריכות להתעדכן לגבי בדיקות חדשות בכל הריון נוסף.
בדיקות סקר מוצעות היום לזוגות בהריון דוקא במשפחות בהן אין מקרים עם המחלות הגנטיות האלו. המלצות לגבי איזו בדיקה יש להכליל בבדיקות הסקר נקבעים ומעודכנים ע"י איגוד הגנטיקאים וההמלצות מתבססות על שכיחות המחלה (והנשאים למחלה) בקבוצות האתניות של הזוג, חומרת המחלה (שאין לה טיפול), פשטות ועלות הבדיקה, מידת ה"כיסוי" של הבדיקה (איזה אחוז מהזוגות שבסיכון יתגלו בבדיקה), היכולת להמשיך ולבדוק את קיום המחלה בעובר במהלך ההריון אם ימצאו בני הזוג נשאים ועוד.
די לבצע בדיקת נשאות פעם אחת בלבד ולהתייחס אליה בכל ההריונות. אולם יש לבצע עידכון מידע בכל היריון מחדש בכדי לראות שלא נוספו מחלות חדשות שלא נכללו בעת ביצוע הבדיקות בעבר.
לגבי אוכלוסיה לא יהודית ראה: בדיקת סקר לאיתור נשאות ומניעת מחלות גנטיות באוכלוסייה הלא יהודית בישראל
מהי חשיבות הבדיקות הללו?:
בדיקות אלו חשובות ומיועדות דוקא כשאין במשפחה חולים במחלות גנטיות (לכן הבדיקות נקראות בדיקות סקר). בבדיקות אלו אחת לכ-50-100 משפחות ללא שום סיפור משפחתי ימצאו שני בני הזוג נשאים לאותה מחלה והם נמצאים בסיכון גבוה (25%) ללדת ילד עם מחלה גנטית קשה - ואז זה יוכל להיבדק במי שפיר בכל הריון בכדי להבטיח ילד בריא ממחלה זו.
מהנתונים של משרד הבריאות: בישראל מגלים ומונעים לידתם של פי 3 יותר חולים במחלות גנטיות קשות הנבדקות בסקר זה מאשר מגלים ומונעים מקרים של תסמונת דאון - לשם גילוי של תסמונת דאון אישה מבצעת האישה בהיריון בדיקות רבות כמו שקיפות עורפית, בדיקות דם בשליש 1 ובשליש 2, סמנים רכים באולטרה סאונד, ואפילו מי שפיר - וזה לא תורם אפילו 1/3 מהתרומה של בדיקות הסקר לנשאות!! וזה עוד בעת שההיענות של האוכלוסיה לא טובה!!!
[עריכה] מה אם אותרו 2 בני הזוג נשאים (ובתסמונת ה-X השביר מספיק שהאישה נשאית)?
המחלות הנ"ל שנבדקות כיום (כולן פרט לתסמונת ה-X השביר) בעלות צורת תורשה דומה, ובהן יוולד ילד חולה רק אם שני הוריו נושאים את הגן למחלה. אפשר לזהות מצב נשאות רק בבדיקות גנטיות הנערך בבדיקת דם. ההורים הנשאים הם בריאים ואין להם אף אחד מסימני המחלה הגנטית, אך אם שניהם נשאים קיים סיכון של 25% בכל הריון, שהוולד יהיה חולה.
אם שניהם נשאים (ובמקרה של תסמונת ה-X השביר אם האישה נשאית), ניתן לבדוק את קיום או אי קיום המחלה אצל העובר בבדיקה טרום לידתית כמפורט להלן. לכן, אם שני בני-הזוג אותרו כנשאי הגן למחלה, הם יופנו למרפאה ליעוץ גנטי כדי לקבל הסבר על המימצאים ושם ימליצו בפניהם אך לבצע אבחון טרום לידתי מדי היריון. אפשר לאבחן את העובר כבר בשלבים מוקדמים של ההיריון (בבדיקת סיסי שליה - CVS בשבועות 11-10), אם נחוץ או בבדיקת מי שפיר . כיום ניתן גם לאפשר את בדיקת העובר אפילו בטרם החזרתו לרחם בהפרייה חוץ גופית (PGD).
[עריכה] מתי לבצע את הבדיקות?
את הבדיקות מומלץ לבצע לפני היריון אולם ניתן לבצעם גם בשבועות ההיריון הראשונים.
[עריכה] בדיקות סקר לנשאות של מחלות גנטיות בערבים, דרוזים, בדואים ונוצרים
באוכלוסייה שאינה יהודית ישנן מחלות גנטיות ששכיחותן גבוהה בכפר או יישוב מסויים. ידוע כיום על יותר מ-150 מחלות ייחודיות שניתן לבדוק אותן - לכל כפר או יישוב יש את המחלות האופייניות לו. על ידי הפעלת תכנית ארצית לסקר של כל כפר וכפר ניתן לאפשר זיהוי אותן זוגות בסיכון ללדת ילד עם מחלות אלו.
כיום הסקר בודק אצל כל המשפחות ממוצאים אלו את כל המוטציות שנמצאו באוכלוסייה הערבית, דרוזית צרקסית ובדואית בישראל. רשימת המחלות לפי כפרים מפורטת בדך מידע נפרד: בדיקת סקר לאיתור נשאות ומניעת מחלות גנטיות באוכלוסייה הלא יהודית בישראל.
[עריכה] דוגמאות של מחלות תורשתיות מהיותר מוכרות (לא כולן נכללות בסקר המבוצע בקופה):
בדיקה לזיהוי נושאי הגן סיסטיק פיברוזיס (CF)
סיסטיק פיברוזיס הינה מחלה תורשתית שמתבטאת בעיקר בדלקות ריאה חמורות וחוזרות, בעיות ספיגת מזון במעי, פיגור בגדילה ומליחות יתר של הזיעה.
אחד מתוך כ- 30 אנשים באוכלוסייה הבריאה בישראל נושא את הגן למחלה. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-900 זוגות). בזוגות שימצאו בסיכון גבוה, ניתן לבצע בכל הריון בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.
אצל אנשים ממוצא אשכנזי ניתן היום לזהות כמעט את כל נושאי הגן (97%) ל- CF, אצל יהודים ממוצא מרוקו, לוב, תורכיה, טוניס וגרוזיה כ- 90% בהתאם לעדה. אחוזי הגילו ביוצאי עיראק ותימן לא הוגדרו אם כי ניתן כיום לבדוק גם אותם.
בישראל ניתן לבצע בטרייה מורחבת למוטציות הגורמות ל-CF - קיימת בטרייה הכוללת יותר מ-100 מוטציות ל-CF הרלוונטיות לאוכלוסיות השונות בישראל, כולל לא יהודים מברה"מ, אירופאים, ערבים, ועוד. ראה ב"בטריה מורחבת של בדיקת נשאות למחלות תורשתיות" של המחלות שנשאות לשינוי בהם נפוצה באוכלוסייה במוצאים השונים בישראל.
בדיקה לזיהוי נשאיות לתסמונת ה-X השביר
תסמונת ה-X השביר הינה הסיבה השכיחה לפיגור שכלי בזכרים (אחד לכ-1000 זכרים) אם כי יכולה להתרחש לעתים גם בנקבות. פרט לפיגור שכלי, אין לסובלים מהמחלה מומים או שינויים חיצוניים בולטים. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כשהאם נשאית ולכן רק נשים נבדקות לנשאות של מחלה זו.
שכיחות הנשאיות נבדק בישראל ונמצא שאחת מכל 110 נשים הינה נשאית. להן מומלצת בהמשך בדיקת מי-שפיר לבדיקת קיום המחלה בעובר. הבדיקה מבוצעת בדגימת דם של האישה ומומלצת לכל העדות.
הבדיקה בוחנת באם האישה נושאת גן חולה. היא צריכה להתבצע לפני או בשלבים ראשונים של ההריון (ככל שניתן) שכן היא אורכת זמן.
במידה וקיימים מיקרים של פיגור שכלי במשפחה חשוב לציין זאת בטופס הקליטה.
במקרה זה יש צורך בייעוץ גנטי מקצועי לקביעת הסיכונים להישנות הבעיה.
ניוון שרירים ע"ש דושן מופיעה בילדים זכרים בריאים בגיל 4. סימנים ראשונים הם של קושי בעליה במדרגות ובהמשך תוך מספר שנים יש חולשת שרירים חמורה מתקדמת, קושי לקום ולהרים ידיים ועד ניוון שרירים מלא, שבסוף העשור לחיים ייתכנו גם קשיי נשימה ואף קשיים בתפקוד הלב. שכלית לרוב אין בעיה. מחלת ניוון שרירים ע"ש בקר קלה יותר ומופיעה בגילים מאוחרים יותר עם התקדמות יותר איטית ויש מגוון רחב של חומרה. שתי הצורות הינן צורות חמורות של ניוון שרירים. נקבות נושאות את הגן אך ברוב המכריע אינן מדגימות סימני מחלה.
לאישה נשאית של הגן סיכוי שהגן יעבור לזכר ויגרום לו למחלה הוא 50%.
קיימת אפשרות שילדים יחלו במחלה גם אם האם אינה נשאית – וזאת עקב מוטציה טרייה בחומר הגנטי של העובר/ילד. מקרים אלו יכולים להתגלות רק במי שפיר. זכרים אינם יכולים להעביר לילדיהם את הגן למחלה ולכן רק נשים נבדקות לנשאות של מחלה זו.
שכיחות הנשאיות כ-1:3000. להן מומלצת בהמשך בדיקת מי-שפיר לבדיקת קיום המחלה בעובר. הבדיקה מבוצעת בדגימת דם של האישה ומומלצת לכל העדות. הבדיקה בסל. הבדיקה בוחנת באם האישה נושאת גן חולה.
בדיקת נשאי מחלת קנוואן
מחלת קנוון (Canavan) מחלה תורשתית שנובעת מחוסר באנזים אספרטואצילז האחראי על פירוק של חומרים שומניים הנאגרים בתאי המוח. המחלה מאופיינת בהתדרדרות נוירולוגית מהירה המתחילה מספר שבועות אחרי הלידה. בהמשך מופיעים סיבוכים הכוללים עיוורון, קשיות שרירים, התכווצויות ובעיות בליעה.
הסיכון ללידת ילד עם המחלה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-1600 זוגות אשכנזים).להם ניתן לבצע (בכל הריון) בדיקה במי שפיר במטרה לקבוע בוודאות אם העובר חולה.
השכיחות של נשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מכל 40 נושא את הגן למחלה והבדיקה אמינה (מעל 98%). אצל יהודים לא אשכנזים המחלה נדירה.
לכן, הבדיקה מומלצת לזוגות בהם שני בני הזוג ממוצא אשכנזי (או אשכנזי בחלקו). אצלם הבדיקה בסל.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן לדיסאוטונומיה משפחתית
דיסאוטונומיה משפחתית הינה מחלה תורשתית המאופיינת בהפרעה בתפקוד מערכת עצבים אוטונומים – זו האחראית על איזון החום, הלחץ דם, הדופק, התגובה לכאב, הפרשת דמעות, טעם וכד'. המחלה יכולה להתבטא כבר בגיל ינקות בדלקות חוזרות בריאות עקב שאיפת המזון לריאות, עיכוב בגדילה, ובעיות הקשורות בהפרעה לתפקוד המערכת האוטונומית כמפורט מעלה. בחלק מהילדים ישנו גם איחור בהתפתחות, קושי בדיבור, ולביליות רגשית. בעקבות שיפור הטיפול הרפואי בילדים אלו הוארך משך החיים של החולים ועם זאת יש תמותה משמעותית בעיקר בעשור השלישי לחיים.
הפגם הגנטי הגורם לדיסאוטונומיה משפחתית מצוי בעיקר ביהודים אשכנזים ושכיחות הנשאים למחלה מוערך כאחד מתוך כ- 25 אנשים באוכלוסייה הבריאה ממוצא זה. ניתן היום לזהות את הנשאים ע"י בדיקת הדם למוטציה ייחודית. רצוי לבצע את הבדיקה בזוגות בהן שני בני הזוג ממוצא אשכנזי או אשכנזי חלקי (בשלב ראשון מספיק שיבדק רק אחד מבני הזוג).
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-625 זוגות אשכנזים). לזוגות הנושאים את הגן ניתן בהמשך לבצע (בכל הריון) בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן ל- HHF1 או HYPERINSULINEMIC HYPOGLYCEMIA, FAMILIAL, 1
היפראינסוליניזם משפחתית הינה מחלה תורשתית המאופיינת ברמה מאד גבוהה של אינסולין המופרש מהלבלב בצורה לא מבוקרת. זוהי הסיבה העיקרית לרמת סוכר מאד נמוכה אחרי הלידה וולא טיפול דרסטי מהיר ואגרסיבי עלול להיגרם נזק קשה למוח מרמת הסוכר הנמוכה.
שמות נרדפים: congenital hyperinsulinism, nesidioblastosis.
הסוכר הנמוך דורש עירוי כבר מיד אחרי הלידה עם גלוקוז כדי לשמור על רמת סוכר תקינה. דרוש טיפול גם של diazoxide 15 mg/kg אולם גם זה לא עוזר לרובם. דרוש ברוב המקרים קריתת לבלב מלאה או חלקית.
הפגם הגנטי הגורם להיפראינסוליניזם הינו בגן ABCC8 F138 - המוטציה הכי שכיחה באשכנזים:F1388 (נדיר יותר 3992-9G-A) ומצוי בעיקר ביהודים אשכנזים ושכיחות הנשאים למחלה מוערך כאחד מתוך כ- 60 אנשים באוכלוסייה הבריאה ממוצא זה. ניתן היום לזהות את הנשאים ע"י בדיקת הדם למוטציה ייחודית. רצוי לבצע את הבדיקה בזוגות בהן שני בני הזוג ממוצא אשכנזי או אשכנזי חלקי להם הבדיקה בסל.
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-3600 זוגות אשכנזים). לזוגות הנושאים את הגן ניתן בהמשך לבצע (בכל הריון) בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן לניוון שרירים מסוג SMA
ניוון שרירים מסוג SMA מאופיינת ברפיון עד שיתוק של השרירים, המתקדמת ולרוב מערבת גם את שרירי הנשימה. המחלה מופיעה לרוב בינקות עד ילדות מוקדמת, וככל שגיל ההופעה מוקדם יותר כך החומרה וסכנת המוות מאי ספיקה נשימתית גדול יותר.
הפגם הינו בתאי העצב בקדמת חוט השדרה (המכונים גרעינים מוטורים ושמהווים את התחנה האחרונה בשליחת הפקודות מהמוח לגירוי העצבי של השרירים). הבדיקה היחידה שהיא אמינה לאבחנת SMA היא הבדיקה הגנטית.
הפגם הגנטי הגורם למחלה זו ב- 95% מהחולים (בכל סוגי החומרה) הינו חסר של מקטע יחסית גדול בגן SMN1 (במקטע/ אקסון מס' 7 ולעיתים גם 8), פגם המנטרל את פעילות הגן. מה שמכתיב את חומרת המחלה הינו מספר העותקים של גן סמוך המכונה SMN2 שיש לו מבנה דומה ופעילות מזערית דומה לגן הפגום בחולים. ככל שיש יותר עותקים של SMN2 יש יותר פעילות ולכן חומרה פחותה.
הפגם הגנטי ל-SMA מצוי בכל העדות ושכיחות הנשאים למחלה מוערך כאחד מתוך כ-50 אנשים באוכלוסייה הבריאה. ניתן היום לזהות את רוב הנשאים (95%) ע"י בדיקת הדם לאותו חסר אופיני בגן. בשלב ראשון מספיק שיבדק רק אחד מבני הזוג. יש לציין כי אמנם זה נדיר, אבל אפשרי, שיתגלה אחד מבני הזוג חולה בצורה מאד קלה מבלי שהוא ידע על זה קודם.
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה. לזוגות הנושאים את הגן ניתן בהמשך לבצע (בכל הריון) בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.
תסמונת ע"ש קוסטף - או בשמו האחר Methylglutaconic Type III
המחלה מערבת פגיעה בעיניים ופגיעה נוירולוגית. בגיל מוקדם יחסית מופיע ניוון של עצב הראייה ומאוחר יותר מופיעה נוקשות של השרירים, חוסר יציבות מסויימת בהליכה, ויתכנו גם סימנים נוירולוגים נוספים (בעיקר תנועות לא רצוניות וחסרים בהתפתחות שיכלית – בד"כ במידה קלה). בשתן ישנה הפרשה מוגברת של החומצות3-methylglutaconic ו- 3-methylglutaric.
המחלה גנטית ולאחרונה זוהה הגן הנקרא OPA3 שמופה לכרומוזום 19q13.2-q13.3. המחלה מעניינת במיוחד בישראל - ביהודים ממוצא עיראקי שכיחות הנשאים גבוהה (אחד ל-10). הבדיקה של הנשאות למחלה זו הינה יחסית פשוטה בעידה העיראקית: ע"י בדיקה למוטציה אחת בלבד ניתן לגלות מעל ל-95% של הנשאים בקרב יהודים ממוצא זה.
ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש המוטציות הללו השכיחות והאופיניות לרוב החולים בעידה זו. ניתן באותה צורה גם לזהות נשאים של הגן החולה. מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג עיראקי ועיראקי בחלקו.
מחלת מטהכרומטיק לאוקודיסטרופי (MLD = Metachromatic leukodystrophy)
קיימות מספר צורות מבחינת החומרה והצורת המחלה השכיחה בארץ הינה קשה. סימניה בד"כ מופיעים כבר בשנה השניה ולרוב הילדים מתים עד גיל 5. לילדים יש פגיעה מתקדמת בתפקוד המוטורי, קישיון של שרירים, התדרדרות שכלית, ולעיתים התכווצויות. נוזל השדרה מכיל רמת חלבון גבוהה. מופיעים משקעים בעלי צביעה מיוחדת (מטהכרומטים) במוח, בכליות ובשתן.
המחלה תורשתית ולאחרונה זוהה הגן הנקרא (arylsulfatase A gene (ARSA שמופה לכרומוזום 22q13. המחלה מעניינת במיוחד בישראל - ביהודים ממוצא תימני (בעיקר חבנים) שכיחות הנשאים גבוהה (אחד ל-50 תימנים בכלל ו- 1:17 חבנים). הבדיקה של הנשאות למחלה זו הינה יחסית פשוטה בעידה התימנית: ע"י בדיקה למוטציה אחת (PRO377LEU) בלבד ניתן לגלות מעל ל-95% של הנשאים בקרב יהודים ממוצא זה. בעדות אחרות הבדיקה עדיין לא אמינה דייה.
ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש המוטציות הללו השכיחות והאופיניות לרוב החולים בעידה זו. ניתן באותה צורה גם לזהות נשאים של הגן החולה. מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג תימני ותימני בחלקו.
ניוון מולד ומתקדם של המוח והמוחון (PCCA).
המחלה קשה, מולדת ומתקדמת - מתבטאת בהיקף ראש הולך וקטן, פיגור שכלי עמוק, וקשיון (ספסטיות) של הגפיים. לעיתים יש פרכוסים קשים. בהדגמת ה-MRI ניתן לראות ניוון של המוח האפור והלבן, תחילה בולט יותר במוחון (צרבלום) ובהמשך גם במוח הגדול. קיימות 2 צורות שכיחות בישראל:
1. PCCA1- הפגם בגן SepSecS - שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא מרוקאי ועיראקי. אחד מתוך כ- 30 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן - המוטציה שנמצאה במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.715G>A והמוטציה שנמצאה ביהודים מעיראק: c.1001A>G. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות ממוצא זה).
2. PCCA2 – הפגם בגן: VPS53 - שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא מרוקאי. אחד מתוך כ- 50 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן - המוטציות נמצאות במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.2084A>G and c.1556+5G>A- הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות ממוצא זה). לעדות אלה הבדיקה בסל.
בדיקת נשאות למחלת ICCA
שם נוסף: (Microcephaly, postnatal progressive, with seizures and brain atrophy)
הסימנים הקליניים של המחלה מתפתחים לאחר הלידה ומאופיינים בניוון של רקמת המוח והמוחון (המוח הקטן - צרבלום) המובילים לפגיעה נאורולוגית נרחבת כולל פיגור שכלי חמור, פרכוסים, טונוס שרירים מוגבר והחזרים ערים, ירידה משמעותית בהיקפי הראש (מיקרוצפליה).
הפגם הגנטי הינו בגן MED17 המהווה מתווך בתהליך שעתוק RNA על ידי האנזים פולימראז 2.
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-1,500 זוגות ממוצא זה).
באוכלוסיה יהודית ממוצא קווקז נמצאה מוטציה אחת שכיחה בגן זה: L371P - המוטציה נמצאה בשכיחות של 1:20 באוכלוסיה זו. הבדיקה הינה מומלצת במשפחות בהן שני בני הזוג ממוצא קווקז. אצלם הבדיקה בסל.
היפראמונמיה עקב פגם בגן CSP1
הפרעה תורשתית מולדת קשה בחילוף החומרים של מעגל פרוק האוראה – מתבטאת באמוניה גבוהה בדם. באופן רגיל האמוניה שנוצרת בגוף מפרוק החלבונים הופכת בכבד לאוריאה – חומר המתפנה בשתן. עקב החסר של האינזים CSP1 האמוניה לא מפורקת והיא רעל. מתבאת כבר מספר ימים אחרי הלידה בהפרעות בשמירת החום, בילבול, ובעיות נוירולוגיות, בניהן יתכנו איחור התפתחותי, פרכוסים מגיל ינקות.
הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.
בקרב ערבים נוצרים נמצאה שכיחות גבוהה של מוטציות: IVS29+1G<C ו- IVS34+2T>C . כ-1 מתוך 40 יוצאי מוצא זה נושא את הגן למחלה. הבדיקה הינה מומלצת במשפחות בהן שני בני הזוג ממוצא ערבי נוצרי.
בדיקה לזיהוי נושאי מחלות תורשתיות לפי יישובים בבני מיעוטים בישראל
קיימים יישובים בהם התיישבו משפחות בודדות, והן כעת גדלו לחמולות. באותם יישובים יש מעט חמולות שהם בעצם תולדה של הגנים שהגיעו מהמשפחה המייסדת שכללה מספר קטן של אנשים. כמובן שכל מי שמתחתן באותה משפחה (קרבת דם בין בני הזוג) נמצא בסיכון למחלות גנטיות הנפוצות באותה משפחה – אבל העצם כל הגרים בישוב כזה בו יש מעט מייסדים, נמצא בסיכון גבוה יחסית כמו נשאי קרבת דם רחוקים - והסיכון הוא לאותן מחלות הנובעות ממפגש של הגנים הייחודיים שנשאו המייסדים.
עם השנים, חוקרים ישראלים מצאו את הפגם הגנטי הייחודי לישובים אלו, ולכן כעת ניתן למנוע אותן על ידי בדיקת אנשי הכפר לנשאות של הפגם הייחודי להם.
לכל מחלה נבדקת מוטציה ייחודית שנערכת במכון גנטי מסוים. בדרום הארץ הבדיקה נערכת לפי שם החמולה – רשימת המחלות הנדרשות לפי שם החמולה מצויה במכון הגנטי בסורוקה בלבד.
רשימת המחלות האופייניות למחלות השכיחות שנכנסו על ידי משרד הבריאות לסקר מצויה בסוף דף המידע. רשימת המכונים הגנטיים המבצעים את הבדיקות מופיעה באותה רשימה.
בכל המחלות הללו, הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי ממוצע של כאחד מתוך כ-400 נולדים).
לרוב המחלות הללו, כ-1 מתוך 10 מבני הכפר יימצא נשא - הבדיקה ניתנת לביצוע כיום בזוגות בהם שני בני הזוג מאותו יישוב או חמולה. אצלם הבדיקה בסל. לכן לכל הנמנים על היישובים הללו לגשת ולבצע את הבדיקות כולן (כולל את הנשאות למחלת ה-X השביר, סיסטיק-פיברוזיס ו-SMA) במכון הגנטי האחראי לסקר באותו יישוב.
הומוציסטינמיה עקב פגם בגן MTHFR
הפרעה תורשתית מולדת קשה בחילוף החומרים של חומצה פולית המתאפיינת בבעיות נוירולוגיות, בניהן יתכנו איחור התפתחותי, פרכוסים מגיל ינקות, הקף ראש קטן, רפיון שרירים.
הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא. בקרב יהודים ממוצא בוכרי נמצאה שכיחות גבוהה של מוטציה c.474A>T (p.G158G) בגן זה שגורמת לביטוי קשה של המחלה. כ-1 מתוך 40 יוצאי בוכרה והאזור נושא את הגן למחלה. הבדיקה הינה מומלצת במשפחות בהן שני בני הזוג ממוצא בוכרי.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן ל- (Hereditary Spastic Paraparesis (SPG49
פגם בגן TECPR2.
בשנת 2012 תוארה בישראל מחלה הכוללת פראפלגיה ספסטית, פיגור שכלי, הפסקות נשימה, רפלוקס במערכת העיכול, ושינויים דיסמורפים אופיניים במשפחות ממוצא יהודי בוכרי. הופעת המחלה בגיל מספר חודשים – היפוטוניה, איחור התפתחותי הם סימנים ראשונים. היקף הראש קטן, הפנים עגולים, קו שיער נמוך במצח. צוואר קצר ורחב. שיניים צפופות. בהמשך ספסטיות, פיגור שכלי, רפלוקס חוזרים ודלקות ריאות עקב כך. הפסקות נשימה בהמשך. לבסוף הם נזקקים להנשמה מלאכותית קבועה לשנים רבות. הפגם נמצא בגן TECPR2 .
הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.
בקרב יהודים בוכרים נמצאה שכיחות גבוהה של המוטציה:(c.3416delT, (p.Leu1139Argfs*75. כ-1 מתוך 30 יוצאי מוצא זה נושא את הגן למחלה.
הבדיקה הינה מומלצת במשפחות בהן שני בני הזוג ממוצא בוכרי.
בדיקה לזיהוי נשאים ל- PEBAT או progressive Encephalopathy, with brain atrophy and thin corpus callosum
הפרעה תורשתית מולדת קשה הגורמת לפיגור התפתחותי שכלי מתקדם המתחיל כבר בינקות. לכולם פיגור שכלי קשה, לא משיגים שפה, פירכוסים. יש היפוטוניה וספסטיות. בהדמיית המוח רואים אטרופיה של המוח והמוחון, קורפוס קלוסום דק ומיקרוצפיה.
הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.
הפגם הגנטי הינו בגן TBCD והוא מצוי בארץ בקרב יוצאי הודו-קוצ'ין – אצלם השכיחות 1:10 אנשים. הבדיקה הינה מומלצת במשפחות בהן שני בני הזוג ממוצא הודו-קוצ'ין.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן למחלת Smith Lemli Opitz (או בקיצור SLO)
מחלה בה יש הפרעה בחילוף החומרים וביצירה של כולסטרול. המחלה יש מחסור באנזים הנקרא :7DHCR (או בשמו המלא:7dehydrocholesterol reductase) האחראי להפיכתו של 7dehydrocholesterol (או בקיצור 7DHC) לכולסטרול. עקב כך רמת הכולסטרול נמוכה ומאידך מצטבר בדם וברקמות החומר: (7dehydrocholesterol (7DHC.
הסימנים העיקריים של המחלה הם: ממצאים אותם ניתן לזהות באולטרה-סאונד בהריון: בצקת עורפית בכ-10% מהמקרים, עיכוב בגדילה תוך רחמית –בכ- 1/3 מהחולים, היפוספדיאס ומיקרופניס (פניס קטן), ריבוי אצבעות (או חיבור ביניהם), ומומים בכליות. לנולדים יש פיגור שכלי.
לאחרונה נמצא כי בקרב יהודים אשכנזים קיימת שכיחות גבוהה (1:28) של נשאים. בכל 28 אנשים ממוצא זה ניתן להדגים נשאות למוטציה IVS8-1C>G - שהיא גם נפוצה באירופאים לא יהודים. לכן, בשנת 2017 הוכנסה לסל השירותים בדיקת נשאות למוטציה זו לזוגות שיש להם מוצא אשכנזי משותף - ומראש המצב הזה לא יכל להתגלות בישראל כל עוד בודקים רק את המוטציה האשכנזית.
אולם מסתבר שיש בעיה יסודית במצב כזה. מוטציה זו כנראה קשה מאד, ולכן לעובר שיש לו 2 מוטציות אלו הוא כנראה לא מתפתח ברחם או שיש לו מומים כה רבים המתגלים בתחילת היריון. לכן החולים במחלה זו שמכירים בישראל נולדים רק במשפחות בהם לפחות אחד מבני הזוג ממוצא שאינו אשכנזי.
לכן, ביצוע בדיקת הסקר למוטציה זו כפי שקיים היום לא יגלה את הרוב החולים כי לאלו הבדיקה כלל לא מוצעת (בדיקת הנשאות מוצעת רק לזוגות ששניהם אשכנזים, ולא תתבצע כלל אם אחד אשכנזי והשני ממוצא אחר). רק בדיקת פאנל מוטציות רחב לנשאות, ועדיף ל-2 בני הזוג, שכולל גם מוטציות נוספות יוכל לאתר את המחלה. ראה: סקר מורחב לאיתור בני זוג נשאים למחלות תורשתיות.
הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן לטיי זקס
מחלת טיי זקס היא מחלה תורשתית הנגרמת כתוצאה מחסר האנזים בטא הקסוזאמינידז. קיימים שלושה סוגים שונים של מחלת טיי זקס הנקבעים לפי גיל התחלת הסימנים הקליניים. בצורה השכיחה והמוכרת של המחלה הסימנים הקליניים מופיעים סביב גיל חצי שנה וכוללים 3 עצירה ונסיגה בהתפתחות, תגובה מוגזמת לרעש, אובדן קשר עם הסביבה, חירשות, עיוורון, פרכוסים. למחלה אין טיפול והיא מסתימת במוות בשנים הראשונות לחיים. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה. לזוגות שימצא בסיכון גבוה מומלץ לבצע אבחון המחלה בעובר בכל הריון. מחלת טיי זקס קיימת בשכיחות יתר בקרב יהודים ממוצא אשכנזי )שיעור הנשאות 13:1 ( ובקרב יהודים ממוצא צפון אפריקאי )שיעור נשאות 13111 (. ולכן הבדיקה מומלצת לזוגות ממוצא אשכנזי או צפון אפריקאי מלא או חלקי. להם הבדיקה בסל. המחלה ידועה גם במספר חמולות באוכלוסייה הלא יהודית וקיימת תוכנית מניעה נפרדת 13 כאשר .: לאוכלוסייה זו. בשאר העדות שכיחות הנשאים הינה נמוכה (בממוצע השכיחות 1 אלו ממוצא יהודי עיראקי 1:130 ) ובהן הבדיקה אינה מומלצת.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן למחלת קוקיין (Cockayne disease)
המחלה פוגעת במספר רב של מערכות ומתאפיינת בבעיות גדילה והפרעות נוירולוגיות עקב נזק למעטפת העצבים במח ובעצבים היקפיים. סימני התסמונת מופיעים בלידה או בשנה השנייה לחיים וכוללים פיגור שכלי, ראש קטן, רגישות לשמש, מאפייני זקנה מתקדמת הן חיצונית והן בהופעת חירשות וירידה בראיה. יש ליקוי במנגנון המתקן בגופנו את התקלות המצטברות בחומר הגנטי ולכן יש סיכון מוגבר עקב כך להופעת גידולים ובמיוחד בעקבות קרינה.
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב נוצרים ערבים (ומאד שכיחה בקרב הנוצרים בלבנון). אחד מתוך כ- 30 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן היות ואצלם קיימת מוטציה ייחודית המשותפת לחולים ( tyr322stop בגן CSA בכרומוזום 5. אותה אנו בודקים. ע"י בדיקה של מוטציה זו, ניתן לזהות יותר מ- 97% של נשאי המחלה בקרב ערבים נוצרים.
הבדיקה מבוצעת ללא תשלום במסגרת בדיקות הסקר וממומנת בתכנית הארצית של משרד הבריאות. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות נוצרים ערבים).
בדיקה לזיהוי נושאי הגן לתסמונת המכונה בשם: "היפו-פרה-טירואידיזם - פיגור שכלי - דיסמורפיזם".
המחלה פוגעת במספר רב של מערכות ומתחילה לרוב בפרכוסים עם רמת קלציום נמוכה בדם ועיכוב בגדילה כבר בחודש הראשון לחיים. ישנם סימנים חיצוניים אופייניים הכוללים עיניים שקועות, היקף ראש קטן. ליקויים במבנה ובהופעת השיניים. פיגור שכלי הינו קשה. לחולים רמה נמוכה של הורמון פרה-טירואיד וזהו סימן די מובהק לגילוייה בינקות.
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב ערבים בדואים ובעיקר אלו שבנגב (ומאד שכיחה באיזור ערב הסעודית). אחד מתוך כ- 30 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן היות ואצלם קיימת מוטציה ייחודית המשותפת לחולים: חסר של 2 אותיות: 155-156) ברצף הגן TBCE שבכרומוזום 14q2. אותה בודקים.
הבדיקה מבוצעת ללא תשלום במסגרת בדיקות הסקר וממומנת בתכנית הארצית של משרד הבריאות. היא נערכת בבית החולים סורוקה בבאר שבע – שם מותאמים לזוג בדיקות נוספות הנדרשות לפי שם המשפחה. באחריות הזוג לפנות עם קבלת מידע זה לביצוע הבדיקות הללו במכון הגנטי שבסורוקה. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות בדואים שבנגב).
בדיקה לזיהוי נשאים למחלת MOPD-2
Microcephalic osteodysplastic primordial dwarfism, type II - הפרעה תורשתית מולדת קשה הגורמת לגמדות (גובה סופי 100 ס"מ), היקף ראש קטן. עיכוב בגדילה בולט כבר ברחם, והתמונה מזכירה תסמונת Seckel. ייתכן פיגור שכלי קל. בנוסף השיניים קטנות, שקופות (עם אמיל לא תקין). סכרת שכיחה. עם השנים יש אנאוריזמות ואינפרקטים בכלי דם מוחיים.
הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.
הפגם הגנטי הינו בגן PCNT והוא מצוי בארץ בקרב דרוזים– אצלם השכיחות 1:40 אנשים. הבדיקה הינה מומלצת במשפחות בהן שני בני הזוג ממוצא דרוזי.
הבדיקה מבוצעת ללא תשלום במסגרת בדיקות הסקר וממומנת בתכנית הארצית של משרד הבריאות. היא נערכת בבית החולים המבצע את הבדיקה הזו. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות דרוזים).
ניוון מולד מתקדם של המוח והמוחון - PCCA
המחלה קשה, מולדת ומתקדמת - מתבטאת בהיקף ראש הולך וקטן, פיגור שכלי עמוק, וקישיון (ספסטיות) של הגפיים. לעיתים יש פירכוסים קשים. בהדגמת ה-MRI ניתן לראות ניוון של המוח האפור והלבן, תחילה בולט יותר במוחון (צרבלום) ובהמשך גם במוח הגדול.
קיימות 2 צורות שכיחות בישראל:
1. PCCA1 - הפגם בגן SepSecS - שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא מרוקאי ועיראקי. אחד מתוך כ- 30 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן - המוטציה שנמצאה במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.715G>A והמוטציה שנמצאה ביהודים מעיראק: c.1001A>G.
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות ממוצא זה).
2. PCCA2 – הפגם בגן: VPS53 - שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא מרוקאי. אחד מתוך כ- 50 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן - המוטציות נמצאות במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.2084A>G and c.1556+5G>A-
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות ממוצא זה).
לעדות אלה הבדיקה בסל.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן למחלת ורשה - [Warsaw breakage syndrome]
מחלה בה יש הפרעה בתהליך של חלוקת החומר הגנטי בעת חלוקת התא. המחלה נובעת מפגם דו-אללי בגן DDX1.
המחלה מתבטאת הבעיות בולטות הכוללות עיכוב בגדילה (IUGR), היקף ראש קטן (מיקרוצפליה) כבר ברחם, עיכוב התפתחותי ומוגבלות שכלית. בנוסף יש דיסמורפיזם, קולובומה בעיניים, חירשות, מומי שלד ומומי לב. יתכנו כתמים בעור (היפו או היפר פיגמנטציה). נראה שחלק משמעותי של העוברים שיש להם תסמונת זו, בעיקר אלו בישראל עם המוטציה הנבדקת, נפטרים ברחם (IUFD).
בדיקות מולקולאריות למוטציה השכיחה (Splice Acceptor c.1763-1G>C) מאפשרות גילוי רוב הנשאים בקרב היהודים אשכנזים. שכיחות הנשאים בקרב יהודים אשכנזים כ- 1/50.
המחלה אוטוזומאלית רצסיבית, כלומר הסיכון לילד חולה קיים רק כאשר שני בני הזוג נשאים של מוטציה בגן DDX11.
כמו במחלת SLO, מסתבר שיש בעיה יסודית במצב כזה. מוטציה זו כנראה קשה מאד, ולכן לעובר שיש לו 2 מוטציות אלו הוא כנראה לא מתפתח ברחם או שיש לו מומים כה רבים המתגלים בתחילת היריון. לכן החולים במחלה זו שמכירים בישראל נולדים רק במשפחות בהם לפחות אחד מבני הזוג ממוצא שאינו אשכנזי - ומראש המצב הזה לא יכל להתגלות בישראל כל עוד בודקים רק את המוטציה האשכנזית.
בישראל מומלץ לבצע בדיקת נשאות לגילוי זוגות בסיכון כאשר שני בני זוג ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי).
הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן מחלת כליות פוליציסטיות 4 Polycystic Kidney Disease 4] (PKD4)]
מחלה מולדת של הכליות המאופיינת בהגדלה של הכליות עם ציסטות מרובות ופגיעה תפקודית המחמירה עם הזמן המובילה לאי ספיקת כליות (צורך בדיאליזה או השתלה) בגיל ילדות. ברוב המקרים יש גם מעורבות של הכבד עם פגיעה בתפקודו לאורך זמן.
בהיריון בדרך כלל לא יראו סימנים לשינויים בכליות ואם יהיו הם יופיעו לקראת סוף ההיריון במקרים בהם המצב חמור יותר. בשליש מהמקרים יש ביטוי עוברי חמור ואז רואים בסוף ההיריון מיעוט מים קיצוני, חוסר התפתחות של הריאות ומוות בסמוך ללידה (Potter sequence).
המחלה אוטוזומאלית רצסיבית, והפגם הוא בגן PKHD1. בדיקות מולקולאריות למוטציה השכיחה (c.3761_3762delCCinsG) מאפשרות גילוי רוב הנשאים בקרב היהודים אשכנזים.
אחד מתוך כ- 60 אנשים באוכלוסייה האשכנזית הבריאה בישראל נושא את הגן למחלה. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-3,600 זוגות אשכנזים). בזוגות שימצאו בסיכון גבוה, ניתן לבצע בכל הריון בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.
בישראל מומלץ לבצע בדיקת נשאות לגילוי זוגות בסיכון כאשר שני בני זוג ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי).
הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן לתסמונת נטרתון Netherton syndrome] (NETH)]
מחלה מולדת המתבטאת בבעיות חמורות בעור (שלפוחיות, קילוף ודלקת) ובשיער (דלילות ושבירות). שינויים בעור כה חמורות שהן מסכנות את חיי הילוד עקב אי יכולת שמירת החום של הגוף (היפותרמיה), התייבשות וזיהומים קשים.
המחלה אוטוזומאלית רצסיבית, והפגם הוא בגן SPINK5. בדיקות מולקולאריות למוטציה השכיחה (c.691delC) מאפשרות גילוי רוב הנשאים בקרב יהודים מעירק.
אחד מתוך כ- 40 אנשים באוכלוסייה היהודית עיראקית הבריאה בישראל נושא את הגן למחלה. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-1,600 זוגות עיראקים). בזוגות שימצאו בסיכון גבוה, ניתן לבצע בכל הריון בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.
לאור חומרת המחלה ושכיחותה מומלץ לבצע בדיקת נשאות לגילוי זוגות בסיכון כאשר שני בני זוג ממוצא עירקי (מלא או חלקי).
הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן לתסמונת מקל-גרובר- [MECKEL GRUBER SYNDROME TYPE 8]
בתסמונת זו מומים רבים היכולים לכלול, פגיעה כלייתית (כליות דיספלסטיות), Encephalocele, ריבוי אצבעות שפה שסועה, ראש קטן (מיקרוצפלי) ועוד.
חלק מהתינוקות נפטרים ברחם והאחרים לרוב בימים הראשונים לחיים. המחלה שייכת לקבוצת המחלות מסוג Ciliopathy.
המחלה אוטוזומאלית רצסיבית, והפגם הוא בגן TCTN2. בדיקות מולקולאריות למוטציה השכיחה (c.1506-2A>G) מאפשרות גילוי רוב הנשאים בקרב יהודים מתימן או אתיופיה. קיימים סוגים רבים של התסמונת הנגרמים ממוטציות במספר גנים שונים.
אחד מתוך כ-40-60 אנשים באוכלוסייה היהודית אתיופית וגם תימנית הבריאה בישראל נושא את הגן למחלה. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-1,600 זוגות אתיופים או תימנים). בזוגות שימצאו בסיכון גבוה, ניתן לבצע בכל הריון בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.
לאור חומרת המחלה ושכיחותה מומלץ לבצע בדיקת נשאות לגילוי זוגות בסיכון כאשר שני בני זוג ממוצא אתיופי או תימני (מלא או חלקי).
הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן למחלת Chronic Granulomatous Disease] (CGD) - NCF1 ]
מחלה שבה מערכת החיסון אינה תקינה - קיימת פגיעה תפקודית של התאים הפאגוציטרים (מקרופאגים) אשר אמורים לבלוע ולעכל חיידקיים. עקב כך מופיעים זיהומים קשים, חוזרים בעיקר דלקות ריאה, אבססים בכבד, זיהומים עוריים, זיהומים בעצמות וכדומה, אשר עלולים לגרום לתמותה בגיל צעיר. בחלק מהמקרים נזקקים להשתלת תאי גזע (hematopoietic stem cell transplantation).
המחלה אוטוזומאלית רצסיבית, והפגם הוא בגן NCF1. בדיקות מולקולאריות למוטציה השכיחה (c.579G>A) מאפשרות גילוי רוב הנשאים בקרב יהודים קווקאזים. קיימים סוגים רבים של התסמונת הנגרמים ממוטציות במספר גנים שונים.
אחד מתוך כ-30 אנשים באוכלוסייה היהודית הקווקאזית הבריאה בישראל נושא את הגן למחלה. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-900 זוגות קווקאזים). בזוגות שימצאו בסיכון גבוה, ניתן לבצע בכל הריון בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.
לאור חומרת המחלה ושכיחותה מומלץ לבצע בדיקת נשאות לגילוי זוגות בסיכון כאשר שני בני זוג ממוצא יהודי קווקאזי (מלא או חלקי).
הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן לחסר בקומפלקס 1 של המיטוכונדריה Mitochondrial complex I deficiency, nuclear type 9] (MC1D)]
במחלה קיימת פגיעה תפקודית המיטוכונדריה של תאי הגוף שתפקידו לספק אנרגיה לפעילות תאית. כתוצאה מכך יש פגיעה בתפקוד מערכות גוף הדורשות אנרגיה כמו בעיות בנשימה, חולשת שרירים, פגיעה נוירולוגית חמורה, וגם הפרעה בתפקודי כבד ואחרים. אופיני שיש חמצת מטבולית (metabolic acidosis), רמת סוכר מנמוכה בדם, ולרוב לתמותה בגיל צעיר.
המחלה אוטוזומאלית רצסיבית, והפגם הוא בגן NDUFS6. בדיקות מולקולאריות למוטציה השכיחה (c.344G-A) מאפשרות גילוי רוב הנשאים בקרב יהודים קווקאזים. קיימים סוגים רבים של התסמונת הנגרמים ממוטציות במספר גנים שונים.
אחד מתוך כ-20 אנשים באוכלוסייה היהודית קווקאזי הבריאה בישראל נושא את הגן למחלה. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-2000 זוגות קווקאזים). בזוגות שימצאו בסיכון גבוה, ניתן לבצע בכל הריון בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.
לאור חומרת המחלה ושכיחותה מומלץ לבצע בדיקת נשאות לגילוי זוגות בסיכון כאשר שני בני זוג ממוצא יהודי קווקאזי (מלא או חלקי).
הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן לאנמיה ע"ש פנקוני (פנקוני A ופנקוני C)
אנמיה ע"ש פנקוני הינה מחלה תורשתית קשה שמתבטאת בעיקר בחוסר בתאי הדם האדומים (אנמיה) ובהמשך גם של תאי הדם האחרים. תהליך זה הולך ומחריף עם השנים.
המחלה מתבטאת גם במספר שינויים בשלד, בעיקר באצבעות. אחוז גבוה של החולים מפתחים סרטן (בעיקר סרטן דם) בגיל צעיר.
אחד מתוך כ- 50 יהודים אשכנזים הינו נשא לפנקוני מסוג C וכאחד מתוך 100 יהודים ממוצא מרוקאי באוכלוסייה הבריאה בישראל נושא את הגן למחלה מסוג A. בעדות אלו ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן למחלה. הבדיקה ניתנת לביצוע כיום בזוגות בהם שני בני הזוג ממוצא אשכנזי או ששניהם ממוצא מרוקאי (שניהם ממוצא אשכנזי מלא/חלקי או ששניהם ממוצא מרוקאי מלא/חלקו).
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-2,500 אשכנזים ו-אחד מתוך כ-10,000 זוגות יהודים מצפון אפריקה).
בדיקה לזיהוי נושאי הגן לאנמיה ע"ש בלום
אנמיה ע"ש בלום הינה מחלה תורשתית המאופיינת ע"י איחור בגדילה, רגישות יתר לקרני שמש (U/V), חסר חיסוני ועקרות אצל גברים. המחלה קשורה לנטיית יתר לפתח סרטן במהלך החיים.
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מתוך כ- 90 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. אצל יהודים ממוצא אשכנזי ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן היות ואצלם קיימת מוטציה ייחודית אותה ניתן לזהות.
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-10,000 זוגות אשכנזים).
בדיקה לזיהוי נושאי הגן לתסמונת Walker Warburg -WWS
תסמונת WWS הינה מחלה תורשתית המאופיינת ע"י בעיה בהתפתחות שרירים, מוח ועיניים. זוהי קבוצת המחלות הגנטיות החמורה ביותר מבין צורות הניוון שרירים והמתחילה מאד מוקדם בחיים. בגלל החומרה בד"כ אורך החיים קצר – מספר שנים. התמונה היא של ריפיון שרירים ניכר מיד אחרי הלידה, ולילדים יש השטחה של כפלי המוח (cobblestone lissencephaly). יש איחור ניכר בהתפתחות השכלית. העיין קטנה עכירות עדשה, וליקוי בהעברת הראיה דרך עצב הראיה למוח ועקב כך הפרעה קשה בראיה. ההפרעה היא ביצירת הדיסטרוקליקן.
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-5,000 זוגות אשכנזים). הפגם המשותף לחולים ממוצא אשכנזי הינו מוטציה c.1167insA בגן הקרוי FKTN.
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מתוך כ- 70 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. אצל יהודים ממוצא אשכנזי ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן היות ואצלם קיימת מוטציה ייחודית אותה ניתן לזהות.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן למחלת [[מוקוליפידוזיס מסוג 4] - (Mucolipidosis type 4 - (ML4
מחלת ML4 הינה מחלת אגירה תורשתית שמתבטאת מיד לאחר הלידה בשינוים בעיניים הכוללים פזילה, עכירות בקרנית וניוון רשתית. בהמשך מופיעים ריפיון שרירים (היפוטוניה) ואיחור התפתחותי-שיכלי קשה.
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מתוך כ- 100 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. אצל יהודים ממוצא אשכנזי ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן היות וקיימות 2 מוטציות ייחודיות (6432 ,ו-R 1296) אותם אנו בודקים. ע"י בדיקה של שתי המוטציות השכיחות בגן ל-ML4, ניתן לזהות יותר מ- 95% של נשאי המחלה בקרב יהודים אשכנזים. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-10,000 זוגות אשכנזים).
בדיקה לזיהוי נושאי הגן למחלת אטקסיה טלאנגיאקטזיה
המחלה פוגעת במספר רב של מערכות ומתאפיינת בניוון מתקדם של המוח הקטן והמתבטא באי יציבות בהליכה (אטקסיה). כמו כן מתפתח כשל מתקדם של מערכת החיסון המגינה בפני זהומים (בעיקר זהומים ע"י וירוסים ופטריות). יש ליקוי במנגנון המתקן בגופנו את התקלות המצטברות בחומר הגנטי ולכן יש סיכון מוגבר עקב כך להופעת גידולים ובמיוחד בעקבות קרינה.
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא צפון אפריקאי (במיוחד יוצאי מרוקו). אחד מתוך כ- 70 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. אצל יהודים ממוצא צפון אפריקאי ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן היות ואצלם קיימת מוטציה ייחודית המשותפת לחולים ( 130C→T- החלפה של האות C ל-T בעמדה 130 של הגן(אותה אנו בודקים. ע"י בדיקה של מוטציה זו, ניתן לזהות יותר מ- 97% של נשאי המחלה בקרב יהודים מצפון אפריקה.
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות יהודים מצפון אפריקה).
בדיקה לזיהוי נשאי מחלת נימן-פיק (Niemann- Pick disease (Type A .
מחלת נימן פיק יכולה להופיע במספר דרגות חומרה: הצורה הקלסית הקשה ובעלת הופעה מוקדמת נקראת סוג A. צורות A ו-B הנגרמות ע"י פגיעה גנטית דומה (פגם באותו גן), הינן יחסית שכיחות יותר, ובמיוחד הן נפוצות בקרב יהודים אשכנזים.
מדובר במחלת אגירה של חומר הנקרא ספינגומיאלין בכבד וברקמת המוח. המחלה מאופיינת ע"י ניוון מתקדם של מערכת העצבים המרכזית, פיגור וניוון מוחי, הגדלה של הטחול והכבד, ושינויים אופייניים לאגירה של הספינגומיאלין בקרקעית העין. לרוב החולים נפטרים עד גיל 4 שנים.
המחלה נגרמת כתוצאה של חוסר אנזים ספינגומיאלינז (הגן נקרא (ASM) ). החלבון המיוצר ע"י גן זה אחראי על פירוק של חומרים שומניים במוח, ריאות, טחול, והכבד.
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא אשכנזי. אחד מתוך כ- 90 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. הבדיקה של הנשאות למחלה זו הינה יחסית פשוטה בעידה האשכנזית: ע"י בדיקה ל-4 מוטציות השכיחות בגן ASM שאחראי לנימן-פיקP330FS, L302P),R496L , delR608 – אותן אנו בודקים) ניתן לגלות מעל ל-97% של הנשאים בקרב יהודים ממוצא זה.
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-8,000 זוגות יהודים אשכנזים).
מחלת MLC) -MEGALENCEPHALIC LEUKOENCEPHALOPATHY WITH SUBCORTICAL CYSTS)
מחלה נוירולוגית מתקדמת לאט שמתבטאת בעיקר בהיקף ראש גדול יחסית בלידה. בהמשך ישנה הידרדרות בתפקוד מוטורי, חוסר יציבות בהליכה ותנועות לא רצוניות (מסוג דיסטוניה). רוב החולים סובלים מאפילפסיה. יתכן גם איחור בהתפתחות השכלית במידה קלה.
הסימן האבחנתי ניתן להדגמה בבדיקת הדמית המוח (MRI) - לחולים יש מבנים ציסטיים בשכבה שמתחת לקליפת המוח (במוח האפור) וישנם גם שינוים בחומר הלבן של המוח. המחלה עלולה להתקדם למות בעשור שני ושלישי לחייהם.
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא לוב. אחד מתוך כ- 40 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. הבדיקה של הנשאות למחלה זו הינה יחסית פשוטה וע"י בדיקה למוטציה אחת (G59E בגן הנקרא MLC1- אותה אנו בודקים) ניתן לגלות מעל ל-98% של הנשאים בקרב יהודים ממוצא זה. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-6,000 זוגות יהודים מלוב). הבדיקה מוצעת לזוגות ממוצא לובי או לובי בחלקו.
מחלת אגירה גליקוגן מסוג 1 (Glycogen storage disease (GSD1a
הפרעה בחילוף החומרים המתבטאת באגירה של חומר רב-סוכר הנקרא גליקוגן. בסוג 1 ישנה ירידת רמת סוכר הדם מהווה בעייה משמעותית בילדות. ישנה גם הגדלת כבד בכל החולים. רמת שומני הדם עולה אף היא. בעבר הילדים מתו בגיל בגרות מוקדמת וכיום, תודות לטיפול, המצב השתפר. יש עיכוב בגדילת הילדים ב-90% מהמקרים. אבני כליות מופיעות בכ-65% מהילדים ואי ספיקת כליות היתה בכ-25%-50%. יתכנו גם גידולים ממאירים בכבד בכ-20% מהמקרים.
הגן למחלה נמצא ונקרא: G6Pase בכרומוזום 17q21. ביהודים ממוצא אשכנזי נמצאה מוטציה ייחודית משותפת לרוב הגדול של החולים: R83C. שכיחות הנשאים בקרב יהודים אשכנזים היא כ-1 ל- 70. המחלה נמצאה קיימת גם ביהודי בולגריה ושאר ארצות הבלקן וביוצאי אירופה בכלל (גם לא יהודים). הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-5,000 זוגות).
בדיקה לתסמונת ע"ש Usher.
תסמונת Usher הינה תסמונת גנטית שמאופיינת ע"י פגיעה בשמיעה, ראיה ומערכת וסטיבולרית. הליקוי בשמיעה דו-צדדי עמוק שקיים מלידה. הילדים החולים לא מפתחים דיבור. הליקוי בראיה על רקע תהליך ניווני ברישתית העין Retinitis Pigmentosa)) שמתחיל בגיל ילדות ומחמיר עם הזמן. המחלה מהוה הסיבה השכיחה ביותר לחרשות ועיוורון גנטי בעולם. ידועים 3 סוגים של המחלה, והסוג הקשה ביותר הינו Usher Type 1.
בישראל נבדקות 2 אוכלוסיות למחלה זו – כל אחת לגן אחר:
1. באשכנזים 2 סוגים:
סוג 1: Usher 1F - אחראי למחלה הגן PCDH15 - בו תוארה מוטציה R245X שגורמת לתסמונת זו באוכלוסיה האשכנזית. שכיחות הנשאים באוכלוסיה האשכנזית הינה 1:100. ע"י בדיקת המוטציה הנ"ל ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה באשכנזים. סוג זה מאופיין בפגיעה במערכת שיווי המשקל הגורמת לעיכוב בהתפתחות המוטורית.
סוג 2: Usher 3A – אחראי למחלה הגן CLRN1 – בו תוארה מוטציה N48K שגורמת ליקוי שמיעה עם החמרה איטית, מאובחן בעשור הראשון. לקות ראיה עקב רטיניטיס פיגמנטוזה מתפתחת בעשור ראשון או שני. בכמחצית מהמקרים ישנה בעית שיווי משקל. שכיחות הנשאים לסוג זה באוכלוסיה אשכנזית הינה אחד ל-100.
2. ביהודים מאירן:
כאן אחראי למחלה הגן usherin הגורם ל- Usher 2A – בו תוארה מוטציה insCGAT 239-242 שגורמת לתסמונת זו באוכלוסיה האירנית. שכיחות הנשאים באוכלוסיה האירנית הינה 1:50. ע"י בדיקת המוטציה הנ"ל ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה בעידה זו. סוג זה לרוב אינו מאופיין בפגיעה במערכת שיווי המשקל.
בכל הצורות הנ"ל, הסיכון ללידת ילד חולה, קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן הפגום.
לזוגות הנושאים את הגן, מומלץ לבצע (בכל הריון) אבחון טרום לידתי (בדיקת סיסי שליה או מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.
ניוון שרירים מסוג Nemaline myopathy
המחלה מתבטאת בדרגות שונות של חולשת שרירים כללית המתקדמת לאט. מאפיין את המחלה בהסתכלות תחת המיקרוסקופ בדגימה משריר קיימים מבנים מקלוניים הנקראים גופי Nеmaline.
ידועות 6 צורות של Nеmaline myopathy ומספר גנים אחראים על המחלה. באוכלוסייה האשכנזית קיימת שכיחות גבוהה של הצורה המולדת - בה חולשת השרירים קיימת כבר בלידה. החולשה העיקרית היא בשרירי הפנים, הצוואר, הדיבור, הגפיים ומערכת הנשימה. בהמשך יכולים להתפתח שינוים בשלד, בעקר בעמוד השדרה ובית החזה. חלק קטן מהחולים נותר עם חוסר יכולת לניידות.
באשכנזים זוהה הפגם האופייני (חסר בגן נבולין) האחראי לNemaline myopathy. בעקבות כך התאפשרה בדיקה של נשאי המחלה באוכלוסייה זו. תדירות נשאי הפגם הגנטי באשכנזים הינה כ-1:108.
בדיקת הפגם למחלה זו אינה עומדת בקריטריונים של בדיקה "מומלצת" עקב שכיחותה הלא גבוהה, אם כי אפשרית בזוגות ממוצא אשכנזי או אשכנזי בחלקו. רק כאשר נמצאים שני בני הזוג נשאים יש סיכון לילד חולה ואז ניתן לבצע אבחון המחלה בעובר בבדיקת סיסי שלייה או דיקור מי שפיר.
בדיקה לזיהוי נושאי הגן לתסמונת Joubert
תסמונת ע"ש ג'וברט (Joubert) היא מחלה תורשתית המאופיינת בפגיעה במערכת העצבים, טונוס שרירים נמוך, הליכה מאוחרת ולא יציבה (ataxia), עיכוב בהתפתחות, פיגור שכלי, הפרעות בנשימה, תנועת עיניים בלתי רצוניות ופגיעה ברשתית, קשיים בבליעה ובלעיסה. תתכן גם פגיעה במערכת הכליות והכבד והופעה של אצבעות נוספות.
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא אשכנזי. אחד מתוך כ- 90 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. אצל יהודים ממוצא אשכנזי ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן למחלה היות ואצלם קיימת מוטציה ייחודית אותה ניתן לזהות (מוטציה R12L בגן TMEM216 על כרומוזום 11, אותה אנו בודקים).
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של 1 מתוך כ- 10,000 זוגות אשכנזים).
בדיקה לזיהוי נושאי הגן ל-asparagine synthetase deficiency
הפרעה בחילוף החומרים עקב חסר באינזים asparagine synthetase היא מחלה תורשתית המאופיינת בפיגור התפתחותי שכלי ניכר, אנצפלופטיה מתקדמת, פירכוסים, הטונוס גבוה, והם מגיבים בתנועות בהלה לכל גירוי קל. היקף ראש קטן (מיקרוצפליה). בהדמיה של המוח (MRI) רואים אטרופיה של קליפת המוח (קורטקס), חדרי מוח מוגדלים,
שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא אירני. אחד מתוך כ- 80 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. אצל יהודים ממוצא אירני ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן למחלה היות ואצלם קיימת מוטציה ייחודית אותה ניתן לזהות מוטציה c.1084T-G (המשנה החלבון חומצת אמינו phe362-to-val = F362V) בגן ASNS אותה אנו בודקים.
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של 1 מתוך כ- 6,000 זוגות אירנים).
ראה גם : רשימת המחלות בעדות השונות ביהודים
בדיקת מחלת גושה (Gaucher)
מחלת גושה היא מחלה תורשתית הנובעת מחוסר באנזים גלוקוצרברוזידאז האחראי על פירוק שומנים מיוחדים הנאגרים בתאים. המחלה מאופיינת בהגדלה ניכרת של הטחול והכבד, ירידה במספר טסיות הדם ולעתים גם לפגיעה בעצמות. המחלה בחלק ניכר מהחולים (בעיקר במוצא אשכנזי) תהיה קלה מאד ולא תגרום לבעיות רפואיות ניכרות. מידת החומרה ניתנת לחיזוי לפי סוג הפגם בגן אותו בודקים.
השכיחות של נשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מכל 15 נושא את הגן למחלה. אצלם גם הבדיקה אמינה (מעל 97%). ביהודים לא אשכנזים המחלה נדירה והבדיקה פחות אפקטיבית (מאתרת רק 50% מהנשאים). הבדיקה מוצעת לזוגות בהם שני בני הזוג ממוצא אשכנזי (או אשכנזי בחלקו).
הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-250 זוגות אשכנזים).
בדיקת נשאות לליקוי שמיעה (חירשות) (בדיקת המוטציות השכיחות בגנים קונקסין-26 וקונקסין-30)
חלק גדול ממקרי חירשות הינו על רקע גנטי. ידועים עשרות גנים שונים האחראים על ליקוי שמיעה תורשתי. הפגמים בגנים קונקסין-26 וקונקסין-30 הם בין השכיחים ביותר ואחראים לכ-40% ממקרי חירשות מולדת תורשתית. ליקוי שמיעה זה הינו בדרגה חמורה, קיים כבר בלידה, ודו צדדי. הוא לרוב מתגלה בגיל 5-10 חודשים. מדובר בליקוי שמיעה ללא ממצאים קליניים אחרים.
הסיכון לילד עם חירשות קיים כאשר שני בני הזוג נושאים גן לא תקין.
הגן GJB2)Connexin 26)ׁהאחראי, ממוקם בכרומוזום13, בסמוך אליו נמצא גן Connexin 30. שכיחות הנשאים למוטציות בגנים הללו באוכלוסייה האשכנזית כ- 1:30. ע"י בדיקת 3 המוטציות השכיחות בגנים הנ"ל (167delT ו- 35delG בגן קונקסין 26, ומוטצית חסר בגן קונקסין-30), ניתן לזהות את רוב הנשאים בקרב יהודים אשכנזים. בעדות האחרות (יהודים ולא יהודים) שכיחה רק מוטציה אחת משלשתן (35delG).
האם הבדיקה מומלצת?: כאחד מכל 30 אנשים הינו נשא לחירשות על רקע הגן קונקסין-26 וכ-1 מכל 1000 יהיה עם חירשות מולדת. מסיבות של חומרת הבעיה, איגוד הגנטיקאים לא מצדיק להמליץ בדיקת סקר של זוגות לליקוי שמיעה. את הבדיקה ניתן לבצע לפי רצון הזוג בלבד וניתן לבצעה לאוכלוסייה היהודית והלא יהודית. במשפחות בהן שני בני הזוג נמצאו נשאים (הפגם הגנטי הוגדר) ניתן לאפשר בדיקה גנטית ספציפית ואמינה בתאים של סיסי שליה או דיקור מי שפיר.
מחלת השתן בריח מפל-סירופ (Maple Syrup Urine Disorder (MSUD
הסימנים קליניים של המחלה מתפתחים לאחר לידה ומתבטאים בהתדרדרות נוירולוגית, התפתחות איטית, קשיי אכילה והשתן של ילדים חולים במחלה הוא בעל ריח של מיפל-סירופ.
מחלה הניתנת לטיפול יעיל בתנאי שמתגלת מיד אחרי הלידה. לצערנו, לרוב המחלה מתגלית באיחור ועד אז עלול כבר להיגרם נזק מוחי קשה ובלתי הפיך. לכן בדיקת הנשאות בהורים מאפשרת טיפול יעיל מיד אחר הלידה ומניעת נזק לילוד.
הפגם הינו באנזים שמפרק קרבוקסיל בחומצות האמינו (אבני בניין של חלבון) המכילות קבוצות קרבוקסיליות. עקב הפגם ישנה הצטברות בגוף והפרשה מוגברת בשתן של חומצות שומן המכילות את הקבוצות הקרבוקסיליות (ולין, לאוצין ואיזולאוצין ) – להן ריח של מפל-סירופ. ישנם מספר גנים האחראים למחלה. נמצא שבאוכלוסייה האשכנזית שכיחות הנשאים של המחלה הינה יחסית גבוהה (כ- 1:100). הבדיקה של הנשאות למחלה זו הינה יחסית פשוטה: ע"י בדיקה של הפגם השכיח בגן BCKDHA (R183P) ניתן לאתר את הרוב הגדול של נשאי המחלה בקרב עידה זו. מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג אשכנזי ואשכנזי בחלקו.
במשפחות בהן שני בני הזוג נמצאו נשאים (הפגם הגנטי הוגדר) ניתן לאפשר בדיקה גנטית ספציפית ואמינה בהריון או מיד אחר הלידה ולאפשר טיפול מוקדם מציל חיים שכה חיוני להתחיל אותו מוקדם.
Alpha 1 antitrypsin (צורה Z)
המחלה נובעת מחוסר באנזים Alpha-1-antitrypsin האחראי על הגנת תאים ברקמות שונות בגוף. כאשר יש ירידה ברמות האנזים בדם עלולה (אך לא חייב) להתפתח מחלת כבד קשה המצריכה השתלת כבד בגיל צעיר או מחלת ריאות קשה בגיל מאוחר. בחלק גדול מהחולים המחלה יכולה להיות קלה יחסית ולא תגרום לבעיות רפואיות משמעותיות. מידת החומרה ניתנת לניבוי לפי סוג הפגם בגןAAT שמופה לכרומוזום 14.
המחלה קיימת בשכיחות גבוהה באוכלוסיות שונות בעולם. בארץ המחלה מופיעה ביהודים ממוצא אשכנזי וספרדי. שיעור הנשאים באוכלוסייה כ- 1:80. ע"י בדיקת שני הפגמים העיקריים (המכונים צורות S ו-Z)ניתן לזהות את הרב הגדול של נשאי הגן. בגלל שהמחלה של נשאי הצורה S קלה ולרוב כלל לא באה לידי ביטוי, מומלץ שלא לבדוק את הצורה S אלא רק את הצורה Z.
בפברואר 2011 איגוד הגנטיקאים הישראלים קבע פה אחד כי יש להפסיק להציע מחלה זו בסקר של נשאות מחלות תורשתיות בבדיקות התורשתיות הנבדקות לאבחון בהיריון.
ניוון שרירים מסוג LGMD השכיח ביוצאי לוב
מחלה אחת בתוך בתוך קבוצה הטרוגנית של מחלות ניוון שרירים המכונה LGMD. קיימת חולשת שרירים המתחילה בשרירי חגורת אגן המתניים וחגורת הכתפיים. החולשה ניתנת להדגמה בעיקר כשמבקשים מהחולה לקום משכיבה על הגב לעמידה ללא עזרת ידיים. המחלה שכיחה בישראל בקרב יהודים יוצאי לוב. גיל ההופעה של סימני חולשת השרירים הינו בין 12-28 שנים. קצב התקדמות והחמרת החולשה של השרירים משתנה ממקרה למקרה.בעידה הלובית התקדמות המחלה יחסית איטית.
הפגם כאן הינו בגן הנקרא dysferlin – צורה זו מעניינת במיוחד בישראל בקבוצה של יהודים ממוצא צפון אפריקאי (יוצאי לוב במיוחד) אצלם נמצאה מוטציה ייחודית המשותפת לחולים (1624delG- חסר של אות G בעמדה 1624 של הגן). שכיחות הנשאים של מוטציה זו ביוצאי לוב בישראל נמצאה גבוהה יחסית עד כדי 1 ל-10 אנשים בריאים. ביהודים יוצאי לוב צפון אפריקה (לוב, מרוקו, וכד') ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש המוטציה השכיחה והאופינית לרוב החולים בעידה זו. ניתן באותה צורה גם לזהות נשאים של הגן החולה.
ניוון שרירים עם גופיפי הסגר (HIBM) השכיח ביהודים יוצאי אירן
סוג של חולשת שרירים מתקדמת המלווה בהופעת שינויים אופייניים בשריר תחת המיקרוסקופ (גופיפי הסגר). חולשת השרירים מתחילה בגפיים התחתונות. אופיני למצב זה שהשרירים בקדמת הירך אינם נפגעים למרות החולשה הקשה של שאר השרירים ברגליים. החולשה עוברת ומתקדמת גם לשרירי הגפיים העליונות. בהמשך היא מתקדמת לחולשת שרירים כללית וקשה. המחלה שכיחה בישראל בקרב יהודים יוצאי פרס, אפגניסטאן, מצריים, ועיראק. סימני חולשת השרירים מופיעים בד"כ בסביבות גיל 20. קצב התקדמות והחמרת החולשה של השרירים משתנה ממקרה למקרה.
הפגם כאן הינו בגן הנקרא GNE – צורה זו מעניינת במיוחד בישראל בקבוצה של יהודים ממוצא אירן אצלם נמצאה מוטציה יחודית המשותפת לחולים (M712T החלפה של T ל-C באקסון 12 של הגן הגורם להחלפת חומצת אמינו מטיונין לטריאונין בעמדה 721 שבחלבון הנוצר ע"י הגן GNE). שכיחות הנשאים של מוטציה זו ביוצאי פרס בישראל נמצאה גבוהה יחסית עד כדי 1 ל-10 אנשים בריאים.
ביהודים יוצאי אירן, עיראק, אפגניסטאן ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש המוטציה השכיחה והאופינית לרוב החולים בעידה זו. ניתן באותה צורה גם לזהות נשאים של הגן החולה. ראה פרק 9 תחת: חיפוש מוטציות שכיחות שאחראיות למחלה בעידה/קבוצה אתנית הנידונה – מחלה מועברת ב הורשה אוטוזומלית רצסיבית:
מחלות אחרות ייחודיות ויחסית שכיחות ביהודים יוצאי אירן
פרט ל- HIBM תוארו מספר מחלות אופייניות לאוכלוסיה היודית מאירן שנחשבות לברות טיפול ואינן נבדקותבבדיקות סקר הנהוגות בישראל:
1. היפו-פרה- תירואידיזם כחלק מתסמונת גנטית המכונה: Autoimmune polyendocrinopathy candidiasis ectodermal dysplasia syndrome ובקיצור APECED: המוטציה הייחודית שנמצאה היא Y85C באקסון 2 של הגן CTLA-4.
2. מוטציות R181W ו-V386A בגן ל- Steroid oxidase.
3. Pseudocholinesterase deficiency: מתבטא בבעיה בהתעוררות מהרדה בניתוח. הפגם המשותף כאן הינו D70G.
ביהודים יוצאי אירן, עיראק, אפגניסטאן ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש המוטציה השכיחה והאופינית לרוב החולים בעידה זו. ניתן באותה צורה גם לזהות נשאים של הגן החולה.
כל המחלות הללו מועברות בהורשה אוטוזומלית רצסיבית:
לצורך בדיקת מחלות המועברות בצורות אחרות יש לבצע סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי.
[עריכה] מחלות ייחודיות לפי מוצא בישראל
רשימת המחלות בקרב קבוצות אתניות בעדות השונות בישראל ניתן למצוא באתר של האוניברסיטה העברית בירושלים: כתובת כניסה לאתר https://medicine2.ekmd.huji.ac.il/en/imgd
שם משתמש: ingdsp סיסמה: N3aAGjTO
רשימת מחלות ומוטציות מנובמבר 2024:
1 "CONE-ROD DYSTROPHY 3; CORD3/ RETINITIS PIGMENTOSA 19; RP19/STARGARDT DISEASE 1; STGD1" ABCA4 c.834delT
2 Progressive Familial Intrahepatic Cholestasis (PFIC) type II ABCB11 c.3268C>T
3 Hyperinsulinemic hypoglycemia, familial, 1 (PHHI/HHF1) ABCC8 c.4160_4162delTCT
3 Hyperinsulinemic hypoglycemia, familial, 1 (PHHI/HHF1) ABCC8 c.3989-9G>A
3 Hyperinsulinemic hypoglycemia, familial, 1 (PHHI/HHF1) ABCC8 c.2506C>T
4 ACYL-CoA DEHYDROGENASE, VERY LONG-CHAIN, DEFICIENCY OF; ACADVLD ACADVL c.799_802delGTTA
4 ACYL-CoA DEHYDROGENASE, VERY LONG-CHAIN, DEFICIENCY OF; ACADVLD ACADVL c.65C>A
4 ACYL-CoA DEHYDROGENASE, VERY LONG-CHAIN, DEFICIENCY OF; ACADVLD ACADVL c.1096C>T
5 Spondyloenchondrodysplasia with immune dysregulation ACP5 c.325G>A
6 Combined Malonic and Methylmalonic aciduria ACSF3 c.1412G>A
6 Combined Malonic and Methylmalonic aciduria ACSF3 c.1411C>T
7 ADAMTS2:Ehlers Danlos syndrome, type VIIC ADAMTS2 c.673C>T
8 BFPP-Bilateral frontoparietal polymicrogyria ADGRG1 c.1167+3G>C
9 AGL:Glycogen storage disease III AGL c.4455delT
9 AGL:Glycogen storage disease III AGL c.3911dupA
10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.997A>T
10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.865C>T
10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.584T>G
10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.358+1G>A
10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.33dupC
10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.33_34insC
10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.26C>A
10 Hyperoxaluria type 1 AGXT c.121G>A
11 ?Alopecia-mental retardation syndrome 1 Autosomal recessive AHSG c.950G>A
12 LEUKODYSTROPHY, HYPOMYELINATING, 3; HLD3 AIMP1 c.292_293del
13 APECED/APS1 AIRE c.47C>T
13 APECED/APS1 AIRE c.254A>G
14 ALDOB:Fructose intolerance ALDOB c.524C>A
14 ALDOB:Fructose intolerance ALDOB c.448G>C
15 Hypophosphatasia ALPL c.1348C>T
15 Hypophosphatasia ALPL c.1171C>T
16 Non ketotic hyperglycinemia (NKH),GLYCINE ENCEPHALOPATHY 2; GCE2 AMT c.125A>G
17 Hereditary spastic paraplegia 50 AP4M1 c.203del
18 DIABETES INSIPIDUS, NEPHROGENIC, AUTOSOMAL (DIABETES INSIPIDUS, NEPHROGENIC, TYPE II) AQP2 c.83T>C
19 BARDET BIEDL SYNDROME 3, BBS3 ARL6 c.364C>T
20 ?Webb-Dattani syndrome, 615926 (3), Autosomal recessive ARNT2 c.1000C>T
21 Metachromatic leukodystrophy - MLD ARSA c.827C>T
21 Metachromatic leukodystrophy - MLD ARSA c.542T>G
21 Metachromatic leukodystrophy - MLD ARSA c.47G>A
21 Metachromatic leukodystrophy - MLD ARSA c.465+1G>A
21 Metachromatic leukodystrophy - MLD ARSA c.292_293delTCinsCT
21 Metachromatic leukodystrophy - MLD ARSA c.211T>G
21 Metachromatic leukodystrophy - MLD ARSA c.1136C>T
22 Argininosuccinic aciduria ASL c.346C>T
23 Asparagine Synthetase Deficiency ASNS c.1084T>G
24 Canavan disease ASPA c.914C>A
24 Canavan disease ASPA c.854A>C
24 Canavan disease ASPA c.693C>A
25 Ataxia-Telangiectasia; AT ATM c.7241_7244delAAGC , c.6672_6680delGGCTCTACGinsCTC , c.497del17514bp , c.368del , c.3576G>A , , c.3245_3247delinsTGAT , c.2284_2285delCT , c.1339C>T , c.103C>T
26 Wilson disease ATP7B c.845delT , c.3784G>T , c.3659C>T , c.3651delGTTCTG , "c.3649_3654delGTTCTG" , c.3551T>C , c.3451C>T , c.3207C>A , c.3191A>C , c.2817G>T , c.2337G>A , c.2336G>A , c.2293G>A , c.1934T>G , c.1639delC , c.1544G>A , c.1340_1343delAAAC 27 CONGENITAL DISORDER OF GLYCOSYLATION, TYPE IId; CDG2D B4GALT1 c.61C>T 28 BARDET-BIEDL SYNDROME 2; BBS2 BBS2 c.401C>G 28 BARDET-BIEDL SYNDROME 2; BBS2 BBS2 c.311A>C 28 BARDET-BIEDL SYNDROME 2; BBS2 BBS2 c.224T>G 28 BARDET-BIEDL SYNDROME 2; BBS2 BBS2 c.1895G>C 29 BARDET-BIEDL SYNDROME 4; BBS4 BBS4 exon 3-4 del 29 BARDET-BIEDL SYNDROME 4; BBS4 BBS4 c.884G>C 30 MAPLE SYRUP URINE DISEASE; MSUD BCKDHA c.859C>T 31 Maple syrup urine disease, type Ib BCKDHB c.548G>C 31 Maple syrup urine disease, type Ib BCKDHB c.356T>G 31 Maple syrup urine disease, type Ib BCKDHB c.1016C>T 32 Bloom syndrome BLM c.2407dupT 32 Bloom syndrome BLM c.2207_2212delATCTGAinsTAGATTC 33 Hermansky-pudlak syndrome BLOC1S6 c.318_320delinsAT 34 BARTTER SYNDROME, TYPE 4A BSND c.28G>A 35 Biotinidase deficiency BTD c.100G>A 36 Retinitis pigmentosa 64 C8ORF37 c.545A>G 37 Muscular dystrophy, limb-girdle, autosomal recessive 1, CAPN3 c.367C>A 37 Muscular dystrophy, limb-girdle, autosomal recessive 1, CAPN3 c.2257G>A. 38 Ventricular tachycardia CASQ2 c.919G>C 39 Mental retardation non syndromic CC2D1A IVS13-16DEL 40 HYPOTONIA, INFANTILE, WITH PSYCHOMOTOR RETARDATION; IHPMR CCDC174 c.1404A>G 41 Anemia, congenital dyserythropoietic Type Ia CDAN1 c.3124C>T 42 Usher Syndrome Type ID CDH23 c.7903G>T 42 Usher Syndrome Type ID CDH23 c.5749G>A 43 Primary microcephaly hereditary (MCPH) type 9 CEP152 c.2281-2A>G 44 Meckel-Gruber Syndrome type4 CEP290 c.1666delA 44 Meckel-Gruber Syndrome type4 CEP290 c.1225delA 45 CERKL:Retinitis pigmentosa 26 CERKL c.238+1G>A IVS1_G-A_+1 46 "HEMOLYTIC UREMIC SYNDROME ATYPICAL/ COMPLEMENT FACTOR H DEFICIENCY; CFHD CFH c.3673_3696del 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR Exon21 del 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR Exon2 -3 del 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR Exon19-20 del 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.935_937delTCT 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.892delA 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.761delA 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.675T>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.658C>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.579+1G>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.54-5940_273+10250del21kB 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.523A>G 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.489+1G>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.4426C>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.4364C>G 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.4251del 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.416A>C 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.413_415dup 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.413_415dup 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.4046G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3909C>G 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3883_3886delATTT 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3846G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3846G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3773dupT 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3764C>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3731G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3717+12191C>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3700A>G 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.358G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3587C>G 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3528delC 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.350G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.349C>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3485G>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3484C>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3472C>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3468+2111del8898 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3299A>C 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3276C>G 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3276C>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3266G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.3205G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2989-1G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2988+1G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2988+1173_3468+2111del8600 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2856G>C 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2834C>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.273+1G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2657+5G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.254G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2125C>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2052dupA 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2052del 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.2051_2052delAAinsG 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1766+1G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1736A>G 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1680-1G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1679G>C 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1657C>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1652G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1647T>G 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1646G>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1624G>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1585-1G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1558G>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1545_1546delTA 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1521_1523delCTT 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1516_1518delATC 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1466C>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1418delG 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1367T>C 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1364C>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1327G>T 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1079C>A/c.1075C>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1040G>C 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1001G>A 47 Cystic fibrosis (CF) CFTR c.1000C>T 48 Myasthenic syndrome, congenital, 4C CHRNE c.1353dupG 48 Myasthenic syndrome, congenital, 4C CHRNE c.1319_1326+15del 48 Myasthenic syndrome, congenital, 4C CHRNE c.1161_1162insT 49 MYOTONIA CONGENITA, AUTOSOMAL RECESSIVE CLCN1 c.1586C>T 49 MYOTONIA CONGENITA, AUTOSOMAL RECESSIVE CLCN1 c.1444G>C 50 Bartter syndrome Type3 CLCNKB c.1830G>A 50 Bartter syndrome Type3 CLCNKB c.1313G>A 51 Ceroid lipofuscinosis neuronal 8 CLN8 c.766C>G; 52 Usher syndrome, type 3A CLRN1 c.144T>G 53 Usher syndrome, type 3A CLRN1 c.528T>G 54 Usher syndrome, type 3A CLRN1 c.349_358del 55 Achromatopsia 2 CNGA3 c.940_942del 55 Achromatopsia 2 CNGA3 c.1585G>A 56 Retinitis pigmentosa 45 CNGB1 c.2957A>T 56 Retinitis pigmentosa 45 CNGB1 c.2284C>T 57 Fibrochondrogenesis 1 COL11A1 c.4367G>T 58 OTOSPONDYLOMEGAEPIPHYSEAL DYSPLASIA, WEISSENBACHER-ZWEYMULLER SYNDROME; WZS COL11A2 c.3991C>T 59 Ullrich Congenital Muscular Dystrophy COL6A2 c.1402C>T 60 Myasthenic syndrome, congenital, 5 COLQ c.788InsC 60 Myasthenic syndrome, congenital, 5 COLQ c.718G>T 60 Myasthenic syndrome, congenital, 5 COLQ c.1228C>T 61 Carbamoyl phosphate synthetase I deficiency (CPS1d) CPS1 c.4101+2T>C 61 Carbamoyl phosphate synthetase I deficiency (CPS1d) CPS1 c.3558+1G>C 61 Carbamoyl phosphate synthetase I deficiency (CPS1d) CPS1 c.3392C>T 61 Carbamoyl phosphate synthetase I deficiency (CPS1d) CPS1 c.3265C>T 62 CPT1A (Carnitine Palmitoyltransferase I) CPT1A c.1361A>G 63 CPT2 CARNITINE PALMITOYLTRANSFERASE II DEFICIENCY, CPT2 c.1239_1240delGA 64 Intellectual developmental disorder, autosomal recessive 34, with variant lissencephaly CRADD c.52_59delGCAGAGGT 65 Leber congenital amaurosis 8 CRB1 c.498_506del 65 Leber congenital amaurosis 8 CRB1 c.4121_4130delCAACTCAGGG 65 Leber congenital amaurosis 8 CRB1 c.1576C>T 65 Leber congenital amaurosis 8 CRB1 c.1148G>A. 66 Ventriculomegaly With Cystic Kidney Disease CRB2 c.2400C>G 66 Ventriculomegaly With Cystic Kidney Disease CRB2 c.1928A>C 67 Cystinosis CTNS c.1015G>A 68 Pycnodysostosis CTSK c.990A>G 69 Adrenal hyperplasia, congenital, due to 11-beta-hydroxylase deficiency CYP11B1 c.1343G>A 70 Glaucoma primary congenital GLC3A CYP1B1 c.182G>A 70 Glaucoma primary congenital GLC3A CYP1B1 c.1405C>T 71 Cerebrotendinous xanthomatosis CYP27A1 c.845-1G>A 71 Cerebrotendinous xanthomatosis CYP27A1 c.819delT 71 Cerebrotendinous xanthomatosis CYP27A1 c.355delC 72 Maple syrup urine disease, type II DBT c.581C>G 72 Maple syrup urine disease, type II DBT c.1064T>C 73 Severe combined immunodeficiency, Athabascan type DCLRE1C c.310G>A 73 Severe combined immunodeficiency, Athabascan type DCLRE1C c.1299_1306dupAGGATGCT 74 Spastic paraplegia 54 DDHD2 c.94_101dupGATGCTGG 75 Spondyloepimetaphyseal dysplasia, Shohat type DDRGK1 c.408+1G>A 76 Warsaw breakage syndrome DDX11 c.1763-1G>C 77 Leukodystrophy, hypomyelinating, 18 DEGS1 c.99A>G 78 2p21 DELETION SYNDROME, (HYPOTONIA-CYSTINURIA SYNDROME) Deletion includes PREPL and SLC3A1 2p21del [NC_000002.11:41727140_47727139del] 79 Mitochondrial DNA depletion syndrome 3 DGUOK c.255delA 290 DESMOSTEROLOSIS DHCR24 c.307C>T 80 Smith Lemli Opitz syndrome DHCR7 c.964-1G>C 80 Smith Lemli Opitz syndrome DHCR7 c.755A>G 80 Smith Lemli Opitz syndrome DHCR7 c.725G>A 80 Smith Lemli Opitz syndrome DHCR7 c.506C>T 80 Smith Lemli Opitz syndrome DHCR7 c.452G>A 80 Smith Lemli Opitz syndrome DHCR7 c.1210C>T 81 Retinitis pigmentosa 59 DHDDS c.124A>G 82 Hyperoxaluria III DHDPSL (HOGA1) c.944_946delAGG 83 DIHYDROLIPOAMIDE DEHYDROGENASE DEFICIENCY DLD c.658G>T 83 DIHYDROLIPOAMIDE DEHYDROGENASE DEFICIENCY DLD c.1436A>T 83 DIHYDROLIPOAMIDE DEHYDROGENASE DEFICIENCY DLD c.1123G>A 84 Duchenne Muscular Dystrophy DMD Whole exon DEL/DUP 85 Primary Ciliary Dyskinesia 7 DNAH11 c.7267-1G>T 85 Primary Ciliary Dyskinesia 7 DNAH11 c.11929G>T 86 Primary Ciliary Dyskinesia 3 DNAH5 c.8011-2A>G 86 Primary Ciliary Dyskinesia 3 DNAH5 c.13432_13435delCACT 87 HYPER-IgE RECURRENT INFECTION SYNDROME 2 DOCK8 c.5132C>A 88 Congenital disorder of glycosylation type Im DOLK c.912G>T 89 Limb Girdle Muscular Dystrophy 2 DYSF c.4872_4876delGCCCGinsCCCC 89 Limb Girdle Muscular Dystrophy 2 DYSF c.4741C>T 89 Limb Girdle Muscular Dystrophy 2 DYSF c.2779delG 90 Distal arthrogryposis type 5 ECEL1 c.110_155del 91 Familial dysautonomia ELP1 (IKBKAP) c.2204+6T>C 91 Familial dysautonomia ELP1 (IKBKAP) c.2087G>C 92 ADAMS-OLIVER SYNDROME 4 EOGT c.1074delA 93 Congenital Tufting Enteropathy (DIAR5) EPCAM exon 1-9 Del 94 " spastic paraplegia 81" EPT1 c.732-2A>G 95 LETHAL CONGENITAL CONTRACTURAL SYNDROME 2 ERBB3 c.1184-9A>G 96 Xeroderma pigmentosum group D ERCC2 c.2048G>A 97 Xeroderma pigmentosum, group B ERCC3 c.325C>T 98 Xeroderma pigmentosum, group G ERCC5 c.205C>T 99 Cockayne syndrome type B ERCC6 c.1034insT 100 Cockayne syndrome, type A ERCC8 c.966C>A 100 Cockayne syndrome, type A ERCC8 c.843+1G>C 100 Cockayne syndrome, type A ERCC8 c.37G>T 101 Glutaric aciduria type IIC ETFDH c.1084G>A 102 Retinitis pigmentosa 25 EYS DEL:chr6-65366279-65743530 102 Retinitis pigmentosa 25 EYS c.9468T>A. . . 102 Retinitis pigmentosa 25 EYS c.9286_9295del10 102 Retinitis pigmentosa 25 EYS c.8155_8156delCA 102 Retinitis pigmentosa 25 EYS c.403_423delinsCTTTT 103 Factor 7 deficiency F7 c.1256C>T 104 Tyrosinemia type I FAH " c.554-1G>T
"
104 Tyrosinemia type I FAH c.782C>T 104 Tyrosinemia type I FAH c.707-1G>C 104 Tyrosinemia type I FAH c.1062+5G>A 105 FAM161A: Retinitis pigmentosa 28 FAM161A c.1355_1356delCA 105 FAM161A: Retinitis pigmentosa 28 FAM161A c.1567C>T 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.891_893+1del 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.4275delT 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.4261-2A>C 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.3788_3790del 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.3785_3787del3 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.3382C>T 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.2172_2173insG 106 Fanconi anemia, complementation group A FANCA c.189+1G>A 107 Fanconi anemia, complementation group C FANCC c.67del 107 Fanconi anemia, complementation group C FANCC c.553C>T 107 Fanconi anemia, complementation group C FANCC c.456+4A>T 107 Fanconi anemia, complementation group C FANCC c.37C>T 107 Fanconi anemia, complementation group C FANCC c.1642C>T 108 Kindler syndrome FERMT1 g.711-1241del 109 Muscular dystrophy-dystroglycanopathy , type B FKRP c.160C>T 110 Walker Warburg Syndrome FKTN c.1167dupA 111 Fragile X Syndrome FMR1 trinucleotide (CGG)n repeat expansion 112 BIRK-FLUSSER SYNDROME FRMD4A c.2134_2146dupCTGGAGTCCCAGG 113 Glycogen storage disease Ia - GDS1a G6PC c.562G>C 113 Glycogen storage disease Ia - GDS1a G6PC c.562G>A 113 Glycogen storage disease Ia - GDS1a G6PC c.508C>T 113 Glycogen storage disease Ia - GDS1a G6PC c.248G>A 113 Glycogen storage disease Ia - GDS1a G6PC c.247C>T 113 Glycogen storage disease Ia - GDS1a G6PC c.1039C>T 114 Pompe (glycogen storage disease II (GSD2) GAA c.340_341insT 114 Pompe (glycogen storage disease II (GSD2) GAA c.1942G>A 114 Pompe (glycogen storage disease II (GSD2) GAA c.1210G>A. 115 Krabbe GALC c.1796T>G 115 Krabbe GALC c.1630G>A 116 GALT:Galactosemia GALT 5.5-KB_DEL chr9:g.34645658-34651233del 116 GALT:Galactosemia GALT c.855G>T 116 GALT:Galactosemia GALT c.667C>T 116 GALT:Galactosemia GALT c.590A>G 116 GALT:Galactosemia GALT c.563A>G 116 GALT:Galactosemia GALT c.253-2A>G 117 Hypertophic Cardiomyopathy GATC c.233T>G 118 Gaucher Disease Type 1 GBA "c.1604G>A
" 118 Gaucher Disease Type 1 GBA c.84dupG 118 Gaucher Disease Type 1 GBA c.1448T>C 118 Gaucher Disease Type 1 GBA c.1342G>C 118 Gaucher Disease Type 1 GBA c.1297G>T 118 Gaucher Disease Type 1 GBA c.1226A>G 118 Gaucher Disease Type 1 GBA c.115+1G>A 119 GLUTARIC ACIDEMIA I; GA1 GCDH c.505+1G>A 119 GLUTARIC ACIDEMIA I; GA1 GCDH c.301G>A 119 GLUTARIC ACIDEMIA I; GA1 GCDH c.1173delG 120 ISOLATED GROWTH HORMONE DEFICIENCY, TYPE IB GH1 c.456+5G>C 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.71G>A 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.614T>C 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.51del12insA . 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.35delG 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.269T>C 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.-23+1G>A 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.229T>C 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.167delT 121 Deafness Non Syndromic connexin 26 GJB2 c.109G>A 122 Deafness Non Syndromic connexin 30 GJB6 342Kb del(GJB6-D13S1830) 123 Glycine Encephalopathy 1 GLDC c.2T>C 123 Glycine Encephalopathy 1 GLDC c.2607C>A 123 Glycine Encephalopathy 1 GLDC c..2531T>G 124 Alacrima, achalasia, and impaired intellectual development syndrome GMPPA c.1000A>C 125 Nonaka myopathy (Hereditary inclusion body myopathy -HIBM) GNE c.2135T>C 125 Nonaka myopathy (Hereditary inclusion body myopathy -HIBM) GNE c.529C>A 126 Mucolipidosis III GNPTAG c.500insC 127 LEBER CONGENITAL AMAUROSIS 1; LCA1 GUCY2D c.389delC 127 LEBER CONGENITAL AMAUROSIS 1; LCA1 GUCY2D c.2129C>T 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.910_912delTTC 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.835T>C 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.805G>A 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.749G>T 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.749G>A 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.571-2A>G 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.509G>A 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.496delC 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.459+2dupT 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.1528C>T 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.1421+1G>C 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.1351C>G 128 Tay Sachs (TS) HEXA c.1274_1277insTAT 129 Sandhoff disease HEXB c.1082+5G>A 130 HMG CoA lyase deficiency HMGCL c.122G>A 131 Tyrosinemia, type III HPD c.415(-1)G>A 132 D-bifunctional protein deficiency HSD17B4 c.944-1G>A 133 Pelizaeus-Merzbacher like disease (Leukodystrophy, hypomyelinating, 4) HSPD1 c.86A>G 134 Hurler syndrome IDUA c.1096A>C 135 Retinitis pigmentosa 80 IFT140 c.1646C>T 136 spinal muscular dystrophy related disease (Neuronopathy, distal hereditary motor, autosomal recessive 1) IGHMBP2 c.707T>G 136 spinal muscular dystrophy related disease (Neuronopathy, distal hereditary motor, autosomal recessive 1) IGHMBP2 c.114delA 137 INFLAMMATORY BOWEL DISEASE 28, AUTOSOMAL RECESSIVE; IBD28 IL10RA c.537G>A 138 Severe combined immunodeficiency 104 IL7RA c.222T>G 138 Severe combined immunodeficiency 104 IL7RA c.120C>G 139 Leprechaunism- Donoho Syndrome INSR c.167T>C 140 NEPHRONOPHTHISIS 2; NPHP2 INVS c.2719C>T 141 Muscular dystrophy-dystroglycanopathy (congenital with brain and eye anomalies), type A, 7 CRPPA (ISPD) c.165dupG 141 CARMI SYNDROME (EPIDERMOLYSIS BULLOSA JUNCTIONALIS WITH PYLORIC ATRESIA) ITGB4 c.3279_3793+180del 143 IVD:Isovaleric academia IVD c.941C>T 143 IVD:Isovaleric academia IVD c.932C>T 143 IVD:Isovaleric academia IVD c.456+2T>C 143 IVD:Isovaleric academia IVD c.286+2T>C 143 IVD:Isovaleric academia IVD c.148C>T 144 Bartter syndrome, antenatal, type 2 KCNJ1 c.658C>T 144 Bartter syndrome, antenatal, type 2 KCNJ1 c.1076T>G 145 EPIDERMOLYSIS BULLOSA SIMPLEX, AUTOSOMAL RECESSIVE 1; EBSB1 KRT14 c.915G>A 146 Myopathy, Myofibrillar, 7; MF7 KY c.51_52insTATCGACATGTGCTGTATCTATCGACAT (28) 147 MUSCULAR DYSTROPHY, CONGENITAL MEROSIN-DEFICIENT, 1A; MDC1A LAMA2 c.8689C>T 147 MUSCULAR DYSTROPHY, CONGENITAL MEROSIN-DEFICIENT, 1A; MDC1A LAMA2 c.8665G>A 147 MUSCULAR DYSTROPHY, CONGENITAL MEROSIN-DEFICIENT, 1A; MDC1A LAMA2 c.5259delA 147 MUSCULAR DYSTROPHY, CONGENITAL MEROSIN-DEFICIENT, 1A; MDC1A LAMA2 c.3718C>T 148 Epidermolysis bullosa type2B LAMA3 c.2975delA 148 Epidermolysis bullosa type2B LAMA3 c.1981C>T 149 Epidermolysis bullosa type1B LAMB3 c.3247C>T 149 Epidermolysis bullosa type1B LAMB3 c.124C>T 150 Alazami syndrome LARP7 c.341C>T 151 Stuve Wiedemann LIFR c.2472_2476delTATGT 152 Wolman disease LIPA c.398delC 152 Wolman disease LIPA c.260G>T 153 CODAS syndrome LONP1 c.2009C>T 153 CODAS syndrome LONP1 c.1939G>A 154 Dental Anomalies And Short Stature Skeletal Dysplasia LTBP3 c.1346-1G>A 155 Deeah syndrome, IMNEPD2 MADD c.2816+1G>A 156 CDG type II ( MR AR15) MAN1B1 c.1863G>A 157 Mannosidosis,alpha (types I & II)-MANSA MAN2B1 c.454A>T 158 Mucolipidosis type IV - ML4 MCOLN1 c.964C>T 158 Mucolipidosis type IV - ML4 MCOLN1 c.874_788del6433 158 Mucolipidosis type IV - ML4 MCOLN1 c.406-2A>G 158 Mucolipidosis type IV - ML4 MCOLN1 c.1207C>T 159 Dystonia, childhood-onset, with optic atrophy and basal ganglia abnormalities MECR c.830+2dupT 159 Dystonia, childhood-onset, with optic atrophy and basal ganglia abnormalities MECR c.695G>A 160 Microcephaly, postnatal progressive, with seizures and brain atrophy ((ICCA) MED17 c.1112T>C 161 Basel-Vanagaite-Smirin-Yosef Syndrome MED25 c.116A>G 162 Methyl Glutaric Aciduria MICOS13 c.44delG 163 Megalencephalic leukoencephalopathy with subcortical cysts MLC1 c.274C>T 163 Megalencephalic leukoencephalopathy with subcortical cysts MLC1 c.176G>A 164 Methylmalonic aciduria and homocystinuria type cblC MMACHC c.271dupA 165 Methylmalonic acidemia due to methylmalonyl-CoA mutase deficiency MMUT c.1091A>C 166 Molybdenum cofactor deficiency MOCS1 c.971G>A 167 Molybdenum cofactor deficiency B MOCS2 c.226G>A 168 MPL:Thrombocytopenia, congenital amegakaryocytic MPL c.79+2T>A 169 ATAXIA-TELANGIECTASIA-LIKE DISORDER 1; ATLD1 MRE11 c.290A>G 170 Homocystinuria due to MTHFR deficiency MTHFR c.474A>T 170 Homocystinuria due to MTHFR deficiency MTHFR c.16delA 171 LETHAL CONGENITAL CONTRACTURE SYNDROME 4; LCCS4 (Arthrogryposis) MYBPC1 c.952C>T 172 Deafness, Autosomal Recessive 3 MYO15A c.9861C>T 172 Deafness, Autosomal Recessive 3 MYO15A c.8467G>A 172 Deafness, Autosomal Recessive 3 MYO15A c.8183G>A 172 Deafness, Autosomal Recessive 3 MYO15A c.4198G>A 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.29T>C 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.6487G>A 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.640G>A 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.620A>G 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.2476G>A 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.2187+1G>A 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.1996C>T 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.1969C>T 173 MYO7A:Usher syndrome, type 1B MYO7A c.1190C>A 174 Combined oxidative phosphorylation deficiency 24 NARS2 c.500A>G 174 Combined oxidative phosphorylation deficiency 24 NARS2 c.434T>G. 175 Gray platelet syndrome NBEAL2 c. 2701C>T 175 Chronic granulomatous disease due to deficiency of NCF-1 NCF1 c.579G>A 176 MITOCHONDRIAL COMPLEX I DEFICIENCY, NUCLEAR TYPE 1(Hypertrophic cardiomyopathy) NDUFA11 c.97+5G>A 177 mitochondrial complex 1 def. nuclear type 6 NDUFS2 c.1237T>C 178 Mitochondrial complex I deficiency nuclear type 9 NDUFS6 c.344G>A 179 Nemaline myopathy 2 NEB c.9619-2A>G 179 Nemaline myopathy 2 NEB c.7431+1917_7536+372del 180 Microphthalmia / Anophthalmia / Coloboma NHEJ1 c.588+18131A>G 181 NIEMANN-PICK DISEASE, TYPE C1; NPC1 NPC1 c.2972_2973delAG 181 NIEMANN-PICK DISEASE, TYPE C1; NPC1 NPC1 c.1211G>A 182 Joubert syndrome/nephronophthisis 1 NPHP1 del exons 2-7 183 Congenital nephrotic syndrome NPHS1 c.514_516delACC 183 Congenital nephrotic syndrome NPHS1 c.2160dupC 183 Congenital nephrotic syndrome NPHS1 c.2104G>A 183 Congenital nephrotic syndrome NPHS1 c.1138C>T 184 Congenital insensivity to pain with anhidrosis NTRK1 c.2084C>T 184 Congenital insensivity to pain with anhidrosis NTRK1 c.207_208delTG 184 Congenital insensivity to pain with anhidrosis NTRK1 c.1842_1843insT 185 Infantile bilateral striatal necrosis (Strionigral degeneration) NUP62 c.1172A>C 186 Albinism, oculocutaneous, type II OCA2 c.1327G>A 187 Methylglutaconic aciduria, type III - Costeff OPA3 c.143-1G>C 188 OTOF:Deafness, Autosomal Recessive 9 OTOF c.5332G>T 188 OTOF:Deafness, Autosomal Recessive 9 OTOF c.5193-1G>A 189 PAH:phenylketonuria PAH c.722G>A 189 PAH:phenylketonuria PAH g.22736_29335delinsGGCACCTG (exon3del) or c.169-4951del6604ins8 189 PAH:phenylketonuria PAH c.842C>T 189 PAH:phenylketonuria PAH c.782G>A 189 PAH:phenylketonuria PAH c.473G<A 189 PAH:phenylketonuria PAH c.442-5C>G 189 PAH:phenylketonuria PAH c.441+5G>T 189 PAH:phenylketonuria PAH c.168+1G>A 189 PAH:phenylketonuria PAH c.165delT 189 PAH:phenylketonuria PAH c.143T>C 189 PAH:phenylketonuria PAH c.1222C>T 189 PAH:phenylketonuria PAH c.1066-11G>A 190 MYOPATHY CONGENITAL PROGRESSIVE with SCOLIOSIS PAX7 c.1403-2A>G 191 Diencephalic-mesencephalic junction dysplasia syndrome 1 PCDH12 c.995delT 191 Diencephalic-mesencephalic junction dysplasia syndrome 1 PCDH12 c.2515C>T 192 Usher syndrome, type 1F PCDH15 c.733C>T 193 Microcephalic osteodysplastic (MOPDII) PCNT c.3465-1G>A 194 Retinitis pigmentosa 57 PDE6G c.187+1G>T 195 Prolidase Deficiency PEPD c.605C>T 195 Prolidase Deficiency PEPD c.1103T>G 196 Peroxisome biogenesis disorder 5a PEX2 c.550delC 196 Peroxisome biogenesis disorder 5a PEX2 c.355C>T 197 PEROXISOME BIOGENESIS DISORDER 1A (ZELLWEGER); PBD1A PEX6 c.1947delG 198 Hyperphosphatasia mental retardation syndrome 4 PGAP3 c.845A>G 199 CONGENITAL DISORDER OF GLYCOSYLATION, TYPE 1T ; CDG1T PGM1 c.112A>T 200 LETHAL CONGENITAL CONTRACTURE SYNDROME 3; LCCS3 PIP5K1C c.757G>A 201 Deafness NS 59 PJVK c.406C>T 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.8870T>C 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.6122-12G>A 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.4870C>T 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.3761_3762delCCinsG 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.2279G>A 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.1486C>T 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.1350delC 202 Polycystic Kidney disease 4 PKD4 PKHD1 c.10444C>T 203 Infantile neuroaxonal dystrophy (INAD) PLA2G6 c.2251G>A 203 Infantile neuroaxonal dystrophy (INAD) PLA2G6 c.2070_2072delT 204 Autosomal recessive progressive Leukoencephalopathy PLAA c.2254C>T 205 Congenital Disorder of Glycosylation type1A PMM2 c.422G>A 206 POC1A deficiency-SHORT STATURE, ONYCHODYSPLASIA, FACIAL DYSMORPHISM, AND HYPOTRICHOSIS; SOFT POC1A c.512T>C 207 Muscular dystrophy-dystroglycanopathy LGMD POMGNT2 c.1232_1233delAG 208 DISORDERED STEROIDOGENESIS DUE TO CYTOCHROME P450 OXIDOREDUCTASE DEFICIENCY POR c.1615G>A 209 Cardio-cutaneous syndrome PPP1R13L c.2241C>G 210 Retinitis pigmentosa 36 PRCD c.64C>T 211 Familial Hemophagocytic Lymphohistiocytosis 2-FHL2 PRF1 c.1122G>A 212 PUS1:Mitochondrial myopathy and sideroblastic anemia 1 PUS1 c.430C>T 213 Severe combined immune deficiency (SCID) B cell-negative RAG1 c.555delG 213 Severe combined immune deficiency (SCID) B cell-negative RAG1 c.1361T>A 214 Severe combined immune deficiency (SCID) B cell-negative RAG2 c.379A>T 214 Severe combined immune deficiency (SCID) B cell-negative RAG2 c.685C>T 215 RAPSN:Myasthenic syndrome, congenital, associated with acetylcholine receptor deficiency RAPSN -210A>G 215 RAPSN:Myasthenic syndrome, congenital, associated with acetylcholine receptor deficiency RAPSN c.264C>A 216 Pontocerebellar hypoplasia, type 6 RARS2 c.110+5A>G 217 Infantile hypotonia, severe developmental delay and microcephaly- Brunet-Wagner neurodevelopmental syndrome RBL2 c.926dup 218 Leber congenital amaurosis 13, Autosomal recessive (andAD) RDH12 c.821T>C , 218 Leber congenital amaurosis 13, Autosomal recessive (andAD) RDH12 c.740T>C 218 Leber congenital amaurosis 13, Autosomal recessive (andAD) RDH12 c.377C>T 218 Leber congenital amaurosis 13, Autosomal recessive (andAD) RDH12 c.146C>T 219 BARE LYMPHOCYTE SYNDROME, TYPE II/SEVERE COMBINED IMMUNODEFICIENCY, HLA CLASS II-NEGATIVE ( SCID, HLA CLASS II-NEGATIVE) RFX5 c.715C>T 220 Aicardi-Goutieres syndrome 2 RNASEH2B c.529G>A 221 Kohlschutter-Tonz Syndrome ROGDI c.469C>T 222 Leber congenital amaurosis 2 (LCA2) RPE65 c.95-2A>T 222 Leber congenital amaurosis 2 (LCA2) RPE65 c.227A>C 223 Multiminicore Disease RYR1 c.9623C>T 224 Tumoral calcinosis, familial, normophosphatemic SAMD9 c.1030C>T 224 Tumoral calcinosis, familial, normophosphatemic SAMD9 c.4483A>G 225 HUPRA SARS2 c.1169A>G 226 INTELLECTUAL DEVELOPMENTAL DISORDER AND RETINITIS PIGMENTOSA; IDDRP SCAPER c.2806delC 227 INDIFFERENCE TO PAIN, CONGENITAL, AUTOSOMAL RECESSIVE; CIP SCN9A c.2687G>A 228 CARDIOMYOPATHY, DILATED, 1GG; CMD1GG SDHA c.1664G>A 229 Spastic paraplegia 81 EPT1 deficiency SELENOI c.732-2A>G 230 Progressive Cerebello Cerebro Atrophy Pontocerebellar hypoplasia type 2D (PCCA) SEPSECS c.715G>A 230 Progressive Cerebello Cerebro Atrophy Pontocerebellar hypoplasia type 2D (PCCA) SEPSECS c.1001A>G 231 Muscular dystrophy, limb-girdle, autosomal recessive 3 SGCA c.600G>A 232 Limb girdle muscular dystrophy (LGMD2C) SGCG c.525delT 233 MPS3A (sanfilippo syndrome A) SGSH c.416C >T 233 MPS3A (sanfilippo syndrome A) SGSH c.267C>A 233 MPS3A (sanfilippo syndrome A) SGSH c.1298G>A 233 MPS3A (sanfilippo syndrome A) SGSH c.1231C>T 233 MPS3A (sanfilippo syndrome A) SGSH c.1093C>T 234 Intellctual disability and short stature SGSM3 c.980_981insA 235 Barter Syndrome, Type 1, Antenatal SLC12A1 c.2759G>A 236 INFANTILE SIALIC ACID STORAGE DISEASE; ISSD SLC17A5 c.983G>A 237 Myasthenic syndrome 21 SLC18A3 c.1078G>C 238 Spastic tetraplegia, thin corpus callosum, and progressive microcephaly SLC1A4 c.766G>A 238 Spastic tetraplegia, thin corpus callosum, and progressive microcephaly SLC1A4 c.944_945del 239 Carnitine-acylcarnitine translocase deficiency SLC25A20 c.713A>G 240 Pendred syndrome SLC26A4 c.349C>T 240 Pendred syndrome SLC26A4 c.1198delT 241 Histiocytois Lymphadenopathy Plus Syndrome (H Syndrome) SLC29A3 c.1279G>A 242 Histiocytosis-lymphadenopathy plus syndrome SLC29A3 c.1309G>A 243 SLC2A2:Fanconi-Bickel syndrome SLC2A2 c.734A>C 244 BIRK-LANDAU-PEREZ SYNDROME; BILAPES ( Cerebro-Renal Syndrome) SLC30A9 c.1049_1051delCAG 245 GLYCOGEN STORAGE DISEASE Ib; GSD1B SLC37A4 c.83G>A. 245 GLYCOGEN STORAGE DISEASE Ib; GSD1B SLC37A4 c.1042_1043delCT 246 Foveal hypoplasia 2 SLC38A8 c.95T>G 246 Foveal hypoplasia 2 SLC38A8 c.848A>C 247 RENAL TUBULAR ACIDOSIS (RTA), PROXIMAL, WITH OCULAR ABNORMALITIES AND MENTAL RETARDATION SLC4A4 c.2321G>A 248 Niemann-Pick disease type B, SMPD1-related SMPD1 c.996delC 248 Niemann-Pick disease type B, SMPD1-related SMPD1 c.573delT 248 Niemann-Pick disease type B, SMPD1-related SMPD1 c.911T>C 248 Niemann-Pick disease type B, SMPD1-related SMPD1 c.1828_1830delCGC 248 Niemann-Pick disease type B, SMPD1-related SMPD1 c.1493G>T 249 Spinal Muscular Atrophy type 1 SMN1 Exon 7 DEL 250 Cerebral dysgenesis, neuropathy, ichthyosis and keratodermia (CEDNIK) SNAP29 c.223delG 251 Myopathy, Centronuclear, 5; CNM5 SPEG c.5038G>A 252 Spastic paraplegia with mental impairment (SPG11) SPG11 c.5986dupT 252 Spastic paraplegia with mental impairment (SPG11) SPG11 c.4339C>T 253 Netherton Syndrome NETH SPINK5 c.691delC 253 Netherton Syndrome NETH SPINK5 c.649C>T 253 Netherton Syndrome NETH SPINK5 c.2557C>T 253 Netherton Syndrome NETH SPINK5 c.2240+5G>A 254 MULTIPLE SULFATASE DEFICIENCY; MSD SUMF1 c.463T>C 254 MULTIPLE SULFATASE DEFICIENCY; MSD SUMF1 c.1043C>T 255 Epileptic encephalopathy, early infantile, 18 SZT2 c.73C>T 256 Mental Retardation, Autosomal Recessive 40; MRT40 TAF2 c.557C>G 256 Mental Retardation, Autosomal Recessive 40; MRT40 TAF2 c.1247C>A 257 "Neurodevelopmental delay, autism, cognitive impairment and spastic gait " TBCB (CKAPI) c.589T>A 258 Infantile neurodegenerative disorder - Early onset progressive encephalopathy (PEBAT) TBCD c.1423G>A 259 Hypoparathyroidism retardation dysmorphism (HRD) TBCE c.208_209delAT 259 Hypoparathyroidism retardation dysmorphism (HRD) TBCE c.154_165delAGCCACGAAGGG 260 Congenital thyroid hormone and glucocorticoid deficiency (ACTH DEFICIENCY ISOLATED; IAD) TBX19 c.574_577delATAG 261 OSTEOPETROSIS, AUTOSOMAL RECESSIVE 1; OPTB1 TCIRG1 c.674delG 261 OSTEOPETROSIS, AUTOSOMAL RECESSIVE 1; OPTB1 TCIRG1 c.117+4A>T 262 Meckel Gruber Syndrome Type8 TCTN2 c.1506-2A>G 263 Spastic paraplegia 49, Autosomal Recessive TECPR2 c.3416delT 263 Spastic paraplegia 49, Autosomal Recessive TECPR2 c.1319del 264 Spinocerebellar ataxia, autosomal recessive 28 THG1L c.164T>C 264 Spinocerebellar ataxia, autosomal recessive 28 THG1L c.153C>G 265 3- Methylglutaconic aciduria type 9 TIMM50 c.1043T>C 266 Mitochondrial DNA depletion syndrome 2 ( MTDPS2) TK2 c.635T>A 266 Mitochondrial DNA depletion syndrome 2 ( MTDPS2) TK2 c.542T>A 266 Mitochondrial DNA depletion syndrome 2 ( MTDPS2) TK2 c.361C>A 266 Mitochondrial DNA depletion syndrome 2 ( MTDPS2) TK2 c.360_361delGCinsAA 267 Transketolase deficiency, Short stature, developmental delay, and congenital heart defects TKT c.769_770insCTACCTCCTTATCTTCTG 268 DEAFNESS, AUTOSOMAL RECESSIVE 11; DFNB11 TMC1 c.1939T>C 268 DEAFNESS, AUTOSOMAL RECESSIVE 11; DFNB11 TMC1 c.1810C>T 268 DEAFNESS, AUTOSOMAL RECESSIVE 11; DFNB11 TMC1 c.1210T>C 268 DEAFNESS, AUTOSOMAL RECESSIVE 11; DFNB11 TMC1 c.1165C>T 268 DEAFNESS, AUTOSOMAL RECESSIVE 11; DFNB11 TMC1 c.100C>T 269 Joubert syndrome 2 TMEM216 c.230G>C 269 Joubert syndrome 2 TMEM216 c.218G>T 270 OSTEOGENESIS IMPERFECTA, TYPE XIV; OI14 TMEM38B c.454+279_543-5092delinsAATTAAGGTATA 271 Meckel Syndrome 3 ( MKS3) TMEM67 c.725A>G 271 Meckel Syndrome 3 ( MKS3) TMEM67 c.1975C>T 271 Meckel Syndrome 3 ( MKS3) TMEM67 c.1065+1delG 272 Nemaline myopathy 5 TNNT1 c.606_607insTAGTG 273 HYPOMAGNESEMIA 1 (HOMG1) TRPM6 c.2009+1G>A 274 Pontocerebellar hypoplasia type 5;;Pontocerebellar hypoplasia type 4 TSEN54 c.919G>T 274 Pontocerebellar hypoplasia type 5;;Pontocerebellar hypoplasia type 4 TSEN54 c.371G>T. 275 ectodermal dysplasia 14 TSPEAR c.1877T>C 275 ectodermal dysplasia 14 TSPEAR c.1852T>A 275 ectodermal dysplasia 14 TSPEAR c.1788_1790del 276 Lethal Congenital Arthrogryposis TTN c.36122delC 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.896G>A 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.880G>A 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.832C>T 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.757G>A 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.74dupT 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.650G>A 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.649delC 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1A>G 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.149C>G 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.140G>A 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1357C>T 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1342G>A 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1299C>G 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1217C>T 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1204C>T 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1118C>A 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1059del 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1037-7T>A 277 Albinism, oculocutaneous, type IA TYR c.1037-1G>A(IVS2-1G>A) 278 HYPOTONIA, INFANTILE, WITH PSYCHOMOTOR RETARDATION AND CHARACTERISTIC FACIES 2; IHPRF2 UNC80 c.151C>T 279 UPB1:Beta-ureidopropionase deficiency UPB1 c.917-1G>A 280 MITOCHONDRIAL COMPLEX III DEFICIENCY, NUCLEAR TYPE 4; MC3DN4 UQCRQ c.134C>T 281 USHER SYNDROME, TYPE IC USH1C c.238InsC, 281 USHER SYNDROME, TYPE IC USH1C c.1220delG 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.8719A>C 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.5776+1G>A 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.5519G>T 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.4544C>T 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.3368A>G 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.236_239insGTAC 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.2209C>T 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.12575G>A 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.12067-2A>G 282 Usher syndrome, type 2A USH2A c.1000C>T 283 Mitochondrial complex V (ATP synthase) deficiency, nuclear type 6 USMG5 c.87+1G>C 284 Rickets 1,25 dehydroxy vitamin D3 resistant (VDRR) VDR c.885C>A 285 Complex hereditary spastic paraparesis VPS37A c.1146A>T 286 Progressive Cerebello Cerebro Atrophy Pontocerebellar hypoplasia type 2E (PCCA2) VPS53 c.2084A>G 286 Progressive Cerebello Cerebro Atrophy Pontocerebellar hypoplasia type 2E (PCCA2) VPS53 c.1556+5G>A 287 Microcephaly 2, primary, autosomal recessive, with or without cortical malformations WDR62 c.1576G>A 288 ARTHROPATHY, PROGRESSIVE PSEUDORHEUMATOID, OF CHILDHOOD; PPAC WISP3 ( CCN6) c.536_537delGT 289 Developmental and epileptic encephalopathy 28 WWOX c.517-2A>G 290 Fancini Anemia type U XRCC2 c.643C>T 291 Neurologic, Endocrine And Pancreatic Disease, Multisystem, Infantile-Onset YARS1 c.1099C>T 292 Hyper IgE syndrome ZNF341 c.904C>T
