אנמיה ע"ש בלום

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

[עריכה] סוגים וסימנים קליניים:

זו מחלה קשה הגורמת לעיכוב בגדילה כבר בלידה, לקומה נמוכה מאוד בהמשך, למראה פנים טיפוסי, לרגישות יתר לשמש, הגורמת פריחה אופיינית בפנים, וכן לנטייה לגידולים סרטניים בגיל צעיר. כל אלה נובעים מיצור לא תקין של חלבון, שתפקידו לתקן נזקים שקורים באופן טבעי בחומר הגנטי. ישנה אפשרות לבדיקת מעבדה מיוחדת הנקראת Sister chronatid exchange. בבדיקה זו נבחן הכושר של של התא לתקן נזקים בחומר הגנטי – בדיקה לא פשוטה מבחינה טכנית ומתבצעת במספר מאוד קטן של מעבדות בעולם. הבדיקה לא מספיק אמינה לאבחון טרום לידתי בתאי מי שפיר ו/או סיסי שלייה.

[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:

הורשה אוטוזומלית רצסיבית.

מידת ביטוי המחלה: מלאה

[עריכה] בעיות נילוות שאפשר להדגים בבדיקות בהריון:

אין ממצאים מיוחדים באולטרסאונד ואין מומים נילווים.

[עריכה] מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

- לזוג שנולד לו ילד חולה: 25%. זהו גם הסיכון לזוג ששניהם נמצאו בבדיקות הסקר נשאים למוטציות לאנמיה ע"ש בלום.

- הסיכון לבני משפחה רחוקים יותר תלוי בקרבה של הנועצים מהסובלים מהבעיה, במוצא בני הזוג שלהם, בקיום קרובים חולים באנמיה ע"ש בלום לבן הזוג וכד' ויקבע בייעוץ גנטי.

[עריכה] האם יש לנשאים של מוטציה למחלת בלום משמעות קלינית?

כידוע, במחלות מהסוג של מחלת בלום, (מחלות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית), המחלה מתבטאת רק אם יש פגם (מוטציה) בשני עותקי הגן (האבהי והאימהי כאחד) – לאלו שיש להם עותק תקין אחד ועותק אחד עם מוטציה, המכונים נשאים, אין תופעות של המחלה. שונה הדבר כנראה המצב בנשאי מחלת בלום – לפי עבודה שפורסמה לאחרונה הנשאים למחלת בלום נמצאים בסיכון מוגבר יחסית (פי 2-3 יותר מהאוכלוסייה הרגילה) לפתח במהלך חייהם סרטן מעי גס (במקום סיכון של כ-6% באוכלוסייה הרגילה, אצלם הסיכון עולה לכ- 15%). יידרשו עוד מספר עבודות מחקר בכדי לאמת את הממצא הזה כמו גם למצוא מאפיינים וגנים אחרים המשחקים תפקיד בנטייה לפתח סרטן מעי גס וסוגי סרטן אחרים.

[עריכה] המידע הגנטי מולקולרי:

הגן למחלה: הגן (BLM) אחראי ליצירת החלבון DNA helicase RecQ protein-like-2

מיקומו: הזרוע הארוכה של כרומוזום 1515q26)).

[עריכה] האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

ניתן לבצע בדיקת Sister chronatid exchange (ראה לעיל).

- ניתן לבצע בדיקה ישירה ולאתר את הפגם בגן ע"י חיפוש המוטציות השכיחות בגן למחלת בלום. ראה: סקירת מוטציות מוכרות במחלה רצסיבית.

בדיקת נשאות:

המחלה שכיחה ביהודים אשכנזים. השכיחות של הנשאים היא כ- 1:100 באוכלוסייה הבריאה. שלא כמו סיסטיק פיברוזיס, שם יש מספר פגמים בחומר הגנטי (בגן) היכולים לגרום למחלה, הרי באנמיה ע"ש בלום נמצאה בעדה האשכנזית מוטציה אחת המשותפת לרוב החולים והנשאים (2281-del/ins). אצל יהודים מעדות אחרות לא ניתן לאתר בקלות את נשאי הגן למחלה (אלא אם בודקים את רצף הגן לכל אורכו). לכן, בתכנון בדיקת סקר לכלל האוכלוסייה, רצוי לבצע את הבדיקה בזוגות שכל אחד מהם ממוצא אשכנזי, או אשכנזי באופן חלקי.

הברור של נשאות לבני משפחה של חולה אנמיה ע"ש בלום:

- יש לשים לב שבני משפחה של חולי אנמיה ע"ש בלום צריכים לברר את הפגמים הגנטים (מוטציות) הקיימים בחולה שבמשפחתם (או הוריו) בכדי לוודא שהן כלולות בבטריה של המוטציות שנבדקות בשיגרה –אחרת יש צורך בהרחבת המוטציות הנבדקות ו/או בדיקת בן הזוג גם אם האשה לא נמצאת נשאית בבדיקת הנשאיות הרגילה (לפי ייעוץ גנטי).

בדיקת העובר:

- כמו בבדיקה אבחנתית.

- ניתן לאפשר אבחון טרום לידתי במשפחות (זוג) שנולד לו ילד חולה בבלום אנמיה. הדרך הטובה יותר הינה אחרי אפיון המוטציות הקיימות בבני הזוג – אם אלו לא נמצאו ניתן להעזר בבדיקות עקיפות (תאחיזה גנטית) בהן משווים את הגנים שעברו מההורים לעובר לאלו שקיבל הילד הקודם החולה מהוריו: תאחיזה גנטית לגן שמיקומו כבר ידוע במחלה רצסיבית.

- ניתן להציע במחלה זו גם אבחנה טרום השרשה ברחם (PGD) – זה נעשה במרכזים מיוחדים בעיקר בחו"ל – במקרים מיוחדים ניתן לשקול זאת לפי ייעוץ גנטי.