קנוואן

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

מחלת קנאוון או קאנוון או קנבן או קנאבן Canavan disease

[עריכה] סוגים וסימנים קליניים:

זו מחלה ניוונית מתקדמת וקשה של המוח. היא נגרמת מהצטברות חומר לא תקין בחומר הלבן של המוח (חומצה הנקראת אצטיל-אספרטית אשר צריכה להתפרק ל-2 חומרים: אצטיל ואסרטט - האינזים האמור לפרק את והנקרא אספרטואצילאז חסר בחולים). החומר המצטבר כנראה רעיל ומפריע ביצירת המיאלין שעוטף את סיבי העצבים (חומר לבן) - כתוצאה מכך יש נפיחות בלתי תקינה של החומר הלבן

המחלה מתחילה להתבטא כבר 4-2 חודשים לאחר הלידה וסימניה הראשונים הם הגדלת היקף הראש, קושי בהחזקת הראש, איחור בהתפתחות. בהמשף ספסטיות (נוקשות שרירים) בגפיים והפרעה בראיה (לא עוקבים). רוב החולים נפטרים עד גיל 3 שנים אך עם טיפול תומך טוב (הזנה לקיבה, טיפול בהתכווצויות וכד') ראו בשנים עליה בתוחלת החיים עד אפילו גיל התבגרות.

ישנם מס' ניסיונות טיפול אך הם עדיין בשלבי מחקר ובדיקה ראשוניים. בחולה אחד שנבדק נראה כי מתן ליטיום מוריד מעט את רמת החומצה האצטיל-אספרטית באונה הקידמית של המוח, אך טיפול זה לא מבריא את החולים והוא גם לא בריא לאורך זמן ארוך. בחו"ל ניסו טיפול גנטי - מזריקים למספר איזורים במוח את הגן הפגום של חולי קנאוון (הגן התקין מוכנס במעבדה למעטפת של וירוס ובצורה הזו מוזרק לרקמת המוח). הטיפול לא גורם כנראה לנזק, אך עדיין לא הוכחה יעילותו מבחינת שיפור מצבו של החולה.

[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:

הורשה אוטוזומלית רצסיבית.

מידת ביטוי המחלה: מלאה.

[עריכה] בעיות נילוות שאפשר להדגים בבדיקות בהריון:

אין ממצאים מיוחדים באולטרסאונד ואין מומים נילווים.

[עריכה] מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

- לזוג שנולד לו ילד חולה : 25%. זהו גם הסיכון לזוג ששני בני הזוג נמצאו נשאים למוטציות לקנוואן.

- הסיכון לבני משפחה רחוקים יותר תלוי בקרבה של הנועצים מהסובלים מהבעיה, במוצא בני הזוג שלהם, בקיום קרובים חולים בקנוואן לבן הזוג וכד' ויקבע בייעוץ גנטי.

[עריכה] המידע הגנטי מולקולרי:

הגן למחלה: גן לאספרטואצילז. מיקומו: הזרוע הקצרה של כרומוזום 17

[עריכה] האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

- ניתן לבצע בדיקה ישירה ולאתר את הפגם בגן ע"י חיפוש המוטציות השכיחות - ראה: סקירת מוטציות מוכרות במחלה רצסיבית.

בדיקת נשאות:

מבין היהודים, רוב החולים נמצאו בקרב האשכנזים. המחלה קיימת גם אצל לא יהודים ובלא אשכנזים אך מאד נדירה אצלם. שכיחות הנשאות באשכנזים נעה בין שיעורים של 1:40 עד 1:60 באוכלוסייה הבריאה.

המוטציות המוכרות עד היום (2 עיקריות: A854C, ו-C693A) גורמות למחלה זו אצל יהודים אשכנזים. שתי המוטציות הללו אחראיות לכ 98% מממקרי קנוואן בישראל. אצל יהודים מעדות אחרות לא ניתן לאתר נשאי הגן למחלה. לכן רצוי לבצע את הבדיקה בזוגות, שכל אחד מהם ממוצא אשכנזי או אשכנזי באופן חלקי.

הברור של נשאות לבני משפחה של חולה קנוואן:

- יש לשים לב שבני משפחה של חולי קנוון צריכים לברר את המוטציות הקיימות בחולה שבמשפחתם (או הוריו) בכדי לוודא שהן כלולות בבטריה של המוטציות שנבדקות בשיגרה –אחרת יש צורך בהרחבת המוטציות הנבדקות ו/או בדיקת בן הזוג גם כן (לפי ייעוץ גנטי).

- אפשר לעיין גם ב: "מבוא כללי למחלות ציסטיק פיברוזיס, קנוואן, בלום ופנקוני אנמיה".

בדיקת העובר:

- כמו בבדיקה אבחנתית.

- ניתן לאפשר אבחון טרום לידתי בכל משפחה (זוג) שנולד לו בעבר ילד חולה קנוואן. הדרך הטובה יותר הינה אחרי אפיון המוטציות הקיימות בבני הזוג – אם אלו לא נמצאו (זה נדיר מאד) ניתן להעזר בבדיקות תאחיזה גנטית. ראה: תאחיזה גנטית לגן שמיקומו כבר ידוע במחלה רצסיבית

- ניתן להציע במחלה זו גם אבחנה טרום השרשה ברחם (PGD) – זה נעשה במרכזים מיוחדים – במקרים מיוחדים ניתן לשקול זאת לפי ייעוץ גנטי.