ניוון מולד מתקדם של המוח והמוחון - PCCA

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

מילים נרדפות: ניוון מולד ומתקדם של המוח והמוחון (PCCA). מחלות PCCA1 וגם PCCA2. אטרופיה מוחית. progressive cerebellocerebral atrophy

[עריכה] סוגים וגורם למחלה:

קיימות מחלות רבות בהן יש ניוון מולד ששל המוח (הצרברום) ושל המוחון (צרבלום) – אולם כאן הכוונה ל-2 סוגים ספציפים שנפוצים בארץ.

- PCCA1 - שנמצא נפוץ בקרב יהודים ממוצא מרוקאי ועיראקי.

המחלה נובעת מפגם בייצור של אבן ביניין ליצירת חלבוני הגוף – החומר החסר בחולים מכונה סלניו-ציסטאין. הפגם הגורם לאי יצירתו ולכן האחראי למחלה הינו באינזים היחידי בגופנו שיכל לייצר את הסלניוציסטאין (עי הרכבה בין סלניום לציסטאין – שניהם מגיעים במזון בנפרד) והמכונה: SepSecS.

- PCCA2 - שנמצא נפוץ בקרב יהודים ממוצא מרוקו.

המחלה נובעת מהפגם בגן: VPS53 - המוטציות בגן גורמות לליקוי בהובלת חומרים בתוך התא, ועקב כך לאגירה יתרה ומזיקה של חומרים בתוך חלקיקים בתא הנקראים אנדוזומים. שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא מרוקאי. אחד מתוך כ- 50 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן - המוטציות נמצאות במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.2084A>G and c.1556+5G>A

[עריכה] סימנים קליניים:

2 המחלות הללו תוארו רק לאחרונה במשפחות בישראל, שהיו ממוצא עיראקי או מרוקאי.

מהלידה ישנן בעיות חמורות המתבטאות בהיקף ראש הולך וקטן, פיגור שכלי עמוק, וקישיון (ספסטיות) של הגפיים. לעיתים יש פירכוסים קשים. בהדגמת ה-MRI ניתן לראות ניוון של המוח האפור והלבן, תחילה בולט יותר במוחון (צרבלום) ובהמשך גם במוח הגדול.

בדיקת שכיחותה בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל:

נמצא כי שכיחות הנשאים של 2 מחלות אלו גבוה. לגבי PCCA1 שכיחות הנשאות בקרב העידה העיראקית והמרוקאית הינו גדול מ- 1:30. לגבי PCCA2 נמצא שכיחות הנשרות במרוקאים בסדר גודל של 1:50. כנראה שאכן השכיחות כה גבוהה, הרי שכנראה המחלה הרבה יותר שכיחה אך לא מאובחנת בכל המקרים.

צורת ההעברה התורשתית:

הורשה אוטוזומלית רצסיבית.

בעיות נילוות שניתן להדגים בבדיקות בהריון:

לקראת סוף ההיריון ניתן לזהות ירידה בקצב גדילת היקף הראש.

[עריכה] מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

לזוג שיש כבר ילד עם הבעייה סיכון ההישנות הינו 25% בכל הריון. לבני משפחה אחרים במשפחה כזו הסיכון אינו גבוה (בד"כ פחות מ- 1%) ויקבע בנפרד לפי עץ המשפחה במסגרת יעוץ גנטי.

[עריכה] המידע הגנטי מולקולרי:

הגן האחראי למחלה:

הגן ל- PCCA1 הוא SepSecS. בכרומוזום 4p. המוטציה שנמצאה במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.715G>A והמוטציה שנמצאה ביהודים מעיראק: c.1001A>G.

הגן ל- PCCA2 הוא VPS53 . המוטציות נמצאות במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.2084A>G and c.1556+5G>A

[עריכה] אמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית: בחשד ל-PCCA (סוג 1 או סוג 2) ניתן לבצע בדיקה ישירה ולאתר את הפגם בב-2 הגנים – מדובר בד"כ במוטציות ידועות בגנים המתאימים על פי המוצא של הנבדק, וכמתואר לעיל תחת הקליניקה. מוטציות אלו נקבעות בבדיקה ישירה ושניתן להדגמה בחולים בשיטה יחסית פשוטה. ראה סקירת מוטציות מוכרות במחלה רצסיבית:

בכל מקרה חשוב ייעוץ גנטי לפני ההריון. במקרים אלו יש לערוך בדיקות מקדימות של בני המשפחה ולפי מספר החולים וקרבתם לנועץ קובעים את הסיכון להישנות. אם יש צורך בהכנה מולקולרית של בני הזוג, יש לקחת בחשבון שמדובר בתהליך לא ארוך, אך רצוי להתחילו לפני ההריון. אחרי השלמת העיבוד המולקולרי של בני הזוג ניתן לאפשר אבחון טרום לידתי בהריונות לבוא.

בדיקת נשאות: הבדיקה נראת מתאימה לסקר של נשאות למחלות תורשתיות ומוצעת ליהודים ממוצא עיראקי ומרוקאי - סקירת מוטציות מוכרות במחלה רצסיבית. ניתן כיום לבצע ברור מקיף יותר של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי.

בדיקת העובר: בבני הזוג שבסיכון גבוה ללידת ילד חולה נוסף, ניתן להציע בדיקה מכוונת למנוע הישנות הבעיה - עדיף לפני החזרת העובר לרחם בהפרייה חוץ גופית (ראה PGD). לחליפין ניתן לאבחן בתחילת ההיריון בבדיקת סיסי שליה. במקרים שהבעיה מתגלית מאוחר ניתן לבצע גם בדיקת מי שפיר אך עדיף תמיד בדיקה מוקדמת בסיסי שליה.

- ביבליוגרפיה:

Agamy et. al, AJHG, 87,538-544,2010.

Miora Feinstein et al, J Med Genet. 2014 May;51(5):303-8.