(Niemann- Pick disease (Type A
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגים וסימנים קליניים:
מחלת נימן פיק יכולה להופיע במספר דרגות חומרה:
- הצורה הקלסית וקשה והמוקדמת (סוג A),
- הצורה המערבת אברים פנימיים והקלה יותר (צורה ויסרלית – סוג B),
- הצורה של ילדות מאוחרת (סוג C),
- והצורה שהופעתה בגיל מבוגר.
צורות A ו-B נגרמות ע"י פגיעה גנטית דומה (אותו גן), הינן יחסית שכיחות יותר, ובמיוחד הן נפוצות בקרב יהודים אשכנזים. בצורות אלו מדובר במחלת אגירה של חומר הנקרא ספינגומיאלין.
בצורה A החומר השומני (ספינגוליפין) נאגר בכבד, בטחול, ובמוח (גורם למות תאי עצב), המהלך מתקדם מהר מגיל ינקות. צהבת, הגדלת כבד וטחול, עיכוב בגדילה, היפוטוניה, ריגידיות ופגור שכלי. מופיעים ושינויים אופייניים לאגירה של הספינגומיאלין בקרקעית העין (ניתן להדגמה ע"י בדיקת רופא עניים). לרוב החולים נפטרים עד גיל 4 שנים.
40% מהחולים בעולם הינם יהודים אשכנזים.
לעומת זאת בצורה B מעורבים רק הטחול הכבד והראות אך ללא מעורבות המוח ותאי מערכת העצבים. החולים בד"כ חיים עד גיל מבוגר.
[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:
הורשה אוטוזומלית רצסיבית. סיכון לילד חולה במחלה קיים כאשר שני בני הזוג נושאים גן לא תקין.
מידת ביטוי המחלה:
ביטוי המחלה הינו מלא ובגיל מוקדם בצורה A. לעומתה, בצורות B ו-C המהלך איטי יותר.
[עריכה] מהו הפגם הגנטי?
המחלה גנטית ונגרמת כתוצאה של חוסר אנזים ספינגומיאלינז המצוי בליזוזומים של התאים (הגן נקרא ASM). החלבון המיוצר ע"י גן זה אחראי על פירוק של חומרים שומניים במוח, ריאות, טחול, והכבד.
[עריכה] מדוע המחלה מעניינת במיוחד בישראל?
ביהודים ממוצא אשכנזי שכיחות הנשאים היא כ- 1:90.
הבדיקה של הנשאות למחלה זו הינה יחסית פשוטה בעידה האשכנזית: ע"י בדיקה ל-3 מוטציות השכיחות בגן ASM שאחראי לנימן-פיק מצורה A (המוטציות: P330FS, L302P ,R496L) ניתן לגלות מעל ל-85% של הנשאים בקרב יהודים ממוצא זה.
ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש המוטציות הללו השכיחות והאופיניות לרוב החולים בעידה זו. ניתן באותה צורה גם לזהות נשאים של הגן החולה. מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג אשכנזי ואשכנזי בחלקו. לצורה B אחראית מוטציה אחרת delta-R608. ראה: סקירת מוטציות מוכרות במחלה דומיננטית.
[עריכה] מה הסיכוי לילד חולה בהריון ששני בני הזוג נשאים?
הסיכון הינו 25% בכל הריון. לבני משפחה אחרים במשפחה כזו הסיכון אינו גבוה (בד"כ פחות מ- 1%) ויקבע בנפרד לפי עץ המשפחה במסגרת יעוץ גנטי.
[עריכה] האם ניתן לבדוק בבדיקות בהריון:
במשפחות בהן 2 בני הזוג נמצאו נשאים (הפגם הגנטי הוגדר) ניתן לאפשר בדיקה גנטית ספציפית ואמינה בתאים של מי השפיר או סיסי שילייה. ניתן גם לאפשר אבחון לפני החזרת העוברים באמצעות בהפרייה חוץ גופית (PGD).
