שינויים מזעריים בכרומוזומים

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 18:37, 14 בדצמבר 2013 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)
(←הערכת מידת החדירות שינויים מסוג חסרים והכפלות שכיחים בכרומוזומים)
→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת		 גרסה מתאריך 15:14, 10 בפברואר 2024 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)

עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
(128 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 8: שורה 8:
'''''להלן רשימת התסמונות היותר נפוצות:''''' '''''להלן רשימת התסמונות היותר נפוצות:'''''
- 
'''- [[חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 1p36]]''' '''- [[חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 1p36]]'''
-'''- [[תסמונת חסר או תוספת מיזעריים בזרוע ארוכה של כרומוזום 1 ב-1q21.1]]. - שינויים הקשורים במיקרוצפליה או מקרוצפליה, איחור התפתחותי ובעיות פסיכיאטריות.''' +'''- [[תוספת מיזערית בזרוע ארוכה של כרומוזום 1 ב-1q21.1|תוספת מיזערת בזרוע ארוכה של כרומוזום 1 ב-1q21.1 באיזור המקורב (פרוקסימלי - הכולל את הגן RBM8A)]].'''
-'''- [[חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 3q29]].''' קשור בסיכון גבוה לפיגור שכלי, אוטיזם ודיכאון.+'''- [[תסמונת חסר או תוספת מיזעריים בזרוע ארוכה של כרומוזום 1 ב-1q21.1|תסמונת חסר או תוספת מיזעריים זרוע ארוכה של כרומוזום 1 ב-1q21.1באיזור המרוחק (דיסטלי - הכולל את הגן GJA5)]] . - שינויים הקשורים במיקרוצפליה או מקרוצפליה, איחור התפתחותי ובעיות פסיכיאטריות.'''
 + 
 +'''- [[חסר כרומוזומלי מיזערי בזרוע ארוכה של כרומוזום 2 ב- 2q13]] - קשור בסיכון מוגבר לבעיות התפתחות, קשיי למידה, אוטיזם ומוגבלות שכלית.'''
 + 
 +'''- [[חסר כרומוזומלי מיזערי בזרוע ארוכה של כרומוזום 2 ב- 2q11.2]] - קשור בסיכון מוגבר לבעיות התפתחות, קשיי למידה, אוטיזם ומוגבלות שכלית.'''
 + 
 +'''- [[חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 3q29]].''' קשור בסיכון גבוה למוגבלות שיכלית, אוטיזם ודיכאון.
 + 
 +'''- [[הכפלה מזערית בזרוע הארוכה של כרומוזום 3q29]].''' קשור בסיכון גבוה למוגבלות שיכלית.
'''- חסר מזערי בכרומוזום 7 – תסמונת [[וויליאמס]]''' '''- חסר מזערי בכרומוזום 7 – תסמונת [[וויליאמס]]'''
'''- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 8q24.1. תסמונת [[לנגר-גידעון]] - [[לנגר-גידעון|Tricho-rhino-phalangeal syndrome or Langer Gideon ]]syndrome'''. '''- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 8q24.1. תסמונת [[לנגר-גידעון]] - [[לנגר-גידעון|Tricho-rhino-phalangeal syndrome or Langer Gideon ]]syndrome'''.
 +
 +'''- [[חסר מיזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 10p15.3]].''' גורם לבעיות נוירוהתפתחותיות (מוגבלות שכלית, תקשורתית ואפילפסיה).
'''- שינוי בכרומוזום 11 – תסמונת [[Beckwith Wiedemann]]''' '''- שינוי בכרומוזום 11 – תסמונת [[Beckwith Wiedemann]]'''
-'''- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 11p13. תסמונת WAGR''' מתבטא ב: 1. בעיניים: חוסר עדשה (אנאירידיה), 2. נטייה לגידולים: במיוחד גידול בכליה מסוג ווילמס, וגם לגידול מסוג גונדובלסטומה. 3. אברי מין: היפוגניטליזם בזכרים. 4. פיגור שכלי.+'''- [[חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 11p13]]. תסמונת WAGR''' מתבטא ב: 1. בעיניים: חוסר עדשה (אנאירידיה), 2. נטייה לגידולים: במיוחד גידול בכליה מסוג ווילמס, וגם לגידול מסוג גונדובלסטומה. 3. אברי מין: היפוגניטליזם בזכרים. 4. מוגבלות שיכלית.
'''- שינוי בכרומוזום 15 - תסמונת [[פרדר ווילי ו/או אנג'למן]]''' '''- שינוי בכרומוזום 15 - תסמונת [[פרדר ווילי ו/או אנג'למן]]'''
-'''- [[חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 15q11.2]].''' קשור בעליה סטטיסטית בסיכון לאיחור התפתחותי הפרעות למידה ואוטיזם.+'''- [[חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 15q11.2]] באיזור BP1-BP2.''' (חסר מקטע הכולל הגנים NIPA1, NIPA2, CYFIP1, TUBGCP5) -ייתכן שקשור בעליה סטטיסטית קלה מאד (1-2%) בסיכון לאיחור התפתחותי (מוטורי או שפתי), אוטיזם, אפילפסיה ו[[מחלות נפש]].
-'''- [[הכפלה מזערית בזרוע הארוכה של כרומוזום 15q11.2]].''' ייתכן וקשור בעליה סטטיסטית בסיכון ל[[מחלות נפש]]. +'''- [[הכפלה מזערית בזרוע הארוכה של כרומוזום 15q11.2]] באיזור המוגדר BP1-BP2.''' (הכפלת מקטע הכולל הגנים NIPA1, NIPA2, CYFIP1, TUBGCP5).
-'''- [[חסר מזערי או הכפלה בזרוע הארוכה של כרומוזום 15q13.3]].''' קשור בעליית הסיכון לאוטיזם וסכיזופרניה.+'''- [[חסר מזערי או הכפלה בזרוע הארוכה של כרומוזום 15q13.3]].''' (חסר או הכפלת מקטע הכולל הגן CHRNA7).
'''- חסר מזערי בכרומוזום 16 – תסמונת [[רובינשטיין וטייבי]]''' '''- חסר מזערי בכרומוזום 16 – תסמונת [[רובינשטיין וטייבי]]'''
-'''- [[חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 16p11.2]].''' קשור באיחור התפתחותי פיגור שכלי ואוטיזם.+'''- [[חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 16p11.2]].''' (חסר מקטע הכולל הגן TBX6).
-'''- [[הכפלה מזערית בזרוע הקצרה של כרומוזום 16p11.2]].''' קשור בעליה סטטיסטית בסיכון ל[[מחלות נפש]]. +'''- [[הכפלה מזערית בזרוע הקצרה של כרומוזום 16p11.2]].''' (הכפלת מקטע הכולל הגן TBX6).
-'''- [[חסר מזערי או הכפלה מזערית בזרוע הקצרה של כרומוזום 16p13.11]].''' קשור בסיכון מוגבר לבעיות התפתחות, אפילפסיה ויתכנו בעיות נוספות כמו מום לב וחיך שסוע.+'''- [[חסר או הכפלה מיזערית בחלק דיסטלי של מקטע 16p11.2]]''' - (מקטע בגודל 200KB והכולל בין השאר את הגנים ATP2A1, CD19 , SH2B).
 + 
 +'''- [[חסר או הכפלה מיזערית בחלק דיסטלי של מקטע 16p12.2]]''' - (מקטע והכולל הגן UQCRC2 והגן CDR2).
 + 
 +'''- [[חסר מזערי או הכפלה מזערית בזרוע הקצרה של כרומוזום 16p13.11]].''' (מקטע הכולל הגן MYH11).
 + 
 +'''- [[חסר מזערי או הכפלה מזערית בזרוע הארוכה של כרומוזום 16q24.1-24.2]].''' (מקטע הכולל הגן FBXO31).
'''- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 17p13.3. תסמונת [[מילר-דיקר]] - [[מילר-דיקר|Miller-Dieker syndrome]]'''. '''- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 17p13.3. תסמונת [[מילר-דיקר]] - [[מילר-דיקר|Miller-Dieker syndrome]]'''.
-'''- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 17p11.2. תסמונת Smith Magenis''' מתבטא בחיך שסוע, קומה נמוכה, הפרעות התנהגות (אגרסיביות והפיכת לילה ליום), פיגור שכלי ניכר ופנים דיסמורפיות (היפופלזיה של מרכז הפנים, בלט של הסנטר, ראש שטוח מאחור (ברכיצפלי)).+'''- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 17p11.2. תסמונת Smith Magenis''' מתבטא בחיך שסוע, קומה נמוכה, הפרעות התנהגות (אגרסיביות והפיכת לילה ליום), מוגבלות שיכלית ניכר ופנים דיסמורפיות (היפופלזיה של מרכז הפנים, בלט של הסנטר, ראש שטוח מאחור (ברכיצפלי)).
-'''- [[חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 17q12]].''' קשור בעליית הסיכון לאוטיזם וסכיזופרניה.+'''- הכפלת המקטע הזה בזרוע הקצרה של כרומוזום 17p11.2. תסמונת POTOCKI-LUPSKI'''. הסימנים בתסמונת זו מתבטאים בעיקר במוגבלות שיכלית, לרוב קל יותר מאלה עם החסר של המקטע הזה. יש לסובלים מהתסמונת גם שכיחות מוגברת של היפוטוניה והפרעות אכילה אחרי הלידה. כמו כן יש דיסמורפיזם אופיני, מומי לב, פירכוסים בחלק מהמקרים. תוארו מקרים בודדים שבהם הממצא היה בהורה (עד כה ב-2 אמאות) שלהן גם היתה עדות למוגבלות שיכלית קל ובעיקר איחור ניכר בדיבור.
-'''- [[חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 17q12|הכפלה מיזערית בזרוע ארוכה של כרומוזום 17q12]].''' השפעה לא חד משמעית על עליית הסיכון לאוטיזם וסכיזופרניה.+'''- הכפלת המקטע בזרוע הארוכה של כרומוזום 17q11.2. הגן NF1'''. הסימנים בתסמונת זו מתבטאים בעיקר במוגבלות שיכלית, לרוב בדרגה קלה עד בינונית. יאין להם נוירופיברומות. רוב המקרים הינם de-novo או מורשים מהורה עם סימנים דומים.
 + 
 +'''- [[חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 17q12]].''' קשור בעליית הסיכון לציסטות בכליות, סכרת מסוג MODY, איחור התפתחותי, אוטיזם וסכיזופרניה.
 + 
 +'''- [[חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 17q12|הכפלה מיזערית בזרוע ארוכה של כרומוזום 17q12]].''' עליית הסיכון למוגבלות שיכלית/איחור התפתחותי, אוטיזם, איחור בגדילה, ציסטות כליתיות ופירכוסים.
 + 
 +'''- [[חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 17q21.31]].''' או תסמונת Koolen de Vries syndrome - מתבטא במשקל נמוך וקושי באכילה ובליעה, היפוטוניה, איחור הפתחותי שכלי או תקשורתי, פירכוסים. יתכנו מומי לב, מומים בכליות ודרכי השתן.
'''- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 20p12. תסמונת Alagille'''. מתבטאת במיעוט דרכי מרה וצהבת, מומי לב (חור בין העליות (ASD) והיצרות עורק הריאה), חוליות בצורת "פרפר". '''- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 20p12. תסמונת Alagille'''. מתבטאת במיעוט דרכי מרה וצהבת, מומי לב (חור בין העליות (ASD) והיצרות עורק הריאה), חוליות בצורת "פרפר".
'''- חסר מזערי בכרומוזום 22q11.2 - תסמונת [[VCF |תסמונת די- ג'ורג']] או ([[VCF|Velo-cardio facial syndrome]] ([[VCF]] או [[VCF|תסמונת שפרינצן]]''' '''- חסר מזערי בכרומוזום 22q11.2 - תסמונת [[VCF |תסמונת די- ג'ורג']] או ([[VCF|Velo-cardio facial syndrome]] ([[VCF]] או [[VCF|תסמונת שפרינצן]]'''
 +
 +- [[הכפלה מיזערית (דופליקציה) בכרומוזום 22q11.2]] - הכולל הגן TBX - אותו איזור המתאים לזה שבחסר גורם לתסמונת די-גורג'/VCF.
'''- [[חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2]] ''' - שינויים אלו הינם במיקום סמוך אך שונה ומרוחק לתסמונת [[VCF]]. '''- [[חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2]] ''' - שינויים אלו הינם במיקום סמוך אך שונה ומרוחק לתסמונת [[VCF]].
-'''- חסר מיזערי בקצה זרוע ארוכה של כרומוזום 22q13.3''' - מדובר כאן בביטי קליני לרוב חמור - פיגור שכלי, קושי ניכר ביותר בהתפתחות דיבור (קושי בביטוי של הדיבור ובמקרים קיצוניים עד העדר שפה). המקטע החסר משתנה בגודלו בין הפרטים השונים, והפיגור השכלי לרוב נובע ממעורבותו של הגן SHANK3 במקטע החסר. לחלק יש סימנים דיסמורפים קלים והיקף ראש יחסית קטן. ברוב המכריע של המקרים החסר לא ניתן לגילוי בבדיקת הקריוטיפ הסטנדרטית ודרושה בדיקת [[הצ'יפ הגנטי]] לאיתור הבעייה. בחלק מהמקרים יש מבנה טבעת לכרומוזום 22 - ואז לרוב החסר נרחב וניתן לגילוי גם בבדיקת כרומוזומים רגילה.+'''- חסר מיזערי בקצה זרוע ארוכה של כרומוזום 22q13.3''' - מדובר כאן בביטי קליני לרוב חמור - מוגבלות שיכלית, קושי ניכר ביותר בהתפתחות דיבור (קושי בביטוי של הדיבור ובמקרים קיצוניים עד העדר שפה). המקטע החסר משתנה בגודלו בין הפרטים השונים, והפיגור השכלי לרוב נובע ממעורבותו של הגן SHANK3 במקטע החסר. לחלק יש סימנים דיסמורפים קלים והיקף ראש יחסית קטן. ברוב המכריע של המקרים החסר לא ניתן לגילוי בבדיקת הקריוטיפ הסטנדרטית ודרושה בדיקת [[הצ'יפ הגנטי]] לאיתור הבעייה. בחלק מהמקרים יש מבנה טבעת לכרומוזום 22 - ואז לרוב החסר נרחב וניתן לגילוי גם בבדיקת כרומוזומים רגילה.
 + 
 +- טריפליקציה (ל-4 עותקים) של איזור 22q11.1_q11.21 - [[תסמונת עיני החתול]] (Cat eye syndrome).
 + 
 + 
 +'''שינויים מיזעריים בגנים קריטים הקשורים באוטיזם ומוגבלות שיכלית:'''
 + 
 +'''- [[חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 2p16.3]].''' בגן NRXN1 קשור בסיכון גבוה למוגבלות שיכלית, אוטיזם ומחלות נפש.
 + 
 +'''- [[חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 7q21.22]].''' בגן AUST2 קשור בסיכון גבוה למוגבלות שיכלית, אוטיזם ומחלות נפש.
 + 
 +'''- [[חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 5q14.3]].''' בגן MEF2C קשור בסיכון גבוה למוגבלות שיכלית, תנועות סטראוטיפיות, אפילפסיה.
 + 
 +'''- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום Xp22.11.''' בגן PTCHD1 קשור בסיכון גבוה למוגבלות שיכלית/אוטיזם בזכרים, או בגן סמוך לו, PTCHD1-AS (גן המיצר RNA ולא חלבון) והקשור בסיכון מוגבר לאוטיזם בזכרים (לפי עבודות מסכמות כ-65% מהזכרים יהיו עם אוטיזם).
 + 
 +'''- חסר מזערי בגודל 700KB בזרוע הקצרה של כרומוזום 1q32.1.''' איזור שבין קואורדינטות 199077900–199872405 גורם למחלת עינים מסוג ניסתגמוס חמור (עם בעיות ראייה קשות עד עיוורון) (NYS7) - חסר זה מיוחד בהיותו גורם למחלה ללא נוכחות גן גורם מחלה בתוך הלוקוס עצמו (חסר בו יש גן אחד ללא תפקיד ידוע בשם LINC02789 ).
 + 
 +'''- [[הכפלה מזערית בזרוע הארוכה של כרומוזום Xq28 המערב int22h1/int22h2]].''' קשור בעליה יחסית מתונה בסיכון לבעיות נוירוהתפתחותיות.
== הערכת מידת החדירות שינויים מסוג חסרים והכפלות שכיחים בכרומוזומים == == הערכת מידת החדירות שינויים מסוג חסרים והכפלות שכיחים בכרומוזומים ==
-התקלות מהסוג של חסרים (מחיקת חומר בעת העתקת החומר הגנטי בעת יצירת החומר הגנטי של העובר) או הכפלה של מקטע בחומר הגנטי נוטים להיווצר בנקודות מוגדרות מועדות לפורענות. אלו נקודות המכונות "חמות" לתקלות. הנזק מהסוג הזה בחומר הגנטי תמיד מסכן את הוולד במומים, פיגור שיכלי ואוטיזם (ואולי עוד תופעות כמפורט בכל תסמונת). אולם לא תמיד יבואו כל הסימנים לידי ביטוי - וזה נקרא מידת החדירות. להלן הערכת מידת החדירות של התסמונות האלו: +"תקלות גנטיות" מהסוג של חסרים (מחיקת חומר בעת העתקת החומר הגנטי בעת יצירת החומר הגנטי של העובר) או הכפלה של מקטע בחומר הגנטי נוטים להיווצר בנקודות מוגדרות מועדות לפורענות. אלו נקודות המכונות "מוקדים חמים (hot spots)". הנזק מהסוג הזה בחומר הגנטי תמיד מסכן את הוולד במומים, פיגור שיכלי ואוטיזם (ואולי עוד תופעות כמפורט בכל תסמונת). אולם לא תמיד יבואו כל הסימנים לידי ביטוי - וזה נקרא מידת החדירות. להלן הערכת מידת החדירות של התסמונות האלו: לפי קבוצות חומרה:
 + 
{| border="1" {| border="1"
-|+ '''מידת החדירות של התסמונות השכיחות שבהן יש הכפלה או חסר של חומר גנטי אבל הביטוי החמור לא יהיה בכל המקרים''': +|+ '''התסמונות השכיחות שבהן יש הכפלה או חסר של חומר גנטי ובהם הביטוי יהיה מאד חמור והחדירות גבוהה. אלו מתגלים ב-1 מתוך 150 היריונות תקינים לחלוטין ובשכיחות גבוהה יותר אם יש בהיריון חריגות באולטרה-סאונד. כשמתגלת בהיריון (בכל שלב) זו תוצאה חמורה. ממצא של התסמונות הללו משול לממצא של תסמונת דאון במי שפיר או לממצא של מומים מרובים במוח באולטרהסאונד. אם מתגלית בהורים יש המלצה לאבחון טרום השרשה (בהפריה חוץ גופית) או סיסי שליה בתחילת כל היריון נוסף''':
|- |-
-! האיזור (הגן באיזור) !! סוג השינוי: !! קואורדינטות (Mb): !! שכיחות בקבוצת פיגור שכלי: !! שכיחות באוכלוסיה הכללית: !! אחוז de-novo !! ביטוי חמור (חדירות של פיגור שכלי) ב %- (טווח): +! האיזור (הגן באיזור) !! סוג השינוי: !! קואורדינטות ב-Mb : !! שכיחות בקבוצת מוגבלות שיכלית: !! שכיחות באוכלוסיה הכללית: !! אחוז de-novo !! תוספת הסיכון ב-% למוגבלות שיכלית / ביטוי חמור - (סה"כ טווח הסיכון):
-|- +
-! align="right" | Proximal 1q21.1 (הגן RBM8A) +
-| הכפלה || 144.0-144.5 || 0.17% || 0.04% || 0% || 17% (11-27)+
-|- +
-! align="right" | 1q21.1 Distal (הגן GIA5) +
-| חסר || 145.0-146.35 || 0.29% || 0.03% || 18% || 37% (23-55)+
-|- +
-! align="right" | 1q21.1 Distal(הגן GIA5) +
-| הכפלה || 145.0-146.35 || 0.20% || 0.03% || 17% || 29% (17-47)+
-|- +
-! align="right" | 2p16.3 (הגן NRXN1)+
-| חסר || || 0.18% || 0.028% || || 26% (16-80)+
|- |-
! align="right" | 3q29 ! align="right" | 3q29
-| חסר || 50145642-51259673 || 0.06% || 0.0045% || || 53% (15-100)+| חסר || 195.7-197.3 || 0.06% || 0.0045% || 95% || 53% (15-100)
|- |-
! align="right" | Williams-Beuren 7q11.23 ! align="right" | Williams-Beuren 7q11.23
-| חסר || 72200000-77500000 || 0.12% || 0.0% || || 100% +| חסר || 72.74-74.14 || 0.12% || 0.0% || 100% || 100%
|- |-
! align="right" | Williams-Beuren 7q11.23 ! align="right" | Williams-Beuren 7q11.23
-| הכפלה || 72200000-77500000 || 0.12% || 0.01% || || 44% (13-100)+| הכפלה || 72.74-74.14 || 0.12% || 0.01% || 95% || 60% (15-100)
|- |-
! align="right" | הלוקוס של תסמונת פרד-ווילי או אנגלמן ! align="right" | הלוקוס של תסמונת פרד-ווילי או אנגלמן
-| חסר || || 0.2% || 0.0% || || 100% +| חסר || 23.65-28.54 || 0.2% || 0.0% || 100% || 100%
|- |-
! align="right" | הלוקוס של תסמונת פרד-ווילי או אנגלמן ! align="right" | הלוקוס של תסמונת פרד-ווילי או אנגלמן
-| הכפלה || || 0.2% || 0.02% || || 60% (25-100)+| הכפלה || 23.65-28.54 || 0.2% || 0.02% || 100% || 60% (25-100)
 +|-
 +! align="right" | 10p15.3 (הגן ZMYND11)
 +| חסר || 0.1-1.0 || 0.01% || 0.0001% || 95% || 90% (70-100)
 +|-
 +! align="right" | 15q13.3 (הגן CHARNA7)
 +| חסר || 30.91-32.44 || 0.26% || 0.01% || 25% || 55% (30-70)
 +|-
 +! align="right" | Proximal 16p11.2 (הגן TBX6)
 +| חסר || 29.50-30.19 || 0.44% || 0.03% || 70% || 50% (30-65)
|- |-
-! align="right" | 15q11.2 (הגן NIPA1) +! align="right" | Proximal 16q24.1-24.2 (הגן FBXO31)
-| חסר || 20.8-20.3 || 0.80% || 0.30% || 0% || 10% (8-12)+| חסר || 87.36-87.41 || 0.05% || ?% || 70% || 50% (30-65)
|- |-
-! align="right" | 15q13.3 (הגן CHARNA7) +! align="right" | 17q12 (הגן HNF1B)
-| חסר || 30.65-32.51 || 0.26% || 0.03% || 25% || 30% (20-60)+| חסר || 34.81-36.21 || 0.09% || 0.01% || 55% || 40% (15-90)
|- |-
-! align="right" | 15q13.3 (הגן CHARNA7) +! align="right" | 17p11.2 הגן RAI1 - תסמונת Smith Magenis
-| הכפלה || 30.65-32.51 || 0.05% || 0.02% || 5% || 5% (2-10)+| חסר || 17.08-19.65 || 0.09% || 0.00% || 95% || 90% (90-100)
|- |-
-! align="right" | 16p13.11 (הגן MYH11) +! align="right" | 17p11.2 הגן RAI1 - תסמונת Potocki-Lupski
-| חסר || 14.9-16.4 || 0.15% || 0.05% || 20% || 13% (8-21)+| הכפלה || 17.08-19.65 || 0.09% || 0.00% || 90% || 70% (50-100)
-|- +
-! align="right" | 16p13.11 (הגן MYH11) +
-| הכפלה || 14.9-16.4 || 0.3% || 0.14% || 5% || 7% (4-11)+
|- |-
-! align="right" | 16p12.1 (הגן CDR2) +! align="right" | 17q11.2 הגן NF1 -
-| חסר || 21.85-22.4 || 0.19% || 0.07% || 4% || 12% (8-18)+| הכפלה || 26.1-27.4 || 0.09% || 0.00% || 90% || 70% (50-100)
|- |-
-! align="right" | Distal 16p11.2 (הגן SH2B1) +! align="right" | 22q11.21 (הגן TBX1)
-| חסר || 28.65-29.0 || 0.14% || 0.015% || 33% || 55% (26-95)+| חסר || 18.89-21.50 || 0.54% || 0.024% || 90% || 80% (70-90)
 +|-
 +! align="right" | 22q11.1q11.21 (הגן CECR7)
 +| טריפליקציה || 16.88-18.64 || 0.01% || 0.001% || 90% || 60% (50-80)
 +|-
 +! align="right" | distal 22q11.21 (הגן MAPK1)
 +| חסר || 21.95-22.95 || 0.54% || 0.024% || 85% || 90% (60-100)
 +|-
 +! align="right" | pathogenic - אחר מהנ"ל
 +| חסר או תוספת || כלשהו || מעל 7% || 0.1% || 90% || 60% (30-100)
 +|}
 + 
 + 
 +{| border="1"
 +|+ '''התסמונות השכיחות שבהן יש הכפלה או חסר של חומר גנטי אבל הביטוי החמור לא יהיה בכל המקרים - אלו מופיעים ב-1 מתוך כ-250 היריונות תקינים. ממצא של התסמונות הללו משול לממצא של מוזאיקה של תסמונת דאון או תסמונת טרנר קלאסית במי שפיר או לממצא של היקף ראש קטן (דרגה בינונית) בעובר בהשוואה להורים או להרחבת חדרי מוח (12-14 מ"מ) באולטרהסאונד. באבחון טרום לידתי (מי שפיר או סיסי שליה) יש לקחת בחשבון בייעוץ גנטי מסודר גם את שבוע ההיריון בו זה התגלה, ממצאים אחרים בעובר, סיפור משפחתי, סוג התסמונת, קיום הממצא באחד ההורים? גיל האישה וסוג ההיריון, וכד' ''':
 +|-
 +! האיזור (הגן באיזור) !! סוג השינוי: !! קואורדינטות ב-Mb : !! שכיחות בקבוצת מוגבלות שיכלית: !! שכיחות באוכלוסיה הכללית: !! אחוז de-novo !! תוספת הסיכון ב-% למוגבלות שיכלית / ביטוי חמור - (טווח ס"הכ הסיכון):
|- |-
-! align="right" | Distal 16p11.2 (הגן SH2B1) +! align="right" | Proximal 1q21.1 (הגן RBM8A)
-| הכפלה || 28.65-29.0 || 0.20% || 0.04% || 12% || 17% (12-30)+| הכפלה || 145.3-145.7 || 0.16% || 0.03% || 5% || 10% (5-15) - לפי המידע בישראל כ-5%.
|- |-
-! align="right" | Proximal 16p11.2 (הגן TBX6) +! align="right" | 1q21.1 Distal (הגן GJA5)
-| חסר || 29.5-30.15 || 0.44% || 0.03% || 70% || 47% (31-64)+| חסר || 146.5-147.8 || 0.29% || 0.03% || 18% || 13% (5-20)
 +|-
 +! align="right" | 1q21.1 Distal(הגן GJA5)
 +| הכפלה || 146.5-147.8 || 0.20% || 0.03% || 17% || 8% (5-15)
 +|-
 +! align="right" | 2p16.3 (הגן NRXN1)
 +| חסר || 50.14-51.25 || 0.18% || 0.028% || || 26% (16-80)
 +|-
 +! align="right" | 2q13 (הגן MERTK ו- BUB1)
 +| חסר || 111.3-113.0 || 1:1200 || 1:8500 || 25% || 10% (6-15)
 +|-
 +! align="right" | 3q29
 +| הכפלה || 195.7-197.3 || 0.06% || ? || 20% || 15% (10-30)
 +|-
 +! align="right" | 16p13.11 (הגן MYH11)
 +| חסר || 14.98-16.48 || 0.095% || 0.037% || 20% || 7% (4-12) בבנות פחות יש השפעה מבנים
 +|-
 +! align="right" | 16p12.2 (הגן CDR2 ו-UQCRC2)
 +| חסר || 21.40-22.40 || 0.19% || 0.07% || 4% || 12% (8-18) - החסר "מתבטא" יותר כשיש במקום אחר עוד חסר/הכפלה (יותר כ-VUS אימהי), בזכרים, ודה-נובו. דופליקציה כממצא יחיד לא נמצאה יותר שכיחה בחולים.
 +|-
 +! align="right" | Distal 16p11.2 (הגנים ATP2A1, CD19 , SH2B)
 +| חסר || 28.50-29.03 || 0.13% || 0.013% || 38% || 20% (10-30). בתוך המקטע יש מקטע מצומצם בין 28.5-28.7 (200KB) שנקשר לאוטיזם מוגבלות שכלית פרכוסים והשמנה.
|- |-
! align="right" | Proximal 16p11.2 (הגן TBX6) ! align="right" | Proximal 16p11.2 (הגן TBX6)
-| הכפלה || 29.5-30.15 || 0.28% || 0.05% || 23% || 17% (5-35)+| הכפלה || 29.60-30.15 || 0.28% || 0.04% || 23% || 10% (5-15)
|- |-
! align="right" | 17q12 (הגן HNF1B) ! align="right" | 17q12 (הגן HNF1B)
-| חסר || 31.8-33.3 || 0.09% || 0.01% || 55% || 40% (13-90)+| הכפלה || 34.81-36.21 || 0.11% || 0.02% || 22% || 15% (10-30)
-|- +
-! align="right" | 17q12 (הגן HNF1B) +
-| הכפלה || 31.8-33.3 || 0.11% || 0.02% || 22% || 21% (10-40)+
|- |-
! align="right" | 22q11.21 (הגן TBX1) ! align="right" | 22q11.21 (הגן TBX1)
-| חסר || 17.2-19.9 || 0.54% || 0.024% || 10% || 90% (53-100)+| הכפלה || 18.89-21.50 || 0.25% || 0.05% || 35% || 10% (8-20)
 +|-
 +! align="right" | distal 22q11.21 (הגן MAPK1)
 +| הכפלה || 21.95-22.95 || 0.2% || 0.05% || 20% || 10% (8-30)
|- |-
-! align="right" | 22q11.21 (הגן TBX1) +! align="right" | probably pathogenic - אחר מהנ"ל
-| הכפלה || 17.2-19.9 || 0.28% || 0.05% || 25% || 22% (15-32)+| חסר או תוספת || כלשהו || מעל 7% || 0.1% || 80% || 20% (10-30)
|} |}
 +
 +
 +{| border="1"
 +|+ '''התסמונות השכיחות שבהן יש הכפלה או חסר של חומר גנטי ושלהן הביטוי החמור יהיה בחלק קטן מאד של המקרים. ממצא של התסמונות הללו משול בחומרתו לממצא של 47XYY במי שפיר או לממצא של ריבוי מי שפיר או VSD קטן בלב (ללא ממצאים נוספים) באולטרה-סאונד. באבחון טרום לידתי (מי שפיר או סיסי שליה) אין המלצה רפואית להפסיק היריון רק על סמך ממצא כזה כשהוא בודד. כעקרון, גם אם להורים ידוע שממצא כזה אצלם לא מומלץ לבצע בהריונות הבאים אבחון טרום השרשתי (בהפריה חוץ גופית) ''':
 +|-
 +! האיזור (הגן באיזור) !! סוג השינוי: !! קואורדינטות ב-Mb : !! שכיחות בקבוצת מוגבלות שיכלית: !! שכיחות באוכלוסיה הכללית: !! אחוז de-novo !! תוספת הסיכון ב-% למוגבלות שיכלית / ביטוי חמור - (טווח ס"הכ הסיכון):
 +|-
 +! align="right" | 15q11.2 (הגן NIPA1)
 +| חסר || 22.29-23.27 || 0.80% || 0.40% || 10% || 2% (1-3) ייתכן שביטוי רק כשיש VUS נוספים.
 +|-
 +! align="right" | 15q13.3 (הגן CHARNA7)
 +| הכפלה || 30.91-32.44 || 0.05% || 0.02% || 5% || 2% (1-3)
 +|-
 +! align="right" | 16p13.11 (הגן MYH11)
 +| הכפלה || 14.98-16.48 || 0.3% || 0.14% || 5% || 2% (1-4) בבנות פחות יש השפעה מבנים
 +|-
 +! align="right" | Distal 16p11.2 (הגן SH2B1)
 +| הכפלה || 28.72-29.03 || 0.07% || 0.04% || 12% || 2% (1-3)
 +|-
 +! align="right" | Variant of unknown significance- Not otherwise specified - אחר מהנ"ל
 +| חסר או תוספת || כלשהו || 1% || 0.2% || 5% || 5% (1-10)
 +|-
 +! align="right" | Variant of unknown significance - likely benign - אחר מהנ"ל
 +| חסר או תוספת || כלשהו || 2% || 1% || 2% || 2% (1-3)
 +|}
 +
 +
 +'''''****האחוזים לגבי השכיחויות של המצבים לעיל הם ממרכזים שבהם יש כבר ניסיון ומידע – אחוזי התוצאות שמשמעותן לא ברורה גבוהה יותר במרכזים עם מספר בדיקות קטן ומידע קטן על השונות הנורמלית באוכלוסייה הנבדקת.'''''

גרסה מתאריך 15:14, 10 בפברואר 2024

מילים נרדפות: חסרים מיזעריים בחומר הגנטי, שינויים מיזערים בכרומוזומים, הכפלה מיזערית (דופליקציה = דופליקשן) או חסר (דלישן = דליציה) כרומוזומלי מיזערי. microdeletion syndromes או microduplication syndrome. חסר (deletion) קטן, או דופליקציה או הכפלה (duplication) קטנים. תסמונות של מיקרודלישן או מיקרודופליקשן.

שינויים מיזעריים בכרומוזומים - (חסר או הכפלה של מקטעים מאד קטנים הניתנים לזיהוי בבדיקת הצ'יפ הגנטי או FISH)

ראה רקע על מהי הפרעה כרומוזומלית ומה משמעותה.

לרוב מדובר בליקויים כרומוזומלים בעלי השלכה על גרימת מומים ופיגור שכלי בדרגות שונות (תלוי בגודל הקטע הכרומוזומלי החסר, בצפיפות הגנים בקטע החסר ובחשיבותם). כיום ישנם כלים, יחסית חדשים ומתקדמים יותר, המאפשרים לגלות ולזהות מצבים כאלו. אלו הן בדיקות FISH ו- HRCGH. משתמשים בבדיקות אלו לאתר את הסיבה למקרים של פיגור שכלי מלווה במומים (פגור המלווה רק בשינויים חיצוניים אחרים), או במקרים של מומים/פיגור שכלי חוזרים במספר מקרים במשפחה אחת.

להלן רשימת התסמונות היותר נפוצות:

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 1p36

- תוספת מיזערת בזרוע ארוכה של כרומוזום 1 ב-1q21.1 באיזור המקורב (פרוקסימלי - הכולל את הגן RBM8A).

- תסמונת חסר או תוספת מיזעריים זרוע ארוכה של כרומוזום 1 ב-1q21.1באיזור המרוחק (דיסטלי - הכולל את הגן GJA5) . - שינויים הקשורים במיקרוצפליה או מקרוצפליה, איחור התפתחותי ובעיות פסיכיאטריות.

- חסר כרומוזומלי מיזערי בזרוע ארוכה של כרומוזום 2 ב- 2q13 - קשור בסיכון מוגבר לבעיות התפתחות, קשיי למידה, אוטיזם ומוגבלות שכלית.

- חסר כרומוזומלי מיזערי בזרוע ארוכה של כרומוזום 2 ב- 2q11.2 - קשור בסיכון מוגבר לבעיות התפתחות, קשיי למידה, אוטיזם ומוגבלות שכלית.

- חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 3q29. קשור בסיכון גבוה למוגבלות שיכלית, אוטיזם ודיכאון.

- הכפלה מזערית בזרוע הארוכה של כרומוזום 3q29. קשור בסיכון גבוה למוגבלות שיכלית.

- חסר מזערי בכרומוזום 7 – תסמונת וויליאמס

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 8q24.1. תסמונת לנגר-גידעון - Tricho-rhino-phalangeal syndrome or Langer Gideon syndrome.

- חסר מיזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 10p15.3. גורם לבעיות נוירוהתפתחותיות (מוגבלות שכלית, תקשורתית ואפילפסיה).

- שינוי בכרומוזום 11 – תסמונת Beckwith Wiedemann

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 11p13. תסמונת WAGR מתבטא ב: 1. בעיניים: חוסר עדשה (אנאירידיה), 2. נטייה לגידולים: במיוחד גידול בכליה מסוג ווילמס, וגם לגידול מסוג גונדובלסטומה. 3. אברי מין: היפוגניטליזם בזכרים. 4. מוגבלות שיכלית.

- שינוי בכרומוזום 15 - תסמונת פרדר ווילי ו/או אנג'למן

- חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 15q11.2 באיזור BP1-BP2. (חסר מקטע הכולל הגנים NIPA1, NIPA2, CYFIP1, TUBGCP5) -ייתכן שקשור בעליה סטטיסטית קלה מאד (1-2%) בסיכון לאיחור התפתחותי (מוטורי או שפתי), אוטיזם, אפילפסיה ומחלות נפש.

- הכפלה מזערית בזרוע הארוכה של כרומוזום 15q11.2 באיזור המוגדר BP1-BP2. (הכפלת מקטע הכולל הגנים NIPA1, NIPA2, CYFIP1, TUBGCP5).

- חסר מזערי או הכפלה בזרוע הארוכה של כרומוזום 15q13.3. (חסר או הכפלת מקטע הכולל הגן CHRNA7).

- חסר מזערי בכרומוזום 16 – תסמונת רובינשטיין וטייבי

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 16p11.2. (חסר מקטע הכולל הגן TBX6).

- הכפלה מזערית בזרוע הקצרה של כרומוזום 16p11.2. (הכפלת מקטע הכולל הגן TBX6).

- חסר או הכפלה מיזערית בחלק דיסטלי של מקטע 16p11.2 - (מקטע בגודל 200KB והכולל בין השאר את הגנים ATP2A1, CD19 , SH2B).

- חסר או הכפלה מיזערית בחלק דיסטלי של מקטע 16p12.2 - (מקטע והכולל הגן UQCRC2 והגן CDR2).

- חסר מזערי או הכפלה מזערית בזרוע הקצרה של כרומוזום 16p13.11. (מקטע הכולל הגן MYH11).

- חסר מזערי או הכפלה מזערית בזרוע הארוכה של כרומוזום 16q24.1-24.2. (מקטע הכולל הגן FBXO31).

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 17p13.3. תסמונת מילר-דיקר - Miller-Dieker syndrome.

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 17p11.2. תסמונת Smith Magenis מתבטא בחיך שסוע, קומה נמוכה, הפרעות התנהגות (אגרסיביות והפיכת לילה ליום), מוגבלות שיכלית ניכר ופנים דיסמורפיות (היפופלזיה של מרכז הפנים, בלט של הסנטר, ראש שטוח מאחור (ברכיצפלי)).

- הכפלת המקטע הזה בזרוע הקצרה של כרומוזום 17p11.2. תסמונת POTOCKI-LUPSKI. הסימנים בתסמונת זו מתבטאים בעיקר במוגבלות שיכלית, לרוב קל יותר מאלה עם החסר של המקטע הזה. יש לסובלים מהתסמונת גם שכיחות מוגברת של היפוטוניה והפרעות אכילה אחרי הלידה. כמו כן יש דיסמורפיזם אופיני, מומי לב, פירכוסים בחלק מהמקרים. תוארו מקרים בודדים שבהם הממצא היה בהורה (עד כה ב-2 אמאות) שלהן גם היתה עדות למוגבלות שיכלית קל ובעיקר איחור ניכר בדיבור.

- הכפלת המקטע בזרוע הארוכה של כרומוזום 17q11.2. הגן NF1. הסימנים בתסמונת זו מתבטאים בעיקר במוגבלות שיכלית, לרוב בדרגה קלה עד בינונית. יאין להם נוירופיברומות. רוב המקרים הינם de-novo או מורשים מהורה עם סימנים דומים.

- חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 17q12. קשור בעליית הסיכון לציסטות בכליות, סכרת מסוג MODY, איחור התפתחותי, אוטיזם וסכיזופרניה.

- הכפלה מיזערית בזרוע ארוכה של כרומוזום 17q12. עליית הסיכון למוגבלות שיכלית/איחור התפתחותי, אוטיזם, איחור בגדילה, ציסטות כליתיות ופירכוסים.

- חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 17q21.31. או תסמונת Koolen de Vries syndrome - מתבטא במשקל נמוך וקושי באכילה ובליעה, היפוטוניה, איחור הפתחותי שכלי או תקשורתי, פירכוסים. יתכנו מומי לב, מומים בכליות ודרכי השתן.

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 20p12. תסמונת Alagille. מתבטאת במיעוט דרכי מרה וצהבת, מומי לב (חור בין העליות (ASD) והיצרות עורק הריאה), חוליות בצורת "פרפר".

- חסר מזערי בכרומוזום 22q11.2 - תסמונת תסמונת די- ג'ורג' או (Velo-cardio facial syndrome (VCF או תסמונת שפרינצן

- הכפלה מיזערית (דופליקציה) בכרומוזום 22q11.2 - הכולל הגן TBX - אותו איזור המתאים לזה שבחסר גורם לתסמונת די-גורג'/VCF.

- חסר מזערי או הכפלה מזערית באיזור המרוחק בכרומוזום 22q11.2 - שינויים אלו הינם במיקום סמוך אך שונה ומרוחק לתסמונת VCF.

- חסר מיזערי בקצה זרוע ארוכה של כרומוזום 22q13.3 - מדובר כאן בביטי קליני לרוב חמור - מוגבלות שיכלית, קושי ניכר ביותר בהתפתחות דיבור (קושי בביטוי של הדיבור ובמקרים קיצוניים עד העדר שפה). המקטע החסר משתנה בגודלו בין הפרטים השונים, והפיגור השכלי לרוב נובע ממעורבותו של הגן SHANK3 במקטע החסר. לחלק יש סימנים דיסמורפים קלים והיקף ראש יחסית קטן. ברוב המכריע של המקרים החסר לא ניתן לגילוי בבדיקת הקריוטיפ הסטנדרטית ודרושה בדיקת הצ'יפ הגנטי לאיתור הבעייה. בחלק מהמקרים יש מבנה טבעת לכרומוזום 22 - ואז לרוב החסר נרחב וניתן לגילוי גם בבדיקת כרומוזומים רגילה.

- טריפליקציה (ל-4 עותקים) של איזור 22q11.1_q11.21 - תסמונת עיני החתול (Cat eye syndrome).


שינויים מיזעריים בגנים קריטים הקשורים באוטיזם ומוגבלות שיכלית:

- חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 2p16.3. בגן NRXN1 קשור בסיכון גבוה למוגבלות שיכלית, אוטיזם ומחלות נפש.

- חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 7q21.22. בגן AUST2 קשור בסיכון גבוה למוגבלות שיכלית, אוטיזם ומחלות נפש.

- חסר מזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 5q14.3. בגן MEF2C קשור בסיכון גבוה למוגבלות שיכלית, תנועות סטראוטיפיות, אפילפסיה.

- חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום Xp22.11. בגן PTCHD1 קשור בסיכון גבוה למוגבלות שיכלית/אוטיזם בזכרים, או בגן סמוך לו, PTCHD1-AS (גן המיצר RNA ולא חלבון) והקשור בסיכון מוגבר לאוטיזם בזכרים (לפי עבודות מסכמות כ-65% מהזכרים יהיו עם אוטיזם).

- חסר מזערי בגודל 700KB בזרוע הקצרה של כרומוזום 1q32.1. איזור שבין קואורדינטות 199077900–199872405 גורם למחלת עינים מסוג ניסתגמוס חמור (עם בעיות ראייה קשות עד עיוורון) (NYS7) - חסר זה מיוחד בהיותו גורם למחלה ללא נוכחות גן גורם מחלה בתוך הלוקוס עצמו (חסר בו יש גן אחד ללא תפקיד ידוע בשם LINC02789 ).

- הכפלה מזערית בזרוע הארוכה של כרומוזום Xq28 המערב int22h1/int22h2. קשור בעליה יחסית מתונה בסיכון לבעיות נוירוהתפתחותיות.

הערכת מידת החדירות שינויים מסוג חסרים והכפלות שכיחים בכרומוזומים

"תקלות גנטיות" מהסוג של חסרים (מחיקת חומר בעת העתקת החומר הגנטי בעת יצירת החומר הגנטי של העובר) או הכפלה של מקטע בחומר הגנטי נוטים להיווצר בנקודות מוגדרות מועדות לפורענות. אלו נקודות המכונות "מוקדים חמים (hot spots)". הנזק מהסוג הזה בחומר הגנטי תמיד מסכן את הוולד במומים, פיגור שיכלי ואוטיזם (ואולי עוד תופעות כמפורט בכל תסמונת). אולם לא תמיד יבואו כל הסימנים לידי ביטוי - וזה נקרא מידת החדירות. להלן הערכת מידת החדירות של התסמונות האלו: לפי קבוצות חומרה:


התסמונות השכיחות שבהן יש הכפלה או חסר של חומר גנטי ובהם הביטוי יהיה מאד חמור והחדירות גבוהה. אלו מתגלים ב-1 מתוך 150 היריונות תקינים לחלוטין ובשכיחות גבוהה יותר אם יש בהיריון חריגות באולטרה-סאונד. כשמתגלת בהיריון (בכל שלב) זו תוצאה חמורה. ממצא של התסמונות הללו משול לממצא של תסמונת דאון במי שפיר או לממצא של מומים מרובים במוח באולטרהסאונד. אם מתגלית בהורים יש המלצה לאבחון טרום השרשה (בהפריה חוץ גופית) או סיסי שליה בתחילת כל היריון נוסף:
האיזור (הגן באיזור) סוג השינוי: קואורדינטות ב-Mb : שכיחות בקבוצת מוגבלות שיכלית: שכיחות באוכלוסיה הכללית: אחוז de-novo תוספת הסיכון ב-% למוגבלות שיכלית / ביטוי חמור - (סה"כ טווח הסיכון):
3q29 חסר 195.7-197.3 0.06% 0.0045% 95% 53% (15-100)
Williams-Beuren 7q11.23 חסר 72.74-74.14 0.12% 0.0% 100% 100%
Williams-Beuren 7q11.23 הכפלה 72.74-74.14 0.12% 0.01% 95% 60% (15-100)
הלוקוס של תסמונת פרד-ווילי או אנגלמן חסר 23.65-28.54 0.2% 0.0% 100% 100%
הלוקוס של תסמונת פרד-ווילי או אנגלמן הכפלה 23.65-28.54 0.2% 0.02% 100% 60% (25-100)
10p15.3 (הגן ZMYND11) חסר 0.1-1.0 0.01% 0.0001% 95% 90% (70-100)
15q13.3 (הגן CHARNA7) חסר 30.91-32.44 0.26% 0.01% 25% 55% (30-70)
Proximal 16p11.2 (הגן TBX6) חסר 29.50-30.19 0.44% 0.03% 70% 50% (30-65)
Proximal 16q24.1-24.2 (הגן FBXO31) חסר 87.36-87.41 0.05%  ?% 70% 50% (30-65)
17q12 (הגן HNF1B) חסר 34.81-36.21 0.09% 0.01% 55% 40% (15-90)
17p11.2 הגן RAI1 - תסמונת Smith Magenis חסר 17.08-19.65 0.09% 0.00% 95% 90% (90-100)
17p11.2 הגן RAI1 - תסמונת Potocki-Lupski הכפלה 17.08-19.65 0.09% 0.00% 90% 70% (50-100)
17q11.2 הגן NF1 - הכפלה 26.1-27.4 0.09% 0.00% 90% 70% (50-100)
22q11.21 (הגן TBX1) חסר 18.89-21.50 0.54% 0.024% 90% 80% (70-90)
22q11.1q11.21 (הגן CECR7) טריפליקציה 16.88-18.64 0.01% 0.001% 90% 60% (50-80)
distal 22q11.21 (הגן MAPK1) חסר 21.95-22.95 0.54% 0.024% 85% 90% (60-100)
pathogenic - אחר מהנ"ל חסר או תוספת כלשהו מעל 7% 0.1% 90% 60% (30-100)


התסמונות השכיחות שבהן יש הכפלה או חסר של חומר גנטי אבל הביטוי החמור לא יהיה בכל המקרים - אלו מופיעים ב-1 מתוך כ-250 היריונות תקינים. ממצא של התסמונות הללו משול לממצא של מוזאיקה של תסמונת דאון או תסמונת טרנר קלאסית במי שפיר או לממצא של היקף ראש קטן (דרגה בינונית) בעובר בהשוואה להורים או להרחבת חדרי מוח (12-14 מ"מ) באולטרהסאונד. באבחון טרום לידתי (מי שפיר או סיסי שליה) יש לקחת בחשבון בייעוץ גנטי מסודר גם את שבוע ההיריון בו זה התגלה, ממצאים אחרים בעובר, סיפור משפחתי, סוג התסמונת, קיום הממצא באחד ההורים? גיל האישה וסוג ההיריון, וכד' :
האיזור (הגן באיזור) סוג השינוי: קואורדינטות ב-Mb : שכיחות בקבוצת מוגבלות שיכלית: שכיחות באוכלוסיה הכללית: אחוז de-novo תוספת הסיכון ב-% למוגבלות שיכלית / ביטוי חמור - (טווח ס"הכ הסיכון):
Proximal 1q21.1 (הגן RBM8A) הכפלה 145.3-145.7 0.16% 0.03% 5% 10% (5-15) - לפי המידע בישראל כ-5%.
1q21.1 Distal (הגן GJA5) חסר 146.5-147.8 0.29% 0.03% 18% 13% (5-20)
1q21.1 Distal(הגן GJA5) הכפלה 146.5-147.8 0.20% 0.03% 17% 8% (5-15)
2p16.3 (הגן NRXN1) חסר 50.14-51.25 0.18% 0.028% 26% (16-80)
2q13 (הגן MERTK ו- BUB1) חסר 111.3-113.0 1:1200 1:8500 25% 10% (6-15)
3q29 הכפלה 195.7-197.3 0.06%  ? 20% 15% (10-30)
16p13.11 (הגן MYH11) חסר 14.98-16.48 0.095% 0.037% 20% 7% (4-12) בבנות פחות יש השפעה מבנים
16p12.2 (הגן CDR2 ו-UQCRC2) חסר 21.40-22.40 0.19% 0.07% 4% 12% (8-18) - החסר "מתבטא" יותר כשיש במקום אחר עוד חסר/הכפלה (יותר כ-VUS אימהי), בזכרים, ודה-נובו. דופליקציה כממצא יחיד לא נמצאה יותר שכיחה בחולים.
Distal 16p11.2 (הגנים ATP2A1, CD19 , SH2B) חסר 28.50-29.03 0.13% 0.013% 38% 20% (10-30). בתוך המקטע יש מקטע מצומצם בין 28.5-28.7 (200KB) שנקשר לאוטיזם מוגבלות שכלית פרכוסים והשמנה.
Proximal 16p11.2 (הגן TBX6) הכפלה 29.60-30.15 0.28% 0.04% 23% 10% (5-15)
17q12 (הגן HNF1B) הכפלה 34.81-36.21 0.11% 0.02% 22% 15% (10-30)
22q11.21 (הגן TBX1) הכפלה 18.89-21.50 0.25% 0.05% 35% 10% (8-20)
distal 22q11.21 (הגן MAPK1) הכפלה 21.95-22.95 0.2% 0.05% 20% 10% (8-30)
probably pathogenic - אחר מהנ"ל חסר או תוספת כלשהו מעל 7% 0.1% 80% 20% (10-30)


התסמונות השכיחות שבהן יש הכפלה או חסר של חומר גנטי ושלהן הביטוי החמור יהיה בחלק קטן מאד של המקרים. ממצא של התסמונות הללו משול בחומרתו לממצא של 47XYY במי שפיר או לממצא של ריבוי מי שפיר או VSD קטן בלב (ללא ממצאים נוספים) באולטרה-סאונד. באבחון טרום לידתי (מי שפיר או סיסי שליה) אין המלצה רפואית להפסיק היריון רק על סמך ממצא כזה כשהוא בודד. כעקרון, גם אם להורים ידוע שממצא כזה אצלם לא מומלץ לבצע בהריונות הבאים אבחון טרום השרשתי (בהפריה חוץ גופית) :
האיזור (הגן באיזור) סוג השינוי: קואורדינטות ב-Mb : שכיחות בקבוצת מוגבלות שיכלית: שכיחות באוכלוסיה הכללית: אחוז de-novo תוספת הסיכון ב-% למוגבלות שיכלית / ביטוי חמור - (טווח ס"הכ הסיכון):
15q11.2 (הגן NIPA1) חסר 22.29-23.27 0.80% 0.40% 10% 2% (1-3) ייתכן שביטוי רק כשיש VUS נוספים.
15q13.3 (הגן CHARNA7) הכפלה 30.91-32.44 0.05% 0.02% 5% 2% (1-3)
16p13.11 (הגן MYH11) הכפלה 14.98-16.48 0.3% 0.14% 5% 2% (1-4) בבנות פחות יש השפעה מבנים
Distal 16p11.2 (הגן SH2B1) הכפלה 28.72-29.03 0.07% 0.04% 12% 2% (1-3)
Variant of unknown significance- Not otherwise specified - אחר מהנ"ל חסר או תוספת כלשהו 1% 0.2% 5% 5% (1-10)
Variant of unknown significance - likely benign - אחר מהנ"ל חסר או תוספת כלשהו 2% 1% 2% 2% (1-3)


****האחוזים לגבי השכיחויות של המצבים לעיל הם ממרכזים שבהם יש כבר ניסיון ומידע – אחוזי התוצאות שמשמעותן לא ברורה גבוהה יותר במרכזים עם מספר בדיקות קטן ומידע קטן על השונות הנורמלית באוכלוסייה הנבדקת.


מקור: https://genopedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D
כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות