חסר כרומוזומלי מיזערי בזרוע ארוכה של כרומוזום 2 ב- 2q13

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמות נרדפים: שינויים כמותיים (חסר או תוספת) מזעריים בזרוע ארוכה - כרומוזום 2 הקשורים בפיגור שכלי, אוטיזם ובעיות פסיכיאטריות".

תוכן עניינים

[עריכה] שכיחותה בחולים ובאוכלוסיה הבריאה

תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת CMA (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.

היא נמצאת בכ-1 מתוך 1200 ילדים עם פיגור שכלי ו/או אוטיזם - זאת לעומת 1 מכל 8,500 נבדקים בריאים.

[עריכה] סימנים קליניים:

מדובר באיזור מאד מוגדר בכרומוזום 2q של כ-1,700,000 בסיסים מנקודת ציון 111.4-113.1Mb שלאורך כרומוזום 2q. בחסר יש 16 גנים - לא ברור מי מהגנים הללו אחראי לביטוי הקליני. ייתכן BCL2L11.

מניסיוננו היו כ-20 משפחות בהן נצפה החסר. ב-3 מקרים זה היה בעקבות בדיקת נבדק חשוד המחלה גנטית (איחור התפתחותי עם או בלי מומים). ב-10 אחרים זה התגלה במי שפיר וב-8 מהם מורש מהורה בריא (2 אחרים היה de-novo). סטטיסטיקה זו מעידה על תוספת סיכון קטנה מזו המתוארת בספרות על כ-30 מקרים שתוארו עם התסמונת הזו - לפי ההספרות לכ- 15% ולפי המידע במעבדתנו כ-6% בסופו של דבר יש פיגור שכלי או אוטיזם שלרוב הוא קל-בינוני. תוארו גם מקרים עם סכיזופרניה.

ייתכנו מומי לב, מיקרוצפלוס (תוארו גם מקרים עם ראש דווקא גדול), היפוטוניה, היפוספדיאס ומיקרופניס, ופירכוסים. כאמור, הביטוי לפי הספרות אינו מלא והוערך בכ- 6-15%.

במעבדתנו נמצא כי החסר הופיע בקרב 2 מתוך 10,000 ילדים עם מוגבלות נוירוהתפתחותית ו-9 מתוך 90,000 נבדקים באוכלוסיה הכללית - ממצאים אלו במעבדה שלנו מעידים כי הסיכון לבעיות ומוגבלות נוירוהתפתחותית כפי 2-3 מהרגיל. זה אומר שהסיכון לאוטיזם או מוגבלות שכלית הינו כ-6%.

החסר באיזור זה של הכרומוזומים לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- CGH הצ'יפ הגנטי, ובשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).


לגבי הדופליקציה באתר זה:

במאמר של YU וחב' מ-2012 נמצא מקרה אחד עם איחור התפתחותי (מתוך 5523) שהיה לו דופליקציה של המקטע. באותו מחקר נמצאו 5 עם deletion של האתר הזה. במאמר מצטטים שבאוכלוסיה הכללית שלהם (876) היה מקרה של דופליקציה. תוארו גם מקרים בודדים בשנים אחר כך (4 משפחות). ובסך הכל אם ישנה השפעה לדופליקציה, הרושם שזה בחדירות קטנה יחסית- כ-5%. הניסיון שלנו (במעבדה גדולה) מראה שכל המקרים שנמצאו עם הדופליקציה הזו היו בקרב אוכלוסיה כללית ולא היו חולים - לאור זאת נראה שאין לשינוי זה השלכות קליניות משמעותיות.

[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:

רוב מהמקרים הם מורשים (מעל 60%) – לאלו שאינם מורשים סיכון הבאת ילד נוסף עם אותה בעיה קטן ואילו במקרים המורשים סיכון הישנות 50%. כשזה מורש מההורים יתכן ולהורה יהיה הפרעה חלקית של סימני החסר הכרומוזומלי.

[עריכה] מידת ביטוי המחלה:

חדירות התסמונת לא נקבעה סופית אך היא כ-5-15% - אולם צורת הביטוי (אוטיזם מול התפתחות שכלית וכד') וחומרתה משתנים.

[עריכה] האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

בדיקת CGH. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת FISH על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות:

כמו בדיקה אבחנתית.

בדיקת העובר:

כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות