חסר מזערי בזרוע הקצרה של כרומוזום 1p36

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

שמות נרדפים: חסר מזערי בכרומוזום 1 - Del 1p36 syndrome

[עריכה] סימנים קליניים:

תסמונת זו אופיינה רק לאחרונה ונחשבת כיום לתסמונת השכיחה ביותר מבין התסמונות הנובעות משינויים מזעריים בכרומוזומים באיזור הקצוות (טלומרים). היא אחראית לכ-1% מכלל המקרים של איחור בהתפתחות ו/או פיגור שכלי לא מוסבר.

החסר קשה וכמעט לא ניתן לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר בשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה) ובשיטת ה- CGH והצ'יפ הגנטי.

הסימנים בלתי ניתנים לזיהוי באולטרהסאונד בהיריון.

לכל הילדים יש פיגור שכלי. ובעיקר בולט קושי ניכר ביותר בהתפתחות הדיבור עד העדר שפה. יש היפוטוניה והליכה לא יציבה. קואורדינציה לקויה. לחלק יש פירכוסים (אפילפסיה). לחלק יש נטייה להכות ולהכאיב לעצמם. לחלק יש ממצאים ב-CT או ב-MRI של תת התפתחות המוח והרחבת חדרי המוח.

בילדים חשד יכל לעלות אם בנוסף לפיגור השכלי נצפים סימנים כדלהלן:

- ראש גבוה עם היקף ראש קטן, סגירה יחסית מאוחרת של המרפס הקדמי בגלגולת, מצח יחסית בולט, גבות ישרות (לא מתעגלות), ושינויים קלים נוספים בפנים ובמבנה האוזניים. האצבעות בידיים וכפות הרגליים מעט קצרות.

- לכ-50% מהמקרים יש מום לב כמו PDA , חור בין העליות, שינויים במבנה במשתמים של אב העורקים או עורק הריאה. לכ- 20% תופיע אחרי הלידה הפרעה בהתכווצות הלב אף שאין כל מום בלב (מכונה קרדיומיופטיה). בעיות בבליעה שכיחות.

- יתכנו גם ליקויים בשמיעה, רמת הורמון הטירואי נמוך, וליקויים בראיה.

[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:

רוב המקרים הם מוטציה טרייה – כלומר ההורים בריאים ואין להם את הפגם – לאלו סיכון הישנות קטן ביותר.

יתכנו מקרים בהם לאחד ההורים יש טרנסלוקציה מאוזנת המערבת את הקצה של כרומוזום 1 – במקרה כזה יש סיכון הישנות בכל היריון נוסף וזה ניתן לאיבחון בבדיקת FISH או CGH.

[עריכה] מידת ביטוי המחלה:

מלאה.

[עריכה] בעיות נילוות שאפשר להדגים בבדיקות בהריון:

בבדיקת אולטרסאונד אפשר לאתר לקראת סוף ההיריון ירידה בקצב גדילת הראש וריבוי מי שפיר כעדות להפרעה בגדילת המוח ולתפקוד הבליעה בהתאמה.

[עריכה] מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

לחולים יש סיכון של 50% להעביר את המחלה לצאצאיהם בכל הריון. להורים, שלהם ילד אחד חולה בתסמונת, יש סיכון קטן מאד (פחות מ-1%)) ללדת ילד עם בעיה דומה, במידה ולהם אין טרנסלוקציה מאוזנת המערבת את כרומוזום 1.

[עריכה] המידע הגנטי המולקולרי:

הגן למחלה: מספר גנים הנמצאים באיזור הנידון בכרומוזום 1 אחראים לתסמונת אבל המעניין מכולם הוא KCNAB2 שנמצא קשור בפרכוסים ואפילפסיה.

מיקומו: בקצה הזרוע הקצרה של כרומוזום 1.

[עריכה] האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית: בדיקת FISH או CGH. שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות: בתסמונת זאת לא מדובר במצב נשאות כיוון שהנשאים בעצם אמורים להיות חולים. ואמנם בחלק מההורים מוצאים טרנסלוקציה מאוזנת אצל אחד ההורים – אלו ניתנים לזיהוי בבדיקת כרומוזומים של ההורים תוך שימוש ב-FISH עם סמן פלורסצנטי לצנטרומר של כרומוזום 1 וסמן גם לאיזור הספציפי בקצה כרומוזום 1 – יש להראות בבדיקה כי 2 הסמנים מצויים באותו כרומוזום.

בדיקת העובר: כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).