גמדות

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

גרסה מתאריך 17:19, 3 במאי 2014

מחלות מולדות בשלד – כללי (שם קודם : גמדות")

סוגים:

זוהי קבוצה רב גונית של הפרעות מולדות בגדילת העצמות – היא מתבטאת בסופו של דבר בקיצור קומה קיצוני. בעבר כונו מצבים אלו כ"גמדות" – כינוי שכיום מוצע לא להשתמש בו. הפגיעה בגדילה של חלקי הגוף השונים בקבוצת מחלות זו אינה פרופורציונלית. איבוד הפרופורציה הינו הקריטריון הקליני העיקרי שמבדיל חולים עם מחלות שלד מולדות מנמוכי קומה מסיבות אחרות, לדוגמא, מקומה נמוכה על רקע חסר הורמון גדילה וכד'.

ישנם יותר מ-400 סוגים שונים של מחלות עצם מולדות. הן שונות זו מרעותה במאפיינים רבים כמו:

1. גיל התחלת ביטוי סימני המחלה – בחלק המחלה מופיעה בתחילת ההריון, וכבר באולטרסאונד בשליש השני (שב' 15) של ההריון ניתן להכיר בבעיה. בצורות אחרות גיל הופעת הסימנים נדחה עד שבוע 30 להריון, ובחלק מהצורות אין כלל סימנים לבעיה בגדילה עד גיל שנתיים.

2. צורת התורשה – בחלק מהמחלות התורשה אוטוזומלית דומיננטית, ובחלק אוטוזומלית רצסיבית או אחוזה בכרומוזום X.

3. חלקי הגוף המתקצרים שונים במחלות השונות, בחלק רק הגפיים, באחרים רק הגו, ויש גם שילובים שונים של קיצור לא פרופורציונלי של חלקי גוף שונים.

4. חומרת הפגיעה בעצם – בחלק מהצורות המחלה לא מאפשרת כלל חיים לאחר הלידה עקב בית חזה מאד קטן ומצוקה נשימתית עקב כך, ובאחרים דרגות קלות יותר עד אפילו צורות כה קלות שרק מומחה למחלות עצם מולדות יוכל לזהותה.

5. פרט לזה הצורות השונות נבדלות בסוג השינויים בצילומי הרנטגן, בשינויים בחילוף החומרים בעצם, ובגנים השונים האחראים למחלה.

להלן מספר של צורות מחלת עצם שכיחות – לגבי כל אחת יש מידע בנפרד:

- אכונדרופלזיה ובצורתה הקלה, היפוכונדרופלזיה.

- הפרעה בהתפתחות ראשי העצמות הארוכות: MED - Multiple epiphyseal dysplasia

- הפרעה להתפתחות החוליות וראשי העצמות הארוכות : SED - Spondylo-epiphyseal dysplasia.

- העדר מינרליזציה תקינה של העצם (מיעוט סידן בעצם) – (OI = Osteogenesis imperfecta).

- הפרעה קשה לעצם המסתיימת במות תוך רחמי או עד מספר שבועות אחר הלידה – צורות ממיתות של מחלת שלד.

- הפרעות מטבוליות אחרות של העצם – עודף מינרליזציה של העצם וכדומה.

- קומה נמוכה עם Madelung deformity באמות הידיים עקב חסר הגן SHOX - מצב המכונה חסר חלקי של כרומוזום ה-X

סימנים קליניים:

כאמור ישנן מאות צורות שונות של מחלות שלד מולדות הגורמות לקומה מאד נמוכה והעדר פרופורציה במבנה העצמות השונות. הן שונות אחת מרעותה באותם מאפיינים שתוארו לעיל. את הצורה המדוייקת ניתן לאבחן במכון גנטי. לפי הסוג המדויק תיקבע גם צורת התורשה, הסיכונים להישנות, דרכי הברור והאבחנה, ואמצעי המניעה.

חשובה אבחנה מדויקת ולא תמיד האבחנה נעשתה בעבר בצורה המקובלת היום – יש תמיד לוודא אבחנה במכון גנטי. עדיף לעשות זאת דרך בדיקת החולה עצמו ע"י רופא גנטיקאי (או לפחות תמונות וצילומי רנטגן ו/או נתונים אחרים).

צורת ההעברה התורשתית:

כל צורות התורשה אפשריות – כל מקרה לגופו ותלוי בסוג הספציפי ובהתפלגות המקרים במשפחה.

אף שישנו ידע לגבי התורשה, סיכויי ההישנות, הגורם למחלה, לרוב המחלות ישנם יוצאים מהכלל ויש לוודא את המצב לגופו של מקרה/משפחה במכון גנטי.

מידת ביטוי המחלה: תלוי בסוג הספציפי.

בעיות נילוות שאפשר להדגים בבדיקות בהריון:

תלוי בגיל ההתבטאות של הקומה הנמוכה בחולים באותה משפחה (ראה בהמשך לכל מחלה בנפרד). המצב לא ניתן לזהוי באולטרסאונד בהריון באותם מקרים שהקיצור בגדילת העצמות מופיע מאוחר (אחרי הלידה או אף אחרי גיל שנתיים).

מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

תלוי בסוג המחלה הספציפי, בצורת ההעברה התורשתית שלה, ובקרבה לחולה (ראה פרטים לכל מחלה בנפרד).

הסיכון לבני משפחה רחוקים יותר תלוי במספר הסובלים מהבעיה באותה משפחה, בקרבה של הנועצים מהסובלים מהבעיה, בקרבה המשפחתית (קרבת דם) בין בני הזוג הנועצים (אם קיימת) וכד' ויקבע בייעוץ גנטי.

המידע הגנטי מולקולרי:

הגן למחלה: תלוי בסוג המדוייק.

האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית: תלוי בסוג הספציפי.

בדיקת נשאות: במשפחות שבהן נמצאה המוטציה בגן האחראי למחלה ניתן לבדוק בני משפחה אחרים לנשאות ולמחלה. אין בדיקות כאלו לנשאות באוכלוסיה הבריאה.

בדיקת העובר: בד"כ כמו בבדיקה אבחנתית.