צורות ממיתות של מחלת שלד

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 12:52, 19 בינואר 2007 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה נוכחית (09:23, 1 בדצמבר 2018) (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)
(סוגים וסימנים קליניים:)
 
שורה 11: שורה 11:
'''3. אחת מהמחלות בקבוצת מחלות העצם הממיתות היא Osteogenesis imperfecta מסוג 2 (OI-2)''' אופיני לראות בסוג זה שברים מרובים בעצמות הארוכות (עצם ירך מעוכה כאקורודין) ובצלעות. חוסר מינרליזציה (חוסר התגרמות) של הגולגולת מהווה סימן מאד אופיני. (ראה פרוט ב-[[OI = Osteogenesis imperfecta]]). הפגם במולקולה של קולגן מס' 1 – הוא ניתן להדגמה בתאי העור/מי שפיר). '''3. אחת מהמחלות בקבוצת מחלות העצם הממיתות היא Osteogenesis imperfecta מסוג 2 (OI-2)''' אופיני לראות בסוג זה שברים מרובים בעצמות הארוכות (עצם ירך מעוכה כאקורודין) ובצלעות. חוסר מינרליזציה (חוסר התגרמות) של הגולגולת מהווה סימן מאד אופיני. (ראה פרוט ב-[[OI = Osteogenesis imperfecta]]). הפגם במולקולה של קולגן מס' 1 – הוא ניתן להדגמה בתאי העור/מי שפיר).
-'''4. הפרעות אחרות-''' קיימות מספר מחלות נדירות אחרות בהן אין התפתחות תקינה של בית החזה ויש קושי ניכר בנשימה – הסימנים תלויים בסוג הספציפי.+'''4. הפרעות אחרות-''' קיימות מספר מחלות נדירות אחרות בהן אין התפתחות תקינה של בית החזה ויש קושי ניכר בנשימה – הסימנים תלויים בסוג הספציפי. לא כולן ממיתות בכל המקרים - לדוגמא צורות שונות של [[SHORT-RIB THORACIC DYSPLASIA]].
חשובה אבחנה מדויקת ולא תמיד האבחנה נעשתה בעבר בצורה המקובלת היום – יש תמיד לוודא אבחנה במכון גנטי. עדיף לעשות זאת דרך בדיקת החולה עצמו ע"י רופא גנטיקאי (או לפחות תמונות וצילומי רנטגן ו/או נתונים אחרים). חשובה אבחנה מדויקת ולא תמיד האבחנה נעשתה בעבר בצורה המקובלת היום – יש תמיד לוודא אבחנה במכון גנטי. עדיף לעשות זאת דרך בדיקת החולה עצמו ע"י רופא גנטיקאי (או לפחות תמונות וצילומי רנטגן ו/או נתונים אחרים).

גרסה נוכחית

צורות ממיתות (לטליות) של מחלת שלד. (הפרעה קשה לעצם המסתיימת במות תוך רחמי או עד גיל מספר שבועות).

תוכן עניינים

[עריכה] סוגים וסימנים קליניים:

ישנם מספר סוגים של מחלות שלד ממיתות (ליטליות).

1. Thanatophoric dysplasia – צורה ממיתה של מחלת שלד. בולטים בה שינויים בעיקר במבנה העצמות הארוכות. העצמות הארוכות מתקצרות בצורה קיצונית, הן מעוותות ומעוגלות ואופיני לראות את עצם הירך מקבלת צורה של "טלפון צרפתי" מעוגל. יתכנו גם שינויים במבנה הגולגולת. הפגם הינו בגן הגורם לאכונדרופלזיה הנקרא FGFR3. הצורה הזו הניתנת לזיהוי של פי סימני רנטגן ואולטרסאונד תוך-רחמיים די אופיניים.

2. Achondrogenesis - צורות ממיתות של מחלת שלד המתבטאות בהפרעה ליצירת החוליות וגם סימנים אופיניים בעצמות ארוכות. בצילום הרנטגן בולט חוסר התגרמות של חוליות עמוד שידרה לכל אורכו. הפגם הינו במולקולת הקולגן מס' 2 (כמו ב- SED - Spondylo-epiphyseal dysplasia).

3. אחת מהמחלות בקבוצת מחלות העצם הממיתות היא Osteogenesis imperfecta מסוג 2 (OI-2) אופיני לראות בסוג זה שברים מרובים בעצמות הארוכות (עצם ירך מעוכה כאקורודין) ובצלעות. חוסר מינרליזציה (חוסר התגרמות) של הגולגולת מהווה סימן מאד אופיני. (ראה פרוט ב-OI = Osteogenesis imperfecta). הפגם במולקולה של קולגן מס' 1 – הוא ניתן להדגמה בתאי העור/מי שפיר).

4. הפרעות אחרות- קיימות מספר מחלות נדירות אחרות בהן אין התפתחות תקינה של בית החזה ויש קושי ניכר בנשימה – הסימנים תלויים בסוג הספציפי. לא כולן ממיתות בכל המקרים - לדוגמא צורות שונות של SHORT-RIB THORACIC DYSPLASIA.

חשובה אבחנה מדויקת ולא תמיד האבחנה נעשתה בעבר בצורה המקובלת היום – יש תמיד לוודא אבחנה במכון גנטי. עדיף לעשות זאת דרך בדיקת החולה עצמו ע"י רופא גנטיקאי (או לפחות תמונות וצילומי רנטגן ו/או נתונים אחרים).

[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:

1. Thanatophoric dysplasia – אוטוזומלית דומיננטית. כל המקרים נולדים להורים בריאים והם לכן מייצגים "מוטציה טרייה". (כלומר הפגם לא קיים אצל ההורים אלא נוצר לראשונה בביצית או בזרע שיצרו את העובר).

2. Achondrogenesis - אוטוזומלית דומיננטית. ישנם מקרים בודדים עם העברה גנטית בהורשה אוטוזומלית רצסיבית.

3. ב- OI מסוג 2 מועברת בהורשה אוטוזומלית דומיננטית - ראה תחת ערך (OI = Osteogenesis imperfecta).

4. בהפרעות אחרות- צורת התורשה בכל אחת מהן תלויה בסוג הספציפי ובהתפלגות המקרים במשפחה.

אף שישנו ידע לגבי התורשה, סיכויי ההישנות, הגורם למחלה, לרוב המחלות ישנם יוצאים מהכלל ויש לוודא את המצב לגופו של מקרה/משפחה במכון גנטי.

מידת ביטוי המחלה: תמיד מלא.

[עריכה] בעיות נילוות שאפשר להדגים בבדיקות בהריון:

בכל הסוגים של מחלת שלד שלא מאפשרים חיים, השינויים בשלד הינם בולטים באולטרסאונד. בעיקר מדובר בקיצור ניכר מאד באורך העצמות, שינויים קשים בפרופורציות של הגוף, ובצורה של בעצמות (עוות צורה ניכר).

[עריכה] מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

- ב-Thanatophoric dysplasia – לזוג שהיה לו ילד חולה בהריון קודם סיכון ההישנות קטן, בתנאי שהאבחנה היתה מדוייקת. לקרובים רחוקים יותר, או לאחים של החולה, הסיכון ללדת ילד עם בעייה דומה הינו קטן מ- 1%.

- ב-Achondrogenesis - לזוג שהיה לו ילד חולה בהריון קודם סיכון ההישנות הינו בד"כ קטן אך יכל להגיע במשפחות מסויימות עד ל-25%. לקרובים רחוקים יותר, או לאחים של החולה, הסיכון ללדת ילד עם בעייה דומה הינו קטן מ- 1%.

- ב-OI = Osteogenesis imperfecta מסוג 2 סיכוי ההשנות 6% עקב אפשרות למוזאיקה בתאי איברי המין.

- בהפרעות אחרות - תלוי בסוג המחלה הספציפי, בצורת ההעברה התורשתית, ובקרבה לחולה. בהתאם לחוקי התורשה.

הסיכון לבני משפחה רחוקים יותר תלוי במספר הסובלים מהבעייה באותה משפחה, בקרבה של הנועצים מהסובלים מהבעיה, בקרבה המשפחתית (קרבת דם) בין בני הזוג הנועצים (אם קיימת) וכד' ויקבע בייעוץ גנטי.

[עריכה] המידע הגנטי מולקולרי:

הגן למחלה:

Thanatophoric dysplasia - – הגן האחראי כאן הינו אותו גן שגורם לאכונדרופלזיה (ראה שם) – הגן נקרא FGFR3. מוכרות 3 אותיות לאורך גן זה העלולות להשתנות (מוטציה) ולגרום למחלה קשה זו. נקודות/אותיות גנטית אלו שונות מאותה אות האחראית לאכונדרופלזיה, וגורמות לנזק קשה יותר לחלבון הנוצר.

Achondrogenesis - - גנים לחלבונים המרכיבים את קולגן מס' 2.

- ב- OI מסוג 2 – קולגן 1.

- בהפרעות אחרות - תלוי בסוג המדוייק.

[עריכה] האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

Thanatophoric dysplasia - – ניתן לבדוק ישירות את הפגמים (המוטציות) השכיחים בגן. ראה: חיפוש מוטציות שכיחות שאחראיות למחלה בעדה/קבוצה אתנית הנדונה – מחלה אוטוזומלית דומיננטית. בדיקה זו פקטית בד"כ לא נחוצה שכן קל לאבחן את המחלה בילוד באמצעות צילום רנטגן.

Achondrogenesis - - הבדיקה הגנטית מורכבת ודורשת בדיקת מספר גנים בהם הפגם יכול להיות שונה ממקרה למקרה. ראה: בדיקת סקר הגן לאיתור פגם (מוטציה) בשיטות שונות כמו SSCP – מחלה אוטוזומלית דומיננטית. בדיקה זו בד"כ לא מבוצעת ובעיקר כיוון שיש תחליף טוב בבדיקת התוצר של הגן – כלומר את החלבון שנוצר ונקרא קולגן מס' 2. בדיקה זו בודקת את רמות ותקינות קולגן מס' 2 בצורה ביוכימית. בדיקה ישירה זו מתבצעת ישירות על תאים, כאמור ניתן לבדוק קולגן מס' 2 בתאים מהעור (או תאי סיסי שלייה או מי שפיר) בשיטות ביוכימיות.

- ב- OI-2  : ראה לעיל תחת ערך OI = Osteogenesis imperfecta

- בהפרעות אחרות – תלוי בסוג הספציפי.

בדיקת נשאות:

Thanatophoric dysplasia - – אין מצב של נשאות. הנשאים הם החולים.

Achondrogenesis - - במשפחות שבהן נמצאה המוטציה בגן האחראי למחלה ניתן לבדוק בני משפחה אחרים לנשאות ולמחלה. אין בדיקות כאלו לנשאות באוכלוסיה הבריאה.

- ב- OI-2  : ראה לעיל תחת OI = Osteogenesis imperfecta.

- בהפרעות אחרות - במשפחות שבהן נמצאה המוטציה בגן האחראי למחלה ניתן לבדוק בני משפחה אחרים לנשאות ולמחלה. אין בדיקות כאלו לנשאות באוכלוסיה הבריאה.

בדיקת העובר:

לגבי בדיקות גנטיות וביוכימיות בעובר – ראה לעיל בבדיקה אבחנתית. קל לזהות את המחלה בכל הריון נוסף ע"י בדיקת אולטרסאונד כבר בשב' 15–14 להריון.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות