פרמקוגנטיקה
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 13:01, 2 בפברואר 2010 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה מתאריך 21:31, 9 בפברואר 2010 (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) עבור להשוואת הגרסאות הבאה ← |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| == התאמת התרופה לפי הגנטיקה של המטופל: == | == התאמת התרופה לפי הגנטיקה של המטופל: == | ||
| - | [[פלביקס]] = Fluoxetine - הגן CYP2C19 משחק תפקיד בקביעת היענות לטיפול בפלוויקס, וגם לתרופות אנטי-אפילפטיות שונות, ולתרופות מסוג ציקלופוספמיד. | + | [[פלביקס]] = Fluoxetine - clopidogrel- שונות בין אנשים ברצף הגנטי של הגן CYP2C19 משחק תפקיד בקביעת היענות לטיפול בפלוויקס, וגם לתרופות אנטי-אפילפטיות שונות, ולתרופות מסוג ציקלופוספמיד. נוכחות של 2 או יותר מהוריאנטים 2,3,4,5 בגן זה מעלה את הסיכון לסיבוכי קרישה ל-25% בהשוואה ל-10% לאלו בלי וריאנטים אלו (או רק וריאנט אחד). לאלה עם 2 או יותר ווריאנטים בעייתים יש לחפש פיתרון - הפיתרון יכל להיות העלאת מינון או החלפת הטיפול בתרופה חדישה כמו פרסוגרט. לאחרונה גם הגן ABCB1 שבו אללים CT או TT מעלים הסיכון לסיבוכי קרישה ל-15% בהשוואה ל-10% באלו עם האלל CC. |
| - | [[קומדין]] | + | [[קומדין]] = [[Warfarin]]- שונות בין אנשים ברצף הגנטי של הגנים CYP2C9 וגם הגן VKORC1. |
| [[סטטינים]] - | [[סטטינים]] - | ||
| - | לתרופות כמו [[אימורן]] הנלקחות לטיפול במחלות דלקתיות של המעי כמו מחלת קרוהן בודקים הגן: TPMT. | + | לתרופות כמו [[אימורן]] הנלקחות לטיפול במחלות דלקתיות של המעי כמו מחלת קרוהן בודקים הגן: TPMT. |
| - | [[ | + | לתרופה [[5FU]] ישנה מוטציה הקיימת בכ-1% מהאוכלוסייה ואלו מפתחים סיבוכים הגורמים למות במינון הרגיל - לכן יש רופאים שמתחילים הטיפול במינון נמוך מאד ועולים בהדרגה ואחרים בודקים הגן ונותנים מינון רגיל אבל רק לאלו שאין להם מוטציה. |
| + | |||
| + | [[טמוקסיפן]] הוא פרודרג שמתפרק לאנדוקסיפן (מרכיב פעיל בגוף) בעזרת מבנה תקין של הגן CYP2D6. לאלו שיש את הגן שמפריע לפעילות התרופה נותנים תחליף יעיל מקבוצת Aromatase inhibitor. | ||
| Selective serotonin reuptake inhibitor ובקיצור [[SSRI]] - המפורסם בהם הינה התרופה [[פרוזק]]. | Selective serotonin reuptake inhibitor ובקיצור [[SSRI]] - המפורסם בהם הינה התרופה [[פרוזק]]. | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
| == התאמת התרופות למחלה: == | == התאמת התרופות למחלה: == | ||
| - | KRAS להתאמת התרופה | + | בדיקת מוטציות בתחילת הגן KRAS (נעשה ברקמת הגידול)משמשת להתאמת התרופה Erbitux בחולים עם סרטן מעי גס מפושט. לחולים שאצלם הגידול מכיל מוטציה בגן אין תגובה לטיפול זה. לאחרונה גם בודקים הגן BRAF, אך עדיין לא ברור מה המשמעות של המוטציות בגן זה. |
| + | |||
| + | בדיקת השונות ברצף הגן UGT1A1 להתאמת התרופה Irinotecan (משמשת לטיפול בסרטן מעי גס) - קיימת בגן זה מוטציה שכוללת 7 חזרות (במקום 6 חזרות בגן הרגיל) - בכ-7% מהאוכלוסיה יש מוטציה (7 חזרות) ב-2 הגנים (גם האימהי וגם האבהי) והם מפתחים שלשולים קשים וירידה מסכנת חיים ברמת הכדוריות הלבנות בדם (נויטרופילים). אלו תופעות לוואי שניתן למנוע על ידי בדיקת הגן לפני מתן הטיפול וזיהוי אלו הנוטיפ לפתח אותם. | ||
| + | |||
| + | באופן דומה התאמת הטיפול הרצפטין בסרטן שד במקרים שיש Her2 חיובי. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | == קביעת צורך בטיפול כימוטרפי בסרטן: == | ||
| + | |||
| + | בסרטן שד - במקרים המוגדרים כדרגה 2 - בודקים פרופיל ביטוי של מספר גנים בגידול (בדיקה בחו"ל במעבדה שיש לה פטנט בבקקיה זו) - הבדיקה מבדילה בין אלו שיהנו מטיפול כימוטרפי לאלו שאינם זקוקים לו. | ||
| - | + | בסרטן מעי-גס מדרגה 2 נעזרים בבדיקת MSI (אי יציבות של מיקרוסטליטים) בכדי להעריך צורך בטיפול כימוטרפי - לכ-15% מהמקרים יש MSI מוגבר ואצלם לא נדרש טיפול כימוטרפי. לאלו עם MSI יציב מבצעים כיום עוד בדיקה של אונקוטיפ (פרופיל פרוגנוסטי הכולל בדיקת פעילות 12 גנים, ולפי התוצאה מגדירים את אותם 60% שאצלם נדרש טיפול כימוטרפי. | |
גרסה מתאריך 21:31, 9 בפברואר 2010
התאמת התרופה לפי הגנטיקה של המטופל:
פלביקס = Fluoxetine - clopidogrel- שונות בין אנשים ברצף הגנטי של הגן CYP2C19 משחק תפקיד בקביעת היענות לטיפול בפלוויקס, וגם לתרופות אנטי-אפילפטיות שונות, ולתרופות מסוג ציקלופוספמיד. נוכחות של 2 או יותר מהוריאנטים 2,3,4,5 בגן זה מעלה את הסיכון לסיבוכי קרישה ל-25% בהשוואה ל-10% לאלו בלי וריאנטים אלו (או רק וריאנט אחד). לאלה עם 2 או יותר ווריאנטים בעייתים יש לחפש פיתרון - הפיתרון יכל להיות העלאת מינון או החלפת הטיפול בתרופה חדישה כמו פרסוגרט. לאחרונה גם הגן ABCB1 שבו אללים CT או TT מעלים הסיכון לסיבוכי קרישה ל-15% בהשוואה ל-10% באלו עם האלל CC.
קומדין = Warfarin- שונות בין אנשים ברצף הגנטי של הגנים CYP2C9 וגם הגן VKORC1.
סטטינים -
לתרופות כמו אימורן הנלקחות לטיפול במחלות דלקתיות של המעי כמו מחלת קרוהן בודקים הגן: TPMT.
לתרופה 5FU ישנה מוטציה הקיימת בכ-1% מהאוכלוסייה ואלו מפתחים סיבוכים הגורמים למות במינון הרגיל - לכן יש רופאים שמתחילים הטיפול במינון נמוך מאד ועולים בהדרגה ואחרים בודקים הגן ונותנים מינון רגיל אבל רק לאלו שאין להם מוטציה.
טמוקסיפן הוא פרודרג שמתפרק לאנדוקסיפן (מרכיב פעיל בגוף) בעזרת מבנה תקין של הגן CYP2D6. לאלו שיש את הגן שמפריע לפעילות התרופה נותנים תחליף יעיל מקבוצת Aromatase inhibitor.
Selective serotonin reuptake inhibitor ובקיצור SSRI - המפורסם בהם הינה התרופה פרוזק.
קיימות מספר אפשרויות בדיקה, החל מבדיקת גן אחד לתרופה ספציפית ועד בטריות בדיקה נרחבות הסורקות בבת אחת מספר רב של גנים ליצור "תיק גנטי" לתרופות מותאמות אישית. למשל קיים צ'יפ גנטי של חברת רוש וחברת אפימטריקס הסורקים מעל 1900 מרקרים שונים בחומר הגנטי (במעל 200 גנים שונים) - הבעייה הקיימת כיום שמדובר בעודף אינפורמציה שהפרוש שלה עדיין לא ברור. עם הזמן כשיצטבר מידע רב יותר אז לאינפורמציה הזו תהיה משמעות קלינית ויהיה מקום לבצעה.
התאמת התרופות למחלה:
בדיקת מוטציות בתחילת הגן KRAS (נעשה ברקמת הגידול)משמשת להתאמת התרופה Erbitux בחולים עם סרטן מעי גס מפושט. לחולים שאצלם הגידול מכיל מוטציה בגן אין תגובה לטיפול זה. לאחרונה גם בודקים הגן BRAF, אך עדיין לא ברור מה המשמעות של המוטציות בגן זה.
בדיקת השונות ברצף הגן UGT1A1 להתאמת התרופה Irinotecan (משמשת לטיפול בסרטן מעי גס) - קיימת בגן זה מוטציה שכוללת 7 חזרות (במקום 6 חזרות בגן הרגיל) - בכ-7% מהאוכלוסיה יש מוטציה (7 חזרות) ב-2 הגנים (גם האימהי וגם האבהי) והם מפתחים שלשולים קשים וירידה מסכנת חיים ברמת הכדוריות הלבנות בדם (נויטרופילים). אלו תופעות לוואי שניתן למנוע על ידי בדיקת הגן לפני מתן הטיפול וזיהוי אלו הנוטיפ לפתח אותם.
באופן דומה התאמת הטיפול הרצפטין בסרטן שד במקרים שיש Her2 חיובי.
קביעת צורך בטיפול כימוטרפי בסרטן:
בסרטן שד - במקרים המוגדרים כדרגה 2 - בודקים פרופיל ביטוי של מספר גנים בגידול (בדיקה בחו"ל במעבדה שיש לה פטנט בבקקיה זו) - הבדיקה מבדילה בין אלו שיהנו מטיפול כימוטרפי לאלו שאינם זקוקים לו.
בסרטן מעי-גס מדרגה 2 נעזרים בבדיקת MSI (אי יציבות של מיקרוסטליטים) בכדי להעריך צורך בטיפול כימוטרפי - לכ-15% מהמקרים יש MSI מוגבר ואצלם לא נדרש טיפול כימוטרפי. לאלו עם MSI יציב מבצעים כיום עוד בדיקה של אונקוטיפ (פרופיל פרוגנוסטי הכולל בדיקת פעילות 12 גנים, ולפי התוצאה מגדירים את אותם 60% שאצלם נדרש טיפול כימוטרפי.
