תסמונת דאון

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

[עריכה] מהי תסמונת דאון?

קליניקה:

ילדים הסובלים מתסמונת דאון הם בעלי IQ נמוך מהממוצע ורובם מפגרים. אופייני למצוא אצלם היפוטוניה כללית. בגפיים: בכפות הידיים יש קו רוחבי המכונה: semian crease (אף שאין זה סימן פתוגנומוני, ומוצאים אותו בכל מקרה של היפוטוניה תוך רחמית), הידיים רחבות וקצרות, ויש חוסר התפתחות (היפופלזיה) של הפלנקס האמצעי של אצבע 5, ורווח גדול בין אצבע 1 ל-2 בכף הרגל.

בתסמונת דאון מוצאים אופי נוח וחברותי. יש השפעה טובה ללימוד על ההישגים הסופיים אף שלכולם יהיה מידה מסויימת של פיגור שכלי. למבוגרים עם תסמונת דאון יש דטריורציה מנטלית יחסית מוקדמת.

בתסמונת יש מומים אופיניים:

- אופייני בדרכי עיכול מסוג חסימת הדאודנום (או מעי עליון); הוא מופיע ב-50% מהלוקים בתסמונת דאון. לעתים המום הינו חסימת פתח פי הטבעת: imperforated anus.

- אופייני מום לב מסוג VSD רחב המופיע בכ-50% מהמקרים בלידה (VSD רחב באיזור הלא שכיח - כלומר לא בחלק השרירי של הדופן אלר דוקא הממברנלי הנקרא CUSHION).

- אופייני איבר מין זיכרי קטן, והאשכים בתעלות או בבטן.

בגיל היילוד הסמנים החשובים לאבחנה שונים מהסימנים האופיניים לגיל המבוגר והם: היפוטוניה, עודף עור בצוואר ועורף שטוח, אוזניים קטנות, מום בלב . בולט מרווח גדול בין אצבע I ו- II בכף הרגל. הפנים בגיל זה לא תמיד אבחנתיות. פנים וראש: עורף שטוח, mongolian slanting, epicanthic folds, ובאיריס מוצאים brushfield spots (כגרגירי מלח על האיריס). גשר אף שטוח ואוזניים משוכות אחורנית - שכיחים. הלשון גדולה ובולטת, השיניים קטנות והצוואר קצר ורחב.

השכיחות של תסמונת דאון:

השכיחות של התסמונת באוכלוסייה הכללית היא 1:800. שכיחות טריזומיה 21 גוברת עם העלייה בגיל האם. בגיל 20 השכיחות היא 1:2,000, בגיל 25 - 1:1,200, בגיל 35 - 1:360, בגיל 40 - 1:100 ובגיל 50 - 1:12.

סיבוכים אופיניים:

בחולי תסמונת דאון יש נטייה לשכיחות יתר של לויקמיה ובמיוחד מהסוג הלמפובלסטי.

[עריכה] התמונה הקלינית כשיש מוזאיקה של תסמונת דאון

בכ-3% מהמקרים של תסמונת דאון מוצאים את העודף של כרומוזום 21 רק בחלק מהתאים. כלומר שילוב של תאים תקינים ותאים עם טריוזמיה 21 באותו אדם. מצב זה נקרא מוזאיקה של טריזומיה 21.

אחוז התאים עם הטריזומיה יכל להיות גבוה או נמוך.

בספרות תוארו כ-200 מקרים כאלה. מסתבר כי למרות התאים התקינים, לרוב הילדים (70%) יש פנים אופיניות וסימנים אופינים אחרים (היפוטוניה ועורף רחב ושטוח) לתסמונת דאון. שכיחות מומי לב במקרים של מוזאיקה דומה לזה של תסמונת דאון המלאה. לגבי הפיגור השכלי: ה-IQ הממוצע (67 ונע בין 40 ל-110) גבוה בכ-10 נקודות מזה של תסמונת דאון המלאה (57 נקודות ונע בין 36 ל-75). לכ-1/5 מהילדים יש IQ תקין.

נמצאה קורלציה בין אחוז התאים הלא תקינים (בעור או ברירית הפה) לבין ההתפתחות השכלית (וגם למאפיינים אחרים). ככל שאחוז התאים הלא תקינים נמוך יותר יש יותר סיכוי ל-IQ גבוה יותר. למרות זאת לא ניתן לאמר בוודאות שלא יהיה פיגור שכלי גם כשאחוז התאים הלא תקינים נמוך מ-20%.

[עריכה] הצורות הגנטיות הגורמות לתסמונת דאון ומהם ההשלכות על הסיכוי להיששנות בהריונות הבאים

בכל הצורות של תסמונת דאון יש עודף של חומר גנטי המצוי בכרומוזום מס' 21. החומר הגנטי העודף יכל אבל להופיע בצורות שונות ובהתאם לצורה כך התורשה משונה.(פירוט להלן). כמתואר לעיל לכל אדם בריא יש 23 זוגות כרומוזומים (סה"כ 46 כרומוזומים) המסודרים וממוספרים לפי גודלם וצורתם. כשנבדקים אנשים עם תסמונת דאון, מאבחנים בהם שלושה סוגי קריוטיפים (תבנית הכרומוזומים) פתולוגיים:

במקרים נדירים השינוי הכרומוזומלי בתסמונת דאון מתבטא במספר כרומוזומים רגיל (46). אלו יכולים להיות מקרים משפחתיים עם "נטייה גנטית" שאפשר לבדוק בבדיקת דם לכרומוזומים במבוגר וגם בבדיקת הכרומוזומים של העובר (במי השפיר, בסיסי השלייה וכד').

1. הצורה השכיחה: טריזומיה: בכ – 95% מהמקרים הקריוטיפ של החולים מראה על טריזומיה של כרומוזום מס' 21. במקום המצב התקין, שבו יש זוג כרומוזומים מסוג זה, כאן יש שלושה ובסך הכל יש 47 כרומוזומים במקום 46. ברוב המקרים המצב מתרחש אצל נשים שגיל ההריון מבוגר.

אף שהבעיה היא בגנים רוב המקרים (המקרים בהם ישנה טריזומיה 21 וישנם 47 כרומוזומים במקום 46 להבדיל מהצורה היחסית נדירה של טרנסלוקציה) הינם לא תורשתיים ולא נובעים מבעיה בהורים. לזוג שהיה לו כבר הריון עם תסמונת דאון על רקע של טריזומיה 21 יש סיכון נוסף קטן (1% בלבד) להישנות בעיות כרומוזומליות בהריון נוסף. כל זוג כזה זכאי לבדיקת מי שפיר בכל הריון נוסף וכאמור רוב הסיכויים (99% בד"כ) שהבעיה לא תישנה. בני משפחה יותר רחוקים אינם בסיכון מוגבר באופן משמעותי.

2. טרנסלוקציה: בכ – 3%-4% מהמקרים של תסמונת דאון מדובר בטרנסלוקציה רוברטסונית בין כרומוזום 21 לכרומוזום אחר. בתסמונת דאון בטרנסלוקציה כזו יש איחוי בין כרומוזום 21 הנוסף ובין כרומוזומים 13 או 14 או 15 או 21 אחר או 22. אצל החולים קיימים שני כרומוזומי 21 התקינים וכרומוזום 21 הטרנסלוקנטי, זה המחובר לכרומוזום הנוסף (המצב השכיח ביותר הוא טרנסלוקציה בין כרומוזום 21 לכרומוזום 14). במקרה כזה חשוב לבדוק את בני הזוג (הורי העובר/ילד עם התסמונת) באם אחד מהם נושא טרנסלוקציה זהה אם כי אצלם זה ימצא באופן מאוזן (אצלם יש כרומוזום 21 תקין אחד וכרומוזום 21 טרנסלוקנטי, המחובר לכרומוזום אחר. בסה"כ יש להם מספר תקין של עותקים מהחומר הגנטי בכרומוזום 21 אבל אדם זה בסיכון מוגבר להעביר נטייה גנטית ללדת ילדים עם תסמונת דאון). אם זה המצב, מספר קרובים נוספים עלולים להיות עם טרנסלוקציה זהה ואף הם נמצאים בסיכון. לכן חשוב להפנות את בני הזוג (הורי העובר/ילד עם התסמונת) לבדיקת כרומוזומים - בדיקת דם מבחינתם. במקרה של טרנסלוקציה אצל אחד ההורים – הסיכוי להישנות יכול להיות כ- 15% (אלא אם הטרנסלוקציה בהורה היא בין 2 זוגות כרומוזומי 21 - אז בכל הריון נוסף לאותו הורה יהיה עובר עם תסמונת דאון - זהו אבל מצב נדיר מאד).

אם הורי החולה אינם נושאים טרנסלוקציה כזו, כי אז אין להם ביכון מוגבר ללדת ילד עם תסמונת בהריונות הבאים וגם שאר בני המשפחה לא נמצאים בסיכון גבוה.

3. מוזאיקה: בכ – 2%-3% מהמקרים זו "מוזאיקה" (פסיפס) של תאים תקינים ותאים: שבהם נמצאה טריזומיה 21. במקרה כזה אין סיכון מוגבר לזוג ללדת ילד נוסף עם התסמונת וגם שאר בני המשפחה לא נמצאים בסיכון מוגבר מעבר לסיכון הרגיל באוכלוסייה הכללית (ראה במוזאיקה בכרומוזומים).

חשוב להדגיש, שבכל מקרה חשוב לקבל יעוץ גנטי מסודר. יעוץ כזה יעריך את הסיכון ללדת ילד עם תסמונת דאון, על סמך הנתונים שבני הזוג מביאים ליעוץ על קרבת המשפחה שלהם למי שסבל מהבעיה, והבדיקות האחרות שבוצעו - ראה בדיקות סקר לתסמונת דאון ובעיות כרומוזומליות אחרות בבדיקות סקר.

ראה גם תחת תסמונת דאון במשפחה.