בדיקות סקר לתסמונת דאון ובעיות כרומוזומליות אחרות
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
גרסה מתאריך 21:27, 2 בינואר 2007 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה מתאריך 21:54, 2 בינואר 2007 (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) עבור להשוואת הגרסאות הבאה ← |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
'''האם ניתן לשקלל הכל יחד לסיכון סופי? מהו החישוב המתקדם והמשולב לתסמונת דאון (Integrated risk)?''' | '''האם ניתן לשקלל הכל יחד לסיכון סופי? מהו החישוב המתקדם והמשולב לתסמונת דאון (Integrated risk)?''' | ||
- | == איך לפרש תוצאת | + | == [[איך לפרש תוצאת הסיכון הסטטיסטי לתסמונת דאון המתקבל בבדיקות הסקר]]? == |
'''א. הערכת הסיכון הסטטיסטי לתסמונת דאון:''' | '''א. הערכת הסיכון הסטטיסטי לתסמונת דאון:''' | ||
גרסה מתאריך 21:54, 2 בינואר 2007
תוכן עניינים |
מדוע אין המלצה רפואית לבדיקת מי שפיר בכל מקרה?
בדיקות הסקר לאיתור נשים בסיכון מוגבר ללידת ילד עם תסמונת דאון
במה שונה בדיקת הסקר לאיתור תסמונת דאון בהריון מבדיקות אבחנתיות?
אילו בדיקות סקר קיימות?
1. בדיקת אולטרהסאונד לעורף העובר (הידועה בשם: שקיפות עורפית)
2. בדיקת הסקר הביוכימית לתסמונת דאון בשליש הראשון להיריון (הידועה בשם : PAPP-A)
3. בדיקת הסקר הביוכימית לתסמונת דאון בשליש השני של ההיריון (הידועה בשם: בדיקת חלבון עוברי)
מה עלול להשפיע על התוצאות של בדיקות הסקר הביוכימיות (שליש שני בעיקר)?
איזה מבדיקות הסקר לאיתור תסמונת דאון רצוי לבצע?
איזו בדיקה אמינה בהיריון רב עוברי?
האם ניתן לשקלל הכל יחד לסיכון סופי? מהו החישוב המתקדם והמשולב לתסמונת דאון (Integrated risk)?
איך לפרש תוצאת הסיכון הסטטיסטי לתסמונת דאון המתקבל בבדיקות הסקר?
א. הערכת הסיכון הסטטיסטי לתסמונת דאון:
מהי המשמעות של בדיקות סקר אלו על תסמונת דאון באוכלוסייה? - מתי הסיכון נחשב גבוה מבחינת ההגדרות הרפואיות? - האם המלצה לדיקור מי שפיר מעידה על מצב מדאיג? -
ב. מגבלות בדיקות הסקר
ג. מהי הדרך האידיאלית והמומלצת לנשים בישראל לאבחון תסמונת דאון
ד. העתיד של בדיקות הסקר לאיתור תסמונת דאון
איך לפרש חריגות אחרות בבדיקות הסקר הביוכימי מדם האישה?.
חלבון עוברי גבוה בבדיקת סקר ביוכימי בשליש שני.
ערך גבוה של HCG בבדיקת סקר ביוכימי בשליש שני.
אסטריול נמוך בבדיקת סקר ביוכימי בשליש שני.
1. מחלת עור (בעיקר) מסוג איכטיוזיס (על רקע של חסר באינזים סטרואיד סולפטאז)
3. הפרעות הורמונליות בבלוטת יותרת הכיליה.
4. מחלות אחרות הקשורות באסטריול נמוך.