Peutz Jegher syndrome

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

גידול מעי הדק - Peutz Jegher syndrome

[עריכה] סוגים וסימנים קליניים:

ככל הידוע קיים רק סוג אחד.

המחלה מתבטאת בעיקר בשילוב של גידולים שפירים (פוליפים) במעי הדק והקיבה ביחד עם כתמי פיגמנטציה בשפתיים או בריריות הפה. רוב הגידולים מתפתחים במעי הדק, אך יתכנו גם גידולים שפירים מסוג פוליפים במעי הגס והקיבה. שכיחות הפוליפים משתנה. גיל הופעתם (או מציאתם) הינו סביב גיל ה-20 בממוצע.

הכתמים החומים כהים (או כחול כהה) מופיעים בעיקר ברירית הפה וסביב הפה והשפתיים בגיל ילדות. לעיתים הכתמים ברירית שסביב העיין או פתח האף.

לנקבות יתכנו גידולים שפירים אופיניים בשחלות. לזכרים יתכנו גידולים שפירים באשך המפרישים הורמונים ויכולים לגרום לגדילת החזה (גניקומסטיה).

סיבוכים:

לחולים (או למי שנמצא הפגם בגן למחלה וטרם ביטא סימנים קלינים למחלה) יש סיכון מוגבר (פי 10-15 מהרגיל) להפיכת הגידולים השפירים לממאירים. בעיקר מצב זה עלול להתרחש בדרכי העיכול, אם כי ישנה עלייה בסיכון לממאירות גם באיברים אחרים כמו שד, שחלות, רחם ריאות, פרוסטטה ובלוטת התריס (טירואיד). לפי מספר עבודות, הסיכון לממאירות יכל להגיע עד לכדי 50%. גיל הופעת הממאירות כ-30-55 שנים. לכן מומלץ לעקוב אחר החולים ע"י הדגמת דרכי העיכול העליונות אחת לשנתיים החל מגיל 10 (אנדוסקופיה כיום ניתן לעשות זאת ע"י מצלמה הנבלעת כקפסולה, שבהמשך נודדת בדרכי העיכול ומשדרת החוצה את התמונה). בנוסף אחרי גיל 20-25 מומלץ אחת לשנה לבצע גם מעקב בבדיקות שד (כולל ממוגרפיה), מעקב שחלות ורחם (אולטרהסאונד של האגן), ובדיקת אשך בגבר.

[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:

העברה גנטית בצורת תורשה אוטוזומלית דומיננטית. ב-50% מהמקרים ימצאו סימנים (גידולים או כתמים ברירית הפה) אצל אחד ההורים (או בני משפחה אחרים). ב- 50% מהמקרים מדובר ב"מוטציה טרייה"..

מידת ביטוי המחלה: בד"כ מלא – כלומר אלו שנושאים גן חולה יבטאו סימנים אופייניים. כך עולה שאלו במשפחה שאין להם סימנים אופייניים והם בגיל 30 ומעלה אינם כנראה (לא לחלוטין) נושאים גן חולה. בכדי לקבוע שלבני משפחה אין סימני מחלה יש לבדוק היטב את הריריות של חלל הפה, ריריות העיניים ופתחי האף. כמו כן לוודא שאין פוליפים במעיים/קיבה.

לעיתים מסתבר שהיתה בעיה כזו רק לאחר בדיקה יסודית של כל סימני המחלה. ללא שאלות וברור מעמיק במשפחה לא תמיד ניתן לדעת על כך, שכן חלק מהמקרים התבטאו בצורה מאד קלה.

[עריכה] בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה במהלך ההריון:

אין בד"כ בעיות הניתנות לזהוי באולטרהסאונד בהריון.

[עריכה] מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

א. במקרה ומדובר במקרה בודד:

אם זהו מקרה ראשון במשפחה, אזי הסבירות גבוהה שהתופעה בילד/בעובר הינה תוצאה של "מוטציה טריה" בגן למחלה – כלומר ההעברה התורשתית מתחילה בילד/עובר וצאצאיו יוכלו לקבל ממנו את הגן החולה בסבירות של 50% כל הריון. מאידך לזוג (וגם לבני משפחה אחרים שאינם צאצאים של החולה) במקרה כזה אין לכאורה סיכון גדול ללדת ילד נוסף עם בעיה דומה (מוערך בכ- 2%).

ב. במקרה וישנם מקרים רבים:

שונה המצב אם יש כבר במשפחה (או אחד בני הזוג עצמו) מקרים דומים, כי אז לאחד מבני הזוג קיים גם הגורם למחלה והסיכוי להעברתו בכל הריון 50%.

[עריכה] המידע הגנטי מולקולרי:

הגן למחלה: נקרא STK11 או בשם אחר LKB1. מוטציות בגן זה נמצאות רק ב-70% מחולים אחרי קריאה שלמה של כל הקוד הגנטי המרכיב אותו. זה נכון גם במקרים המשפחתיים וגם החולים המהווים מוטציה טרייה". מה קורה בשאר המקרים שלא נמצא פגם בגן? כנראה שבחלק מהמקרים יש גן נוסף שטרם זוהה (לפחות בחלק מהמקרים המשפחתיים זה הוכח). מיקומו: על כרומוזום 19.

[עריכה] אמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

הבדיקה הגנטית הישירה לאתור הפגם (מוטציה) בחולה (או בחשד למחלה) הינה יחסית קלה. הגן אינו ארוך במיוחד וקביעת הרצף של האותיות המרכיבות אותו (בכדי לאתר את הפגם) הינו תהליך האורך מספר שבועות – הבדיקה נעשית בתשלום בחו"ל במעבדות המתמחות בבדיקת גן זה. (ראה ריצוף הגן במחלה דומיננטית).

במשפחה בה ישנם כבר מספר חולים (יותר מאחד) ניתן לבצע בדיקה עקיפה כפי שמפורט בסעיף מטה תחת "בדיקת העובר" (ראה תאחיזה גנטית לגן שמיקומו כבר ידוע במחלה דומיננטית).

בדיקת נשאות:

בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית.

בדיקת העובר:

קיימת מחלוקת לגבי אבחון טרום לידתי של מחלות המתטאות בגיל בגרות ולכן דרוש ייעוץ גנטי לפני ביצוע הבדיקה. במקרה ורוצים לבצע בדיקה כזו יש שתי אפשרויות:

במשפחה בה יש כבר לפחות 2 חולים עם התסמונת ניתן לבצע בדיקת תאחיזה (ראה: תאחיזה גנטית לגן שמיקומו כבר ידוע במחלה דומיננטית) ולאפשר לבדוק את הצאצאים של החולים בגיל צעיר או אף במהלך ההריון (בבדיקת סיסי שילייה או מי שפיר).

במשפחה בה יש רק חולה אחד, ניתן לאפשר לחולה זה אבחון טרום לידתי רק לאחר זיהוי הפגם הגנטי בהורה החולה. בודקים באם אותה מוטציה שנמצאה כבר אצל ההורה החולה נמצאת בתאי העובר (בבדיקת PGD או בבדיקת סיסי שליה. ראה לעיל תחת בדיקה אבחנתית.