בדיקות הסקר לנשאות מחלות גנטיות

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ראה גם : "פאנל מורחב של בדיקות לאיתור בני זוג נשאים למחלות תורשתיות - "סניפציפ"" של המחלות שנשאות לשינוי בהם נפוצה באוכלוסייה במוצאים השונים בישראל.

תוכן עניינים

[עריכה] היכן ניתן לבצע בדיקת סקר נשאות מורחב למחלות תורשתיות?

מידע וזימון תור בטלפון ישירות לבדיקה במרפאה לייעוץ גנטי - ראה באתר המרפאה לחץ על הקישור: [1]

לזימון תורים ישירות לבדיקה באינטרנט לחץ על הקישור: [2]

בחברת ג'ינפרוף בטלפון: 077-3209004.

[עריכה] רקע על המניעה של מחלות גנטיות על ידי בדיקות סקר לנשאות:

יותר מכל תחום אחר מבטיחים החידושים בתחום הגנטיקה התחלה של דרך חדשה העומדת בפתח הרפואה. כבר עתה, ניתן לראות שיפור משמעותי באמצעי איתור זוגות הנמצאים בסיכון גבוה ללידת ילד עם מחלות גנטיות ומאפשרים מניעתן. בדיקות סקר לנשאות מחלות גנטיות בישראל החלו בבדיקת האוכלוסייה למחלת טיי זקס והן התרחבו בשנים האחרונות תודות לכלים והמידע החדשים שהתפתחו בתחום הגנטיקה. מדובר בתכנית מבטיחה למניעת מחלות קשות כמו טיי-זקס וסיסטיק פיברוזיס, שניתן וחשוב למנוע אותן לפני הלידה. רשימת המחלות הנבדקות הולכת ומתרחבת בהדרגה ולכן נשים שעברו בדיקות כאלו צריכות להתעדכן לגבי בדיקות חדשות בכל הריון נוסף.

בדיקות סקר מוצעות היום לזוגות בהריון דוקא במשפחות בהן אין מקרים עם המחלות הגנטיות האלו. המלצות לגבי איזו בדיקה יש להכליל בבדיקות הסקר נקבעים ומעודכנים ע"י איגוד הגנטיקאים וההמלצות מתבססות על שכיחות המחלה (והנשאים למחלה) בקבוצות האתניות של הזוג, חומרת המחלה (שאין לה טיפול), פשטות ועלות הבדיקה, מידת ה"כיסוי" של הבדיקה (איזה אחוז מהזוגות שבסיכון יתגלו בבדיקה), היכולת להמשיך ולבדוק את קיום המחלה בעובר במהלך ההריון אם ימצאו בני הזוג נשאים ועוד.

צעד הראשון באבחנה הוא בדיקה המיועדת לגלות אם אחד מבני הזוג נושא את הגן למחלה. רק אם בן הזוג שנבדק נמצא נשא, ייבדק גם בן-הזוג השני.

די לבצע בדיקת נשאות פעם אחת בלבד ולהתייחס אליה בכל ההריונות. אולם יש לבצע עידכון ייעוץ (גנומטר) בכל היריון מחדש בכדי לראות שלא נוספו מחלות חדשות שלא נכללו בעת ביצוע הבדיקות בעבר.

הבדיקות לבני הזוג הינן מחוץ לסל ומבוצעות בתשלום. למבוטחי ביטוחים משלימים יש כיום השתתפות יחסית גבוהה מהביטוח. דגימת הדם לבדיקות הסקר הללו החלה לאחרונה להתבצע במספר סניפים ותחנות של הקופות עצמן.

לגבי אוכלוסיה לא יהודית ראה: בדיקת סקר לאיתור נשאות ומניעת מחלות גנטיות באוכלוסייה הלא יהודית בישראל

מהי חשיבות הבדיקות הללו?:

בדיקות אלו חשובות ומיועדות דוקא כשאין במשפחה חולים במחלות גנטיות (לכן הבדיקות נקראות בדיקות סקר). בבדיקות אלו אחת לכ-100 משפחות ללא שום סיפור משפחתי ימצאו שני בני הזוג נשאים לאותה מחלה והם נמצאים בסיכון גבוה (25%) ללדת ילד עם מחלה גנטית קשה - ואז זה יוכל להיבדק במי שפיר בכל הריון בכדי להבטיח ילד בריא ממחלה זו.

מהנתונים של משרד הבריאות: בישראל מגלים ומונעים לידתם של פי 3 יותר חולים במחלות גנטיות קשות הנבדקות בסקר זה מאשר מגלים ומונעים מקרים של תסמונת דאון - לשם גילוי של תסמונת דאון אישה מבצעת האישה בהיריון בדיקות רבות כמו שקיפות עורפית, בדיקות דם בשליש 1 ובשליש 2, סמנים רכים באולטרה סאונד, ואפילו מי שפיר - וזה לא תורם אפילו 1/3 מהתרומה של בדיקות הסקר לנשאות!! וזה עוד בעת שההיענות של האוכלוסיה לא טובה!!!

עוד ראייה לחשיבותן של הבדיקות מתקבלת מהעובדה הבאה: יהודים חרדים משתמשים בבדיקות אלו ב-99% היענות - הם עוברים את הבדיקות לפני הפגישה עם בת הזוג . אצל ערבים מממן משרד הבריאות בדיקות סקר ייחודיות למגזר לפי המחלות הנפוצות בכפרים הספציפים.

מאידך, דוקא אצל הזוגות החילוניים, שמעוניינים יותר מכולם במניעת מחלות גנטיות קשות, ושהמימון מגיע מהביטוח המשלים, ההיענות לא מספקת - רק 50% מהם מבצעים את הבדיקות. הסיבה היא בעיקר תדמיתית - הם לא מקבלים מידע נכון, והרבה מהם מוטעים בגלל תפיסה לא נכונה של המשמעות של הבדיקות האלה, חוסר הדגשת חשיבות הבדיקה מצד הרופאים ומידע מוטעה בצ'טים.

[עריכה] מה אם אותרו 2 בני הזוג נשאים (ובתסמונת ה-X השביר מספיק שהאישה נשאית)?

המחלות הנ"ל שנבדקות כיום (כולן פרט לתסמונת ה-X השביר) בעלות צורת תורשה דומה, ובהן יוולד ילד חולה רק אם שני הוריו נושאים את הגן למחלה. אפשר לזהות מצב נשאות רק בבדיקות גנטיות הנערך בבדיקת דם. ההורים הנשאים הם בריאים ואין להם אף אחד מסימני המחלה הגנטית, אך אם שניהם נשאים קיים סיכון של 25% בכל הריון, שהוולד יהיה חולה.

אם שניהם נשאים (ובמקרה של תסמונת ה-X השביר אם האישה נשאית), ניתן לבדוק את קיום או אי קיום המחלה אצל העובר בבדיקה טרום לידתית כמפורט להלן. לכן, אם שני בני-הזוג אותרו כנשאי הגן למחלה, הם יופנו למרפאה ליעוץ גנטי כדי לקבל הסבר על המימצאים ושם ימליצו בפניהם אך לבצע אבחון טרום לידתי מדי היריון. אפשר לאבחן את העובר כבר בשלבים מוקדמים של ההיריון (בבדיקת סיסי שליה - CVS בשבועות 11-10), אם נחוץ או בבדיקת מי שפיר . כיום ניתן גם לאפשר את בדיקת העובר אפילו בטרם החזרתו לרחם בהפרייה חוץ גופית (PGD).

[עריכה] מתי לבצע את הבדיקות?

את הבדיקות מומלץ לבצע לפני היריון אולם ניתן לבצעם גם בשבועות ההיריון הראשונים.

[עריכה] 2 השיטות לבדיקת סקר לנשאות של מחלות תורשתיות:

קיימות 2 שיטות עיקריות בישראל:

1. מחלות הנבדקות לפי מוצא אתני. הן ביהודים והן בלא יהודים - ניתן לקבל בדיקות מתאימות בתחנות מידע גנטי בקופות או במכונים הגנטיים בארץ באמצעות תכנה הנקראת גנומטר.

2. בטרייה מרחבת בה מבוצעת ל-2 בני הזוג במקביל את הבדיקות להמחלות רבות המועברות בצורה אוטוזומלית רצסיבית. מדובר ב"פאנל מורחב של בדיקות לאיתור בני זוג נשאים למחלות תורשתיות - "סניפציפ"" של המחלות שנשאות לשינוי בהם נפוצה באוכלוסייה במוצאים השונים בישראל. הבטריה של הבדיקות מכסה מעל 120 מחלות כאלה, ובכל מחלה מגוון רחב במיוחד של המוטציות המשמעותיות שרלוונטיות. בני הזוג מקבלים תשובה משותפת. לעיתים קרובות אחד מבני הזוג יימצא נשא למחלה מסויימת אבל בן הזוג השני לא יהיה נשא - אלו בעצם לא צריכים לדאוג. הזוג ייקרא לייעוץ ובדיקות רק כששני בני הזוג נשאים לאותה המחלה!. השיטה מאפשרת שיעור גילוי כפול של מחלות גנטיות קשות מזה שמבוצע בשיטה בסעיף 1. בנוסף, היא מאפשרת לזוג לקבל יחד תשובה ללא המתח הנדרש בהמתנה להשלמת הבדיקה בבן הזוג לאחר שהראשון שנבדק קודם נמצא נשא. בדיקה זו מבוצעת כיום רק בבית חולים בלינסון עם ייעוץ במקום.

[עריכה] בדיקות סקר לנשאות של מחלות גנטיות בערבים, דרוזים, בדואים ונוצרים

באוכלוסייה שאינה יהודית ישנן מחלות גנטיות ששכיחותן גבוהה בכפר או יישוב מסויים. ידוע כיום על יותר מ-150 מחלות ייחודיות שניתן לבדוק אותן - לכל כפר או יישוב יש את המחלות האופייניות לו. על ידי הפעלת תכנית ארצית לסקר של כל כפר וכפר ניתן לאפשר זיהוי אותן זוגות בסיכון ללדת ילד עם מחלות אלו.

משרד הבריאות מפעיל תכנית ארצית לגילוי מחלות אלו. צוותים מהמכונים הגנטיים, כל מכון אחראי על איזור אחר, מגיעים לכפרים אחת לחודש לדגום את כל הנשים/זוגות שבהריון.

רשימת המחלות לפי כפרים מפורטת בדך מידע נפרד: בדיקת סקר לאיתור נשאות ומניעת מחלות גנטיות באוכלוסייה הלא יהודית בישראל.

[עריכה] בדיקות בקטגוריה של מומלצות באוכלוסייה הכללית:

בדיקה לזיהוי נושאי הגן סיסטיק פיברוזיס (CF)

סיסטיק פיברוזיס הינה מחלה תורשתית שמתבטאת בעיקר בדלקות ריאה חמורות וחוזרות, בעיות ספיגת מזון במעי, פיגור בגדילה ומליחות יתר של הזיעה.

אחד מתוך כ- 30 אנשים באוכלוסייה הבריאה בישראל נושא את הגן למחלה. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-900 זוגות). בזוגות שימצאו בסיכון גבוה, ניתן לבצע בכל הריון בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.

אצל אנשים ממוצא אשכנזי ניתן היום לזהות כמעט את כל נושאי הגן (97%) ל- CF, אצל יהודים ממוצא מרוקו, לוב, תורכיה, טוניס וגרוזיה כ- 90% בהתאם לעדה. אחוזי הגילו ביוצאי עיראק ותימן לא הוגדרו אם כי ניתן כיום לבדוק גם אותם.

בישראל ניתן לבצע בטרייה מורחבת למוטציות הגורמות ל-CF - קיימת בטרייה הכוללת יותר מ-100 מוטציות ל-CF הרלוונטיות לאוכלוסיות השונות בישראל, כולל לא יהודים מברה"מ, אירופאים, ערבים, ועוד. ראה ב"בטריה מורחבת של בדיקת נשאות למחלות תורשתיות" של המחלות שנשאות לשינוי בהם נפוצה באוכלוסייה במוצאים השונים בישראל.


בדיקה לזיהוי נשאיות לתסמונת ה-X השביר

תסמונת ה-X השביר הינה הסיבה השכיחה לפיגור שכלי בזכרים (אחד לכ-1000 זכרים) אם כי יכולה להתרחש לעתים גם בנקבות. פרט לפיגור שכלי, אין לסובלים מהמחלה מומים או שינויים חיצוניים בולטים. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כשהאם נשאית ולכן רק נשים נבדקות לנשאות של מחלה זו.

שכיחות הנשאיות נבדק בישראל ונמצא שאחת מכל 110 נשים הינה נשאית. להן מומלצת בהמשך בדיקת מי-שפיר לבדיקת קיום המחלה בעובר. הבדיקה מבוצעת בדגימת דם של האישה ומומלצת לכל העדות.

הבדיקה בוחנת באם האישה נושאת גן חולה. היא צריכה להתבצע לפני או בשלבים ראשונים של ההריון (ככל שניתן) שכן היא אורכת זמן.

במידה וקיימים מיקרים של פיגור שכלי במשפחה חשוב לציין זאת בטופס הקליטה.

במקרה זה יש צורך בייעוץ גנטי מקצועי לקביעת הסיכונים להישנות הבעיה.


בדיקת נשאי מחלת קנוואן

מחלת קנוואן (Canavan) מחלה תורשתית שנובעת מחוסר באנזים אספרטואצילז האחראי על פירוק של חומרים שומניים הנאגרים בתאי המוח. המחלה מאופיינת בהתדרדרות נוירולוגית מהירה המתחילה מספר שבועות אחרי הלידה. בהמשך מופיעים סיבוכים הכוללים עיוורון, קשיות שרירים, התכווצויות ובעיות בליעה.

השכיחות של נשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מכל 40 נושא את הגן למחלה והבדיקה אמינה (מעל 98%). אצל יהודים לא אשכנזים המחלה נדירה.

לכן, הבדיקה מומלצת לזוגות בהם שני בני הזוג ממוצא אשכנזי (או אשכנזי בחלקו).

הסיכון ללידת ילד עם המחלה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-1600 זוגות אשכנזים). להם ניתן לבצע (בכל הריון) בדיקה במי שפיר במטרה לקבוע בוודאות אם העובר חולה.


בדיקה לזיהוי נושאי הגן לדיסאוטונומיה משפחתית

דיסאוטונומיה משפחתית הינה מחלה תורשתית המאופיינת בהפרעה בתפקוד מערכת עצבים אוטונומים – זו האחראית על איזון החום, הלחץ דם, הדופק, התגובה לכאב, הפרשת דמעות, טעם וכד'. המחלה יכולה להתבטא כבר בגיל ינקות בדלקות חוזרות בריאות עקב שאיפת המזון לריאות, עיכוב בגדילה, ובעיות הקשורות בהפרעה לתפקוד המערכת האוטונומית כמפורט מעלה. בחלק מהילדים ישנו גם איחור בהתפתחות, קושי בדיבור, ולביליות רגשית. בעקבות שיפור הטיפול הרפואי בילדים אלו הוארך משך החיים של החולים ועם זאת יש תמותה משמעותית בעיקר בעשור השלישי לחיים.

הפגם הגנטי הגורם לדיסאוטונומיה משפחתית מצוי בעיקר ביהודים אשכנזים ושכיחות הנשאים למחלה מוערך כאחד מתוך כ- 25 אנשים באוכלוסייה הבריאה ממוצא זה. ניתן היום לזהות את הנשאים ע"י בדיקת הדם למוטציה ייחודית. רצוי לבצע את הבדיקה בזוגות בהן שני בני הזוג ממוצא אשכנזי או אשכנזי חלקי (בשלב ראשון מספיק שיבדק רק אחד מבני הזוג).

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-625 זוגות אשכנזים). לזוגות הנושאים את הגן ניתן בהמשך לבצע (בכל הריון) בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.


בדיקה לזיהוי נושאי הגן לניוון שרירים מסוג SMA

ניוון שרירים מסוג SMA מאופיינת ברפיון עד שיתוק של השרירים, המתקדמת ולרוב מערבת גם את שרירי הנשימה. המחלה מופיעה לרוב בינקות עד ילדות מוקדמת, וככל שגיל ההופעה מוקדם יותר כך החומרה וסכנת המוות מאי ספיקה נשימתית גדול יותר.

הפגם הינו בתאי העצב בקדמת חוט השדרה (המכונים גרעינים מוטורים ושמהווים את התחנה האחרונה בשליחת הפקודות מהמוח לגירוי העצבי של השרירים). הבדיקה היחידה שהיא אמינה לאבחנת SMA היא הבדיקה הגנטית.

הפגם הגנטי הגורם למחלה זו ב- 95% מהחולים (בכל סוגי החומרה) הינו חסר של מקטע יחסית גדול בגן SMN1 (במקטע/ אקסון מס' 7 ולעיתים גם 8), פגם המנטרל את פעילות הגן. מה שמכתיב את חומרת המחלה הינו מספר העותקים של גן סמוך המכונה SMN2 שיש לו מבנה דומה ופעילות מזערית דומה לגן הפגום בחולים. ככל שיש יותר עותקים של SMN2 יש יותר פעילות ולכן חומרה פחותה.

הפגם הגנטי ל-SMA מצוי בכל העדות ושכיחות הנשאים למחלה מוערך כאחד מתוך כ-50 אנשים באוכלוסייה הבריאה. ניתן היום לזהות את רוב הנשאים (95%) ע"י בדיקת הדם לאותו חסר אופיני בגן. בשלב ראשון מספיק שיבדק רק אחד מבני הזוג. יש לציין כי אמנם זה נדיר, אבל אפשרי, שיתגלה אחד מבני הזוג חולה בצורה מאד קלה מבלי שהוא ידע על זה קודם.

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה. לזוגות הנושאים את הגן ניתן בהמשך לבצע (בכל הריון) בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.


תסמונת ע"ש קוסטף - או בשמו האחר Methylglutaconic Type III

המחלה מערבת פגיעה בעיניים ופגיעה נוירולוגית. בגיל מוקדם יחסית מופיע ניוון של עצב הראייה ומאוחר יותר מופיעה נוקשות של השרירים, חוסר יציבות מסויימת בהליכה, ויתכנו גם סימנים נוירולוגים נוספים (בעיקר תנועות לא רצוניות וחסרים בהתפתחות שיכלית – בד"כ במידה קלה). בשתן ישנה הפרשה מוגברת של החומצות3-methylglutaconic ו- 3-methylglutaric.

המחלה גנטית ולאחרונה זוהה הגן הנקרא OPA3 שמופה לכרומוזום 19q13.2-q13.3. המחלה מעניינת במיוחד בישראל - ביהודים ממוצא עיראקי שכיחות הנשאים גבוהה (אחד ל-10). הבדיקה של הנשאות למחלה זו הינה יחסית פשוטה בעידה העיראקית: ע"י בדיקה למוטציה אחת בלבד ניתן לגלות מעל ל-95% של הנשאים בקרב יהודים ממוצא זה.

ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש המוטציות הללו השכיחות והאופיניות לרוב החולים בעידה זו. ניתן באותה צורה גם לזהות נשאים של הגן החולה. מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג עיראקי ועיראקי בחלקו.


מחלת מטהכרומטיק לאוקודיסטרופי (Metachromatic leukodystrophy)

קיימות מספר צורות מבחינת החומרה והצורת המחלה השכיחה בארץ הינה קשה. סימניה בד"כ מופיעים כבר בשנה השניה ולרוב הילדים מתים עד גיל 5. לילדים יש פגיעה מתקדמת בתפקוד המוטורי, קישיון של שרירים, התדרדרות שכלית, ולעיתים התכווצויות. נוזל השדרה מכיל רמת חלבון גבוהה. מופיעים משקעים בעלי צביעה מיוחדת (מטהכרומטים) במוח, בכליות ובשתן.

המחלה תורשתית ולאחרונה זוהה הגן הנקרא (arylsulfatase A gene (ARSA שמופה לכרומוזום 22q13. המחלה מעניינת במיוחד בישראל - ביהודים ממוצא תימני (בעיקר חבנים) שכיחות הנשאים גבוהה (אחד ל-50 תימנים בכלל ו- 1:17 חבנים). הבדיקה של הנשאות למחלה זו הינה יחסית פשוטה בעידה התימנית: ע"י בדיקה למוטציה אחת (PRO377LEU) בלבד ניתן לגלות מעל ל-95% של הנשאים בקרב יהודים ממוצא זה. בעדות אחרות הבדיקה עדיין לא אמינה דייה.

ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש המוטציות הללו השכיחות והאופיניות לרוב החולים בעידה זו. ניתן באותה צורה גם לזהות נשאים של הגן החולה. מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג תימני ותימני בחלקו.


ניוון מולד ומתקדם של המוח והמוחון (PCCA).

המחלה קשה, מולדת ומתקדמת - מתבטאת בהיקף ראש הולך וקטן, פיגור שכלי עמוק, וקשיון (ספסטיות) של הגפיים. לעיתים יש פרכוסים קשים. בהדגמת ה-MRI ניתן לראות ניוון של המוח האפור והלבן, תחילה בולט יותר במוחון (צרבלום) ובהמשך גם במוח הגדול. קיימות 2 צורות שכיחות בישראל:

1. PCCA1- הפגם בגן SepSecS - שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא מרוקאי ועיראקי. אחד מתוך כ- 30 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן - המוטציה שנמצאה במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.715G>A והמוטציה שנמצאה ביהודים מעיראק: c.1001A>G. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות ממוצא זה).

2. PCCA2 – הפגם בגן: VPS53 - שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא מרוקאי. אחד מתוך כ- 50 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן - המוטציות נמצאות במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.2084A>G and c.1556+5G>A- הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות ממוצא זה). לעדות אלה הבדיקה בסל.


בדיקת נשאות למחלת ICCA

שם נוסף: (Microcephaly, postnatal progressive, with seizures and brain atrophy)

הסימנים הקליניים של המחלה מתפתחים לאחר הלידה ומאופיינים בניוון של רקמת המוח והמוחון (המוח הקטן - צרבלום) המובילים לפגיעה נאורולוגית נרחבת כולל פיגור שכלי חמור, פרכוסים, טונוס שרירים מוגבר והחזרים ערים, ירידה משמעותית בהיקפי הראש (מיקרוצפליה).

הפגם הגנטי הינו בגן MED17 המהווה מתווך בתהליך שעתוק RNA על ידי האנזים פולימראז 2.

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-1,500 זוגות ממוצא זה).

באוכלוסיה יהודית ממוצא קווקז נמצאה מוטציה אחת שכיחה בגן זה: L371P - המוטציה נמצאה בשכיחות של 1:20 באוכלוסיה זו. הבדיקה הינה מומלצת במשפחות בהן שני בני הזוג ממוצא קווקז. אצלם הבדיקה בסל.


היפראמונמיה עקב פגם בגן CSP1

הפרעה תורשתית מולדת קשה בחילוף החומרים של מעגל פרוק האוראה – מתבטאת באמוניה גבוהה בדם. באופן רגיל האמוניה שנוצרת בגוף מפרוק החלבונים הופכת בכבד לאוריאה – חומר המתפנה בשתן. עקב החסר של האינזים CSP1 האמוניה לא מפורקת והיא רעל. מתבאת כבר מספר ימים אחרי הלידה בהפרעות בשמירת החום, בילבול, ובעיות נוירולוגיות, בניהן יתכנו איחור התפתחותי, פרכוסים מגיל ינקות.

הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.

בקרב ערבים נוצרים נמצאה שכיחות גבוהה של מוטציות: IVS29+1G<C ו- IVS34+2T>C . כ-1 מתוך 40 יוצאי מוצא זה נושא את הגן למחלה. הבדיקה הינה מומלצת במשפחות בהן שני בני הזוג ממוצא ערבי נוצרי.


בדיקה לזיהוי נושאי מחלות תורשתיות לפי יישובים בבני מיעוטים בישראל

קיימים יישובים בהם התיישבו משפחות בודדות, והן כעת גדלו לחמולות. באותם יישובים יש מעט חמולות שהם בעצם תולדה של הגנים שהגיעו מהמשפחה המייסדת שכללה מספר קטן של אנשים. כמובן שכל מי שמתחתן באותה משפחה (קרבת דם בין בני הזוג) נמצא בסיכון למחלות גנטיות הנפוצות באותה משפחה – אבל העצם כל הגרים בישוב כזה בו יש מעט מייסדים, נמצא בסיכון גבוה יחסית כמו נשאי קרבת דם רחוקים - והסיכון הוא לאותן מחלות הנובעות ממפגש של הגנים הייחודיים שנשאו המייסדים.

עם השנים, חוקרים ישראלים מצאו את הפגם הגנטי הייחודי לישובים אלו, ולכן כעת ניתן למנוע אותן על ידי בדיקת אנשי הכפר לנשאות של הפגם הייחודי להם.

לכל מחלה נבדקת מוטציה ייחודית שנערכת במכון גנטי מסוים. בדרום הארץ הבדיקה נערכת לפי שם החמולה – רשימת המחלות הנדרשות לפי שם החמולה מצויה במכון הגנטי בסורוקה בלבד.

רשימת המחלות האופייניות למחלות השכיחות שנכנסו על ידי משרד הבריאות לסקר מצויה בסוף דף המידע. רשימת המכונים הגנטיים המבצעים את הבדיקות מופיעה באותה רשימה.

בכל המחלות הללו, הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי ממוצע של כאחד מתוך כ-400 נולדים).

לרוב המחלות הללו, כ-1 מתוך 10 מבני הכפר יימצא נשא - הבדיקה ניתנת לביצוע כיום בזוגות בהם שני בני הזוג מאותו יישוב או חמולה. אצלם הבדיקה בסל. לכן לכל הנמנים על היישובים הללו לגשת ולבצע את הבדיקות כולן (כולל את הנשאות למחלת ה-X השביר, סיסטיק-פיברוזיס ו-SMA) במכון הגנטי האחראי לסקר באותו יישוב.


הומוציסטינמיה עקב פגם בגן MTHFR

הפרעה תורשתית מולדת קשה בחילוף החומרים של חומצה פולית המתאפיינת בבעיות נוירולוגיות, בניהן יתכנו איחור התפתחותי, פרכוסים מגיל ינקות, הקף ראש קטן, רפיון שרירים.

הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא. בקרב יהודים ממוצא בוכרי נמצאה שכיחות גבוהה של מוטציה c.474A>T (p.G158G) בגן זה שגורמת לביטוי קשה של המחלה. כ-1 מתוך 40 יוצאי בוכרה והאזור נושא את הגן למחלה. הבדיקה הינה מומלצת במשפחות בהן שני בני הזוג ממוצא בוכרי.


בדיקה לזיהוי נושאי הגן ל- (Hereditary Spastic Paraparesis (SPG49 פגם בגן TECPR2.

בשנת 2012 תוארה בישראל מחלה הכוללת פראפלגיה ספסטית, פיגור שכלי, הפסקות נשימה, רפלוקס במערכת העיכול, ושינויים דיסמורפים אופיניים במשפחות ממוצא יהודי בוכרי. הופעת המחלה בגיל מספר חודשים – היפוטוניה, איחור התפתחותי הם סימנים ראשונים. היקף הראש קטן, הפנים עגולים, קו שיער נמוך במצח. צוואר קצר ורחב. שיניים צפופות. בהמשך ספסטיות, פיגור שכלי, רפלוקס חוזרים ודלקות ריאות עקב כך. הפסקות נשימה בהמשך. לבסוף הם נזקקים להנשמה מלאכותית קבועה לשנים רבות. הפגם נמצא בגן TECPR2 .

הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.

בקרב יהודים בוכרים נמצאה שכיחות גבוהה של המוטציה:(c.3416delT, (p.Leu1139Argfs*75. כ-1 מתוך 30 יוצאי מוצא זה נושא את הגן למחלה.

הבדיקה הינה מומלצת במשפחות בהן שני בני הזוג ממוצא בוכרי.


בדיקה לזיהוי נושאי הגן למחלת Smith Lemli Opitz (או בקיצור SLO)

מחלה בה יש הפרעה בחילוף החומרים וביצירה של כולסטרול. המחלה יש מחסור באנזים הנקרא :7DHCR (או בשמו המלא:7dehydrocholesterol reductase) האחראי להפיכתו של 7dehydrocholesterol (או בקיצור 7DHC) לכולסטרול. עקב כך רמת הכולסטרול נמוכה ומאידך מצטבר בדם וברקמות החומר: (7dehydrocholesterol (7DHC.

הסימנים העיקריים של המחלה הם: ממצאים אותם ניתן לזהות באולטרה-סאונד בהריון: בצקת עורפית בכ-10% מהמקרים, עיכוב בגדילה תוך רחמית –בכ- 1/3 מהחולים, היפוספדיאס ומיקרופניס (פניס קטן), ריבוי אצבעות (או חיבור ביניהם), ומומים בכליות. לנולדים יש פיגור שכלי.

לאחרונה נמצא כי בקרב יהודים אשכנזים קיימת שכיחות גבוהה (1:28) של נשאים. בכל 28 אנשים ממוצא זה ניתן להדגים נשאות למוטציה IVS8-1C>G - שהיא גם נפוצה באירופאים לא יהודים. לכן, בשנת 2017 הוכנסה לסל השירותים בדיקת נשאות למוטציה זו לזוגות שיש להם מוצא אשכנזי משותף.

אולם מסתבר שיש בעיה יסודית במצב כזה. מוטציה זו כנראה קשה מאד, ולכן לעובר שיש לו 2 מוטציות אלו הוא כנראה לא מתפתח ברחם או שיש לו מומים כה רבים המתגלים בתחילת היריון. לכן החולים במחלה זו שמכירים בישראל נולדים רק במשפחות בהם לפחות אחד מבני הזוג ממוצא שאינו אשכנזי.

לכן, ביצוע בדיקת הסקר למוטציה זו כפי שקיים היום לא יגלה את הרוב החולים כי לאלו הבדיקה כלל לא מוצעת (בדיקת הנשאות מוצעת רק לזוגות ששניהם אשכנזים, ולא תתבצע כלל אם אחד אשכנזי והשני ממוצא אחר). רק בדיקת פאנל מוטציות רחב לנשאות, ועדיף ל-2 בני הזוג, שכולל גם מוטציות נוספות יוכל לאתר את המחלה. ראה: פאנל מורחב של בדיקות לאיתור בני זוג נשאים למחלות תורשתיות - "סניפציפ".

הסיכון ללדת ילד חולה רק כאשר שני בני הזוג נשאים. לזוגות הנושאים את הגן מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי בכל הריון (בבדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.


בדיקה לזיהוי נושאי הגן לטיי זקס

מחלת טיי זקס היא מחלה תורשתית הנגרמת כתוצאה מחסר האנזים בטא הקסוזאמינידז. קיימים שלושה סוגים שונים של מחלת טיי זקס הנקבעים לפי גיל התחלת הסימנים הקליניים. בצורה השכיחה והמוכרת של המחלה הסימנים הקליניים מופיעים סביב גיל חצי שנה וכוללים 3 עצירה ונסיגה בהתפתחות, תגובה מוגזמת לרעש, אובדן קשר עם הסביבה, חירשות, עיוורון, פרכוסים. למחלה אין טיפול והיא מסתימת במוות בשנים הראשונות לחיים. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה. לזוגות שימצא בסיכון גבוה מומלץ לבצע אבחון המחלה בעובר בכל הריון. מחלת טיי זקס קיימת בשכיחות יתר בקרב יהודים ממוצא אשכנזי )שיעור הנשאות 13:1 ( ובקרב יהודים ממוצא צפון אפריקאי )שיעור נשאות 13111 (. ולכן הבדיקה מומלצת לזוגות ממוצא אשכנזי או צפון אפריקאי מלא או חלקי. להם הבדיקה בסל. המחלה ידועה גם במספר חמולות באוכלוסייה הלא יהודית וקיימת תוכנית מניעה נפרדת 13 כאשר .: לאוכלוסייה זו. בשאר העדות שכיחות הנשאים הינה נמוכה (בממוצע השכיחות 1 אלו ממוצא יהודי עיראקי 1:130 ) ובהן הבדיקה אינה מומלצת.


בדיקה לזיהוי נושאי הגן למחלת קוקיין (Cockayne disease)

המחלה פוגעת במספר רב של מערכות ומתאפיינת בבעיות גדילה והפרעות נוירולוגיות עקב נזק למעטפת העצבים במח ובעצבים היקפיים. סימני התסמונת מופיעים בלידה או בשנה השנייה לחיים וכוללים פיגור שכלי, ראש קטן, רגישות לשמש, מאפייני זקנה מתקדמת הן חיצונית והן בהופעת חירשות וירידה בראיה. יש ליקוי במנגנון המתקן בגופנו את התקלות המצטברות בחומר הגנטי ולכן יש סיכון מוגבר עקב כך להופעת גידולים ובמיוחד בעקבות קרינה.

שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב נוצרים ערבים (ומאד שכיחה בקרב הנוצרים בלבנון). אחד מתוך כ- 30 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן היות ואצלם קיימת מוטציה ייחודית המשותפת לחולים ( tyr322stop בגן CSA בכרומוזום 5. אותה אנו בודקים. ע"י בדיקה של מוטציה זו, ניתן לזהות יותר מ- 97% של נשאי המחלה בקרב ערבים נוצרים.

הבדיקה מבוצעת ללא תשלום במסגרת בדיקות הסקר וממומנת בתכנית הארצית של משרד הבריאות. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות נוצרים ערבים).


בדיקה לזיהוי נושאי הגן לתסמונת המכונה בשם: "היפו-פרה-טירואידיזם - פיגור שכלי - דיסמורפיזם".

המחלה פוגעת במספר רב של מערכות ומתחילה לרוב בפרכוסים עם רמת קלציום נמוכה בדם ועיכוב בגדילה כבר בחודש הראשון לחיים. ישנם סימנים חיצוניים אופייניים הכוללים עיניים שקועות, היקף ראש קטן. ליקויים במבנה ובהופעת השיניים. פיגור שכלי הינו קשה. לחולים רמה נמוכה של הורמון פרה-טירואיד וזהו סימן די מובהק לגילוייה בינקות.

שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב ערבים בדואים ובעיקר אלו שבנגב (ומאד שכיחה באיזור ערב הסעודית). אחד מתוך כ- 30 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן היות ואצלם קיימת מוטציה ייחודית המשותפת לחולים: חסר של 2 אותיות: 155-156) ברצף הגן TBCE שבכרומוזום 14q2. אותה בודקים.

הבדיקה מבוצעת ללא תשלום במסגרת בדיקות הסקר וממומנת בתכנית הארצית של משרד הבריאות. היא נערכת בבית החולים סורוקה בבאר שבע – שם מותאמים לזוג בדיקות נוספות הנדרשות לפי שם המשפחה. באחריות הזוג לפנות עם קבלת מידע זה לביצוע הבדיקות הללו במכון הגנטי שבסורוקה. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות בדואים שבנגב).


ניוון מולד מתקדם של המוח והמוחון - PCCA

המחלה קשה, מולדת ומתקדמת - מתבטאת בהיקף ראש הולך וקטן, פיגור שכלי עמוק, וקישיון (ספסטיות) של הגפיים. לעיתים יש פירכוסים קשים. בהדגמת ה-MRI ניתן לראות ניוון של המוח האפור והלבן, תחילה בולט יותר במוחון (צרבלום) ובהמשך גם במוח הגדול.

קיימות 2 צורות שכיחות בישראל:

1. PCCA1 - הפגם בגן SepSecS - שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא מרוקאי ועיראקי. אחד מתוך כ- 30 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן - המוטציה שנמצאה במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.715G>A והמוטציה שנמצאה ביהודים מעיראק: c.1001A>G.

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות ממוצא זה).

2. PCCA2 – הפגם בגן: VPS53 - שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא מרוקאי. אחד מתוך כ- 50 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן - המוטציות נמצאות במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.2084A>G and c.1556+5G>A-

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות ממוצא זה).

לעדות אלה הבדיקה בסל.

[עריכה] בדיקות סקר נוספות שאינן בקטגוריה של בדיקה מומלצת ושבכל זאת ניתן לשקול בחיוב לבצע:

בדיקה לזיהוי נושאי הגן לאנמיה ע"ש פנקוני (פנקוני A ופנקוני C)

אנמיה ע"ש פנקוני הינה מחלה תורשתית קשה שמתבטאת בעיקר בחוסר בתאי הדם האדומים (אנמיה) ובהמשך גם של תאי הדם האחרים. תהליך זה הולך ומחריף עם השנים.

המחלה מתבטאת גם במספר שינויים בשלד, בעיקר באצבעות. אחוז גבוה של החולים מפתחים סרטן (בעיקר סרטן דם) בגיל צעיר.

אחד מתוך כ- 50 יהודים אשכנזים הינו נשא לפנקוני מסוג C וכאחד מתוך 100 יהודים ממוצא מרוקאי באוכלוסייה הבריאה בישראל נושא את הגן למחלה מסוג A. בעדות אלו ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן למחלה. הבדיקה ניתנת לביצוע כיום בזוגות בהם שני בני הזוג ממוצא אשכנזי או ששניהם ממוצא מרוקאי (שניהם ממוצא אשכנזי מלא/חלקי או ששניהם ממוצא מרוקאי מלא/חלקו).

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-2,500 אשכנזים ו-אחד מתוך כ-10,000 זוגות יהודים מצפון אפריקה).


בדיקה לזיהוי נושאי הגן לאנמיה ע"ש בלום

אנמיה ע"ש בלום הינה מחלה תורשתית המאופיינת ע"י איחור בגדילה, רגישות יתר לקרני שמש (U/V), חסר חיסוני ועקרות אצל גברים. המחלה קשורה לנטיית יתר לפתח סרטן במהלך החיים.

שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מתוך כ- 90 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. אצל יהודים ממוצא אשכנזי ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן היות ואצלם קיימת מוטציה ייחודית אותה ניתן לזהות.

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-10,000 זוגות אשכנזים).


בדיקה לזיהוי נושאי הגן לתסמונת Walker Warburg -WWS

תסמונת WWS הינה מחלה תורשתית המאופיינת ע"י בעיה בהתפתחות שרירים, מוח ועיניים. זוהי קבוצת המחלות הגנטיות החמורה ביותר מבין צורות הניוון שרירים והמתחילה מאד מוקדם בחיים. בגלל החומרה בד"כ אורך החיים קצר – מספר שנים. התמונה היא של ריפיון שרירים ניכר מיד אחרי הלידה, ולילדים יש השטחה של כפלי המוח (cobblestone lissencephaly). יש איחור ניכר בהתפתחות השכלית. העיין קטנה עכירות עדשה, וליקוי בהעברת הראיה דרך עצב הראיה למוח ועקב כך הפרעה קשה בראיה. ההפרעה היא ביצירת הדיסטרוקליקן.

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-5,000 זוגות אשכנזים). הפגם המשותף לחולים ממוצא אשכנזי הינו מוטציה c.1167insA בגן הקרוי FKTN.

שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מתוך כ- 70 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. אצל יהודים ממוצא אשכנזי ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן היות ואצלם קיימת מוטציה ייחודית אותה ניתן לזהות.


בדיקה לזיהוי נושאי הגן למחלת [[מוקוליפידוזיס מסוג 4] - (Mucolipidosis type 4 - (ML4

מחלת ML4 הינה מחלת אגירה תורשתית שמתבטאת מיד לאחר הלידה בשינוים בעיניים הכוללים פזילה, עכירות בקרנית וניוון רשתית. בהמשך מופיעים ריפיון שרירים (היפוטוניה) ואיחור התפתחותי-שיכלי קשה.

שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מתוך כ- 100 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. אצל יהודים ממוצא אשכנזי ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן היות וקיימות 2 מוטציות ייחודיות (6432 ,ו-R 1296) אותם אנו בודקים. ע"י בדיקה של שתי המוטציות השכיחות בגן ל-ML4, ניתן לזהות יותר מ- 95% של נשאי המחלה בקרב יהודים אשכנזים. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-10,000 זוגות אשכנזים).


בדיקה לזיהוי נושאי הגן למחלת אטקסיה טלאנגיאקטזיה

המחלה פוגעת במספר רב של מערכות ומתאפיינת בניוון מתקדם של המוח הקטן והמתבטא באי יציבות בהליכה (אטקסיה). כמו כן מתפתח כשל מתקדם של מערכת החיסון המגינה בפני זהומים (בעיקר זהומים ע"י וירוסים ופטריות). יש ליקוי במנגנון המתקן בגופנו את התקלות המצטברות בחומר הגנטי ולכן יש סיכון מוגבר עקב כך להופעת גידולים ובמיוחד בעקבות קרינה.

שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא צפון אפריקאי (במיוחד יוצאי מרוקו). אחד מתוך כ- 70 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. אצל יהודים ממוצא צפון אפריקאי ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן היות ואצלם קיימת מוטציה ייחודית המשותפת לחולים ( 130C→T- החלפה של האות C ל-T בעמדה 130 של הגן(אותה אנו בודקים. ע"י בדיקה של מוטציה זו, ניתן לזהות יותר מ- 97% של נשאי המחלה בקרב יהודים מצפון אפריקה.

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-4,000 זוגות יהודים מצפון אפריקה).


בדיקה לזיהוי נשאי מחלת נימן-פיק (Niemann- Pick disease (Type A .

מחלת נימן פיק יכולה להופיע במספר דרגות חומרה: הצורה הקלסית הקשה ובעלת הופעה מוקדמת נקראת סוג A. צורות A ו-B הנגרמות ע"י פגיעה גנטית דומה (פגם באותו גן), הינן יחסית שכיחות יותר, ובמיוחד הן נפוצות בקרב יהודים אשכנזים.

מדובר במחלת אגירה של חומר הנקרא ספינגומיאלין בכבד וברקמת המוח. המחלה מאופיינת ע"י ניוון מתקדם של מערכת העצבים המרכזית, פיגור וניוון מוחי, הגדלה של הטחול והכבד, ושינויים אופייניים לאגירה של הספינגומיאלין בקרקעית העין. לרוב החולים נפטרים עד גיל 4 שנים.

המחלה נגרמת כתוצאה של חוסר אנזים ספינגומיאלינז (הגן נקרא (ASM) ). החלבון המיוצר ע"י גן זה אחראי על פירוק של חומרים שומניים במוח, ריאות, טחול, והכבד.

שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא אשכנזי. אחד מתוך כ- 90 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. הבדיקה של הנשאות למחלה זו הינה יחסית פשוטה בעידה האשכנזית: ע"י בדיקה ל-4 מוטציות השכיחות בגן ASM שאחראי לנימן-פיקP330FS, L302P),R496L , delR608 – אותן אנו בודקים) ניתן לגלות מעל ל-97% של הנשאים בקרב יהודים ממוצא זה.

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-8,000 זוגות יהודים אשכנזים).


מחלת MLC) -MEGALENCEPHALIC LEUKOENCEPHALOPATHY WITH SUBCORTICAL CYSTS)

מחלה נוירולוגית מתקדמת לאט שמתבטאת בעיקר בהיקף ראש גדול יחסית בלידה. בהמשך ישנה הידרדרות בתפקוד מוטורי, חוסר יציבות בהליכה ותנועות לא רצוניות (מסוג דיסטוניה). רוב החולים סובלים מאפילפסיה. יתכן גם איחור בהתפתחות השכלית במידה קלה.

הסימן האבחנתי ניתן להדגמה בבדיקת הדמית המוח (MRI) - לחולים יש מבנים ציסטיים בשכבה שמתחת לקליפת המוח (במוח האפור) וישנם גם שינוים בחומר הלבן של המוח. המחלה עלולה להתקדם למות בעשור שני ושלישי לחייהם.

שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא לוב. אחד מתוך כ- 40 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. הבדיקה של הנשאות למחלה זו הינה יחסית פשוטה וע"י בדיקה למוטציה אחת (G59E בגן הנקרא MLC1- אותה אנו בודקים) ניתן לגלות מעל ל-98% של הנשאים בקרב יהודים ממוצא זה. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-6,000 זוגות יהודים מלוב). הבדיקה מוצעת לזוגות ממוצא לובי או לובי בחלקו.


מחלת אגירה גליקוגן מסוג 1 (Glycogen storage disease (GSD1a

הפרעה בחילוף החומרים המתבטאת באגירה של חומר רב-סוכר הנקרא גליקוגן. בסוג 1 ישנה ירידת רמת סוכר הדם מהווה בעייה משמעותית בילדות. ישנה גם הגדלת כבד בכל החולים. רמת שומני הדם עולה אף היא. בעבר הילדים מתו בגיל בגרות מוקדמת וכיום, תודות לטיפול, המצב השתפר. יש עיכוב בגדילת הילדים ב-90% מהמקרים. אבני כליות מופיעות בכ-65% מהילדים ואי ספיקת כליות היתה בכ-25%-50%. יתכנו גם גידולים ממאירים בכבד בכ-20% מהמקרים.

הגן למחלה נמצא ונקרא: G6Pase בכרומוזום 17q21. ביהודים ממוצא אשכנזי נמצאה מוטציה ייחודית משותפת לרוב הגדול של החולים: R83C. שכיחות הנשאים בקרב יהודים אשכנזים היא כ-1 ל- 70. המחלה נמצאה קיימת גם ביהודי בולגריה ושאר ארצות הבלקן וביוצאי אירופה בכלל (גם לא יהודים). הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ-5,000 זוגות).


בדיקה לתסמונת ע"ש Usher.

תסמונת Usher הינה תסמונת גנטית שמאופיינת ע"י פגיעה בשמיעה, ראיה ומערכת וסטיבולרית. הליקוי בשמיעה דו-צדדי עמוק שקיים מלידה. הילדים החולים לא מפתחים דיבור. הליקוי בראיה על רקע תהליך ניווני ברישתית העין Retinitis Pigmentosa)) שמתחיל בגיל ילדות ומחמיר עם הזמן. המחלה מהוה הסיבה השכיחה ביותר לחרשות ועיוורון גנטי בעולם. ידועים 3 סוגים של המחלה, והסוג הקשה ביותר הינו Usher Type 1.

בישראל נבדקות 2 אוכלוסיות למחלה זו – כל אחת לגן אחר:

1. באשכנזים 2 סוגים:

סוג 1: Usher 1F - אחראי למחלה הגן PCDH15 - בו תוארה מוטציה R245X שגורמת לתסמונת זו באוכלוסיה האשכנזית. שכיחות הנשאים באוכלוסיה האשכנזית הינה 1:100. ע"י בדיקת המוטציה הנ"ל ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה באשכנזים. סוג זה מאופיין בפגיעה במערכת שיווי המשקל הגורמת לעיכוב בהתפתחות המוטורית.

סוג 2: Usher 3A – אחראי למחלה הגן CLRN1 – בו תוארה מוטציה N48K שגורמת ליקוי שמיעה עם החמרה איטית, מאובחן בעשור הראשון. לקות ראיה עקב רטיניטיס פיגמנטוזה מתפתחת בעשור ראשון או שני. בכמחצית מהמקרים ישנה בעית שיווי משקל. שכיחות הנשאים לסוג זה באוכלוסיה אשכנזית הינה אחד ל-100.

2. ביהודים מאירן:

כאן אחראי למחלה הגן usherin הגורם ל- Usher 2A – בו תוארה מוטציה insCGAT 239-242 שגורמת לתסמונת זו באוכלוסיה האירנית. שכיחות הנשאים באוכלוסיה האירנית הינה 1:50. ע"י בדיקת המוטציה הנ"ל ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה בעידה זו. סוג זה לרוב אינו מאופיין בפגיעה במערכת שיווי המשקל.

בכל הצורות הנ"ל, הסיכון ללידת ילד חולה, קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן הפגום.

לזוגות הנושאים את הגן, מומלץ לבצע (בכל הריון) אבחון טרום לידתי (בדיקת סיסי שליה או מי שפיר), כדי לקבוע בוודאות אם העובר בריא.


ניוון שרירים מסוג Nemaline myopathy

המחלה מתבטאת בדרגות שונות של חולשת שרירים כללית המתקדמת לאט. מאפיין את המחלה בהסתכלות תחת המיקרוסקופ בדגימה משריר קיימים מבנים מקלוניים הנקראים גופי Nеmaline.

ידועות 6 צורות של Nеmaline myopathy ומספר גנים אחראים על המחלה. באוכלוסייה האשכנזית קיימת שכיחות גבוהה של הצורה המולדת - בה חולשת השרירים קיימת כבר בלידה. החולשה העיקרית היא בשרירי הפנים, הצוואר, הדיבור, הגפיים ומערכת הנשימה. בהמשך יכולים להתפתח שינוים בשלד, בעקר בעמוד השדרה ובית החזה. חלק קטן מהחולים נותר עם חוסר יכולת לניידות.

באשכנזים זוהה הפגם האופייני (חסר בגן נבולין) האחראי לNemaline myopathy. בעקבות כך התאפשרה בדיקה של נשאי המחלה באוכלוסייה זו. תדירות נשאי הפגם הגנטי באשכנזים הינה כ-1:108.

בדיקת הפגם למחלה זו אינה עומדת בקריטריונים של בדיקה "מומלצת" עקב שכיחותה הלא גבוהה, אם כי אפשרית בזוגות ממוצא אשכנזי או אשכנזי בחלקו. רק כאשר נמצאים שני בני הזוג נשאים יש סיכון לילד חולה ואז ניתן לבצע אבחון המחלה בעובר בבדיקת סיסי שלייה או דיקור מי שפיר.


בדיקה לזיהוי נושאי הגן לתסמונת Joubert

תסמונת ע"ש ג'וברט (Joubert) היא מחלה תורשתית המאופיינת בפגיעה במערכת העצבים, טונוס שרירים נמוך, הליכה מאוחרת ולא יציבה (ataxia), עיכוב בהתפתחות, פיגור שכלי, הפרעות בנשימה, תנועת עיניים בלתי רצוניות ופגיעה ברשתית, קשיים בבליעה ובלעיסה. תתכן גם פגיעה במערכת הכליות והכבד והופעה של אצבעות נוספות.

שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא אשכנזי. אחד מתוך כ- 90 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. אצל יהודים ממוצא אשכנזי ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן למחלה היות ואצלם קיימת מוטציה ייחודית אותה ניתן לזהות (מוטציה R12L בגן TMEM216 על כרומוזום 11, אותה אנו בודקים).

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של 1 מתוך כ- 10,000 זוגות אשכנזים).


בדיקה לזיהוי נושאי הגן ל-asparagine synthetase deficiency

הפרעה בחילוף החומרים עקב חסר באינזים asparagine synthetase היא מחלה תורשתית המאופיינת בפיגור התפתחותי שכלי ניכר, אנצפלופטיה מתקדמת, פירכוסים, הטונוס גבוה, והם מגיבים בתנועות בהלה לכל גירוי קל. היקף ראש קטן (מיקרוצפליה). בהדמיה של המוח (MRI) רואים אטרופיה של קליפת המוח (קורטקס), חדרי מוח מוגדלים,

שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא אירני. אחד מתוך כ- 80 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. אצל יהודים ממוצא אירני ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן למחלה היות ואצלם קיימת מוטציה ייחודית אותה ניתן לזהות מוטציה c.1084T-G (המשנה החלבון חומצת אמינו phe362-to-val = F362V) בגן ASNS אותה אנו בודקים.

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של 1 מתוך כ- 6,000 זוגות אירנים).

ראה גם : רשימת המחלות בעדות השונות ביהודים

[עריכה] בדיקות סקר קלות שלא בגדר מומלצות ושמוצעות לציבור:

בדיקת מחלת גושה (Gaucher)

מחלת גושה היא מחלה תורשתית הנובעת מחוסר באנזים גלוקוצרברוזידאז האחראי על פירוק שומנים מיוחדים הנאגרים בתאים. המחלה מאופיינת בהגדלה ניכרת של הטחול והכבד, ירידה במספר טסיות הדם ולעתים גם לפגיעה בעצמות. המחלה בחלק ניכר מהחולים (בעיקר במוצא אשכנזי) תהיה קלה מאד ולא תגרום לבעיות רפואיות ניכרות. מידת החומרה ניתנת לחיזוי לפי סוג הפגם בגן אותו בודקים.

השכיחות של נשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים אשכנזים. אחד מכל 15 נושא את הגן למחלה. אצלם גם הבדיקה אמינה (מעל 97%). ביהודים לא אשכנזים המחלה נדירה והבדיקה פחות אפקטיבית (מאתרת רק 50% מהנשאים). הבדיקה מוצעת לזוגות בהם שני בני הזוג ממוצא אשכנזי (או אשכנזי בחלקו).

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן החולה (סיכוי של אחד מתוך כ-250 זוגות אשכנזים).


בדיקת נשאות לליקוי שמיעה (חירשות) (בדיקת המוטציות השכיחות בגנים קונקסין-26 וקונקסין-30)

חלק גדול ממקרי חירשות הינו על רקע גנטי. ידועים עשרות גנים שונים האחראים על ליקוי שמיעה תורשתי. הפגמים בגנים קונקסין-26 וקונקסין-30 הם בין השכיחים ביותר ואחראים לכ-40% ממקרי חירשות מולדת תורשתית. ליקוי שמיעה זה הינו בדרגה חמורה, קיים כבר בלידה, ודו צדדי. הוא לרוב מתגלה בגיל 5-10 חודשים. מדובר בליקוי שמיעה ללא ממצאים קליניים אחרים.

הסיכון לילד עם חירשות קיים כאשר שני בני הזוג נושאים גן לא תקין.

הגן GJB2)Connexin 26)ׁהאחראי, ממוקם בכרומוזום13, בסמוך אליו נמצא גן Connexin 30. שכיחות הנשאים למוטציות בגנים הללו באוכלוסייה האשכנזית כ- 1:30. ע"י בדיקת 3 המוטציות השכיחות בגנים הנ"ל (167delT ו- 35delG בגן קונקסין 26, ומוטצית חסר בגן קונקסין-30), ניתן לזהות את רוב הנשאים בקרב יהודים אשכנזים. בעדות האחרות (יהודים ולא יהודים) שכיחה רק מוטציה אחת משלשתן (35delG).

האם הבדיקה מומלצת?: כאחד מכל 30 אנשים הינו נשא לחירשות על רקע הגן קונקסין-26 וכ-1 מכל 1000 יהיה עם חירשות מולדת. מסיבות של חומרת הבעיה, איגוד הגנטיקאים לא מצדיק להמליץ בדיקת סקר של זוגות לליקוי שמיעה. את הבדיקה ניתן לבצע לפי רצון הזוג בלבד וניתן לבצעה לאוכלוסייה היהודית והלא יהודית. במשפחות בהן שני בני הזוג נמצאו נשאים (הפגם הגנטי הוגדר) ניתן לאפשר בדיקה גנטית ספציפית ואמינה בתאים של סיסי שליה או דיקור מי שפיר.


מחלת השתן בריח מפל-סירופ (Maple Syrup Urine Disorder (MSUD

הסימנים קליניים של המחלה מתפתחים לאחר לידה ומתבטאים בהתדרדרות נוירולוגית, התפתחות איטית, קשיי אכילה והשתן של ילדים חולים במחלה הוא בעל ריח של מיפל-סירופ.

מחלה הניתנת לטיפול יעיל בתנאי שמתגלת מיד אחרי הלידה. לצערנו, לרוב המחלה מתגלית באיחור ועד אז עלול כבר להיגרם נזק מוחי קשה ובלתי הפיך. לכן בדיקת הנשאות בהורים מאפשרת טיפול יעיל מיד אחר הלידה ומניעת נזק לילוד.

הפגם הינו באנזים שמפרק קרבוקסיל בחומצות האמינו (אבני בניין של חלבון) המכילות קבוצות קרבוקסיליות. עקב הפגם ישנה הצטברות בגוף והפרשה מוגברת בשתן של חומצות שומן המכילות את הקבוצות הקרבוקסיליות (ולין, לאוצין ואיזולאוצין ) – להן ריח של מפל-סירופ. ישנם מספר גנים האחראים למחלה. נמצא שבאוכלוסייה האשכנזית שכיחות הנשאים של המחלה הינה יחסית גבוהה (כ- 1:100). הבדיקה של הנשאות למחלה זו הינה יחסית פשוטה: ע"י בדיקה של הפגם השכיח בגן BCKDHA (R183P) ניתן לאתר את הרוב הגדול של נשאי המחלה בקרב עידה זו. מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג אשכנזי ואשכנזי בחלקו.

במשפחות בהן שני בני הזוג נמצאו נשאים (הפגם הגנטי הוגדר) ניתן לאפשר בדיקה גנטית ספציפית ואמינה בהריון או מיד אחר הלידה ולאפשר טיפול מוקדם מציל חיים שכה חיוני להתחיל אותו מוקדם.

[עריכה] בדיקות סקר גנטיות שהוגדרו כלא מומלצות עקב נדירותן היחסית ואינן בשימוש שיגרתי בכל המכונים גנטיים:

Alpha 1 antitrypsin (צורה Z)

המחלה נובעת מחוסר באנזים Alpha-1-antitrypsin האחראי על הגנת תאים ברקמות שונות בגוף. כאשר יש ירידה ברמות האנזים בדם עלולה (אך לא חייב) להתפתח מחלת כבד קשה המצריכה השתלת כבד בגיל צעיר או מחלת ריאות קשה בגיל מאוחר. בחלק גדול מהחולים המחלה יכולה להיות קלה יחסית ולא תגרום לבעיות רפואיות משמעותיות. מידת החומרה ניתנת לניבוי לפי סוג הפגם בגןAAT שמופה לכרומוזום 14.

המחלה קיימת בשכיחות גבוהה באוכלוסיות שונות בעולם. בארץ המחלה מופיעה ביהודים ממוצא אשכנזי וספרדי. שיעור הנשאים באוכלוסייה כ- 1:80. ע"י בדיקת שני הפגמים העיקריים (המכונים צורות S ו-Z)ניתן לזהות את הרב הגדול של נשאי הגן. בגלל שהמחלה של נשאי הצורה S קלה ולרוב כלל לא באה לידי ביטוי, מומלץ שלא לבדוק את הצורה S אלא רק את הצורה Z.

בפברואר 2011 איגוד הגנטיקאים הישראלים קבע פה אחד כי יש להפסיק להציע מחלה זו בסקר של נשאות מחלות תורשתיות בבדיקות התורשתיות הנבדקות לאבחון בהיריון.

ניוון שרירים מסוג LGMD השכיח ביוצאי לוב

מחלה אחת בתוך בתוך קבוצה הטרוגנית של מחלות ניוון שרירים המכונה LGMD. קיימת חולשת שרירים המתחילה בשרירי חגורת אגן המתניים וחגורת הכתפיים. החולשה ניתנת להדגמה בעיקר כשמבקשים מהחולה לקום משכיבה על הגב לעמידה ללא עזרת ידיים. המחלה שכיחה בישראל בקרב יהודים יוצאי לוב. גיל ההופעה של סימני חולשת השרירים הינו בין 12-28 שנים. קצב התקדמות והחמרת החולשה של השרירים משתנה ממקרה למקרה.בעידה הלובית התקדמות המחלה יחסית איטית.

הפגם כאן הינו בגן הנקרא dysferlin – צורה זו מעניינת במיוחד בישראל בקבוצה של יהודים ממוצא צפון אפריקאי (יוצאי לוב במיוחד) אצלם נמצאה מוטציה ייחודית המשותפת לחולים (1624delG- חסר של אות G בעמדה 1624 של הגן). שכיחות הנשאים של מוטציה זו ביוצאי לוב בישראל נמצאה גבוהה יחסית עד כדי 1 ל-10 אנשים בריאים. ביהודים יוצאי לוב צפון אפריקה (לוב, מרוקו, וכד') ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש המוטציה השכיחה והאופינית לרוב החולים בעידה זו. ניתן באותה צורה גם לזהות נשאים של הגן החולה.

ניוון שרירים עם גופיפי הסגר (HIBM) השכיח ביהודים יוצאי אירן

סוג של חולשת שרירים מתקדמת המלווה בהופעת שינויים אופייניים בשריר תחת המיקרוסקופ (גופיפי הסגר). חולשת השרירים מתחילה בגפיים התחתונות. אופיני למצב זה שהשרירים בקדמת הירך אינם נפגעים למרות החולשה הקשה של שאר השרירים ברגליים. החולשה עוברת ומתקדמת גם לשרירי הגפיים העליונות. בהמשך היא מתקדמת לחולשת שרירים כללית וקשה. המחלה שכיחה בישראל בקרב יהודים יוצאי פרס, אפגניסטאן, מצריים, ועיראק. סימני חולשת השרירים מופיעים בד"כ בסביבות גיל 20. קצב התקדמות והחמרת החולשה של השרירים משתנה ממקרה למקרה.

הפגם כאן הינו בגן הנקרא GNE – צורה זו מעניינת במיוחד בישראל בקבוצה של יהודים ממוצא אירן אצלם נמצאה מוטציה יחודית המשותפת לחולים (M712T החלפה של T ל-C באקסון 12 של הגן הגורם להחלפת חומצת אמינו מטיונין לטריאונין בעמדה 721 שבחלבון הנוצר ע"י הגן GNE). שכיחות הנשאים של מוטציה זו ביוצאי פרס בישראל נמצאה גבוהה יחסית עד כדי 1 ל-10 אנשים בריאים.

ביהודים יוצאי אירן, עיראק, אפגניסטאן ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש המוטציה השכיחה והאופינית לרוב החולים בעידה זו. ניתן באותה צורה גם לזהות נשאים של הגן החולה. ראה פרק 9 תחת: חיפוש מוטציות שכיחות שאחראיות למחלה בעידה/קבוצה אתנית הנידונה – מחלה מועברת ב הורשה אוטוזומלית רצסיבית:

מחלות אחרות ייחודיות ויחסית שכיחות ביהודים יוצאי אירן

פרט ל- HIBM תוארו מספר מחלות אופייניות לאוכלוסיה היודית מאירן שנחשבות לברות טיפול ואינן נבדקותבבדיקות סקר הנהוגות בישראל:

1. היפו-פרה- תירואידיזם כחלק מתסמונת גנטית המכונה: Autoimmune polyendocrinopathy candidiasis ectodermal dysplasia syndrome ובקיצור APECED: המוטציה הייחודית שנמצאה היא Y85C באקסון 2 של הגן CTLA-4.

2. מוטציות R181W ו-V386A בגן ל- Steroid oxidase.

3. Pseudocholinesterase deficiency: מתבטא בבעיה בהתעוררות מהרדה בניתוח. הפגם המשותף כאן הינו D70G.

ביהודים יוצאי אירן, עיראק, אפגניסטאן ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש המוטציה השכיחה והאופינית לרוב החולים בעידה זו. ניתן באותה צורה גם לזהות נשאים של הגן החולה.

כל המחלות הללו מועברות בהורשה אוטוזומלית רצסיבית:

[עריכה] בדיקות מומלצות לפי סדר חשיבותן ולפי מוצא בני הזוג (על פי דעת החברה הישראלית לגנטיקה):

לא כל אישה צריכה לבצע את כולן - בחירת הבדיקות נעשית לפי מוצא – דפי מידע מצויים בתחנות בהן נערכות הבדיקות. מומלץ לקבל מידע זה דרך רופא הנשים – אצלו ישנה תכנה משוכללת ומעודכנת (גנומטר) המאפשרת הוצאת טבלה המתאימה ומדרגת את המחלות החשובות לכם.

כיום ישנה תכנה המכונה גנומטר ולפיה ניתן מידע על בדיקות למחלות התורשתיות הרלוונטיות לזוג לפי המוצא. המידע ניתן בתחנות מידע גנטי לבדיקות סקר טרום הריוני במרפאות של הקופות חולים. את השאלון הממוחשב ממלאת עובדת שהוכשרה למילוי שאלון כזה.

אחרי מילוי השאלון מקבל הזוג טבלה מודפסת ולפיה חלוקה של הבדיקות בהתאם לדרגת ההמלצה לביצועה בהתאם להנחיות איגוד הגנטיקאים ולהנחיות משרד הבריאות.

[עריכה] איך להחליט איזה בדיקה לבצע?

ההחלטה אילו מהבדיקות לבצע צריכה להתקבל על ידי הזוג.

כיון שבדיקות הסקר הללו מאד משתלמות ומאד חשובות, מי שמעוניין לקבל ביטחון גדול רצוי שיבצע את כל הבדיקות הרלוונטיות - אך מי שידו אינו משגת (מבחינה כספית) יכל לבצע המומלצות בלבד ולהוסיף ככל שהוא יכל גם מהבדיקות הנוספות לפי סדר הופעתן בטבלא.

ניתן להתיעץ גם עם רופא הנשים - אך אין לראות ברופא או בנותנת המידע כיכולים לדעת מראש איך עליכם להחליט.

לאלו שמעוניינים לבצע בדיקות נוספות יש אפשרות לקבל מידע במכונים גנטיים - זה כמובן נעשה באופן פרטי.

[עריכה] מה עוד צופן העתיד?

בהתחשב בעובדה שישנן אלפי מחלות גנטיות קשות הניתנות לאיתור בעובר ו/או בבני הזוג יש להניח כי בעתיד הלא רחוק תהייה בטרייה לזיהוי מוטציות של מחלות גנטיות קשות שתאפשר איבחון בעובר באמצעות בדיקת מי שפיר ו/או מצב נשאות בני הזוג. בטריית בדיקות כזו תהייה זולה, מהירה ותהפוך לכלי עבודה שיגרתי במשרדו של רופא הנשים ו/או הגנטיקאי.

נשים שמעונינות להגדיל את הכיסוי של המוטציות (או מחלות) הנבדקות:

א. ישנה אפשרות להגדיל את בטריית המוטציות הנבדקות - למשל בסיסטיק פיברוזיס ניתן כיום להרחיב את מספר המוטציות הנבדקות אף מעל 100. ראה ב"בטריה מורחבת של בדיקת נשאות למחלות תורשתיות" של המחלות שנשאות לשינוי בהם נפוצה באוכלוסייה במוצאים השונים בישראל.

- כך גם יש אפשרות לבדוק מחלות נוספות או מוטציות אחרות הגורמות למחלות בסקר הסטנדרטי - ראה: "בטריה מורחבת של בדיקת נשאות למחלות תורשתיות של המחלות שנשאות לשינוי בהם נפוצה באוכלוסייה במוצאים השונים בישראל.

בדיקות אלו לדוגמא מבוצעות בארץל תמורת כ- 800 ש"ח- דרך מכון גנטי מבצע. במשך השנים חלו בארץ עדכונים קלים בבטריית המוטציות הנבדקות בסיסטיק פיברוזיס-CF – ניתן להשוות את המוטציות שנבדקו אצל האישה לאלו שנבדקים כיום. הרחבת בטריית הבדיקות יכולה לעניין זוגות שאחד מהם נמצא נשא – ניתן לקבל מידע נוסף במכון הגנטי.

ב. יש לציין שניתן כיום לבדוק נשאות לעוד מספר מחלות לא קטן – - אולם הן לא סטנדרטית עקב נדירותן (רוב המחלות הגנטיות), או היות המחלה/תופעה לא חמורה מספיק בכדי להצדיק הפסקת הריון (ליקוי שמיעה כדוגמא), או שהבדיקה מסובכת ומורכבת (למשל ניוון שרירים לצורותיה השונות).

בדיקות מסוימות (אף למצבים נדירים) מוצעות כיום בעיקר למשפחות בהן יש סיכון גבוה במיוחד בעקבות קיום מקרי מחלה במשפחה.

  בכל הריון נוסף רצוי להתעדכן מחדש לגבי בדיקות חדשות שהתווספו.
כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
אפליקציית Clearancy
- בדיקות גנטיות מותאמות אישית
- Clearancy היא אפליקציה לניהול הריון שעוזרת להבין איזה בדיקות קיימות ואיזה מהן מתאימות לך ולעובר שלך

התחילי עכשיו בחינם