אנמיה ע"ש פנקוני

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] סוגים:

קיימים מספר סוגים של אנמיה ע"ש פנקוני המסומנים באותיות: A, B, C, D וכד'. ברור לפי בדיקות של חולים שהסוגים השונים נובעים מחסר של אינזים אחר (גן אחר גם כן) כיוון שתאים מחולה עם סוג אחד מתקנים תאים של חולה מסוג אחר כשמגדלים אותם יחד בתרבית המעבדה. הסוג השכיח באשכנזים הינו סוג C. בצפון אפריקאים: סוג A. בעתיד בודאי יהיו הפגמים האופיינים לכל קבוצה אתנית יותר ברורים.

[עריכה] סימנים קליניים:

מדובר במחלה קשה שמתאפיינת במומים בגפיים העליונות (בד"כ מומים באגודל הידיים – לרוב המומים לא חמורים) אנמיה קשה (רמות ההמוגלובין נמוכות מאוד), ירידה ברמת טסיות הדם (תאי הדם החשובים לקרישה תקינה של הדם), ונטייה מוגברת להתפתחות גידולים סרטניים (סרטן הדם). אצל חלק מהחולים קומה נמוכה, היקף ראש קטן ופיגור שכלי קל.

לאחרונה הוחל בהשתלת מוח עצם כפתרון למחלה. התוצאות הראשונות מעודדות, אם כי עקב השבירות המוגברת של הכרומוזומים, הטיפולים הללו מסוכנים בחולים בשלב שהורסים להם את מוח העצם לקראת השתלתו של מוח העצם מהתורם. לכן הנטייה כיום להשתיל לחולים מוח עצם הנלקחת מחבל הטבור של בעל סיווג רקמות תואם (כזה יכל להיות בממוצע אחד מכל 4 אחים). המצב עורר שאלות אותיות רבות שכן מס' משפחות החליטו ללדת את "מתוכנת" שיהיה בריא ובעל אותו סיווג רקמות. התאמה כזו ניתנת לביצוע בהפרייה חוץ גופית ובדיקת העובר טרם החזרות לרחם.

המשותף לכולם הינו שבירות יתר של הכרומוזומים במצע מיוחד המכיל חומר הגורם לשברים בכרומוזומים והמכונה DBE – בדיקה זו הינה קשה לביצוע מבחינה טכנית ומבוצעת בצורה אמינה רק במעבדות בודדות.

[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:

אוטוזומלית רצסיבית

מידת ביטוי המחלה: מלאה

[עריכה] בעיות נילוות שאפשר להדגים בבדיקות בהריון:

אין ממצאים מיוחדים באולטרסאונד ואין מומים נילווים.

בבדיקת תאי מי השפיר או סיסי שלייה ניתן להדגים את השבירות יתר של הכרומוזומים במידה והעובר חולה. כאמור, זוהי בדיקה מיוחדת שלא נערכת באופן רגיל והיא במיוחד קשה מבחינה טכנית בעובר. אולם ישנם מרכזים מיוחדים (בעיקר בחו"ל) המסוגלים להתמודד עם המשימה. הבדיקה דרושה אם לא אופיין הגן והמוטציות האחראיות לפנקוני באותה משפחה.

[עריכה] מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

- לזוג שנולד לו ילד חולה: 25%. זהו גם הסיכון לזוג אשר שניהם נמצאו בבדיקות הסקר נשאים למוטציות לאנמיה ע"ש פנקוני.

- הסיכון לבני משפחה רחוקים יותר תלוי בקרבה של הנועצים מהסובלים מהבעיה, במוצא בני הזוג שלהם, בקיום קרובים חולים באנמיה ע"ש פנקוני לבן הזוג וכד' ויקבע בייעוץ גנטי.

[עריכה] המידע הגנטי מולקולרי:

הגן למחלה: הגן לסוג השכיח באשכנזים הינו סוג C ומכונה FAC. הגן לסוג השכיח בצפון אפריקאים הינו סוג A ונקרא FAA.

מיקומו: FAC הינו על הזרוע הארוכה של כרומוזום מספר 9.

[עריכה] האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

הבדיקה האבחנתית הטובה ביותר לכל הסוגים (גם אלו שטרם נמצא הגן האחראי) הינה בדיקת שבירות כרומוזומים: מדגירים את תאי הדם של הבדק עם חומר המשרה נזקים לחומר הגנטי וכך לשבירות כרומוזומים (DEB). בחולים מוצאים מספר גבוה של שברים בהשוואה לביקורת (תאי דם מאדם בריא שעוברים אותו טיפול). מבחינה טכנית הבדיקה פשוטה יותר בתאי דם וקשה בתאי מי שפיר או בתאי סיסי שלייה.

- ניתן לבצע בדיקה ישירה ולאתר את הפגם בגן ע"י חיפוש המוטציות השכיחות באשכנזים ניתן לבדוק את המוטציה השכיחה באשכנזים בגן FAC (מוטציה המכונה IVS4+4A-T). ביהודים צפון אפריקאים את המוטציה 2172/2173insG בגן FAA. ראה: סקירת מוטציות מוכרות במחלה רצסיבית.

בדיקת נשאות:

המחלה שכיחה ביהודים אשכנזים. השכיחות של הנשאים היא כ- 1:70 באוכלוסייה הבריאה. שלא כמו ציסטיק פיברוזיס, שם יש מספר פגמים בכרומוזום היכולים לגרום למחלה, הרי בפנקוני אנמיה נמצאה בעדה האשכנזית מוטציה אחת המשותפת לרוב החולים והנשאים. גם ביהודים צפון אפריקאים נמצאה מוטציה המשותפת לכל החולים והנשאים: 2172/2173insG בגן FAA. אצל יהודים מעדות אחרות לא ניתן לאתר נשאי הגן למחלה. לכן רצוי לבצע את הבדיקה בזוגות שכל אחד מהם ממוצא אשכנזי או צפון אפריקאי (גם אם חלק מהמוצא הינו מאלה).

הברור של נשאות לבני משפחה של חולה אנמיה ע"ש פנקוני: יש לשים לב שבני משפחה של חולי אנמיה ע"ש פנקוני צריכים לברר את המוטציות הקיימות בחולה שבמשפחתם (או הוריו) בכדי לוודא שהן כלולות בבטריה של המוטציות שנבדקות בשיגרה – אחרת יש צורך בהרחבת המוטציות הנבדקות ו/או בדיקת בן הזוג גם כן (לפי ייעוץ גנטי).

בדיקת העובר:

- כמו בבדיקה אבחנתית.

- ניתן לאפשר אבחון טרום לידתי בכל משפחה (זוג) שנולד לו ילד חולה בפנקוני אנמיה. הדרך הטובה יותר בהם משווים את הגנים שעברו מההורים לעובר לאלו שקיבל הילד החולה מאותם הורים (זאת בתנאי שידוע הסוג של הפנקוני)– אם אלו לא נמצאו ניתן להעזר בבדיקות עקיפות: תאחיזה גנטית לגן שמיקומו כבר ידוע במחלה רצסיבית.

אם אין אפשרות לאבחון בבדיקות גנטיות אלו ניתן לבצע בתאי מי שפיר או סיסי שלייה בדיקת שבירות כרומוזומים כמתואר לעיל:

- ניתן להציע במחלה זו גם אבחנה טרום השרשה ברחם (PGD) – זה נעשה במרכזים מיוחדים בעיקר בחו"ל – במקרים מיוחדים ניתן לשקול זאת לפי ייעוץ גנטי. היו מקרים בודדים בהם האבחון טרום השרשה כלל בנוסף לבדיקת המחלה גם התאמה של סווג הרקמות של העובר לאח חולה שלו. כך המשפחה הביאה לעולם ילד בריא שיכל לתרום מיח עצם לאחיו החולה ולעזור בהבראתו.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
אפליקציית Clearancy
- בדיקות גנטיות מותאמות אישית
- Clearancy היא אפליקציה לניהול הריון שעוזרת להבין איזה בדיקות קיימות ואיזה מהן מתאימות לך ולעובר שלך

התחילי עכשיו בחינם