ניוון מולד מתקדם של המוח והמוחון - PCCA
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 20:49, 17 באוקטובר 2015 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) (←סימנים קליניים:) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה מתאריך 21:02, 17 באוקטובר 2015 (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) עבור להשוואת הגרסאות הבאה ← |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
| '''- PCCA2 -''' שנמצא נפוץ בקרב יהודים ממוצא מרוקו. | '''- PCCA2 -''' שנמצא נפוץ בקרב יהודים ממוצא מרוקו. | ||
| - | המחלה נובעת מהפגם בגן: VPS53 - שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא מרוקאי. אחד מתוך כ- 50 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן - המוטציות נמצאות במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.2084A>G and c.1556+5G>A | + | המחלה נובעת מהפגם בגן: VPS53 - המוטציות בגן גורמות לליקוי בהובלת חומרים בתוך התא, ועקב כך לאגירה יתרה ומזיקה של חומרים בתוך חלקיקים בתא הנקראים אנדוזומים. שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא מרוקאי. אחד מתוך כ- 50 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן - המוטציות נמצאות במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.2084A>G and c.1556+5G>A |
| == סימנים קליניים: == | == סימנים קליניים: == | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
| לזוג שיש כבר ילד עם הבעייה סיכון ההישנות הינו 25% בכל הריון. לבני משפחה אחרים במשפחה כזו הסיכון אינו גבוה (בד"כ פחות מ- 1%) ויקבע בנפרד לפי עץ המשפחה במסגרת יעוץ גנטי. | לזוג שיש כבר ילד עם הבעייה סיכון ההישנות הינו 25% בכל הריון. לבני משפחה אחרים במשפחה כזו הסיכון אינו גבוה (בד"כ פחות מ- 1%) ויקבע בנפרד לפי עץ המשפחה במסגרת יעוץ גנטי. | ||
| - | == המידע הגנטי מולקולרי: == | + | == המידע הגנטי מולקולרי: == |
| - | '''הגן האחראי למחלה:''' | + | '''הגן האחראי למחלה:''' |
| - | המוטציה שנמצאה במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.715G>A והמוטציה שנמצאה ביהודים מעיראק: c.1001A>G. | + | הגן ל- PCCA1 הוא SepSecS. בכרומוזום 4p. המוטציה שנמצאה במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.715G>A והמוטציה שנמצאה ביהודים מעיראק: c.1001A>G. |
| + | |||
| + | הגן ל- PCCA2 הוא VPS53 . המוטציות נמצאות במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.2084A>G and c.1556+5G>A | ||
| == אמצעים לברור גנטי: == | == אמצעים לברור גנטי: == | ||
| - | '''בדיקה אבחנתית:''' בחשד ל-PCCA ניתן לבצע בדיקה ישירה ולאתר את הפגם | + | '''בדיקה אבחנתית:''' בחשד ל-PCCA (סוג 1 או סוג 2) ניתן לבצע בדיקה ישירה ולאתר את הפגם בב-2 הגנים – מדובר בד"כ במוטציות ידועות בגנים המתאימים על פי המוצא של הנבדק, וכמתואר לעיל תחת הקליניקה. מוטציות אלו נקבעות בבדיקה ישירה ושניתן להדגמה בחולים בשיטה יחסית פשוטה. ראה [[סקירת מוטציות מוכרות במחלה רצסיבית]]: |
| בכל מקרה חשוב ייעוץ גנטי לפני ההריון. במקרים אלו יש לערוך בדיקות מקדימות של בני המשפחה ולפי מספר החולים וקרבתם לנועץ קובעים את הסיכון להישנות. אם יש צורך בהכנה מולקולרית של בני הזוג, יש לקחת בחשבון שמדובר בתהליך לא ארוך, אך רצוי להתחילו לפני ההריון. אחרי השלמת העיבוד המולקולרי של בני הזוג ניתן לאפשר אבחון טרום לידתי בהריונות לבוא. | בכל מקרה חשוב ייעוץ גנטי לפני ההריון. במקרים אלו יש לערוך בדיקות מקדימות של בני המשפחה ולפי מספר החולים וקרבתם לנועץ קובעים את הסיכון להישנות. אם יש צורך בהכנה מולקולרית של בני הזוג, יש לקחת בחשבון שמדובר בתהליך לא ארוך, אך רצוי להתחילו לפני ההריון. אחרי השלמת העיבוד המולקולרי של בני הזוג ניתן לאפשר אבחון טרום לידתי בהריונות לבוא. | ||
| שורה 60: | שורה 62: | ||
| Agamy et. al, AJHG, 87,538-544,2010. | Agamy et. al, AJHG, 87,538-544,2010. | ||
| + | |||
| + | Miora Feinstein et al, J Med Genet. 2014 May;51(5):303-8. | ||
גרסה מתאריך 21:02, 17 באוקטובר 2015
מילים נרדפות: ניוון מולד ומתקדם של המוח והמוחון (PCCA). מחלות PCCA1 וגם PCCA2. אטרופיה מוחית. progressive cerebellocerebral atrophy
תוכן עניינים |
סוגים וגורם למחלה:
קיימות מחלות רבות בהן יש ניוון מולד ששל המוח (הצרברום) ושל המוחון (צרבלום) – אולם כאן הכוונה ל-2 סוגים ספציפים שנפוצים בארץ.
- PCCA1 - שנמצא נפוץ בקרב יהודים ממוצא מרוקאי ועיראקי.
המחלה נובעת מפגם בייצור של אבן ביניין ליצירת חלבוני הגוף – החומר החסר בחולים מכונה סלניו-ציסטאין. הפגם הגורם לאי יצירתו ולכן האחראי למחלה הינו באינזים היחידי בגופנו שיכל לייצר את הסלניוציסטאין (עי הרכבה בין סלניום לציסטאין – שניהם מגיעים במזון בנפרד) והמכונה: SepSecS.
- PCCA2 - שנמצא נפוץ בקרב יהודים ממוצא מרוקו.
המחלה נובעת מהפגם בגן: VPS53 - המוטציות בגן גורמות לליקוי בהובלת חומרים בתוך התא, ועקב כך לאגירה יתרה ומזיקה של חומרים בתוך חלקיקים בתא הנקראים אנדוזומים. שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא מרוקאי. אחד מתוך כ- 50 אנשים באוכלוסייה הבריאה הזו נושא את הגן למחלה. אצלם ניתן היום לזהות אחוז גבוה מנושאי הגן - המוטציות נמצאות במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.2084A>G and c.1556+5G>A
סימנים קליניים:
2 המחלות הללו תוארו רק לאחרונה במשפחות בישראל, שהיו ממוצא עיראקי או מרוקאי.
מהלידה ישנן בעיות חמורות המתבטאות בהיקף ראש הולך וקטן, פיגור שכלי עמוק, וקישיון (ספסטיות) של הגפיים. לעיתים יש פירכוסים קשים. בהדגמת ה-MRI ניתן לראות ניוון של המוח האפור והלבן, תחילה בולט יותר במוחון (צרבלום) ובהמשך גם במוח הגדול.
בדיקת שכיחותה בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל:
נמצא כי שכיחות הנשאים של 2 מחלות אלו גבוה. לגבי PCCA1 שכיחות הנשאות בקרב העידה העיראקית והמרוקאית הינו גדול מ- 1:30. לגבי PCCA2 נמצא שכיחות הנשרות במרוקאים בסדר גודל של 1:50. כנראה שאכן השכיחות כה גבוהה, הרי שכנראה המחלה הרבה יותר שכיחה אך לא מאובחנת בכל המקרים.
צורת ההעברה התורשתית:
בעיות נילוות שניתן להדגים בבדיקות בהריון:
לקראת סוף ההיריון ניתן לזהות ירידה בקצב גדילת היקף הראש.
מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?
לזוג שיש כבר ילד עם הבעייה סיכון ההישנות הינו 25% בכל הריון. לבני משפחה אחרים במשפחה כזו הסיכון אינו גבוה (בד"כ פחות מ- 1%) ויקבע בנפרד לפי עץ המשפחה במסגרת יעוץ גנטי.
המידע הגנטי מולקולרי:
הגן האחראי למחלה:
הגן ל- PCCA1 הוא SepSecS. בכרומוזום 4p. המוטציה שנמצאה במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.715G>A והמוטציה שנמצאה ביהודים מעיראק: c.1001A>G.
הגן ל- PCCA2 הוא VPS53 . המוטציות נמצאות במשפחות ממוצא יהודי מרוקאי: c.2084A>G and c.1556+5G>A
אמצעים לברור גנטי:
בדיקה אבחנתית: בחשד ל-PCCA (סוג 1 או סוג 2) ניתן לבצע בדיקה ישירה ולאתר את הפגם בב-2 הגנים – מדובר בד"כ במוטציות ידועות בגנים המתאימים על פי המוצא של הנבדק, וכמתואר לעיל תחת הקליניקה. מוטציות אלו נקבעות בבדיקה ישירה ושניתן להדגמה בחולים בשיטה יחסית פשוטה. ראה סקירת מוטציות מוכרות במחלה רצסיבית:
בכל מקרה חשוב ייעוץ גנטי לפני ההריון. במקרים אלו יש לערוך בדיקות מקדימות של בני המשפחה ולפי מספר החולים וקרבתם לנועץ קובעים את הסיכון להישנות. אם יש צורך בהכנה מולקולרית של בני הזוג, יש לקחת בחשבון שמדובר בתהליך לא ארוך, אך רצוי להתחילו לפני ההריון. אחרי השלמת העיבוד המולקולרי של בני הזוג ניתן לאפשר אבחון טרום לידתי בהריונות לבוא.
בדיקת נשאות: הבדיקה נראת מתאימה לסקר של נשאות למחלות תורשתיות ומוצעת ליהודים ממוצא עיראקי ומרוקאי - סקירת מוטציות מוכרות במחלה רצסיבית.
בדיקת העובר: כמו בבדיקה אבחנתית.
- ביבליוגרפיה:
Agamy et. al, AJHG, 87,538-544,2010.
Miora Feinstein et al, J Med Genet. 2014 May;51(5):303-8.
