הצ'יפ הגנטי לאיתור בעיות כרומוזומליות - CMA

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 15:12, 2 בפברואר 2007 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת		 גרסה מתאריך 10:52, 21 ביולי 2007 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)

עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 1: שורה 1:
-== מהי בדיקת CGH) comperative genomic hybridization) ואיך זה נבדק ב"צי'פ גנטי"? ==+שמות נרדפים: ציפ גנטי, בדיקה לאיתור שינויים מזעריים בכרומוזומים, בדיקת Chromosomal micro-array analysis) CMA).
-מדובר בשיטה המשלבת בדיקה ציטוגנטית (בדיקת הכרומוזומים) עם בדיקות דנ"א של הנבדק. +== הקדמה: מהי בדיקת Chromosomal micro-array analysis (CMA)? ==
-הבדיקה מבוצעת על משטח זכוכית שעל גביו מונחים תאים של אדם אחר ידוע כבריא - במשטח, לכן, יש תאים תקינים המכילים גרעינים שבהם יש 46 [[כרומוזומים]] (23 זוגות). מהנבדק נלקח דם, וממנו מופק הדנ"א, כפי שהוא מופק לבדיקות הגנטיות מולקולריות. את הדנ"א של הנבדק מסמנים בצבע פלורסצנטי. מניחים את הדנ"א המסומן של הנבדק על גבי המשטח הציטוגנטי (משטח הזכוכית) של האדם הבריא. +עד היום, במשך למעלה מ-50 שנה, הבדיקה של הכרומוזומים נעשתה בבחינה תחת המיקרוסקופ. לאחרונה פותחה שיטה חדשה המשלבת בדיקה ציטוגנטית (בדיקת הכרומוזומים) ע"י בדיקות הדנ"א של הנבדק, ומאפשרת רזולוציה גבוהה בהרבה מהשיטה הציטוגנטית המקובלת היום.
-אם אין לנבדק תוספת או חוסר של חומר גנטי, כי אז תהייה זריחה אחידה לאורך כל אחד מהכרומוזומים שעל גבי המשטח. מאידך, אם יש לנבדק תוספת כרומוזומלית, ולוא אף מזערית, תמצא זריחה פלורסצנטית מוגברת באותו אתר (כי לנבדק יש עודף – 3 עותקים במקום 2 של אותו מקטע דנ"א ואשר מסומן באופן פלורסצנטי). ההפך אם יש לנבדק חסר של מקטע כרומוזומלי מסוים ואשר ידגים זריחה מוחלשת במקטע הכרומוזומלי הנידון (כי שם יש לנבדק רק עותק אחד במקום 2). +הבדיקה מתבצעת בטכניקה חדשנית המאפשרת לבחון בניסוי אחד אתרים שונים של החומר הגנטי, על מנת לקבוע אם קיימים חסרים או תוספות מזערים (כאל שאף לא ניתן לגלות בבדיקת הכרומוזומים הסטנדרטית) בכרומוזומים.
-בעיקרון, בבדיקה זו משווים בין כמות החומר של הנבדק לזו של האדם הנחשב לתקין. אזורים שבהם לנבדק עודף ידגימו סיגנל מוגבר וההפך אם לנבדק יש חוסר כרומוזומלי.+טכנית, היא מבוצעת על משטח זכוכית שעל גביו מונחים מקטעי דנ"א המיצגים אזורים שונים של הכרומוזומים. מהחומר הגנטי של הרקמה הנבדקת (של אדם נבדק) מוכן דנ"א והוא נצבע בצבע פלורסצנטי ירוק. במקביל מופק הדנ"א של נבדק ביקורת הידוע כאדם בריא ללא בעיות כרומוזומליות, וזה נצבע בצבע פלורסצנטי אדום. עירוב בכמות שווה של 2 הדגימות והדגרתם על המשטח יוצר מצב בו כל המקטעים שעל משטח הזכוכית יצבעו בצהוב, כביטוי לכמות שווה של חומר גנטי של הנבדק והביקורת – זאת בתנאי שהנבדק בריא גם כן ואין לו בעיות כרומוזומליות. אולם אם לנבדק יש חוסר של מקטע כרומוזומלי (עותק אחד במקום 2), אותו אתר בזכוכית המיצג מקטע זה ייצבע יחסית ביותר צבע פלורסצנטי אדום, כביטוי לחוסר היחסי של המקטע בנבדק. ההפך, המקטע ייצבע בעודף צבע פלורסצנטי ירוק אם לנבדק יש תוספת של מקטע זה בחומר הגנטי שלו (3 עותקים במקום 2).
 +כלומר, כעיקרון, בבדיקה זו משווים בין כמות החומר הכרומוזומלי של הנבדק לזו של האדם הנחשב לתקין - אזורים שבהם לנבדק עודף ידגימו הגברה יחסית של הסיגנל הפלורסצנטי בו נצבע החומר הגנטי שלו (בצבע ירוק בדוגמא שלנו) וההפך אם לנבדק יש חוסר כרומוזומלי.
-כיום פותחו מספר '''''"צ'יפים גנטיים",''''' המכונים בשפה המקצועית '''''CGH-arrays''''' או '''aCGH''', ושמנצלים בשיטה זו של aCGH לאתר שינויים מזעריים בכרומוזומים לכל אורך המטען הגנטי (הגנום) והם הוכיחו את עצמם כמאד יעילים באיתור חסרים או תוספות מיעריים. ההבדלים בצ'יפים בין חברות מפתחות שונות הוא במידת הרזולוציה, ובמקטעים המונחים על גבי הזכוכית (בחלק מונחים מקטעים קצרים המזהים מקטעים בעלי שונות מהסוג המכונה SNP, ובחלק המקטעים גדולים המכונים BAC CLONE). +לכן מידת הרזולוציה תגדל ככל שמקטעי הדנ"א על גבי הזכוכית יהיו קטנים ורבים יותר.
 +== אלו צ'יפים קיימים ומי מהם עדיף יותר? ==
-== יתרונות הבדיקה ושימושיה במצבים שונים: ==+כיום יש בשימוש מספר צ'יפים מסוגים שונים – חלקם מבוססים על מקטעים המתבססים על CGH-arrays (מבוססים לדוגמא על BAC-clone) אחרים המתבססים של SNP-arrays וכד'.
-לבדיקה מספר יתרונות על פני בדיקת הכרומוזומים הרגילה:+הצ'יפים הקיימים היום מתחלקים ל-2 גישות שונות: אלו הכוללים מקטעים מיצגים מכל הגנום (All genome), ואלו המכילים מקטעים של אזורים בגנום שידוע כי הם גורמים לתסמונת גנטית מוכרת (Targeted). הצ'יפים האלו (Targeted) הוכנו ונוסו במרכזים שונים. בארה"ב קיימים 3 צ'יפים כאלו בשימוש קליני ב-3 מערכות בריאות שונות - מידת הדיוק, האמינות, הכיסוי, וההצלחה של כל סוג של צ'יפ נמצא כעת בהשוואה ובבחינה על ידי ה-NIH, והמידע ההשוואתי יהיה זמין בעוד מס' שנים. לשימוש קליני בדגימות מי שפיר הומלץ על ידי רוב החוקרים בתחום להשתמש בסוג הTargeted בלבד.
-'''1. זיהוי [[שינויים מזעריים בכרומוזומים]]:''' '''הבדיקה יכולה לאתר שינויים קטנים יותר שלא יתגלו תחת המיקרוסקופ בבדיקה הסטנדרטית (ב[[כרומוזומים|קריוטיפ]]). שינויים כאלו אם הם לא נמצאים בהורה של הנבדק מעידים על סיכון גבוה מאד (מעל 95%) לפיגור שכלי.''' השימוש בצ'יפים המפורטים יותר מאפשר גילוי שינויים הקטנים פי יותר מ-50 מאלו המתגלים בשיטה הסטנדרטית של בחינת הכרומוזומים. כ-1 מתוך 500-1000 נשים העוברות [[בדיקת מי שפיר]] ימצאו שינויים מזעריים בבדיקת צ'יפ גנטי זה אף שבדיקת הכרומוזומים הרגילה שמבוצעת תמצא תקינה לחלוטין - ובערך 10% מהילדים עם '''[[איחור בהתפתחות]]/[[איחור בהתפתחות|פיגור שכלי]]/[[אוטיזם – PDD]]''' שסיבתם לא נמצאה (כאלו שבדיקות דם כולל בדיקת הכרומוזומים הסטנדרטית נמצאה תקינה) ידגימו חסר או תוספת מזערית בחומר הגנטי כשהוא נבחן בצי'פ גנטי זה. זה לכן אומר כי זוהי בדיקה עדיפה על פני בדיקת הכרומוזומים השגרתית ויש לשער כי בתוך זמן לא רב תחליף אותה גם בארץ. +במקביל ישנם צ'יפים המוכנים במרכזים מסחריים אחרים, כולל באירופה, והם כעת בגדר בחינה גם כן. כרגע הבדיקות הללו נערכות במסגרת של מחקר. הצ'יפים האחרונים שפותחו בחברות מסחריות (מסוג All genome) נראים לטווח הארוך מבטיחים יותר מאלו שפותחו במכונים אקדמיים (מסוג Targeted), אבל עדיין חסר הניסיון הקליני איתם ובמיוחד חסר המידע המדויק על המשמעות של התוצאה כשיש חשד לחסר או תוספת.
 +== יתרונות הבדיקה ושימושיה במצבים שונים: או מה ידוע על יכולת הגילוי של הצ'יפ? ==
-'''2. הבדיקה סוקרת את הגנום לכל אורכו:''' - בניגוד לבדיקת ה-[[FISH]], שם לא ניתן לזהות חסר כרומוזומלי מיערי אם לא חושדים בתסמונת ספציפית (הנובעת מחסר מאד מסוים), כאן הבדיקה סוקרת את הגנום לכל אורכו במטרה לגלות חסר מזערי ייחודי לנבדק. לפי מספר עבודות מחקר, בכ- 7% עד 10% מהילדים עם פגור שכלי מסיבה לא ידועה או תסמונות לא מאובחנות ניתן לזהות חסר מזערי בשיטת aCGH (אפילו אם בדיקת הכרומוזומים הרגילה ([[כרומוזומים|קריוטיפ]]) לא מצאה שום שינוי. מרגע שהאבחנה נקבעת בשיטה זו ניתן בהמשך לתת ייעוץ גנטי ולעזור למשפחות אלו להימנע מלידת ילדים נוספים עם אותה בעיה. 
 +'''1. זיהוי שינויים מזעריים בכרומוזומים -'''
-'''3. הבדיקה הוכחה כיעילה גם בזיהוי "מוזאיקה"''', כאשר המקטע החסר הוא רק בחלק של תאי הרקמה הנבדקת (בד"כ דם או מי שפיר). נמצא כי מוזאיקות (של אפילו 7%), שלא התגלו בבדיקה הסטנדרטית [[כרומוזומים|קריוטיפ]] התגלו בצ'יפים הללו של aCGH.+הבדיקה יכולה לאתר שינויים קטנים יותר שלא יתגלו תחת המיקרוסקופ בבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים|קריוטיפ. שינויים כאלו אם הם לא נמצאים בהורה של הנבדק מעידים על סיכון גבוה מאד (מעל 95%) לפיגור שכלי. השימוש בצ'יפים המפורטים יותר מאפשר גילוי שינויים הקטנים פי יותר מ-50 מאלו המתגלים בשיטה הסטנדרטית של בחינת הכרומוזומים. בעבודות מחקר שבוצעו ברחבי העולם נבחנו ילדים עם פיגור שכלי עם ו/או בלי ממצאים שונים אחרים, ואף במצבי מחלה אחרים כמו אוטיזם בצ'יפים השונים. ב-4 עבודות גדולות רבי משתתפים, שנבחנו בסוגי צ'יפים שונים, נמצא כי בכ-10% מהנבדקים בקבוצות קיימים שינויים מזעריים (תוספת או חסר) בכרומוזומים, אף שבבדיקת הכרומוזומים הרגילה לא נמצאו ליקויים. הסיכוי לגילוי שינוי כזה היה גדול יותר אם היו גם שינויים חיצוניים כמו היקף ראש מעט קטן, IUGR ושנויים דיסמורפים.
 +'''2. זיהוי של מוזאיקה -'''
-'''4. כל רקמה ניתנת לבדיקה -''' כיום רוב הבדיקות נעשות מדם של נבדק שאצלו מנסים לאתר שינוי שהוחמץ בבדיקות הסטנדרטיות. אבל ניתן לבדוק זאת גם בתאי מי שפיר (לכל אישה שעוברת את הבדיקה) או כל רקמה אחרת. נעשים ניסיונות להעזר בבדיקה לבדיקת העובר לפני החזרתו לרחם בהפרייה חוץ גופית ([[PGD]]) וכך אולי אף לשפר את הקליטה של העוברים והקטנת מספר איבודי הריון.+בילדים עם תסמונת גנטית הבדיקה הוכחה כיעילה גם בזיהוי מוזאיקה, כאשר המקטע החסר הוא רק בחלק של תאי הרקמה הנבדקת (בד"כ דם או מי שפיר). נמצא כי מוזאיקות (של אפילו 7%), שלא התגלו בבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים|קריוטיפ התגלו בצ'יפים הללו של aCGH.
-'''5. הבדיקה מהירה -''' אורכת עד 5 ימי עבודה מרגע שמגיעה למעבדה.+'''3. הבדיקה מהירה -'''
 +אורכת עד כ-10 ימי עבודה מרגע שמגיעה למעבדה.
-== מגבלות הבדיקה? == 
-'''1. המחיר.''' האנליזה לא פשוטה והחומרים יקרים. עלות הבדיקות של הצ'יפים הגנטיים נעה בין 1,000 ל- 1,500 דולר לפי מספר הסמנים הנדרשים. +== מגבלות וסכנות של הבדיקה? ==
 +
-'''2. זהירות נדרשת בפיענוח עד שיצטבר ניסיון רב''' - ישנם איזורים רבים בגנום שמכילים תוספות או חסרים שאינם גורמים לנזק או איזו שהיא בעייה רפואית - אזורים אלו נקראים אתרים פולימורפים. עדיין לא ידועים כל האיזורים הללו ולכן ב-10% מהבדיקות של הצ'יפ הגנטי לאיתור שינויים כרומוזומלים מזעריים מתקבלת תשובה המתאימה לקיום חסר או עודף מטען גנטי באתר מסויים, אף שזו לא בעייה רפואית - '''מתגברים על זה היום על ידי בדיקת ההורים הבריאים של הנבדק הזה''' - אם גם להם (מספיק אחד מהם) יש את אותו שינוי זה מוגדר כפולימורפיזם ואין לכך כל השפעה על העובר או על מחלת הנבדק. מאידך אם זה לא קיים אצלם זוהי מוטציה בנבדק - וזוהי גם ראייה ששינוי זה הוא הגורם לתסמונת ופיגור שכלי (בסבירות של 99%).+'''1. לא ברור מה הסיכוי לגלות בעיה כרומוזומלית מזערית בעזרת הצ'יפ הגנטי הזה בנשים עם תוצאות סקר ואולטרה-סאונד תקינים.''' יתכן והסיכוי הזה קטן ביותר, וכי כמעט כל המקרים מצויים באלו עם שינויים באולטרה-סאונד, כמו IUGR וכד'. הצגת הטכנולוגיה בנתונים של היום עלול לגרום לאנשים לחשוב אולי בטעות כי הם בסיכון גבוה להימצאות בעיה כזו, ואז לבצע דיקור מי שפיר שככה לא התכוונו לבצע.
 + 
 +'''2. עד שיצטבר ניסיון רב טעויות עלולות להתגלות בפענוח -''' ישנם אזורים רבים בגנום שמכילים תוספות או חסרים שאינם גורמים לנזק או איזו שהיא בעיה רפואית - אזורים אלו נקראים אתרים פולימורפים. עדיין לא ידועים כל האזורים הללו ולכך פוטנציאל של טעות בכמה דרכים.
 + 
 +''א. ''לנבדק יתכנו 2 עותקים של אותו גדיל, בבדיקה התשובה תיקרא כתקינה, אבל בעצם יש לו חסר כרומוזומלי.
 + 
 +''ב. ''ב-10% מהבדיקות של הצ'יפ הגנטי לאיתור שינויים כרומוזומליים מזעריים מתקבלת תשובה המתאימה לקיום חסר או עודף מטען גנטי באתר מסוים, ומקרים אלו יכולים להיות פולימורפיזם או מוטציה. בכדי להתגבר על השאלה הזו מבצעים בדיקה דומה גם בדנ"א של ההורים הבריאים של הנבדק הזה:
 +
 +- אם גם להם (מספיק אחד מהם) יש את אותו שינוי המסקנה הכללית היא שככל הנראה מדובר בפולימורפיזם (כלומר אז לכאורה אין לכך כל השפעה על העובר או על מחלת הנבדק).
 + 
 +- מאידך אם זה לא קיים אצלם זוהי יכולה להיות ראייה שמדובר במוטציה בנבדק - וזוהי אז לכאורה ראייה ששינוי זה עלול להיות הגורם לתסמונת ופיגור שכלי. כשהבדיקה היא במי שפיר ייתכנו מצבים בהם הסקה זו הינה מוטעית והילד בעצם יצא תקין. יתכנו גם וריאציות אחרות שהם עלולים להטעות בפנוטיפ ולגרום לקשיים בייעוץ למשפחה.
 + 
 +'''3. המחיר.''' האנליזה לא פשוטה והחומרים יקרים. עלות הבדיקות של הצ'יפים הגנטיים נעה בין 1,000 ל- 1,500 דולר לפי מספר הסמנים הנדרשים.
 + 
 + 
 +== מה הסטטוס של השימוש בבדיקות אלו בארצות אחרות? ==
 +
 +בעולם המערבי מבוצעות רוב מכריע של הבדיקות לילדים עם פיגור שכלי עם או בלי בעיות אחרות. הבדיקות הללו לאחר בדיקת רופא גנטיקאי רפואי ולאחר ייעוץ גנטי ודרך המכונים הגנטיים.
 +מעטים אם בכלל נעשות כאלו, הבדיקות המבוצעות במי שפיר כשיש ממצאים חריגים בהריון.
 +אין לנו מידע שהבדיקות מבוצעות במקום כלשהו (פרט מישראל) כבדיקת סקר במי שפיר (כלומר במי שפיר שמבוצע לאישה ללא ממצאים בלתי תקינים).
 +
== היכן מתבצעות הבדיקות? == == היכן מתבצעות הבדיקות? ==

גרסה מתאריך 10:52, 21 ביולי 2007

שמות נרדפים: ציפ גנטי, בדיקה לאיתור שינויים מזעריים בכרומוזומים, בדיקת Chromosomal micro-array analysis) CMA).

תוכן עניינים

הקדמה: מהי בדיקת Chromosomal micro-array analysis (CMA)?

עד היום, במשך למעלה מ-50 שנה, הבדיקה של הכרומוזומים נעשתה בבחינה תחת המיקרוסקופ. לאחרונה פותחה שיטה חדשה המשלבת בדיקה ציטוגנטית (בדיקת הכרומוזומים) ע"י בדיקות הדנ"א של הנבדק, ומאפשרת רזולוציה גבוהה בהרבה מהשיטה הציטוגנטית המקובלת היום.

הבדיקה מתבצעת בטכניקה חדשנית המאפשרת לבחון בניסוי אחד אתרים שונים של החומר הגנטי, על מנת לקבוע אם קיימים חסרים או תוספות מזערים (כאל שאף לא ניתן לגלות בבדיקת הכרומוזומים הסטנדרטית) בכרומוזומים.

טכנית, היא מבוצעת על משטח זכוכית שעל גביו מונחים מקטעי דנ"א המיצגים אזורים שונים של הכרומוזומים. מהחומר הגנטי של הרקמה הנבדקת (של אדם נבדק) מוכן דנ"א והוא נצבע בצבע פלורסצנטי ירוק. במקביל מופק הדנ"א של נבדק ביקורת הידוע כאדם בריא ללא בעיות כרומוזומליות, וזה נצבע בצבע פלורסצנטי אדום. עירוב בכמות שווה של 2 הדגימות והדגרתם על המשטח יוצר מצב בו כל המקטעים שעל משטח הזכוכית יצבעו בצהוב, כביטוי לכמות שווה של חומר גנטי של הנבדק והביקורת – זאת בתנאי שהנבדק בריא גם כן ואין לו בעיות כרומוזומליות. אולם אם לנבדק יש חוסר של מקטע כרומוזומלי (עותק אחד במקום 2), אותו אתר בזכוכית המיצג מקטע זה ייצבע יחסית ביותר צבע פלורסצנטי אדום, כביטוי לחוסר היחסי של המקטע בנבדק. ההפך, המקטע ייצבע בעודף צבע פלורסצנטי ירוק אם לנבדק יש תוספת של מקטע זה בחומר הגנטי שלו (3 עותקים במקום 2).

כלומר, כעיקרון, בבדיקה זו משווים בין כמות החומר הכרומוזומלי של הנבדק לזו של האדם הנחשב לתקין - אזורים שבהם לנבדק עודף ידגימו הגברה יחסית של הסיגנל הפלורסצנטי בו נצבע החומר הגנטי שלו (בצבע ירוק בדוגמא שלנו) וההפך אם לנבדק יש חוסר כרומוזומלי.

לכן מידת הרזולוציה תגדל ככל שמקטעי הדנ"א על גבי הזכוכית יהיו קטנים ורבים יותר.

אלו צ'יפים קיימים ומי מהם עדיף יותר?

כיום יש בשימוש מספר צ'יפים מסוגים שונים – חלקם מבוססים על מקטעים המתבססים על CGH-arrays (מבוססים לדוגמא על BAC-clone) אחרים המתבססים של SNP-arrays וכד'.

הצ'יפים הקיימים היום מתחלקים ל-2 גישות שונות: אלו הכוללים מקטעים מיצגים מכל הגנום (All genome), ואלו המכילים מקטעים של אזורים בגנום שידוע כי הם גורמים לתסמונת גנטית מוכרת (Targeted). הצ'יפים האלו (Targeted) הוכנו ונוסו במרכזים שונים. בארה"ב קיימים 3 צ'יפים כאלו בשימוש קליני ב-3 מערכות בריאות שונות - מידת הדיוק, האמינות, הכיסוי, וההצלחה של כל סוג של צ'יפ נמצא כעת בהשוואה ובבחינה על ידי ה-NIH, והמידע ההשוואתי יהיה זמין בעוד מס' שנים. לשימוש קליני בדגימות מי שפיר הומלץ על ידי רוב החוקרים בתחום להשתמש בסוג הTargeted בלבד.

במקביל ישנם צ'יפים המוכנים במרכזים מסחריים אחרים, כולל באירופה, והם כעת בגדר בחינה גם כן. כרגע הבדיקות הללו נערכות במסגרת של מחקר. הצ'יפים האחרונים שפותחו בחברות מסחריות (מסוג All genome) נראים לטווח הארוך מבטיחים יותר מאלו שפותחו במכונים אקדמיים (מסוג Targeted), אבל עדיין חסר הניסיון הקליני איתם ובמיוחד חסר המידע המדויק על המשמעות של התוצאה כשיש חשד לחסר או תוספת.

יתרונות הבדיקה ושימושיה במצבים שונים: או מה ידוע על יכולת הגילוי של הצ'יפ?

1. זיהוי שינויים מזעריים בכרומוזומים -

הבדיקה יכולה לאתר שינויים קטנים יותר שלא יתגלו תחת המיקרוסקופ בבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים|קריוטיפ. שינויים כאלו אם הם לא נמצאים בהורה של הנבדק מעידים על סיכון גבוה מאד (מעל 95%) לפיגור שכלי. השימוש בצ'יפים המפורטים יותר מאפשר גילוי שינויים הקטנים פי יותר מ-50 מאלו המתגלים בשיטה הסטנדרטית של בחינת הכרומוזומים. בעבודות מחקר שבוצעו ברחבי העולם נבחנו ילדים עם פיגור שכלי עם ו/או בלי ממצאים שונים אחרים, ואף במצבי מחלה אחרים כמו אוטיזם בצ'יפים השונים. ב-4 עבודות גדולות רבי משתתפים, שנבחנו בסוגי צ'יפים שונים, נמצא כי בכ-10% מהנבדקים בקבוצות קיימים שינויים מזעריים (תוספת או חסר) בכרומוזומים, אף שבבדיקת הכרומוזומים הרגילה לא נמצאו ליקויים. הסיכוי לגילוי שינוי כזה היה גדול יותר אם היו גם שינויים חיצוניים כמו היקף ראש מעט קטן, IUGR ושנויים דיסמורפים.

2. זיהוי של מוזאיקה -

בילדים עם תסמונת גנטית הבדיקה הוכחה כיעילה גם בזיהוי מוזאיקה, כאשר המקטע החסר הוא רק בחלק של תאי הרקמה הנבדקת (בד"כ דם או מי שפיר). נמצא כי מוזאיקות (של אפילו 7%), שלא התגלו בבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים|קריוטיפ התגלו בצ'יפים הללו של aCGH.

3. הבדיקה מהירה -

אורכת עד כ-10 ימי עבודה מרגע שמגיעה למעבדה.


מגבלות וסכנות של הבדיקה?

1. לא ברור מה הסיכוי לגלות בעיה כרומוזומלית מזערית בעזרת הצ'יפ הגנטי הזה בנשים עם תוצאות סקר ואולטרה-סאונד תקינים. יתכן והסיכוי הזה קטן ביותר, וכי כמעט כל המקרים מצויים באלו עם שינויים באולטרה-סאונד, כמו IUGR וכד'. הצגת הטכנולוגיה בנתונים של היום עלול לגרום לאנשים לחשוב אולי בטעות כי הם בסיכון גבוה להימצאות בעיה כזו, ואז לבצע דיקור מי שפיר שככה לא התכוונו לבצע.

2. עד שיצטבר ניסיון רב טעויות עלולות להתגלות בפענוח - ישנם אזורים רבים בגנום שמכילים תוספות או חסרים שאינם גורמים לנזק או איזו שהיא בעיה רפואית - אזורים אלו נקראים אתרים פולימורפים. עדיין לא ידועים כל האזורים הללו ולכך פוטנציאל של טעות בכמה דרכים.

א. לנבדק יתכנו 2 עותקים של אותו גדיל, בבדיקה התשובה תיקרא כתקינה, אבל בעצם יש לו חסר כרומוזומלי.

ב. ב-10% מהבדיקות של הצ'יפ הגנטי לאיתור שינויים כרומוזומליים מזעריים מתקבלת תשובה המתאימה לקיום חסר או עודף מטען גנטי באתר מסוים, ומקרים אלו יכולים להיות פולימורפיזם או מוטציה. בכדי להתגבר על השאלה הזו מבצעים בדיקה דומה גם בדנ"א של ההורים הבריאים של הנבדק הזה:

- אם גם להם (מספיק אחד מהם) יש את אותו שינוי המסקנה הכללית היא שככל הנראה מדובר בפולימורפיזם (כלומר אז לכאורה אין לכך כל השפעה על העובר או על מחלת הנבדק).

- מאידך אם זה לא קיים אצלם זוהי יכולה להיות ראייה שמדובר במוטציה בנבדק - וזוהי אז לכאורה ראייה ששינוי זה עלול להיות הגורם לתסמונת ופיגור שכלי. כשהבדיקה היא במי שפיר ייתכנו מצבים בהם הסקה זו הינה מוטעית והילד בעצם יצא תקין. יתכנו גם וריאציות אחרות שהם עלולים להטעות בפנוטיפ ולגרום לקשיים בייעוץ למשפחה.

3. המחיר. האנליזה לא פשוטה והחומרים יקרים. עלות הבדיקות של הצ'יפים הגנטיים נעה בין 1,000 ל- 1,500 דולר לפי מספר הסמנים הנדרשים.


מה הסטטוס של השימוש בבדיקות אלו בארצות אחרות?

בעולם המערבי מבוצעות רוב מכריע של הבדיקות לילדים עם פיגור שכלי עם או בלי בעיות אחרות. הבדיקות הללו לאחר בדיקת רופא גנטיקאי רפואי ולאחר ייעוץ גנטי ודרך המכונים הגנטיים. מעטים אם בכלל נעשות כאלו, הבדיקות המבוצעות במי שפיר כשיש ממצאים חריגים בהריון. אין לנו מידע שהבדיקות מבוצעות במקום כלשהו (פרט מישראל) כבדיקת סקר במי שפיר (כלומר במי שפיר שמבוצע לאישה ללא ממצאים בלתי תקינים).


היכן מתבצעות הבדיקות?

הבדיקות מבוצעות בחו"ל, לאחר ייעוץ גנטי ודרך המכונים הגנטיים.


מקור: https://genopedia.co.il/index.php/%D7%94%D7%A6%27%D7%99%D7%A4_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA_-_CMA
כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות