קורפוס קלוסום - ליקויים
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
ליקויים בקורפוס קלוסום, קורפוס קלוסום דק, קורפוס קלוסום קצר, מבנה לא תקין של קורפוס קלוסום
רקע:
הקורפוס קלוסום הוא מבנה מגשר בין 2 צדדי המוח. איבר זה לא מתפתח עדיין בשבוע בו עורכים את הסקירה הראשונה. התחלת מבנה שלו ניתנת להדגמה כבר משבוע 18 אך עדיף לבדוק אותו בשבוע 22-24.
לעיתים האיבר מתפתח היטב בהתחלה, הוא בגודל תקין בעת הסקירה של שבוע 22-24, אבל אחר כך נסוג והופך לקטן יותר ויותר עד למנוון (דיספלסטי או אטרופי).
הליקויים יכולים להיות: אי הופעה ואי התפתחות, קצר, דק ומנוון (לעיתים רק חלק אחורי שלו ולעיתים הכל), ובעל מבנה לא תקין.
כשהממצא יחיד (ולא ניתן לומר בעת היריון כי הממצא יחיד), ואין כל ליקוי אחר נילווה, ההשפעה הינה על קואורדינציה, ולעיתים איחור התפתחותי קל.
לרוב (80%) הממצא אינו יחיד ויהיו ליקויים התפתחותיים נוספים ברקמת המוח המתפתחת ו/או איברים אחרים. כשהממצא מופיע עם ליקויים אחרים התמונה תתבטא בפיגור שכלי ובעיות נוירולוגיות אחרות.
איך קובעים בהיריון שיש קורפוס קלוסום קצר או דק?
אורך הקורפוס קלוסום נחשב לקצר או דק אם הוא פחות מ-2 סטיות תקן מהממוצע לאותו שבוע היריון. הממצא משמעותי אם גם התהליך מתקדם, אם החריגה גדלה, אם בנוסף יש שינויים נוספים במבנה הקורפוס קלוסום או באיזורים אחרים במוח או מומים באיברים אחרים וכדומה.
המממצא נובע מפגם גנטי אך גנטי אינו מעיד על תורשתי - לרוב הממצא אינו תורשתי ובשל האפשרויות הרבות (הטרוגניות גנטית) קשה לקבוע את הסיבה הגנטית. יש מקום לבצע בדיקת מי שפיר לאיתור בעיות כרומוזומליות כולל צ'יפ גנטי וריצוף אקסומי. יש צורך בייעוץ גנטי לשקול ברור של גנים מיוחדים הקשורים במממצא או בתסמונת.
| שבוע כרונולוגי בהיריון: | ממוצע האורך בס"מ (סטיית תקן): | ממוצע העובי של הגוף בס"מ (סטיית תקן): |
|---|---|---|
| שבועות 18-19 | 16 (2.4) | 1.3 (0.1) |
| שבוע 20-21 | 19 (2.1) | 1.6 (0.1) |
| שבוע 22-23 | 24 (2.1) | 1.7 (0.1) |
| שבוע 24-25 | 28 (2.5) | 1.9 (0.2) |
| שבוע 26-27 | 32 (2.2) | 2.0 (0.2) |
| שבוע 28-29 | 34.5 (2.2) | 2.1 (0.3) |
| שבוע 30-31 | 37 (2.0) | 2.2 (0.3) |
| שבוע 32-33 | 39 (2.0) | 2.4 (0.4) |
| שבוע 34-35 | 41 (3.0) | 2.5 (0.4) |
| שבוע 36-37 | 42 (3.5) | 2.5 (0.4) |
| שבוע 38-39 | 43 (4.0) | 2.5 (0.4) |
| שבוע 40-41 | 44 (3.8) | 2.6 (0.5) |
הפרוגנוזה תלוייה ב:
1. קיום תסמונת גנטית המתגלית במי שפיר:
בכל מקרה של חריגות בקורפוס קלוסום חשוב לשלול תסמונות גנטיות: תיסמונות גנטיות בהן יש קורפוס קלוסום קצר: Mowat–Wilson syndrome (הגן האחראי ZEB2) תסמונת המתאפיינת בפיגור שכלי והכוללת בין הסימנים גם הירשפרונג, מומי לב ודיסמורפיזם אופייני. יתכנו גם תסמונות כרומוזומליות שונות (שכיח חסר בכרומוזום 3 ואחרים) המתגלות במי שפיר תוך שימוש ב-CGH.
כיום חשוב בכל מקרה כזה ללבצע בנוסף לבדיקת הציפ הגנטי (CMA) גם ריצוף אקסומי כי מרבית התסמונות הקשות מתגלות בטכניקה הזו!.
תסמונות אלו הינן תסמונות עם פיגור שכלי.
2. קיום מומים מולדים נוספים במוח או בגוף:
באחוז לא קטן (50-75 אחוזים) מהמקרים של קורפוס קטן יתכנו מומים נוספים - אם יש ב-MRI ממצאים נוספים הסיכון אף גדול יותר ומגיע עד ל-100%.
3. לפי סוג השינוי בקורפוס קלוסום: (כלומר במקרים שאין מומים נוספים ונשללו מחלות גנטיות בציפ ובקריצוף האקסומי הפרוגנוזה משתנה לפי סוג השינוי בקורפוס קלוסום):
ראה להלן תאור הפרוגנוזה לפי הסוגים השונים.
הפרעות במבנה Cavum septum pelucidum:
במצב זה חסר מבנה משולש של נוזל בין 2 ספטות במרכז המוח. חסר כזה יכל להעיד על מומים של מרכז המוח (midline defect). מומים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בהפרעות מסוג septo-optic-dysplasia והפרעות בהתפתחות קורפוס קלוסום. לחלק מהמקרים (במיוחד אלו עם המומים המבניים בהתפתחות קורפוס קלוסום והמוח) יש בעיות כרומוזומליות (המתגלות בציפ הגנטי CMA), ולחלק מחלות גנטיות מנדליות (מוטציות המתגלות רק בריצוף אקסומי).כשהמבנה המוחי תקין לרוב העדר הנוזל בספטופ פלוצידום אינו קשור בפרוגנוזה רעה.
ספקטרום הביטוי (במידת חדירות שונה וברמת חומרה שונה) כולל בעיות המערבות שיניים קידמיות מחוברות (single incisor), חסרים בהורמונים של בלוטת היפופיזה והיפוטלמוס (כמו הורמון גדילה, ACTH וכו'), חיך שסוע, שנץ באף, מרחק בין העיניים, ועד להפרעה בהתפתחות קורפוס קלוסום, ואף הולופרוזאנצפלי והידרוצפלוס.
שכיחות מצב זה בהיריון הוא 1:200. במצבים אלו יש צורך בבדיקת אולטרהסאונד ו-MRI מוח לשלול מומים מבניים במוח ובעיקר בקורפוס קלוסום וקו האמצע (ככל שזה אפשרי), וגם לבצע מי שפיר כולל ציפ גנטי וריצוף אקסומי.
ספרות:
- AJR;161,1041-1043, 1993
- 2012, J Ultrasound Med 2012; 31:205–212
- Sotiriadis A1 Neurodevelopment after prenatal diagnosis of isolated agenesis of the corpus callosum: an integrative review. Am J Obstet Gynecol. 2012 Apr;206(4):337.
- T. Ghi - Prenatal diagnosis and outcome of partial agenesis and hypoplasia of the corpus callosum Ultrasound in Obstetrics & Gynecology - Volume 35, Issue 1, pages 35–41, January 2010
