Rett
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 11:52, 4 בנובמבר 2023 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) (←אמצעים לברור גנטי:) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה מתאריך 11:57, 4 בנובמבר 2023 (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) (←אמצעים לברור גנטי:) עבור להשוואת הגרסאות הבאה ← |
||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
| '''בדיקת נשאות:''' | '''בדיקת נשאות:''' | ||
| - | אם מתגלה במשפחה מוטציה מסויימת ניתן להתקדם בבדיקת בני המשפחה | + | אם מתגלה במשפחה מוטציה מסויימת ניתן תיאורטית להתקדם בבדיקת בני המשפחה אך לרוב מדובר במוטציה טרייה שאינה מורשת מההורים. |
| - | ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי. | + | ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה '''[[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]]''' אך זה לא יגלה נשאות למחלה זו כי הנשאיות חולות. |
| '''בדיקת העובר:''' | '''בדיקת העובר:''' | ||
| - | אם ידוע הפגם הגנטי | + | אם ידוע הפגם הגנטי בילד קודם חולה ניתן להציע בדיקה מכוונת למנוע הישנות הבעיה, או בתחילת ההיריון '''ב[[בדיקת סיסי שליה]]'''או ב[[בדיקת מי שפיר]]. |
| אם לא ניתן לבדוק בבני משפחה (וגם אם לא קיימים בני משפחה עם מחלה גנטית קשה) יש לדעת כי בדיקות מקיפות אלו של '''[[CGH|צ'יפ גנטי]]''' וגם '''[[ריצוף אקסומי]]''' במי שפיר יוכלו להוות תחליף נאות ברוב הגדול של המקרים (ראה בדיקות נוספות שניתן לבצע בתשלום ב'''[[בדיקת מי שפיר]]'''). | אם לא ניתן לבדוק בבני משפחה (וגם אם לא קיימים בני משפחה עם מחלה גנטית קשה) יש לדעת כי בדיקות מקיפות אלו של '''[[CGH|צ'יפ גנטי]]''' וגם '''[[ריצוף אקסומי]]''' במי שפיר יוכלו להוות תחליף נאות ברוב הגדול של המקרים (ראה בדיקות נוספות שניתן לבצע בתשלום ב'''[[בדיקת מי שפיר]]'''). | ||
גרסה מתאריך 11:57, 4 בנובמבר 2023
תסמונת רט - Rett syndrome
תוכן עניינים |
סוגים:
מדובר בתסמונת הנובעת מפגם בגן MECP2 אשר קשור בהופעה קלינית מאד מגוונת הכולל:
- תסמונת Rett קלסית.
- וריאנטים והופעה לא קלסית של תסמונת Rett.
- ליקויי למידה בנקבות.
- אנצפלופטיה של ילודים
- פיגור שכלי בזכרים.
סימנים קליניים:
תסמונת Rett קלסית
זוהי הפרעה נאורולוגית מתקדמת בבנות (נקבות) הנולדות בלידה רגילה, עם התפתחות תקינה במשך 6-18 החודשים הראשונים. המחלה אז מתבטאת בעצירת התפתחות ואחר כך נסיגה התפתחותית מהירה בשפה ובהישגים המוטורים שהן פתוחו עד כה.
הסימן הבולט הוא הפסקת השימוש בידיים למטרה מסויימת והחלפתה בתנועות סטראוטיפיות חוזרות וללא מטרה של הידיים – התנועה היא כמו רחיצת ידיים.
יש התקפים של צעקות ואף בכי לא מוסבר, אלו שכיחים בגילים 18-24 חודשים.
מאפינים נוספים: התנהגות אוטיסטית, התקפים דמויי פניקה, אפיזודות של הפסקת נשימה או נשימה מהירה, אי יציבות בעמידה/הליכה, רעד, וירידה דרגתית בהיקף הראש בהשוואה לגיל עד להיקף ראש קטן (מיקרוצפליה). הילדות החולות גם קטנות לגילן.
אחרי תקופה זו של נסיגה מהירה המחלה מתייצבת, אם כי לחלק יופיעו בעיות תנועה לא רצוניות כמו דיסטוניה, ואף דפורמציה במנח כף הרגל וכף היד.
לכ- 90% מהילדות יש פירכוסים (התכווצויות ואפילפסיה).
הילדות גדלות והופכות למבוגרות, אך יש אחוז מסויים שמתות מהפרעות בקצב הלב המופיע בחלק מהחולות עם Rett קלסי.
צורות לא קלסיות:
Rett בצורתו הלא קלסית יכולה להתבטא באוטיזם, ליקויי למידה קלים, או תמונה המדמה תסמונת אנג'למן, פיגור שיכלי עם קישיון בשרירים (ספסטיות) או רעד בידיים (טרמור).
בזכרים עם מוטציה בגן זה ייתכן פיגור שכלי כסימן יחיד – אז הפגם הגנטי אינו מולד אלא נוצר כמוטציה חדשה במהלך התפתחות העובר, כלומר אז הפגם לא יהיה בכל תאי הגוף אלא רק בחלקם – מצב המכונה מוזאיקה. תוארו מקרי Rett בזכרים שהיה להם 2 כרומוזומי X (תסמונת קליינפלטר). בזכרים התמונה הקלינית יכולה לכלול גם הפרעה פסיכוטית קשה כמו מניה דיפרסיה וסימנים נוירולוגים כמו בפרקינסון (מצב המכונה: תסמונת PPM-X ).
ישנה צורה שהיא אף קשה מהצורה הקלסית – בה יש תמונה של פגיעה נוירולוגית קשה מהתחלה, היפוטוניה מולדת, והתכווצויות קשות מינקות - מות עד גיל שנה עוד לפני שהאבחנה נעשית.
צורות לא קלסיות יכולות להיות קלות – הסימנים יכולים להופיע אחרי גיל 3 שנים והפיגור השיכלי קל יותר, והם מסוגלים ללכת ומעט גם לדבר.
צורת ההעברה התורשתית:
תסמונת Rett מועברת בהורשה הנאחזת בכרומוזום ה-X בצורתה הדומיננטית.
מידת ביטוי המחלה:
נקבות תהיינה חולות, אבל חלק קטן מהנקבות עם מוטציה בגן יבטאו את המחלה בצורה מאד קלה או בכלל ללא סימנים אם יש אינאקטיבציה לא אקראית של כרומוזום X.
כעיקרון זכרים עם המוטציה לא יוכלו להיוולד אלא אם יש להם 2 כרומוזומי X (תסמונת קליינפלטר) או שהמוטציה מצויה רק בחלק מתאי גופם (מוזאיקה).
בעיות נילוות שניתן להדגים בבדיקות בהריון באמצעי הדמייה:
אין ממצאים אבחנתיים באולטרסאונד או בבדיקות ביוכימיות אחרות למעט הבדיקה הגנטית מולקולרית .
מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?
כעיקרון כ-99% מהמקרים הם תוצאה של "מוטציה טריה" ולא תהייה הישנות – נהוג לבדוק את ההריונות הבאים של הורים שכבר יש להם ילדה חולה. זאת כיון שישנה אפשרות קטנה:
א. שלאמא יש את המוטציה בכל התאים שלה ולא ביטאה את המחלה עקב אינאקטיבציה לא אקראית של כרומוזום X - את זה ניתן לבדוק.
ב. המוטציה קיימת רק בחלק מתאי הרביה של האמא או האבא - במצב של מוזאיקה – את זה לא ניתן לשלול לחלוטין בזוגות שילדו ילדה חולה. זהו מצב נדיר ובעטיו מומלץ לבצע איבחון גנטי בכל היריון של זוג כזה.
המידע הגנטי מולקולרי:
- הגן למחלה: MECP2
- מיקומו: כרומוזום Xq28.
אמצעים לברור גנטי:
- בדיקה אבחנתית: -
במקרים שהגנטיקאי חושד בסיבה גנטית הוא ממליץ על ברור גנטי של הסובל מהבעיה עצמו כשלב ראשון. אם יש גן חשוד ספציפי הוא נבדק תחילה. הברור יכול לכלול גם בדיקת צ'יפ גנטי וגם ריצוף אקסומי. לילדים עם חשד גבוה למחלה גנטית הברור המתקדם הזה נמצא בסל אחרי בדיקת רופא גנטי.
בדיקת נשאות:
אם מתגלה במשפחה מוטציה מסויימת ניתן תיאורטית להתקדם בבדיקת בני המשפחה אך לרוב מדובר במוטציה טרייה שאינה מורשת מההורים.
ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי אך זה לא יגלה נשאות למחלה זו כי הנשאיות חולות.
בדיקת העובר:
אם ידוע הפגם הגנטי בילד קודם חולה ניתן להציע בדיקה מכוונת למנוע הישנות הבעיה, או בתחילת ההיריון בבדיקת סיסי שליהאו בבדיקת מי שפיר.
אם לא ניתן לבדוק בבני משפחה (וגם אם לא קיימים בני משפחה עם מחלה גנטית קשה) יש לדעת כי בדיקות מקיפות אלו של צ'יפ גנטי וגם ריצוף אקסומי במי שפיר יוכלו להוות תחליף נאות ברוב הגדול של המקרים (ראה בדיקות נוספות שניתן לבצע בתשלום בבדיקת מי שפיר).
