הורשה מולטיפקטוריאלית
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 09:44, 23 במאי 2009 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (09:45, 23 במאי 2009) (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) (←המאפיינים של דרך תורשה זו) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
| == המאפיינים של דרך תורשה זו == | == המאפיינים של דרך תורשה זו == | ||
| - | 1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2%. בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה - למשל הסיכוי ל[[מומי לב]] באוכלוסייה הכללית הינו 1:100 ולכן הסיכון להישנות בזוג שכבר נולד לו ילד עם מום לב הינו שורש ריבועי של זה: דהיינו: 1:10. [[מום פתוח בעמוד שדרה | + | 1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2%. בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה - למשל הסיכוי ל[[מומי לב]] באוכלוסייה הכללית הינו 1:100 ולכן הסיכון להישנות בזוג שכבר נולד לו ילד עם מום לב הינו שורש ריבועי של זה: דהיינו: 1:10. [[NTD|מום פתוח בעמוד שדרה]] מופיע בשכיחות של 1:1,600 באוכלוסייה הכללית ואילו לזוג שחווה כבר הריון נגוע הסיכון להישנות 1:40. |
| 2. הסיכוי להישנות המחלה בתאום זהה הינה לרוב 60%-20%. בתאומים לא זהים - פחות (10%-2%). | 2. הסיכוי להישנות המחלה בתאום זהה הינה לרוב 60%-20%. בתאומים לא זהים - פחות (10%-2%). | ||
גרסה נוכחית
ליקויים תורשתיים המושפעים מגורמים שונים (תורשה מולטיפקטוריאלית).
[עריכה] מרכיבי התורשה: גנים וסביבה
הפרעות אלו הן תוצאה של ליקויים מצטברים, בדרך-כלל במספר גנים, בשילוב עם גורמים סביבתיים.
ההוכחה וקביעת מידת התרומה הגנטית והסביבתית באה ממחקרי תאומים. בודקים את ה-concordance rate (מה הסיכוי שהמחלה תהיה בתאום שני אם אחד התאומים חלה) בתאומים זהים לעומת תאומים לא זהים. לדוגמא: בסכרת מסוג 2 הקונקורדאנס בתאומים לא זהים הינו 5% (כמו אחים שאינם תאומים) אבל היא כ-60% בתאומים זהים - עובדה זו מלמדת על השפעה גנטית ברורה, אבל למרות שתאומים זהים משותפים בכל הגנים יש גם השפעה סביבתית שגורמת לכך שהקונקורדאנס אינו ב-100% מהמקרים).
הגורמים הגנטיים המשפיעים על דרך הורשה זו כוללים: מספר הגנים המעורבים בכל מחלה אינו ידוע. בסכרת מניחים, שקיימים מס' רב של גנים הפועלים באופן משולב (חלק תורמים מרכזיים יותר וחלק בעלי משקל קטן יותר) כדי לגרום להופעת המחלה. במחלות אחרות ייתכנו פחות.
הגורמים הסביבתיים המשפיעים על דרך העברה זו כוללים: תזונה, אקלים, תנאים סוציואקונומיים (תנאים ירודים מגבירים את שכיחותם) וגורמים רחמיים.
[עריכה] דוגמאות למחלות המועברות בצורה זו:
ההפרעות המועברות בצורה זו הינן שכיחות יותר מכל שאר דרכי ההעברה התורשתיות והן כוללות: סכרת, דלקות מעי (מחלת קרוהן וקוליטיס), פסוריאזיס, סכיזופרניה ומחלות נפש אחרות, ankylosing spondilytis, מומי לב (ASD, VSD, PDA, טטרולוגיה על-שם פלוט), שפה וחיך שסועים (או רק חיך), , דיסלוקציה מולדת של הירך, הירשפרונג, היפוספדיאס, מנינגומיאלוצלה, היצרות מולדת של הפילורוס (pyloric stenosis).
[עריכה] המאפיינים של דרך תורשה זו
1. הסיכוי להישנות (במשפחה שבה יש כבר פרט פגוע), הוא 10%-2%. בדרך-כלל שורש ריבועי של השכיחות הכללית של אותה מחלה - למשל הסיכוי למומי לב באוכלוסייה הכללית הינו 1:100 ולכן הסיכון להישנות בזוג שכבר נולד לו ילד עם מום לב הינו שורש ריבועי של זה: דהיינו: 1:10. מום פתוח בעמוד שדרה מופיע בשכיחות של 1:1,600 באוכלוסייה הכללית ואילו לזוג שחווה כבר הריון נגוע הסיכון להישנות 1:40.
2. הסיכוי להישנות המחלה בתאום זהה הינה לרוב 60%-20%. בתאומים לא זהים - פחות (10%-2%).
3. הסיכוי להישנות גובר ככל שיש יותר חולים במשפחה. אם לזוג היו 2 הריונות נגועים סיכון ההישנות כ-25%.
4. הסיכוי להישנות גובר ככל שהמחלה/מום בפרטים החולים במשפחה חמורים יותר.
5. בחלק מהמקרים קיימת שכיחות שונה בין המינים (pyloric stenosis שכיח יותר בבנים, דיסלוקציה מולדת של הירך שכיחה יותר בבנות).
6. מומים ששכיחותם פחותה באחד המינים, נוטים לעבור בשכיחות יתר לילדים, כשהפרט הראשון שחולה הוא מהמין שאצלו המחלה נדירה יותר (לדוגמה: ב- pyloric stenosis, אם האם חולה, הסיכוי לפגיעה בילדים 25%, ואם האב חולה - הסיכוי הוא רק 4%).
