סכרת
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגים:
הסוגים העיקריים:
1. סכרת מסוג 1: תלויה במתן אינסולין. בעבר כונתה סכרת נעורים.
2. סכרת מסוג 2: אינה תלויה באינסולין.
3. ישנם מספר תסמונות מיוחדות של סכרת כמו:
-- סכרת הנובעת מפגם (מוטציה) בגן לאינסולין.
-- MODY) Maturity onset diabetes mellitus) ועוד.
[עריכה] סימנים קליניים:
- סכרת מסוג 1 התלויה באינסולין:
רמת הסוכר בדם גבוהה עקב מחסור באינזים הנקרא אנסולין שתפקידו לאפשר ניצול הסוכר ע"י הגוף. המחלה נגרמת עקב יצירת נוגדנים עצמיים כנגד תאי הלבלב המייצרים את האינסולין (תאים אלו מכונים תאי ביתא של הלבלב). התאים נהרסים, חסר אנסולין בדם, ויש צורך באספקת אינסולין מבחוץ – זה ניתן בזריקות. לאנשים עם סווג רקמות מסוג מסויים (DR3 ו- DR4) יש סיכון גנטי מוגבר. יש ראיות שמחלות וירליות מסוימות מהווים את הטריגר להופעת הסכרת.
גיל ההופעה של סכרת מסוג זה צעיר יחסית, בד"כ לפני גיל 15– הסימנים הראשונים כוללים צמא רב והשתנה מרובה. איבוד משקל, חולשה. כאבי בטן. רמת הסוכר בדם מאד גבוהה ורמת האינסולין בדם אצל החולים נמוכה. לעיתים, כשאין איזון של הסוכר, מופיע סיבוך הכולל עליית רמת החומצות בדם (מצב המכונה חמצת). סיבוך זה מסכן את חיי המטופל ודורש טיפול חרום להחזרת איזון הסוכר והחמצת.
עם השנים עלולים להופיע סיבוכים הכוללים נזק לעיניים, נזק לתפקוד הכיליתי. איזון הסכרת הינו חשוב על מנת להקטין את הסיכון לסיבוכים אלו. האיזון חיוני גם על מנת למנוע את התקפי מצבי "הסוכר הנמוך" בדם הנובע מעודף זמני של אינסולין.
- סכרת מסוג 2 שלא תלויה באינסולין:
רמת הסוכר בדם גבוהה שלא עקב מחסור באנסולין: רמת האינסולין בדם של החולים כאן מוגברת עקב תגובה מופחתת של הקולטנים לאינסולין על פני התאים. לכן, הגוף מעלה את רמת האינסולין בדם בנסיון להשיג את האפקט הראוי. התנגודת לאינסולין בתאים מופיעה בהשמנה ולכן המחלה שכיחה בשמנים.
גיל ההופעה של סכרת מסוג 2 מבוגר יחסית, בד"כ אחרי גיל 30. הסימנים הראשונים כוללים צמא רב והשתנה מרובה. איבוד משקל, חולשה. כאבי בטן. רמת הסוכר בדם מאד גבוהה ורמת האינסולין בדם של החולים הינו דווקא גבוה.
כמו בסכרת מסוג 1, עם השנים עלולים להופיע סיבוכים ארוכי טווח, הכוללים: נזק לעיניים ונזק לתפקוד הכיליתי. איזון הסכרת הינו חשוב על מנת להקטין הסיכוי לסיבוכים אלו. הטיפול הוא דיאטה דלת סוכר ותרופות בכדורים המורידים רמת סוכר הדם ולא בהזרקות אינסולין.
- בסכרת מסוג MODY:
- סוכרת מסוג MODY – הקריטריונים לסוג סכרת זו: הסכרת כאן מופיעה לפני גיל 25 לפחות ב-1 או 2 מקרים במשפחה, מועברת במשפחה בצורת הורשה אוטוזומלית דומיננטית ויש חולים בלפחות 3 דורות, לא נדרש טיפול באינסולין לפחות 5 שנים מעת האבחון, רמת אינסולין תקינה בדם (אם כי פחותה מהנדרש לרמת הסוכר בדם), ולרוב אין השמנה הסיבה להופעתה. בד"כ MODY מטופלת בהצלחה לפחות 5 שנים ללא צורך באינסולין. סכרת זו לא מלווה ביצירה של חומצות הדם (קטוזיס).
- סכרת מהסוג הנובע ממוטציה בגן לאינסולין: רמות הפרואינסולין (החלבון שממנו מיוצר אח"כ האנסולין) והאינסולין בדם גבוהים. הפגם הראשוני הינו במבנה של האינסולין. לכן האינסולין הטיבעי אצלם לא יעיל דיו. הגוף מנסה להתגבר על מכשלה זו ע"י יצירת כמות עודפת של פרואינסולין ואינסולין, אף שהם פחות יעילים. הטיפול בד"כ ע"י דיאטה ותרופות דרך הפה המורידות רמת סוכר הדם. ישנם סוגים שונים, מעל 10 - לכל סוג הגן האחראי שונה. כיוון שהמחלה נקבעת על ידי גן אחד, ומועברת 50% לכל ילד, הבדיקה הגנטית יכולה הינה אמינה לקביעת מי יחלה. הבדיקה הגנטית המתאימה במקרים כאלה הינה ריצוף אקסומי או פאנל גנים לסכרת.
- בסכרת מהסוגים המיוחדים:
- לעיתים סוכרת הינה חלק מתסמונת הכוללת בעיות נוספות (חירשות, עיוורון ועוד).
[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:
- בסוג 1 העברה בהורשה מולטיפקטוריאלית (מספר גנים רבים הפועלים בשילוב ומושפעים גם ע"י גורמים סביבתיים).
יתכן ווירוסים משחקים תפקיד חשוב בקרב ההשפעות הסביבתיות. מאידך, החומר הגנטי האחראי על סיווג הרקמות משחק תפקיד מבחינת הסיבות הגנטית. יש כנראה עוד גנים החשובים בנטייה הגנטי.
- בסוג 2 התורשה מולטיפקטוריאלית, השמנת יתר ודיאטה עשירת סוכר משמשים כזרזים סביבתיים. אין ספק שהנטייה הגנטית בסוג זה משמעותית יותר מאשר בסוג 1.
- במשפחות עם סכרת מהצורות המיוחדות (הנובעת ממוטציה בגן לאינסולין וזו המכונה MODY) ישנה בד"כ העברה תורשתית המתאימה לצורת תורשה אוטוזומלית דומיננטית.
מידת ביטוי המחלה: לא ידוע
[עריכה] בעיות נילוות שאפשר להדגים בבדיקות בהריון:
לא ניתן להדגים בהריון ממצאים ספציפיים לסכרת.
[עריכה] מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?
- בסכרת סוג 1:
לאחים של חולה סכרת יש סיכון של 4%-5% לחלות בסכרת גם כן.
לילדים של חולה סכרת יש סיכון של 4%-5% לחלות בסכרת גם כן.
ניתן לדייק יותר בסיכון (להגדיל את הסיכון הסטטיסטי הזה או להורידו) לפי מידת הדימיון בין החולה לבני משפחתו באתר של סווג הרקמות (מכונה HLA). לדוגמא, הסיכון לפתח סוכרת באח שיש לו אותו סוג רקמות כמו לאחיו החולה הינו 10%-20%. לעומת זאת אם אין כל דימיון בסיווג רקמות בין האחים הסיכון של אח של החולה לפתח סכרת כ- 1%. הסיכון גבוה במיוחד אם לאדם הנבדק במשפחה של חולה בסוכרת יש סווג הרקמות HLA מסוג DR3 או DR4. שני אלה קשורים יותר לסכרת מסוג 1.
- בסכרת סוג 2:
לאחים של חולה סכרת יש סיכון של 10%-15% לחלות בסכרת גם כן.
לילדים של חולה סכרת יש סיכון של 15%-25% לחלות בסכרת גם כן.
- בסכרת מסוגים גנטיים הספציפים/מיוחדים:
בצורה הנובעת ממוטציה בגן לאינסולין וזו המכונה MODY: הסיכון לצאצאים ולאחים של חולה סכרת לחלות גם כן בסכרת מסוג זה הינו עד 50%. לאחרונה הסתבר שחלק מהמקרים של MODY ספורדים (לא נוטים לחזור).
- בכל הסוגים הנ"ל: הסיכון לבני משפחה רחוקים יותר תלוי במספר הסובלים מהבעייה באותה משפחה, בקרבה של הנועצים מהסובלים מהבעיה וכד' ויקבע בייעוץ גנטי.
[עריכה] המידע הגנטי מולקולרי:
הגן למחלה ומיקומו:
- בסכרת מסוג 1: הגנים האחראים על מערת סווג הרקמות הנקראים HLA על כרומוזום 6. ישנם גנים רבים אחרים – לא כולם אופיינו עד כה.
- בסכרת מסוג 2: נמצאו מספר אתרים המשחקים תפקיד בנטייה הגנטית לסכרת זאת: הגן לקולטן של אינסולין על כרומוזום p19, אפוליפופרוטאין- B על 2p, אפוליפופרוטאין 1A על 11q, הגן HepG21 על 1p, ועוד. מספר האתרים הקשורים בסכרת מתרבה והולך.
- בסכרת מסוגים גנטיים הספציפים: בצורה הנובעת ממוטציה בגן לאינסולין מדובר בפגם בגן לפרואינסולין. בצורה המכונה MODY נמצאו עד כה מעל 11 גנים: HNF4A על כרומוזום 20, GCK על כרומוזום 7, TCF1 על 12, Insulin promoter factoor-2 על כרומוזום 13, TCF2 על 17, ו-NEUROD1 על כרומוזום 2. ועוד.
[עריכה] האמצעים לברור גנטי:
בדיקה אבחנתית:
בסכרת מסוג 1 ו-2 אין כיום בדיקות מולקולריות אמינות. במשפחות מיוחדות עם הרבה חולים ניתן לשקול בדיקות תאחיזה במסגרת מחקר. ראה: בדיקה של גנים למחלה מולטיפקטוריאלית.
בסוג MODY ניתן לאתר הפגם בשיטת ריצוף אקסומי.
בדיקת נשאות: אין בדיקת נשאות אמינה לסכרת מסוג 1 ו-2.
בדיקת העובר: אין אפשרות לבדיקה מולקולרית אבחנתית בעובר או בנולד.
