ריצוף הגן במחלה דומיננטית
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
גרסה מתאריך 14:42, 5 בינואר 2007 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (07:26, 8 בספטמבר 2024) (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) |
||
(3 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.) | |||
שורה 2: | שורה 2: | ||
במחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית דומיננטית: | במחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית דומיננטית: | ||
+ | בירור כזה נערך אם ידוע הגן למחלה (גן יחיד או עיקרי שגורם למחלה) ואין דרך אחרת לקצר את התהליך מלבד קריאת מלוא רצף האותיות (אלפי ואף עשרות אלפי אותיות) המרכיבות אותו. מדובר במקרים שלא ידועה המוטציה האחראית למחלה במשפחת הנבדק (חולים אחרים במשפחה לא עברו ברור גנטי) ולא מוכרות מוטציות אופייניות לקבוצה האתנית לה שייך החולה. המוטציות הן בד"כ שינוי של אות אחת ברצף והן שונות מחולה לחולה. | ||
- | + | הבדיקה נעשית תחילה לחולים עצמם – גם אם יש רק חולה אחד: אצל החולה ניתן לקבוע את המוטציה (ליקוי ברצף האותיות המרכיבות את הגן) ע"י קביעת הרצף האותיות בגן. אם ולאחר שנמצא הפגם בשיטה הזו ניתן לקבוע מי עוד במשפחה נושא מוטציה כזו (ונחשב בעצם לחולה) – כולל בדיקת הפגם בעובר (כשאחד ההורים חולה) וכך לאפשר אבחון טרום לידתי. | |
+ | במקרים שלמחלה יש מספר גנים שיכולים לגרום להופעתה (לדוגמא ליקוי שמיעה, אפילפסיה וכדומה) הריצוף של כל הגנים במקביל נעשה בפאנל מבוסס על ריצוף מהדור החדש - או כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה '''[[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]]'''. | ||
- | + | '''בדיקת העובר:''' | |
+ | |||
+ | אם ידוע הפגם הגנטי בקרוב חולה ובני הזוג בסיכון גבוה ללידת ילד חולה נוסף, ניתן להציע בדיקה מכוונת למנוע הישנות הבעיה - עדיף לפני החזרת העובר לרחם בהפרייה חוץ גופית (ראה [[PGD]]). לחליפין ניתן לאבחן בתחילת ההיריון '''ב[[בדיקת סיסי שליה]]'''. במקרים שהבעיה מתגלית מאוחר ניתן לבצע גם '''[[בדיקת מי שפיר]]''' אך עדיף תמיד בדיקה מוקדמת. | ||
- | אם לא ניתן לבדוק | + | אם לא ניתן לבדוק בבני משפחה (וגם אם לא קיימים בני משפחה עם מחלה גנטית קשה) יש לדעת כי בדיקות מקיפות אלו של '''[[CGH|צ'יפ גנטי]]''' וגם '''[[ריצוף אקסומי]]''' במי שפיר יוכלו להוות תחליף נאות ברוב הגדול של המקרים (ראה בדיקות נוספות שניתן לבצע בתשלום ב'''[[בדיקת מי שפיר]]'''). |
גרסה נוכחית
מציאת הפגם הגנטי (המוטציה) ע"י קביעת רצף האותיות המרכיבות את הגן: במחלה המועברת בתורשה אוטוזומלית דומיננטית:
בירור כזה נערך אם ידוע הגן למחלה (גן יחיד או עיקרי שגורם למחלה) ואין דרך אחרת לקצר את התהליך מלבד קריאת מלוא רצף האותיות (אלפי ואף עשרות אלפי אותיות) המרכיבות אותו. מדובר במקרים שלא ידועה המוטציה האחראית למחלה במשפחת הנבדק (חולים אחרים במשפחה לא עברו ברור גנטי) ולא מוכרות מוטציות אופייניות לקבוצה האתנית לה שייך החולה. המוטציות הן בד"כ שינוי של אות אחת ברצף והן שונות מחולה לחולה.
הבדיקה נעשית תחילה לחולים עצמם – גם אם יש רק חולה אחד: אצל החולה ניתן לקבוע את המוטציה (ליקוי ברצף האותיות המרכיבות את הגן) ע"י קביעת הרצף האותיות בגן. אם ולאחר שנמצא הפגם בשיטה הזו ניתן לקבוע מי עוד במשפחה נושא מוטציה כזו (ונחשב בעצם לחולה) – כולל בדיקת הפגם בעובר (כשאחד ההורים חולה) וכך לאפשר אבחון טרום לידתי.
במקרים שלמחלה יש מספר גנים שיכולים לגרום להופעתה (לדוגמא ליקוי שמיעה, אפילפסיה וכדומה) הריצוף של כל הגנים במקביל נעשה בפאנל מבוסס על ריצוף מהדור החדש - או כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי.
בדיקת העובר:
אם ידוע הפגם הגנטי בקרוב חולה ובני הזוג בסיכון גבוה ללידת ילד חולה נוסף, ניתן להציע בדיקה מכוונת למנוע הישנות הבעיה - עדיף לפני החזרת העובר לרחם בהפרייה חוץ גופית (ראה PGD). לחליפין ניתן לאבחן בתחילת ההיריון בבדיקת סיסי שליה. במקרים שהבעיה מתגלית מאוחר ניתן לבצע גם בדיקת מי שפיר אך עדיף תמיד בדיקה מוקדמת.
אם לא ניתן לבדוק בבני משפחה (וגם אם לא קיימים בני משפחה עם מחלה גנטית קשה) יש לדעת כי בדיקות מקיפות אלו של צ'יפ גנטי וגם ריצוף אקסומי במי שפיר יוכלו להוות תחליף נאות ברוב הגדול של המקרים (ראה בדיקות נוספות שניתן לבצע בתשלום בבדיקת מי שפיר).