כליות פוליציסטיות מהצורה המבוגרת - APKD
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 19:03, 6 בדצמבר 2025 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) (←המידע הגנטי מולקולרי:) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה נוכחית (19:12, 6 בדצמבר 2025) (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) (←אמצעים לברור גנטי:) |
||
| (גרסה אמצעית אחת לא מוצגת.) | |||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
| == המידע הגנטי מולקולרי: == | == המידע הגנטי מולקולרי: == | ||
| - | '''''הגנים למחלה:''''' קיימים לפחות 10 גנים שונים שאחראים למחלה פוליציסטית של הכליות מהסוג המבוגר, והמועברים ב[[ | + | '''''הגנים למחלה:''''' קיימים לפחות 10 גנים שונים שאחראים למחלה פוליציסטית של הכליות מהסוג המבוגר, והמועברים ב[[הורשה אוטוזומלית דומיננטית]]: |
| שני גנים הינם עיקריים/שכיחים : PKD1 שעל כרומוזום 16 ו- PKD2 שעל כרומוזום 4. PKD2 הינו יחסית קל יותר. | שני גנים הינם עיקריים/שכיחים : PKD1 שעל כרומוזום 16 ו- PKD2 שעל כרומוזום 4. PKD2 הינו יחסית קל יותר. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
| '''''בדיקה אבחנתית:''''' | '''''בדיקה אבחנתית:''''' | ||
| - | + | '''1.''' קביעת הרצף של האותיות המרכיבות אותן (בכדי לאתר את הפגם) בגנים הנ"ל על ידי פאנל ריצוף NGS - ראה [[ריצוף אקסומי]]. | |
| - | + | '''2.''' בעבר הבדיקה הכי יעילה היתה בדיקה לא ישירה - כיום כבר לא נידרש לבצעה אלא אם לא מוצאים את הפגם בשיטה רגילה והמשפחה גדולה. הבדיקה משתמשת בשיטה המכונה תאחיזה גנטית. נעזרים ב"סמנים גנטים" המצויים ליד הגן למחלה הפוליציסטית של הכליות – סמנים אלו מגדירים תבנית יחודית לכל גן (בלי שבודקים אם יש מוטציה בגן). באמצעותם מתחקים אחרי מעבר הגנים במשפחה – התבנית הגנטית המשותפת לחולים היא כנראה זו שמכילה מוטציה. מי שבבדיקות של שאר בני המשפחה (או העובר בהריון) ימצא מכיל את אותה תבנית קיבל גן "חולה". ראה [[תאחיזה גנטית לגנים שמיקומם כבר ידועים במחלה דומיננטית]]. | |
| - | + | ||
| - | '''2.''' | + | |
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
| '''''בדיקת נשאות:''''' | '''''בדיקת נשאות:''''' | ||
| - | בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית. | + | בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית. היא קלה אחרי שמוצאים את הפגם במשפחה - אז ניתן פשוט לבדוק רק את קיום או אי קיום במוטציה באותה נקודה. |
| '''''בדיקת העובר:''''' | '''''בדיקת העובר:''''' | ||
| - | + | או בהפרייה חוץ גופית עם בדיקת העובר טרם החזרה לרחם ([[PGD]]) או בהיריון בסיסי שליה בשבוע 11-13. | |
גרסה נוכחית
כליות פוליציסטיות מהצורה המבוגרת - APKD או: Adult type polycystic kidney disease". זוהי הצורה השכיחה והקלה יותר של כליות פוליציסטיות והמופיעה בגיל המבוגר (בד"כ סביב הגיל 40-50 שנה) הצורה הקשה - המופיעה בינקות/ילדות מוקדמת ראה:כליות פוליציסטיות מהצורה של גיל הינקות - ARPKD
תוכן עניינים |
[עריכה] סימנים קליניים:
זוהי הצורה השכיחה יותר. היא מתבטאת במספר רב של ציסטות קטנות שהולכות וגדלות בשטחן עם השנים ומגיעות לכדי השפעה על תפקוד הכליות בד"כ רק בגיל מבוגר (40-50 שנה), אם כי ישנם מקרים בודדים של הופעה מוקדמת יותר (עד כדי גיל הילדות המוקדמת) או מצד שני מקרים שההופעה בגיל זיקנה מאוחרת. ישנה התדרדרות של תפקוד הכליות עד כדי אי ספיקה שלהם וצורך בדיאליזה והשתלת כליות. זוהי הסיבה השכיחה ביותר כיום לאי ספיקת כליות במבוגרים.
הציסטות שהן קטנות בגיל צעיר יכולות לא להראות באולטרסאונד – אם כי לעיתים ניתן לראות הדיות יתר של הכליות (החזר מוגבר של גלי האולטרסאונד המתבטא בלובן מודגש יותר של רקמת הכליות). עוד יותר נדיר להדגים אותם (ציסטות או הדיות יתר) בעזרת מכשיר האולטרסאונד בתקופה התוך רחמית בהריון. ד"א, הדגמתם באולטרסאונד כבר בגיל צעיר (ועוד יותר אם כבר ברחם) מעדה על ביטוי קשה וסיכוי גבוה לאי ספיקת כליות בגיל צעיר יותר.
[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:
המחלה מועברת בהורשה אוטוזומלית דומיננטית. בד"כ יש עדות להימצאות מקרים נוספים של כליות פוליציסטיות (או אי ספיקת כליות) אצל אחד ההורים או בני משפחה אחרים. לעיתים מסתבר שישנה בעיה כזו רק לאחר בדיקה יסודית באצעות אולטרסאונד של בני המשפחה. לכל אחד מבני המשפחה שנושא גן לכליות פוליציסטיות יש סיכון של 50% להעביר את הגן החולה בכל הריון. יש לקחת בחשבון שהעדר מציאת הציסטות בבדיקת האולטרסאונד בבן משפחה כלשהו לא שולל קיום הגן החולה אצלו. (עלול להתבטא ולהתגלות באולטרסאונד רק בגיל מבוגר יותר ממועד עריכת הבירור המשפחתי). לכן הבדיקה הגנטית הינה כלי התורם רבות לבדיקת קיום או העדר קיום הגן החולה באדם שבמשפחתו ישנה מחלה פוליציסטית של הכליות (בדיקה גנטית כמובן גם חשובה לאבחנה של המצב בעובר או בילדות).
מידת ביטוי המחלה: המחלה מתבטאת בד"כ בשנות ה- 50-40 לחיים. לכן בגיל 40 עדיין לא כל נושאי הגן החולה ידגימו סימני מחלה. המחלה תתבטא אצל 100% מנושאי הגן החולה עד גיל 80.
[עריכה] בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה בהריון:
ציסטות אופייניות באולטרסאונד. בהריון רק בחלק מנושאי הגן למחלה ניתן להדגים הדיות יתר של הכליות כביטוי לציסטות. לאלו שידגימו את הסימן הזה יש סיכון מוגבר שהמחלה תתבטא בגיל מוקדם (ילדות).
[עריכה] מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?
א. במקרה ומדובר במקרה בודד:
אם זהו מקרה ראשון במשפחה, אזי הסבירות גבוהה שהתופעה בילד/בעובר הינה תוצאה של "מוטציה טריה" בגן למחלה – כלומר ההעברה התורשתית מתחילה בילד/עובר וצאצאיו יוכלו לקבל ממנו את הגן החולה בסבירות של 50% כל הריון. מאידך לזוג (וגם לבני משפחה אחרים שאינם צאצאים של החולה), במקרה כזה, אין לכאורה סיכון גדול ללדת ילד נוסף עם בעיה דומה (מוערך בכ- 2%).
ב. במקרה וישנם מספר חולים במשפחה – ברוב המקרים זה המצב (צריך לבדוק באולטרסאונד בני משפחה):
לאחד מבני הזוג קיים הגן הגורם למחלה והסיכוי להעברתו בכל הריון 50%. כיון שהגן למחלה זו לא תמיד "מתבטא" בגיל ביצוע הבירור המשפחתי, יכול אחד ההורים להיות עם גן פגום מבלי שיהיו לו עצמו (עדיין) סימני מחלה - אז כמובן ישנו סיכון של 50% להישנות תופעה זו בהריונות הבאים. כך גם המצב אצל בני משפחה רחוקים יותר שימצאו עם סימני מחלה.
[עריכה] המידע הגנטי מולקולרי:
הגנים למחלה: קיימים לפחות 10 גנים שונים שאחראים למחלה פוליציסטית של הכליות מהסוג המבוגר, והמועברים בהורשה אוטוזומלית דומיננטית:
שני גנים הינם עיקריים/שכיחים : PKD1 שעל כרומוזום 16 ו- PKD2 שעל כרומוזום 4. PKD2 הינו יחסית קל יותר.
שאר הרשימה של הגנים הקשורים בצורה זו: ALG5, ALG8, ALG9, DNAJB11, GANAB, HNF1B, IFT140, NEK8, PKD1, PKD2
לרוב לכל משפחה יש מוטציות ייחדיות משלה. ישנה מוטציה אחת בישראל בקרב יוצאי צפון אפריקה שמשום מה חוזרת במספר משפחות: c.3569G>C p.Arg1190Pro בגן PKD1.
עקב קיום של פסאודוגן ל-PKD1 יש קושי טכני באיתור כל המוטציות בגן זה ולכן לעיתים נמסרת תשובה שהמעבדה מבקשת לוודא שהמוטציה המדווחת אמיתית.
[עריכה] אמצעים לברור גנטי:
בדיקה אבחנתית:
1. קביעת הרצף של האותיות המרכיבות אותן (בכדי לאתר את הפגם) בגנים הנ"ל על ידי פאנל ריצוף NGS - ראה ריצוף אקסומי.
2. בעבר הבדיקה הכי יעילה היתה בדיקה לא ישירה - כיום כבר לא נידרש לבצעה אלא אם לא מוצאים את הפגם בשיטה רגילה והמשפחה גדולה. הבדיקה משתמשת בשיטה המכונה תאחיזה גנטית. נעזרים ב"סמנים גנטים" המצויים ליד הגן למחלה הפוליציסטית של הכליות – סמנים אלו מגדירים תבנית יחודית לכל גן (בלי שבודקים אם יש מוטציה בגן). באמצעותם מתחקים אחרי מעבר הגנים במשפחה – התבנית הגנטית המשותפת לחולים היא כנראה זו שמכילה מוטציה. מי שבבדיקות של שאר בני המשפחה (או העובר בהריון) ימצא מכיל את אותה תבנית קיבל גן "חולה". ראה תאחיזה גנטית לגנים שמיקומם כבר ידועים במחלה דומיננטית.
בדיקת נשאות:
בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית. היא קלה אחרי שמוצאים את הפגם במשפחה - אז ניתן פשוט לבדוק רק את קיום או אי קיום במוטציה באותה נקודה.
בדיקת העובר:
או בהפרייה חוץ גופית עם בדיקת העובר טרם החזרה לרחם (PGD) או בהיריון בסיסי שליה בשבוע 11-13.
