כליה אגנית
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 15:06, 3 בפברואר 2007 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה מתאריך 15:08, 3 בפברואר 2007 (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) עבור להשוואת הגרסאות הבאה ← |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
| מומלץ לשקול בחיוב יעוץ ע"י גנטיקאי קליני, במיוחד אם יש ממצאים אחרים פרט למיקום הלא תקין של הכלייה, או אם זה דו צדדי. כמו כן יש לקבל המלצות לבדיקות מיוחדות שיש להוסיף לשיגרה. | מומלץ לשקול בחיוב יעוץ ע"י גנטיקאי קליני, במיוחד אם יש ממצאים אחרים פרט למיקום הלא תקין של הכלייה, או אם זה דו צדדי. כמו כן יש לקבל המלצות לבדיקות מיוחדות שיש להוסיף לשיגרה. | ||
| - | ככלל תוספת הסיכון לתסמונות אחרות הנו כ- 1%. לדוגמא תסמונות [[וויליאמס]] ואחרות. לשם כך יש לבדוק במי שפיר FISH לכרומוזום | + | ככלל תוספת הסיכון לתסמונות אחרות הנו כ- 1%. לדוגמא תסמונות [[וויליאמס]] ואחרות. לשם כך יש לבדוק במי שפיר [[FISH]] לכרומוזום 7 (במיוחד אם זה דו-צדדי או אם יש ממצא נוסף כמו רבוי מי שפיר). דרוש מעקב אולטרה סאונד. |
| ניתן לקבל גם יעוץ ע"י נפרולוג ילדים לגבי משמעות הממצא לעובר בעתיד. לפי הנתונים האחרים באולטרסאונד הכליות, לפי שבוע ההריון ופרמטרים אחרים יש לשקול המשך מעקב וטיפול. | ניתן לקבל גם יעוץ ע"י נפרולוג ילדים לגבי משמעות הממצא לעובר בעתיד. לפי הנתונים האחרים באולטרסאונד הכליות, לפי שבוע ההריון ופרמטרים אחרים יש לשקול המשך מעקב וטיפול. | ||
גרסה מתאריך 15:08, 3 בפברואר 2007
מילים נרדפות: כליה אקופית, Pelvic kidney ו- Ectopic kidney.
תוכן עניינים |
רקע:
הכליות מתפתחות משלפוחית השתן (חלק נמוך של האגן) ועולות/נודדות כלפי מעלה למקומן בחלק אחורי של חלל הבטן האמצעי. לרובינו שתי כליות בשממוקמות בחלק העליות האחורי של הבטן. אך לעיתים ניתן למצוא באולטרסאונד כליה אחת נמוכה יותר, באיזור האגן האחורי (בין השלפוחית למקום הרגיל בו היא צריכה להיות.
במקרים כאלו לעיתים בסקירת האולטרסאונד הראשונה הבודק של האולטרהסאונד לא מוצא את הכליה (ראה חוסר של כליה אחת) וזה מתגלה באגן בהמשך בסקירה השנייה כשהעובר מעט גדול יותר.
מהו ממצא זה ומהי משמעותו?
שכיחותו של ממצא זה לא ברורה לחלוטין, ברוב הגדול של המקרים הכליה לא מגיעה למקומה עקב השפעות סביבתיות ולא גנטיות. לדוגמא, הפרעה בזרימת הדם לעובר בשבועות בהן הכליות מתפתחות באגן ועולות בהדרגה למקומן, עלולה להסתיים בחוסר התפתחות כליה. לעיתים הכליה קיימת אולם מקומה אינו רגיל אלא נמוך באגן, באזור שקשה לראותו באולטרסאונד.
לפעמים יש קושי באבחון בעיה זו מפני שבשבועות מוקדמים בלוטות האדרנל דומות לכליות (מקומן האנטומי סמוך ומעל הכליות) וכן לולאות מעי עלולות להראות גם כן ככליה.
במקרים של כליה נמוכה יתכנו ליקויים בדרכי השתן המנקזים את השתן לשלפוחית וזה יכול להיראות כהרחבה של אגני הכליה הזו. במקרים כאלו צריך לראות מהי החריגה ולהעריך את תפקוד הכליה הזו או את הסיכון לתסמונת גנטית המלווה אותה.
מאידך ברוב המקרים הכליה האקטופית תהיה בגודל ומבנה רגיל, ואז אין סיכון מוגבר לאי תפקודה או לקיום תסמונת גנטית שזהו רק מרכיב בה.
כליה אקופית/אגנית כסימן סטטיסטי לבעיות כרומוזמיות.
תוארו מקרים בודדים של תסמונת וויליאמס בעוברים עם כליה אגנית (בעיקר זה משמעותי אם 2 הכליות נמוכות) – ולכן אם מבוצעת בדיקת מי שפיר אז יש לשקול בחיוב בדיקת FISH לכרומוזום 7 לשלול תסמונת וויליאמס.
מה מומלץ לעשות כאשר מאבחנים ממצא זה?
מעקב אולטרה-סוני לאיתור מומים נוספים בדרכי השתן או במערכות גוף נוספות. יש למדוד את הכליות ולוודא גודל ובהירות תקינים, לעקוב ולראות שבהמשך אין הרחבת דרכי השתן.
מומלץ לשקול בחיוב יעוץ ע"י גנטיקאי קליני, במיוחד אם יש ממצאים אחרים פרט למיקום הלא תקין של הכלייה, או אם זה דו צדדי. כמו כן יש לקבל המלצות לבדיקות מיוחדות שיש להוסיף לשיגרה.
ככלל תוספת הסיכון לתסמונות אחרות הנו כ- 1%. לדוגמא תסמונות וויליאמס ואחרות. לשם כך יש לבדוק במי שפיר FISH לכרומוזום 7 (במיוחד אם זה דו-צדדי או אם יש ממצא נוסף כמו רבוי מי שפיר). דרוש מעקב אולטרה סאונד.
ניתן לקבל גם יעוץ ע"י נפרולוג ילדים לגבי משמעות הממצא לעובר בעתיד. לפי הנתונים האחרים באולטרסאונד הכליות, לפי שבוע ההריון ופרמטרים אחרים יש לשקול המשך מעקב וטיפול.
