Beckwith Wiedemann

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

גרסה מתאריך 16:39, 19 בינואר 2007

סוגים:

התסמונת נגרמת עקב שינויים שונים המתרחשים באיזור ספציפי בכרומוזום 11.

סימנים קליניים:

תסמונת זו מתבטאת בשילוב של מספר סימנים חשובים:

בלט של המעיים בטבור (אומפלוצלה), לשון גדולה, משקל לידה וגוף יחסית גדולים הינם הסימנים הבולטים. לחלק מהתינוקות עלולה רמת הסוכר ללדת אחרי הלידה. לכן Beckwith Wiedemann syndrome הינה אבחנה חשובה שכן זיהוי מוקדם של המצב מיד אחר הלידה וטיפול מתאים יכולים למנוע ירידת רמת סוכר הדם, השכיחה אצלם אחר הלידה. ירידת הסוכר מיד אחר הלידה נחשבת לסיבוך מסוכן שכן היא עלולה לגרום לפגיעה מוחית ופיגור שכלי. הנטייה לירידת הסוכר בדם חולפת אצלם בהמשך.

בגיל מבוגר יותר ניתן לזהות אצלם גם חריץ אופיני רוחבי בתנוך האוזן. לעיתים הלשון כה גדולה עד כי יש צורך בניתוח להקטנת נפח הלשון. התוצאות טובות ואסטטיות, אך יש לוודא שהניתוח דרוש היות ובחלק מהמקרים ישנה נסיגה הדרגתית ספונטנית בגודל הלשון.

צורת ההעברה התורשתית:

מדובר בפגם באיזור מאד ספציפי בכרומוזום 11. הפגם נוצר במספר אופנים עיקריים:

1. תוספת (insertion) של חומר גנטי כרומוזומלי: הכפלה של החומר הגנטי (הגן:Insulin growth factor receptor - על גבי כרומוזום 11), זה האחראי לקליטת הגירויים מהורמון הגדילה העיקרי של העובר. בתקופה התוך רחמית. בד"כ ההורים בריאים ואז מדובר במוטציה "טרייה" – הפגם נוצר בכרומוזום 11 בתא הזרע הספציפי שהיפרה את הביצית ושיצר את העובר. ההכפלה הינה דווקא בכרומוזום 11 שתרם האבא. מין התינוק לא חשוב כמובן.

2. מצב הנקרא (Uniparental disomy - (UPD: התינוק במצב זה מקבל 2 כרומוזומים מס' 11 תקינים ושלמים מאותו הורה ואף לא כרומוזום 11 אחד מההורה השני. כך שאם לתינוק יש 2 כרומוזומי 11 מהאב והוא חסר כרומוזום אימהי מופיעה התסמונת.

- מה הסיבה ש-UPD גורם למחלה (למרות שבעצם החומר הגנטי בעל רצף תקין בשני כרומוזומים 11) ?:

באזור זה של כרומוזום 11 האשך והשחלה "מדליקים" ו"מכבים" כל אחד גנים אחרים, כך שיחד, הכרומוזום שבא מהאם וזה שבא מהאב, משלימים זה את זה מבחינת ביטוי ושיפעול הגנים. קבלת 2 הכרומוזומים רק מאחד ההורים יסתיים במצב בו חלק מהגנים בכרומוזום 11 משופעלים פי 2 מהדרוש, ומאידך חלק אחר של הגנים לא יהיו כלל משופעלים (המשמעות של האחרון היא כאלו החומר הגנטי הזה חסר לחלוטין). לכן, כדי שתהיה שלמות תפקודית, התינוק חייב לקבל כרומוזום 11 שעבר "טיפול" של שחלה ואשך יחד (תרומה אימהית ואבהית כאחד).

- איך קורה שלילוד יהיו 2 כרומוזומים 11 מאותו הורה ואף אחד מהורה שני?

התשובה היא שכנראה הבצית המופרת של עובר זה החלה כתא עם 3 עותקים של כרומוזום 11 – אחד ההורים תרם כרומזום 11 מיותר (מצב הנקרא טריזומיה 11). מצב זה לא יהפוך להיות עובר חי אם לא יהיה תיקון ספונטני ע"י איבוד אחד מכרומוזומי 11 בעת חלוקות התא הראשונות – כך שהתוצאה של התיקון תהייה תא המכיל מספר תקין של כרומוזומים. מבין האפשרויות יכל להיות כמובן אז מצב שהעובר יכיל 2 כרומוזומים מההורה שתרם 2 כרומוזומי 11.

3. יתכנו גם ליקויים אחרים שבהם אף תיתכן העברה תורשתית של תסמונות אלו – מדובר בחוסר שפעול או עודף שפעול של גן מסויים בכרומוזום 11 כתוצאה ממוטציה בגן עצמו או או בסביבת. כפי שהוזכר קודם, העדר שיפעול - משמעותו כאילו החומר הגנטי חסר ולא קיים. אז בד"כ קיים גם סיפור משפחתי של אחד או מספר פרטים נוספים במשפחה עם סימני התסמונת. חלק ממצבים אלו ניתן כיום לבדוק במסגרת מחקרית באחד המרכזים החוקרים את המחלה בארץ ובחו"ל.

מידת ביטוי המחלה: לא תמיד הסימנים מלאים.

בעיות נילוות שניתן להדגים בבדיקות בהריון:

לעיתים יש ריבוי מי שפיר. ניתן גם להדגים לשון גדולה או בליטת הטבור (אומפלוצלה) אם הם קיימים. הערכת המשקל תדגים משקל יחסית גדול.

מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

ככלל, אם מדובר במקרה יחיד במשפחה. הסיכון קטן (פחות מ- 5%). ובמצבים מסויימים יכל להיות אף קטן יותר. למשל אם מדובר ב-UPD אין כלל תוספת סיכון להישנות, הן לזוג שנולד לו כבר ילד אחד חולה, והן לבני משפחה אחרים. במקרה של UPD גם לחולה עצמו תיאורטית אין סיכון מוגבר ללדת ילד חולה.

אם מדובר בסיבה של הכפלת מקטע כרומוזומלי, בד"כ מדובר במוטציה "טרייה" ולהורים יש סיכון קטן להישנות בהריונות הבאים. ניתן אז לבדוק זאת בכל הריון נוסף שלהם. לציין, שלצאצאים של החולה עצמו יש סיכון של עד 50% לסבול מהתסמונת.

בכל הסוגים, הסיכון לבני משפחה רחוקים יותר תלוי במספר הסובלים מהבעייה באותה משפחה, בקרבה של הנועצים מהסובלים מהבעיה, בבדיקות הגנטיות שבוצעו לחולה ולהוריו, ויקבע בייעוץ גנטי.

המידע הגנטי מולקולרי:

הגן למחלה: מספר גנים. מיקומם: בזרוע הארוכה של כרומוזום 11.

האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

ידועים מספר גנים המשחקים תפקיד בתסמונת. רק בחלק קטן מאד מהמקרים ניתן להדגים בבדיקת הכרומוזומים (במי שפיר או בדם) תוספת של חומר כרומוזומלי (הכפלה/דופליקציה) בכרומוזום 11. באחוז קטן נוסף של המיקרים ניתן למצוא ששני הכרומוזומים מספר 11 מקורם מהאב (במקום שיהיה כרומוזום מכל הורה). ישנם מרכזים בהן נעשית בדיקה נרחבת ומעמיקה יותר ובודקים באם השיפעול של גנים באיזור הינה תואמת (אין שפעול יתר ואין חסר שיפעול). ברוב המקרים עדיין קשה להדגים את הפגם הבסיסי למרות שהאתר בו מצוי הפגם ידוע (על גבי כרומוזום 11). ברור מעמיק לא נעשה כבשיגרה אלא במקרים מיוחדים דרך המכונים הגנטיים.

בדיקת נשאות:

ההורים הבריאים של ילד חולה אינם נחשבים לנשאים אבל הוכחה לכך פרקטית אינה ניתנת לביצוע - אלא אם מדובר במשפחה עם מספר חולים, וימצא הפגם הגנטי בבדיקות קודמות של החולה במשפחה.

בדיקת העובר:

ניתן לבדוק במקרים חשודים או לזוג שהיה לו ילד חולה בהריון קודם. בודקים בתאי סיסי שלייה או במי שפיר את הפגמים השכיחים (תוספת/הכפלה של מקטע כרומוזומלי בכרומוזום 11 או UPD). כמו כן, אם ידוע סוג הפגם הגנטי (מוטציה ספציפית) במשפחה/בני זוג/ילד קודם, ניתן לבדוק זאת בהריונות לבוא במשפחה.