תאחיזה גנטית לגנים שלא כולם מופו במחלה אחוזה ב-X
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
בדיקה עקיפה והתחקות אחרי תבנית הגן המשותפת לחולים במשפחה (תאחיזה גנטית), במקרה בו יש מספר גנים שהוכחו שיכולים כל אחד באופן בלתי תלוי לגרום לאותה המחלה. לא ידוע מקומם של כל הגנים הללו לאורך החומר הגנטי (כלומר לא כולם מופו עדיין).
מדובר בבדיקה לא ישירה אלא השוואתית. משווים בין תבנית הגן ("אלל" של המחלה) המשותפת לחולים באותה משפחה והשונה מהתבנית המצויה בבריאים שבמשפחה. בבדיקות תאחיזה גנטית אלו משווים בין האללים (בסביבת אחד מהגנים הללו) שמשותפים לחולים – בגן האחראי למחלה במשפחה הנבדקת ימצא "אלל (גן) שמשותף" לחולים - זהו הגן שבו המוטציה האחראית למחלה נמצאת. במקרה וימצא ה"אלל המשותף" ניתן בלי איתור המוטציה עצמה לאפשר בדיקת בני משפחה נוספים (ואף אבחון טרום לידתי בבדיקת סיסי שלייה או מי שפיר) ע"י חיפוש אותו "אלל משותף" בחומר הגנטי של כל קרוב משפחה.
הבעיה כאן היא שישנה הטרוגניות גנטית ויש תחילה לאתר מבין מספר הגנים היכולים לגרום למחלה את אותו גן מסוים שאחראי למחלה במשפחה הנידונה. כיון שלא כל הגנים אותרו לא ניתן להשלים את הבדיקה – הבדיקה ארוכה ולא תהייה אמינה לחלוטין. בכל זאת במשפחות מאד עניפות עם מספר גדול של חולים (לפחות 7 חולים) ניתן לנסות להגיע לפתרון. ניתן לעשות זאת ע"י ביצוע הבדיקה ההשוואתית לכל אחד מהאתרים הגנטיים (של כל אחד מהגנים הבאים בחשבון, כל אחד בנפרד). אם אף אחד מהידועים לא יתאים להיות הגן הגורם למחלה במשפחה כזו ניתן יהיה להמשיך במחקר ולהיעזר במשפחה כזו לאיתור הגן – תהליך האורך זמן אבל משתלם.
– השימוש בשיטה במחלה המועברת בתאחיזה לכרומוזום X:
באותו אתר גנטי שאחראי למחלה תהייה התאמה מלאה בין הגנוטיפ (המבנה הגנטי סביב הגן הנבדק) לפנוטיפ (קיום או אי קיום המחלה) – דהיינו לכל הזכרים החולים תמצא אותה תבנית אללית. כיון שהבדיקה דורשת השוואה של מספר חולים ובריאים במשפחה (מינימום 5 בני משפחה (לא כולל בני זוג) שלפחות חציים חולים – עדיף יותר). בדיקה זו אמינה רק בתנאי שיש כבר, או שניתן לקבל דנ"א (מדגימת דם) של חולים רבים ככל האפשר במשפחה. לכן הבדיקה הזו דורשת שיתוף פעולה של מספר לא קטן של בני המשפחה – הם צריכים להיבדק ע"י הרופא בכדי לדעת אם יש להם סימני מחלה והם צריכים להסכים לתת דגימת דם. אם אומנם ישנם מספר חולים במשפחה (ובמיוחד אם בדורות שונים) ניתן להגיד בוודאות שישנם מספר נשאיות אך לא בהכרח כל אשה במשפחה עם אותו "אלל שהוגדר כמשותף לחולים" הינה בהכרח נשאית שכן במחלות העוברות בתאחיזה לכרומוזום X יש לעיתים מוטציה טרייה. לכן חשוב לקבוע בייעוץ הגנטי מי הינה נשאית פוטנציאלית במידה וימצא אצלה האלל המשותף לחולים.
בחלק מהמחלות ניתן להגדיר מצב נשאות ע"י בדיקות ביוכימיות או בדיקות אחרות המדגימות מצב מחלה חלקי בנקבה. מי שתמצא נשאית תוכל להשתמש בבדיקה העקיפה הזו לאבחון אמין בכל הריון. הבדיקה יחסית מרכבת והיא קשה יותר ככל שמדובר ביותר גנים הבאים בחשבון. אמינותם גוברת ככל שהמשפחה ענפה יותר ויש בה הרבה חולים אך כמעט תמיד בשיטה עקיפה זו קיים סיכוי קטן לטעות (כ- 1% - לפי הייעוץ הגנטי שינתן). ית).
