פוליפוזיס משפחתית

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרטים כללים ראה תחת סרטן המעי הגס

תוכן עניינים

[עריכה] מהו סרטן המעי הגס התורשתי עם פוליפים מרובים?

מדובר באופן קלאסי במצב בו יש סרטן מעי גס תורשתי עם פוליפים מרובים מאות ואלפי פוליפים (כאשר מספר הפוליפים פחות מ-100 ויותר מ-10 הצורה נקראת "צורה מוחלשת" ("Attenuated")): פוליפים הם גידולים שפירים הדומים בצורתם לפטרייה.

א. התסמונת הנפוצה ביותר והקשורה בפוליפוזיס משפחתית קרויה FAP קיצור של Familial adenomatous polyposis. העברה התורשתית הינה אוטוזומלית דומיננטית - לחולים במשפחות אלו (וגם לנושאי הגן שטרם פיתחו את הגידולים) יש סיכוי של 50% להעביר את הנטייה הגנטית הזו לצאצאיהם. במחלה זו כל הנושא גן חולה יבטא אותו. הגידול מתפתח בשלבים – תחילה מופיעים פוליפים רבים מאד (מאות ואלפים) בסביבות גילים מ-13 והילך. הפוליפים הינם גידולים שפירים ורק אחר כך תוך מספר שנים מופיע בפוליפים אלו שינויים ממאירים (בד"כ מספר מוקדים). ללא טיפול הסיכון לפתח סרטן מעי גס אצלם הוא 100% עד גיל 40. לבני משפחה עם הנטייה הגנטית הזו יש המלצה למעקב מגיל מאד צעיר (גיל 10-12) ואף הרחקת המעי הגס. פעולה זו הינה מאד חשובה והוכחה יעילותה בהצלת חיים במשפחות כאלו. לכן לבדיקה הגנטית (מתחילים בבדיקת הדנ"א של החולים) השפעה מכרעת על צורת המעקב, וצורת תכנון הטיפול המונע. הפגם האחראי ל-FAP בד"כ מצוי בגן הנקרא APC. מוטציות "קלות" בגן APC אותו גן שגורם לפוליפים המרובים יכולים לגרום לצורה Attenuated. כנראה שהשינויים בגן יכולים להיות כה קלים שיגרמו לנטייה קלה לפוליפים ולכן יהיו מעט פוליפים שלא בהכרח יגרמו לסרטן.


ב. כיום ידוע על תסמונת גנטית נוספת הקשורה בנטייה תורשתית לפתח פוליפים וסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס. בצורה הזו בדרך כלל יהיו 10-100 פוליפים. תסמונת זו ידועה בשם MAP קיצור של MUTYH-Associated Polyposis. הגן לתסמונת זו ידוע בשם MUTYH. התסמונת מועברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית, קרי לאדם חולה יש שתי מוטציות, אחת קיבל מאביו ואת השניה מאמו.

כאשר בני הזוג הם נשאים של מוטציה בגן זה, קיים סיכון של 25% בכל הריון לילד חולה. אין תמימות דעים בספרות המדעית לגבי הסיכון לסרטן המעי הגס בקרב נשאים של מוטציה אחת בלבד - כנראה שהסיכון אצלם עולה לפי 3 מהנורמה. לאלו, נהוג להמליץ על מעקב קולונוסקופיה החל מגיל 40.

[עריכה] מתי יש לחשוד שמדובר בפוליפוזיס משפחתי?

יש לחשוד בצורה משפחתית אם קיים אחד מהמאפיינים הבאים:

- הופעת המחלה בגיל יחסית צעיר – 30 עד 50.

- נטייה למספר מוקדים של גידול.

- ריבוי פוליפים (גידולים שפירים) במעי הגס.

- מספר רב (בד"כ יותר מ-4) מבני המשפחה עם סרטן מעי גס או סרטן אחר.

[עריכה] - רקע מדעי לגבי הבסיס הגנטי להווצרות הגידולים במעי הגס:

בדרך כלל לכל אדם יש 2 עותקים תקינים (פעילים) של כל אחד מהגנים הקשורים בנטייה לסרטן – עותק אחד מכל הורה. תפקיד גנים אלו להגן מפני הופעות סרטן. בתסמונות סרטן המעי הגס התורשתי, קיים שינוי (קרוי מוטציה) ברצף האותיות המרכיב את הגן באחד העותקים (מאחד ההורים). שינוי זה קיים בכל התאים בגוף שמצליחים לתפקד כהלכה היות ויש להם גן שני רזרבי תקין. אולם בתא מסוים עלולה לחול טעות גם בגן הרזרבי (התקין)- תקלות כאלו חלות בעת חלוקות התאים במעי למשל (שם יש כל הזמן התחדשות והתחלקות תאים). כשחל הפגם גם בעותק השני אין לתא אף גן אחד תקין ולכן הוא כעת אבד את ההגנה מסרטן. אז מתחילה שרשרת של תקלות המתווספות ומצטברות עד אשר התא הופך לסרטן. כלומר, השינוי הגנטי הראשון הקיים בכל תאי הגוף מקנה לאדם זה סיכוי מוגבר שימצא אצלו במהלך חייו תא עם 2 העותקים (אבהי ואימהי) פגועים. כלומר מדובר בנטייה גנטית, שינוי זה הקיים בכל התאים (וגם באיברי המין) יכל לעבור בתורשה. יש לזכור שלמרות שקיימת נטייה כזו, לא כל הנושא עותק אחד לא תקין של הגן יפתח בהכרח סרטן – אבל הסיכון גדול יותר. לכן, בד"כ במשפחות עם נטייה גנטית לסרטן מדגימות עלייה במספר החולים בסרטן, אם כי לעיתים יש דילוג על דור. לגבר ולאישה הנושאים שינוי כזה יש 50% סיכוי להעביר את השינוי בגן לכל ילד. אם עבר העותק הפגוע יש לצאצא סיכון מוגבר. אם עבר העותק התקין הסיכון של הצאצא לפתח סרטן דומה לסיכון הרגיל באוכלוסייה הכללית.

[עריכה] גנים המעורבים בפוליפוזיס משפחתי של המעי הגס?.

הגן השכיח למצב בו יש הרבה מאוד פוליפים הינו כאמור APC (על גבי כרומוזום 5). איתור המוטציה ניתן לביצוע מבדיקת דם של החולים וקריאת הרצף של הקוד הגנטי שמרכיב את הגן (אין היגיון להתחיל בברור ע"י בדיקה של אנשים בריאים במשפחה). אף שהמלאכה לא קלה היא כדאית במקרים שהתמונה הקלינית משכנעת. יש צורך בייעוץ גנטי לפני ואחרי ביצוע בדיקות גנטיות אלו בכדי להבין את משמעות הבדיקה והתוצאות. בייעוץ יוסבר מה הסיכון לקיום נטייה גנטית לסרטן זה, גם אם הבדיקה הגנטית המסויימת שתערך תמצא תקינה. באשכנזים נמצא בגן APC שינוי של אות אחת (I1307K) - בדיקתו זמינה וקלה לביצוע אך לא ברור אם הוא מעלה באופן משמעותי את הסיכון לסרטן מעי גס. לפי עבודות בעבר הממצא הזה מעלה את הנטייה לחלות בסרטן המעי מ- 7% לכדי 20% - עבודות יותר מאוחרות לא מדגימות עליה משמעותית בסיכון לסרטן מעי גס.


הגן MUTYH : לאחראי כאמור לתסמונת MAP המועברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית. ידועות שתי מוטציות שכיחות (הקרויות Y165C ו- G382D) בגן MUTYH. שתי המוטציות הנ"ל אחראיות ל-80% מהמקרים של MAP בקרב אוכלוסיה לבנה.

גנים אחרים: יש לקחת בחשבון אפשרות לקיום פגם גנטי בגנים אחרים (חלקם כבר ידועים וחלקם עדיין לא נמצאו) שיכולים לגרום לנטיות גנטיות לגידולים שונים ובין היתר גם מעי גס. יש להניח שבמרוצת השנים הקרובות ימצאו גנים חשובים נוספים שיעזרו במתן ייעוץ יותר מקיף ומסודר ויאפשרו מניעת הופעת סרטן מעי גס.

[עריכה] במה יכולה לסייע הבדיקה הגנטית?

במקרים שהתמונה הקלינית מתאימה יש חשיבות רבה באיתור הפגם הגנטי. במידה ויתברר בבדיקות הגנטיות שהנטיה הגנטית קיימת יש לכך השלכות רציניות לגבי אפשרות בדיקת בני המשפחה וקביעת קיום או אי קיום נטייה גנטית זו בנבדק ובבני משפחתו. כאמור, יש לקחת בחשבון אפשרות לקיום פגם גנטי בגנים אחרים (חלקם כבר ידועים וחלקם עדיין לא נמצאו) שיכולים לגרום לנטיות גנטיות לגידולים שונים ובין היתר גם מעי גס.

[עריכה] הבדיקה הגנטית כחלק מתהליך יעוץ גנטי!

סקר גנטי, בדיקות גנטיות הוא תהליך רב שלבי שמתחיל בייעוץ גנטי שמעריך את הסיכון לתסמונת סרטן מעי גס תורשתי. קודם כל עורכים סקירה של ההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית, שכוללת את כל הרישומים הרפואים. המידע יכל לתרום לאבחנה ולקביעת סוג התסמונת הגנטית הקיימת (אם בכלל) והסיכון של בני המשפחה הנועצים לפתח מחלה גידולית. ביעוץ הגנטי ניתן מידע לגבי התועלת והמגבלות של הבדיקות הגנטיות, כולל האפשריות הקימות לאבחנה מוקדמת והפחתת הסיכוי לחלות במחלה.

1) בדיקת הגן APC -

יש צורך בדגימות של דם, חומר סרטני ישן מבן משפחה חולה ו/או חומר טרי מפוליפים או גידול סרטי במעי (אם יש). בתסמונת של פוליפוזיס (מאות ואלפי פוליפים המופיעים באדם אחד), בדיקת הדנ"א אצלו ואנליזת הגן APC נערכות דרך וע"ח הקופות. עלותה כ- 800$ - 500$. בדיקה זו אורכת זמן שכן יש לקרוא את רצף הגן כולו.

2) בדיקת גן ל- MUTYH למוטציה השכיחות:

המוטציות הללו קלות יחסית לבדיקה - עלותן כ- 100$ בארץ. הבדיקה מבוצעת בדם והמאתרת את השינוי הספציפי הקשור בנטיית יתר לפתח את המחלה. הבדיקה לא שוללת קיום מוטציות הגורמות לסוגים האחרים של סרטן המעי הגס.

הבדיקות הנ"ל מספקות הכי הרבה מידע שמבצעים אותן בבן משפחה חולה. אם מזהים את הפגם באחד הגנים לסרטן מעי גס בבן משפחה חולה, מידע זה מסייע במעקב אחרי החולה וכמובן גם בהמשך הברור המשפחתי. אפשר אז לערוך בדיקות לכל בני המשפחה שבסיכון לשינוי ספציפי בגן. לבני משפחה שאינם נושאים את השינוי בגן, ולא ירשו את הנטייה למחלה מוצע לקיים אורח חיים נורמלי עם המלצות מניעתיות כמו לשאר האוכלוסייה. אלו שיש להם את השינוי בגן, וסיכוי גבוה לחלות בסרטן, יפיקו תועלת מתוכניות מניעתיות.

לא תמיד אפשרי לבדוק בהתחלה בן משפחה חולה - במקרה כזה הבדיקות לא מומלצות לבריאים במשפחה אם כי ניתן לבצע בדיקה גנטית באדם בריא. אם מזהים שינוי בגן שיש לו נטייה לסרטן פירוש הדבר שיש סיכון גבוהה, וינתנו המלצות לתוכניות מניעה להקטנת הסיכון. אם לא מוצאים מוטציות, ישנה סבירות שהסרטן נגרם על ידי פגם גנטי אחר, וברורים נוספים יומלצו במסגרת הייעוץ הגנטי, ועל סמך הערכת הסיכון והרקע המשפחתי/הגנטי.

[עריכה] מי צריך להיבדק?

- בדיקת הגן APC במלואו מומלצת במשפחות בהן יש סיפור של חולים עם מאות ואלפי פוליפים.

- בדיקת המוטציות בגן MUTYH מומלצת כשיש ספור של סרטן מעי הגס עם פוליפים מרובים - לאו דוקא מגיל צעיר.

[עריכה] מהן ההמלצות למי שנמצא בסיכון מוגבר לנטייה גנטית לסרטן מעי גס:

1) לנושאים של מוטציה בגן APC (והמתבטאת בפוליפוזיס נרחב של המעי) מומלץ מעקב קולונוסקופיה מגיל 12. ברגע שמופיעים פוליפים או בגיל 18-20 מומלץ להרחיק את המעי הגס. האדם יכל לתפקד ללא מעי גס. כך ניתן למנוע סרטן מעי גס אצל אדם כזה (שלולא כן יתרחש ב- 100% ובד"כ בגיל צעיר).

2) לנשאים של המוטציה האשכנזית I1307K: מומלץ מעקב קולונסקופיה אחת ל- 3-5 שנים.

בנוסף, לכולם מומלץ:

o מעקב גסטראנטרולוגי צמוד (צואה לדם סמוי אחת לשנה).

o דיאטה רבת סיבית .

o בדיקת בני משפחה לקיום המוטציה שנמצאה. בפוליפוזיס משפחתית כבר בגיל 12. בשאר הצורות ניתן אחרי גיל 25 שנה. במשפחות המדגימות העברה תורשתית של סרטן מעי גס ולא מוצאים אצלם את הפגם, יש לנהוג לפי הסיכון שינתן ביעוץ גנטי.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות