המופיליה

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

הפרעה שכיחה למערכת הקרישה: המופיליה

[עריכה] סוגים/צורות קליניות:

כשיש צורך ביצירת קריש (לאחר פציעה או חתך או מכה הגורמת לשטף דם פנימי) נכנסים לפעולה מספר חלבונים הנקראים פקטורים של הקרישה - הפעלתם עד ליצירת הקריש הסופי נעשה ברצף אחד אחר השני, כאשר כל פקטור מפעיל את הבא בתור. חסר של פקטור אחד גורם לאי הפעלת הבא אחריו וכך באי יצירת קריש. הפרעות מולדות במנגנון זה כוללות:

-- המופיליה מסוג A – חסר פקטור במנגנון הקרישה שמספרו 8.

-- המופיליה מסוג B – חסר פקטור במנגנון הקרישה שמספרו 9.

-- חסרים אחרים במערכת הקרישה המחקים המופיליה.ניתן לזהותן ולהפרידן מהמופיליה ע"ס הסימנים הקליניים והמעבדתיים לאחר בדיקת רופא המטולוג ו/או גנטיקאי.

[עריכה] סימנים קליניים:

החומרה תלויה במידת החסר של פקטור הקרישה. בחולים הקשים יש פחות מ- 7% מהפעילות הנורמלית – מחצית החולים הינם בקטגוריה של הקשים. עקב הבעייה ביצירת תהליך קרישה יש נטייה לדמומים – בעיקר פנימיים. שכיח שהם נוטים לפתח דימומים בפרקים (בעיקר ברכיים) לאחר כל חבלה קלה. לעיתים הדמום לאברים פנימיים אחרים והכי מדאיג דמום למוח. לשם תיקון המצב הם זקוקים לעירויים חוזרים של פקטור הקרישה שחסר אצלם. היום קיים פקטור קרישה המיוצר בצורה סינטטית והוא נראה חסר תופעות לוואי. כך שהטיפול כיום הינו יעיל – אף שדרושה משמעת טיפולית.

ניתן לקבוע את האבחנה במדוייק בבדיקות מעבדה – שם ניתן לקבוע איזה פקטור מתקן את בעיית הקרישה – זהו הפקטור החסר בחולים. בנשים נשאיות ניתן להדגים את החסר בפקטור הקרישה רק בכ- 50% מהנשאיות – לכן המצאות רמת פקטור תקינה לא שוללת נשאות באישה שיש במשפחתה חולה.

[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:

הורשה האחוזה בכרומוזום ה-X.

מידת ביטוי המחלה: מלאה בזכרים.

נקבות הנושאות את הגן להמופיליה יכולות לבטא את החסר החלקי הקיים אצלן בפקטור הקרישה במצבים מיוחדים של דמם כמו אחרי לידה או בעת ניתוח. אז הן זקוקות גם כן למתן עירוי של פקטור הקרישה הנמוך אצלן.

[עריכה] בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה:

אין בד"כ בעיות הניתנות לזהוי באולטרסאונד בהריון.

[עריכה] מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

במקרה בודד במשפחה: לא בהכרח האמא נשאית. במקרה ולזוג נולד ילד אחד חולה והוא היחיד הידוע במשפחה עם בעיה כזו יש סיכוי של 66% שהאם נשאית. לכן בכל הריון של זכר נוסף לזוג זה יש סיכון של 33% להשנות הבעיה (המופילה A או B לפי מה שיש במשפחה זו). במקרה כזה לאחות של החולה או לדודה של החולה מצד אימו יש סיכון קטן בחצי מזה שחושב מעלה לאם החולה, וכך הלאה.

במשפחה שבה יש מספר חולים – לנשים שילדו ילדים חולים יש להתיחס כנשאיות והסיכון שלהן ללדת ילד חולה במידה והוא ממין זכר הינו עד 50%. נשים במשפחה, אף שאין להם ילדים חולים (או אין כלל ילדים), יכולות להיות נשאיות וצריכות להיבדק. יש צורך להתייעץ עם היועץ הגנטי שיכל לקבוע מי בהכרח נשאית ע"ס העץ המשפחתי.

[עריכה] המידע הגנטי מולקולרי:

הגן למחלה: להמופליה A: נקרא F8C. להמופיליה B : נקרא F9.

מקומם: בהמופליה A Xq28. בהמופיליה B : Xq26.3-27.1

[עריכה] אמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

אבחנה של המחלה ושל סוג פקטור הקרישה שחסר תואר לעיל. לשם אבחנה וטיפול בחולה אין צורך בבדיקה הגנטית. הבדיקה הגנטית חשובה לאבחון טרום לידתי ולזיהוי הנשאיות במשפחה.

לגבי בדיקה גנטית ישירה לאיתור המוטציה/פגם בגן: הגן להמופיליה ארוך ולכן לא פשוט לקרוא את כל האותיות (קוד גנטי) המרכיבות אותו. בכל זאת הגן ניתן לבדיקה ומס' חולים כבר עברו ברור כזה. כאמור, בדיקה זו לא נחוצה לאבחנה מדוייקת של החולים ולכן לא נעשית כבשיגרה. ראה סקירה מהירה של הגן במחלה אחוזה ב-X או ריצוף הגן במחלה אחוזה ב-X.

בדיקת נשאות:

רמת פקטור ירודה בדם יש אצל 50% מהנשאיות. (ראה לעיל תחת בדיקות מעבדה). בדיקות גנטית לנשאות מתחלקות בהתאם לסוג המשפחה כמפורט להלן:

- במשפחה שבה יש מספר חולים: במקרה כזה יש לאתר תחילה את הפגם (מוטציה) בחולה ולהראות שקיימת אצל אימו. יש להרחיב את הבירור של הנשאיות בצורה מדורגת במשפחה. תחילה יבדקו בנותיה, אחיותיה ואמה של האמא של החולה. לפי התשובות תורחבנה בדיקות הנשאות לנשים נוספות הקרובות לנשאיות שתמצאנה באותה צורה מדורגת. לכל נשאית שתמצא ניתן יהיה להציע בדיקה של העובר בהריון – בתאי סיסי שלייה או בתאי מי שפיר ייקבע באם הוא זכר, ובמקרה של זכר יבדק אם הוא עתיד להיות חולה. זה נעשה כמובן דרך המכון הגנטי - ראה סקירה מהירה של הגן במחלה אחוזה ב-X. במידה והפגם עצמו (המוטציה הספציפית) לא ניתן לאיתור בקלות ניתן לבצע בדיקה עקיפה (תאחיזה גנטית) לאפשר לזהות נשאיות במשפחה ולנשאיות לאפשר אבחון טרום לידתי בהמשך. ראה: תאחיזה גנטית לגן שמיקומו כבר ידוע במחלה אחוזה ב-X.

- במקרה והיה רק מקרה בודד במשפחה - לא בהכרח האמא של החולה נשאית ובוודאי לא בהכרח נשים אחרות במשפחה נשאיות. יש לאתר תחילה את הפגם הגנטי בחולה ולבדוק אם הוא קיים באמא שלו. אם לא קיים פגם כזה אצל האמא של החולה זוהי מוטציה טריה שהתרחשה בחולה. הבנות שלו בלבד תהיינה נשאיות וניתן להציע להן ולצאצאיהן אבחון של פגם הן של המחלה (בבנים) והן מצב נשאות (בבנות). אם הפגם (המוטציה) שנמצאת בחולה קיימת אצל האם היא נשאית. יש להרחיב את הברור של הנשאיות בצורה מדורגת במשפחה. תחילה יבדקו בנותיה, אחיותיה ואמה של אותה אשה. לפי התשובות תורחבנה בדיקות הנשאות לנשים נוספות הקרובות לנשאיות שתמצאנה באותה צורה מדורגת. לכל נשאית שתמצא ניתן יהיה להציע בדיקה של העובר בהריון – ייקבע באם הוא זכר, ובמקרה של זכר אם הוא עתיד להיות חולה. זה נעשה כמובן דרך המכון הגנטי.

במידה והפגם לא ניתן לאיתור בקלות לא ניתן לבצע בדיקה עקיפה (תאחיזה גנטית) לפני שקובעים בביטחון שהאם (וכל אישה אחרת במשפחה שרוצה לבדוק את מצבה בעינין זה) אכן נשאית – נעזרים בבדיקות קרישה, אשר בנשאיות מדגימות חסר חלקי של פקטור הקרישה (ראה מעלה). ראה: תאחיזה גנטית לגן שמיקומו כבר ידוע במחלה אחוזה ב-X.

בדיקת העובר:

לאחר שנקבע שאשה (אם/אחות של חולה או קרובה רחוקה יותר של החולה) הינה נשאית למחלה ניתן להשתמש בבדיקות הגנטיות לאבחון טרום לידתי. אם מדובר בזכר ניתן לקבוע אם הוא קיבל את הפגם שאותר בחולים במשפחה. ראה: ריצוף הגן במחלה אחוזה ב-X.

אם לא אותר הפגם ניתן להעזר בבדיקות העקיפות, שוב בתנאי וברור שהאם נשאית (אחרת יתכן והעובר בריא למרות שקיבל מאימו אותו גן/אלל כמו הילד החולה)- ראה: תאחיזה גנטית לגן שמיקומו כבר ידוע במחלה אחוזה ב-X.

ניתן גם לבדוק את רמת פקטור הקרישה בדם של העובר – בדיקות אלו היו שכיחות בעבר – כיום הבדיקות הגנטיות בד"כ מאפשרות אבחנה אמינה בכל המשפחות ומחליפות את הצורך בבדיקת דם עובר.