אינוורסיה

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אינוורסיות (היפוך חומר גנטי על גבי כרומוזום מסוים). מילים נרדפות: אינברסיה פריצנטרית - אינברסיות פריצנטריות

תוכן עניינים

[עריכה] מהי אינוורסיה?

ראה רקע על מהי הפרעה כרומוזומלית ומה משמעותה. באינוורסיה יש חיתוך ב-2 נקודות על גבי כרומוזום מסוים וחיבור מחדש של הקצוות החתוכים בסדר הפוך. כך החומר הגנטי שינה את מקומו באותו כרומוזום אך לא נוסף ולא חסר חומר גנטי. לכן, במובן זה הדבר דומה לטרנסלוקציה רציפרוקלית (ראה סעיף מתאים בפרק זה).

[עריכה] האינוורסיות הנחשבות ל"ווריאציה נורמלית - ללא משמעות קלינית"

בכ-1% עד 2% מהאנשים ישנה אינוורסיה אותה אנו מחשיבים למצב תקין (וריאציה נורמלית). אלו הן אינוורסיות שכיחות מתרחשות בד"כ בכרומוזומים 1 או 2, או 9 והן סביב הצנטרומר (איזור מכווץ במרכז הכרומוזום). הן אינן כרוכות בתוספת סיכון משמעותית למומים או לפיגור שכלי. כאמור, אינוורסיות אלה כמעט תמיד נמצאות גם אצל אחד ההורים והן נחשבות לווריאציה נורמלית שאין להן משמעות קלינית/רפואית.

לכן, אין היום המלצה לבדוק את ההורים כל פעם שאינווסיה פריצנטרית בכרומוזום 1 או 2 או 9 נמצאת בעובר.

אם מבוצעת בדיקת הדם לכרומוזומים להורים ברוב מוחלט של המקרים נמצא אחד ההורים נושא אינוורסיה בכרומוזום 1 או 2 או 9:

ההורה נושא האינוורסיה בריא לחלוטין, לכן, צפוי שהעובר יהיה גם כן בריא ולא יסבול מבעיות גנטיות הנובעות מהאינוורסיה. לעובר כזה עם אינוורסיה הקיימת באחד ההורים אין עלייה משמעותית בסיכונים למומים או פיגור שכלי מעבר לסיכון הרגיל שהוא 3%-4%.

אם בבדיקת הדם לכרומוזומים נמצא שההורים לא נושאים האינוורסיה בכרומוזום 1 או 2 או 9:

מצב זה מאד נדיר. גם אז, תוספת הסיכון למומים או פיגור שכלי אינה משמעותית. יש להתייעץ במכון גנטי.


- ביבליוגרפיה:

1. נייר עמדה של איגוד הגנטיקאים בישראל.

2. Hysert et. al, prenatal diagnosis, 26, 810-813, 2006.

[עריכה] מה משמעותה של אינוורסיה בכרומוזומים שאינם 1 או 2 או 9 (כאשר מתגלית לראשונה בעובר)?

כאשר בעובר מוצאים אינוורסיה כזו (באחד הכרומוזומים) הסיכוי עדיין גדול (80%) שהיא תימצא בבדיקת הדם לכרומוזומים אצל אחד ההורים (בני הזוג). המשמעות הקלינית לגבי תקינות העובר תלויה באם הממצא קיים אצל אחד ההורים ובאם יש ממצאים נוספים בלתי תקינים בבדיקות האולטרסאונד.

[עריכה] אם בבדיקת הדם לכרומזוזומים נמצא אחד ההורים נושא אף הוא את האינוורסיה שנמצאה בעובר/ילד:

גם כאן, כמו קודם, אם אכן ההורה נושא האינוורסיה בריא לחלוטין, צפוי שהעובר יהיה גם כן בריא ולא יסבול מבעיות גנטיות הנובעות מהאינוורסיה. אף שתוארו מקרים מיוחדים של מומים בילוד שנבעו מאירגון מחדש של איזור האינוורסיה (האיזור של החיבור באינוורסיה בעובר היה שונה מזה של ההורה שהוריש אותה לו), מקרים אלו נחשבים לנדירים. לעובר כזה עם אינוורסיה הקיימת באחד ההורים אין עלייה משמעותית בסיכונים למומים או פיגור שכלי מעבר לסיכון הרגיל (3%-4%).

[עריכה] אינוורסיה DE-NOVO - אם בבדיקת הדם לכרומוזומים לא נמצא אף אחד מהההורים נושא אינוורסיה אשר נמצאה בעובר/ילד:

אם האינוורסיה לא קיימת אצל אף אחד מההורים (מצב זה נקרא De-Novo) הסיכון למומים או בעיות התפתחותיות ופיגור שכלי בעובר (לפני שהאישה מבצעת בדיקת אולטרסאונד מקיפה) הוא כ-7%-9%. המומים הם מגוונים וחלקם מתגלה באולטרסאונד. לכן אם לא מתגלים מומים באולטרסאונד הסיכון לבעיה בילוד יקטן (ראה בהמשך). מאידך אם מאתרים ממצאים באולטרסאונד, כגון מומים או עיכוב בגדילה, הסיכון לפיגור שכלי עולה באופן משמעותי. במסגרת ייעוץ גנטי אפשר להעריך את הסיכון ע"פ ממצאי האולטרסאונד.

הסיכון לאינוורסיה שלא קיימת באחד ההורים הינו 1 מתוך 10,000 בדיקות מי שפיר. כאמור, במקרים אלה האינוורסיות הן בד"כ לא בכרומוזומים השכיחים (לא בכרומוזומים 2 או 9).

[עריכה] האם במקרי אינוורסיה De-Novo יש סיכון מוגבר לפיגור שכלי גם אם האולטרסאונד תקין?

לפי מספר מחקרים (שבהם נחקרו כ- 20 מקרים בלבד), מבין אלו שנמצאו בלתי תקינים, למחציתם לא היו מומים אלא רק פיגור שכלי. לכן העדר מומים באולטרסאונד כנראה משפר את הסיכויים של העובר להיות בריא, אך עדיין נותר סיכון של לפחות כ- 4%-6% לפיגור שכלי (פי 2-3 בהשוואה לסיכון הרגיל).

[עריכה] מהו סיכון ההישנות של אינוורסיה De-Novo?

אף שהבעיה היא בחומר הגנטי היא לא תורשתית ולא נובעת מבעיה בהורים. לזוג שהיה לו כבר הריון עם אינוורסיה DE-NOVO יש סיכון נוסף קטן (1% בלבד) להישנות בעיות כרומוזומליות בהריון נוסף. כל זוג כזה זכאי לבדיקת מי שפיר בכל הריון נוסף וכאמור רוב הסיכויים (99% בד"כ) שהבעיה לא תישנה. לא ניתן להעריך באמינות את הסיכון לשינוי כרומוזומלי זה במהלך ההריון באמצעות בדיקות סקר לתסמונת דאון ובעיות כרומוזומליות אחרות).

בני משפחה יותר רחוקים אינם בסיכון מוגבר באופן משמעותי.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות