Usher

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 14:05, 29 בספטמבר 2011 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)
(הבסיס הגנטי:)
→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה נוכחית (20:47, 4 בנובמבר 2023) (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)
(הבסיס הגנטי:)
 
(18 גרסאות אמצעיות לא מוצגות.)
שורה 2: שורה 2:
ידועים 3 סוגים של המחלה, והסוג הקשה ביותר הינו Usher Type 1. ידועים 3 סוגים של המחלה, והסוג הקשה ביותר הינו Usher Type 1.
-זהו גם הסוג השכיח בארץ.+זהו גם הסוג השכיח בארץ בקרב אשכנזים - אבל המחלה מופיעה בישראל גם בעידות אחרות כמו עיראקים תימנים ואחרים..
- +
- +
-להלן הצורות ופרוט המוטציות האופיניות לפי מוצא בישראל:+
- +
- +
-'''''--- Usher 1 ---'''''+
- +
-בסוג זה ישנם 2 גנים:+
- +
-א. USH1a = PCDH15 - באשכנזים ידועה מוטציה שכיחה הנקראת R245X והנמצאת בכ-1:80 אנשים מהמוצא נושאים את הגן. מוטציה זו גורמת לדרגת חומרה גבוהה של המחלה.+
- +
-ב. USH1b = myo7A - גן זה הינו גן המכונה מיוזין. בו נמצאו מוטציות במשפחות ישראליות ממקור אתני שונה: כולן היו מוטציות פרטיות (משפחה אחת):+
- +
-- במשפחה אשכנזית: IVS18+1 G->A - במשפחה אירנית ובולגרית: A397D - במשפחה ממרוקו ואלג'יר: A826T - במשפחה ממרוקו: 2065delC.+
- +
- +
-'''''--- Usher 2 ---'''''+
- +
-הגן USH2A = USHERIN - במספר משפחות של יהודים ממוצא עיראק נמצאה מוטציה שכיחה: R737X (או 2209C->T). +
- +
-במספר משפחות של יהודים ממוצא צפון אפריקה (מרוקו וטוניס בעיקר) נמצאה מוטציה שכיחה אחרת: R334W ומופיעה בכ- 1:60 אנשים בריאים. +
- +
-בגן זה נמצאה מוטציה ייחדוית נוספת במספר משפחות ממצוא אירני, עיראקי ותימני: 239-240insCTAC. השכיחות נעה בין 1:40 (באירנים ועיראקים) עד 1:100 (תימנים).+
- +
-במספר משפחות של יהודים מבוכרה נמצאה מוטציה ייחודית אחרת: 12067-2A->G והיא כנראה אחראית לרוב החולים במוצא זה.+
- +
-נמצאה מוטציה פרטית במשפחה יהודית מרוקאית: G1840V.+
- +
- +
-'''''--- Usher 3 ---'''''+
- +
-הגן USH3A = CLARIN-1 - נמצאה מוטציה N48K באשכנזים (כ- 1:150 אנשים ממוצא זה נשאים שלה - החומרה קלה-בינונית).+
== סימנים קליניים: == == סימנים קליניים: ==
-תסמונת Usher הינה תסמונת גנטית שמאופיינת ע"י פגיעה בשמיעה, ראיה ומערכת וסטיבולרית. הליקוי בשמיעה דו-צדדי עמוק שקיים מלידה. הילדים החולים לא מפתחים דיבור. הליקוי בראיה על רקע תהליך ניווני ברישתית העין Retinitis Pigmentosa)) שמתחיל בגיל ילדות ומחמיר עם הזמן.+תסמונת Usher הינה תסמונת גנטית שמאופיינת ע"י פגיעה בשמיעה, ראיה ומערכת וסטיבולרית. הליקוי בשמיעה דו-צדדי עמוק שקיים מלידה. הילדים החולים לא מפתחים דיבור. הליקוי בראיה על רקע תהליך ניווני ברישתית העין המדמה [[רטיניטיס פיגמנטוזה]] (Retinitis Pigmentosa) שמתחיל בגיל ילדות ומחמיר עם הזמן.
-המחלה מהוה הסיבה השכיחה ביותר לשילוב של [[חירשות]] + עיוורון גנטי בעולם. +המחלה מהוה הסיבה השכיחה ביותר לשילוב של [[חירשות]] + עיוורון גנטי בעולם.
== צורת העברת המחלה בתורשה: == == צורת העברת המחלה בתורשה: ==
שורה 50: שורה 18:
{| border="1" {| border="1"
-|+ מוטציות אופיניות לתסמונת USHER¬ באוכלוסיה הישראלית לפי מוצא:''''' +|+ מוטציות אופיניות לתסמונת USHER באוכלוסיה הישראלית לפי מוצא:'''''
|- |-
-! המוצא !! צורת התורשה: !! שם הגן: !! המוטציה: !! שכיחות בקרב האוכלוסיה הכללית: !! שכיחות בקרב לקויי שמיעה:+! המוצא !! שם הגן: !! צורת התורשה: !! המוטציה: !! שכיחות בקרב האוכלוסיה הכללית:
|- |-
! align="right" | אשכנזי ! align="right" | אשכנזי
-PCDH15 (Usher 1F) || אוטוזומלי רצסיבי || R245X וגם +| (PCDH15 (Usher 1F || אוטוזומלי רצסיבי || R245X
|| 1:100 || || 1:100 ||
|- |-
! align="right" | אשכנזי ! align="right" | אשכנזי
-| CLRN1(Usher 3A) || אוטוזומלי רצסיבי || p.N48K+| (CLRN1 (Usher 3A || אוטוזומלי רצסיבי || p.N48K
|| 1:140 || || 1:140 ||
|- |-
! align="right" | אלג'יר ! align="right" | אלג'יר
-| Myo7a(Usher 1B) || אוטוזומלי רצסיבי || בעיקר A826T +| (Myo7a (Usher 1B || אוטוזומלי רצסיבי || בעיקר A826T
|| 1:100 || || 1:100 ||
|- |-
! align="right" | שומרוני ! align="right" | שומרוני
-| Myo7a(Usher 1B) || אוטוזומלי רצסיבי || R1861X+| (Myo7a (Usher 1B || אוטוזומלי רצסיבי || R1861X
|| 1:100 || || 1:100 ||
|- |-
! align="right" | במשפחות בודדות מאשכנז / אירן ובולגריה / צפון אפריקה / ומרוקו ! align="right" | במשפחות בודדות מאשכנז / אירן ובולגריה / צפון אפריקה / ומרוקו
-| Myo7a(Usher 1B) || אוטוזומלי רצסיבי || IVS18+1G>A וגם A397D וגם gly214Arg וגם 2065delC בהתאמה+| (Myo7a (Usher 1B || אוטוזומלי רצסיבי || IVS18+1G>A וגם A397D וגם gly214Arg וגם 2065delC בהתאמה
|| 1:200 || || 1:200 ||
|- |-
-! align="right" | אירן, עיראק, תימן+! align="right" | אירן, (ייתכן בשכיחות מאד נמוכה גם ביוצאי עיראק ותימן)
-| Usherin (Usher2A) || אוטוזומלי רצסיבי || 239-242insCGAT+| (Usherin (Usher2A || אוטוזומלי רצסיבי || 239-242insCGAT
|| 1:25-1:50 || || 1:25-1:50 ||
|- |-
! align="right" | צפון אפריקה ! align="right" | צפון אפריקה
-| Usherin (Usher2A) || אוטוזומלי רצסיבי || R334W +| (Usherin (Usher2A || אוטוזומלי רצסיבי || R334W
|| 1:100 || || 1:100 ||
 +|-
 +! align="right" | תימן
 +| (Ush1C (Usher1C || אוטוזומלי רצסיבי || c.1220delG (רטיניטיס פיגמנטוזה בגיל צעיר וליקוי שמיעה אחרי גיל 20ש') || 1:120 ||
|- |-
! align="right" | במשפחות בודדות מצפון אפריקה / עיראק וקורדיסטאן/ מרוקו / ובוכרה ! align="right" | במשפחות בודדות מצפון אפריקה / עיראק וקורדיסטאן/ מרוקו / ובוכרה
-| Usherin (Usher2A) || אוטוזומלי רצסיבי || T1515M וגם p.R737X+| (Usherin (Usher2A || אוטוזומלי רצסיבי || T1515M וגם p.R737X וגם p.G1840V וגם c.12067-2A>G בהתאמה
- וגם p.G1840V וגם c.12067-2A>G בהתאמה+
|| 1:200 || || 1:200 ||
|} |}
-בישראל מתבצע כיום סקר למוטציה השכיחה בגן ל- Usher 1 - באשכנזים בלבד. ע"י בדיקת המוטציה הנ"ל ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה באשכנזים. הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה. +בישראל נבדקות 2 אוכלוסיות למחלה זו – כל אחת לגן אחר:
 + 
 +'''''1. באשכנזים:''''' אחראי למחלה הגן PCDH15 הגורם Usher 1F - בו תוארה מוטציה R245X שגורמת לתסמונת זו באוכלוסיה האשכנזית. שכיחות הנשאים באוכלוסיה האשכנזית הינה 1:100. ע"י בדיקת המוטציה הנ"ל ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה באשכנזים.
 + 
 +'''''2. ביהודים מאירן:''''' אחראי למחלה הגן usherin הגורם ל- Usher 2A – בו תוארה מוטציה insCGAT239-242 שגורמת לתסמונת זו באוכלוסיה האשכנזית. שכיחות הנשאים באוכלוסיה האשכנזית הינה 1:50. ע"י בדיקת המוטציה הנ"ל ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה בעידה זו.
 + 
 + 
 +'''בדיקה אבחנתית''' (זהוי הפגם הגנטי והוכחת המחלה):
 + 
 +בדם של החולים בודקים את הפגם בגן. במקרים שהגנטיקאי חושד בסיבה גנטית הוא ממליץ על ברור גנטי של הסובל מהבעיה עצמו כשלב ראשון. אם יש גן חשוד ספציפי הוא נבדק תחילה. הברור יכול לכלול גם בדיקת פאנל ריצוף NGS של גנים לתסמונת אשר או '''[[ריצוף אקסומי]]'''. לילדים עם חשד גבוה למחלה גנטית הברור המתקדם הזה נמצא בסל אחרי בדיקת רופא גנטי.
 + 
 + 
 +'''בדיקת נשאות:'''
 + 
 +אם מתגלה במשפחה מוטציה מסויימת ניתן להתקדם בבדיקת בני המשפחה ולראות מי נשא של הגן ולאתר זוג שנמצא בסיכון גבוה להישנות הבעיה הזו במשפחה. זה נעשה בהנחייה והכוונה של הגנטיקאי.
 + 
 +ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה '''[[סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי]]'''.
 + 
 + 
 +'''בדיקת העובר:'''
 + 
 +אם ידוע הפגם הגנטי בקרוב חולה ובני הזוג שבסיכון גבוה ללידת ילד חולה נוסף, ניתן להציע בדיקה מכוונת למנוע הישנות הבעיה - עדיף לפני החזרת העובר לרחם בהפרייה חוץ גופית (ראה [[PGD]] ). לחליפין ניתן לאבחן בתחילת ההיריון '''ב[[בדיקת סיסי שליה]]'''. במקרים שהבעיה מתגלית מאוחר ניתן לבצע גם '''[[בדיקת מי שפיר]]''' אך עדיף תמיד בדיקה מוקדמת.
-כיום יש לשקול לבצע את הבדיקה כסקר לאיתור נשאי המחלה לזוגות ממוצא אשכנזי או אשכנזי בחלקו. יהיה מקום להרחיב הברור לשאר העדות שבהן השכיחות גבוהה.+אם לא ניתן לבדוק בבני משפחה (וגם אם לא קיימים בני משפחה עם מחלה גנטית קשה) יש לדעת כי בדיקות מקיפות אלו של '''[[CGH|צ'יפ גנטי]]''' וגם '''[[ריצוף אקסומי]]''' במי שפיר יוכלו להוות תחליף נאות ברוב הגדול של המקרים (ראה בדיקות נוספות שניתן לבצע בתשלום ב'''[[בדיקת מי שפיר]]''').

גרסה נוכחית

תוכן עניינים

[עריכה] סוגים:

ידועים 3 סוגים של המחלה, והסוג הקשה ביותר הינו Usher Type 1. זהו גם הסוג השכיח בארץ בקרב אשכנזים - אבל המחלה מופיעה בישראל גם בעידות אחרות כמו עיראקים תימנים ואחרים..

[עריכה] סימנים קליניים:

תסמונת Usher הינה תסמונת גנטית שמאופיינת ע"י פגיעה בשמיעה, ראיה ומערכת וסטיבולרית. הליקוי בשמיעה דו-צדדי עמוק שקיים מלידה. הילדים החולים לא מפתחים דיבור. הליקוי בראיה על רקע תהליך ניווני ברישתית העין המדמה רטיניטיס פיגמנטוזה (Retinitis Pigmentosa) שמתחיל בגיל ילדות ומחמיר עם הזמן.

המחלה מהוה הסיבה השכיחה ביותר לשילוב של חירשות + עיוורון גנטי בעולם.

[עריכה] צורת העברת המחלה בתורשה:

העברת המחלה הינה בצורת הורשה אוטוזומלית רצסיבית.

[עריכה] הבסיס הגנטי:

מוטציות אופיניות לתסמונת USHER באוכלוסיה הישראלית לפי מוצא:
המוצא שם הגן: צורת התורשה: המוטציה: שכיחות בקרב האוכלוסיה הכללית:
אשכנזי (PCDH15 (Usher 1F אוטוזומלי רצסיבי R245X 1:100
אשכנזי (CLRN1 (Usher 3A אוטוזומלי רצסיבי p.N48K 1:140
אלג'יר (Myo7a (Usher 1B אוטוזומלי רצסיבי בעיקר A826T 1:100
שומרוני (Myo7a (Usher 1B אוטוזומלי רצסיבי R1861X 1:100
במשפחות בודדות מאשכנז / אירן ובולגריה / צפון אפריקה / ומרוקו (Myo7a (Usher 1B אוטוזומלי רצסיבי IVS18+1G>A וגם A397D וגם gly214Arg וגם 2065delC בהתאמה 1:200
אירן, (ייתכן בשכיחות מאד נמוכה גם ביוצאי עיראק ותימן) (Usherin (Usher2A אוטוזומלי רצסיבי 239-242insCGAT 1:25-1:50
צפון אפריקה (Usherin (Usher2A אוטוזומלי רצסיבי R334W 1:100
תימן (Ush1C (Usher1C אוטוזומלי רצסיבי c.1220delG (רטיניטיס פיגמנטוזה בגיל צעיר וליקוי שמיעה אחרי גיל 20ש') 1:120
במשפחות בודדות מצפון אפריקה / עיראק וקורדיסטאן/ מרוקו / ובוכרה (Usherin (Usher2A אוטוזומלי רצסיבי T1515M וגם p.R737X וגם p.G1840V וגם c.12067-2A>G בהתאמה 1:200

בישראל נבדקות 2 אוכלוסיות למחלה זו – כל אחת לגן אחר:

1. באשכנזים: אחראי למחלה הגן PCDH15 הגורם Usher 1F - בו תוארה מוטציה R245X שגורמת לתסמונת זו באוכלוסיה האשכנזית. שכיחות הנשאים באוכלוסיה האשכנזית הינה 1:100. ע"י בדיקת המוטציה הנ"ל ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה באשכנזים.

2. ביהודים מאירן: אחראי למחלה הגן usherin הגורם ל- Usher 2A – בו תוארה מוטציה insCGAT239-242 שגורמת לתסמונת זו באוכלוסיה האשכנזית. שכיחות הנשאים באוכלוסיה האשכנזית הינה 1:50. ע"י בדיקת המוטציה הנ"ל ניתן לזהות חלק גדול מנשאי המחלה בעידה זו.


בדיקה אבחנתית (זהוי הפגם הגנטי והוכחת המחלה):

בדם של החולים בודקים את הפגם בגן. במקרים שהגנטיקאי חושד בסיבה גנטית הוא ממליץ על ברור גנטי של הסובל מהבעיה עצמו כשלב ראשון. אם יש גן חשוד ספציפי הוא נבדק תחילה. הברור יכול לכלול גם בדיקת פאנל ריצוף NGS של גנים לתסמונת אשר או ריצוף אקסומי. לילדים עם חשד גבוה למחלה גנטית הברור המתקדם הזה נמצא בסל אחרי בדיקת רופא גנטי.


בדיקת נשאות:

אם מתגלה במשפחה מוטציה מסויימת ניתן להתקדם בבדיקת בני המשפחה ולראות מי נשא של הגן ולאתר זוג שנמצא בסיכון גבוה להישנות הבעיה הזו במשפחה. זה נעשה בהנחייה והכוונה של הגנטיקאי.

ניתן כיום לבצע ברור מקיף של בני הזוג לנשאות של מצבים גנטים קשים רבים, כחלק מפאנל רחב מבוסס אקסום - ראה סקר נשאות מחלות תורשתיות מבוסס ריצוף אקסומי.


בדיקת העובר:

אם ידוע הפגם הגנטי בקרוב חולה ובני הזוג שבסיכון גבוה ללידת ילד חולה נוסף, ניתן להציע בדיקה מכוונת למנוע הישנות הבעיה - עדיף לפני החזרת העובר לרחם בהפרייה חוץ גופית (ראה PGD ). לחליפין ניתן לאבחן בתחילת ההיריון בבדיקת סיסי שליה. במקרים שהבעיה מתגלית מאוחר ניתן לבצע גם בדיקת מי שפיר אך עדיף תמיד בדיקה מוקדמת.

אם לא ניתן לבדוק בבני משפחה (וגם אם לא קיימים בני משפחה עם מחלה גנטית קשה) יש לדעת כי בדיקות מקיפות אלו של צ'יפ גנטי וגם ריצוף אקסומי במי שפיר יוכלו להוות תחליף נאות ברוב הגדול של המקרים (ראה בדיקות נוספות שניתן לבצע בתשלום בבדיקת מי שפיר).

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות