תוספת או חסר מיזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 1 - בחלק המרוחק (דיסטלי) של בנד 1q21.1

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוספת או חסר מיזערי בזרוע הארוכה של כרומוזום 1 - בחלק המרוחק (דיסטלי) של בנד 1q21.1

שמות נרדפים: שינויים כמותיים מזעריים (חסר מיזערי או תוספת מיזערית) בזרוע ארוכה של כרומוזום 1 הקשורים במיקרוצפליה או מקרוצפליה, איחור התפתחותי ובעיות פסיכיאטריות". או "del/dup 1q21.1'.


תוכן עניינים

[עריכה] שכיחות:

חסר (דלישן) או הכפלה (דופליקציה) של המקטע המדובר בגודל 1.35MB (כ-1.35 מיליון אותיות) המכיל מעל 16 גנים, בכרומוזום 1 הינה אחד הממצאים השכיחים שנמצאים בילדים עם פיגור שכלי, אוטיזם ומומים מולדים.

מבדיקת השכיחויות המפורטות מטה יוצא שהממצא הזה שכיח יותר מתסמונת דאון!!


שכיחות החסר:

בקרב 5,218 ילדים עם אוטיזם, פיגור שכלי, או מומים מולדים נמצאו 25 ילדים להם היה חסר כזה. החסר לא נמצא באף מקרה מתוך 4,737 אנשים בריאים ששימשו לביקורת. כלומר, הימצאות החסר באופן ברור (פי מעל 25) גדולה יותר בקרב קבוצת החולים. ברוב המקרים הממצא לא ימצא בהורים הבריאים.

בנתונים במעבדה גדולה בישראל: מקרב 6,800 ילדים עם מוגבלות התפתחותית משמעותית או אוטיזם נמצא חסר זה ב-13 ילדים (כ-1:525) ואילו באוכלוסיה הכללית השינוי הזה נמצא בקרב 32 מתוך 54,600 (כ-1:1600). לכן נראה לפי המידע בישראל כי חסר זה מעלה את הסיכון לפיגור שכלי או אוטיזם פי פחות מ-3-4 !! (ובהתחשב בספרות להערכתנו עד כ-10%).

בכ-80% הממצא יימצא באחד ההורים הבריאים (ייתכן להורה זה היקף ראש מעט קטן).


שכיחות הדופליקציה:

בספרות בקרב 5,218 ילדים עם אוטיזם, פיגור שכלי, או מומים מולדים נמצאו 9 ילדים להם היתה הכפלת המקטה בגודל הזה בדיוק. הדופליקציה הספציפית הזו נמצאה במקרה בודד מקרב 4,737 אנשים בריאים ששימשו לביקורת. כלומר, לפי עבודה זו הימצאות ההכפלה הזו נמצאה מועשרת באופן ברור (פי 8) יותר בקרב קבוצת החולים.

בנתונים במעבדה גדולה בישראל: מקרב 3,762 ילדים עם מוגבלות התפתחותית משמעותית או אוטיזם נמצאה דיפליקציה זו ב-2 ילדים ואילו באוכלוסיה הכללית השינוי הזה נמצא בקרב 14 מתוך 27,000. לכן נראה לפי המידע בישראל כי דופליקציה זו מעלה את הסיכון לפיגור שכלי או אוטיזם פי פחות מ-2 !! (ובהתחשב בספרות להערכתנו מקסימום פי 4).

ברוב המקרים הממצא יימצא באחד ההורים הבריאים (לרוב יהיה להורה זה היקף ראש גדול וייתכן סיפור של בעיות למידה מסויימות).

[עריכה] סימנים קליניים:

תסמונת זאת נתגלתה בזכות שימוש בבדיקת arrays-CGH (צ'יפ גנטי), המאפשר סקירת הגנום לשינויים מזעריים.

סימנים של התסמונת הנובעת מחסר מיזערי באיזור זה

מתבטאת בהיקף ראש קטן (50% מהמקרים), פיגור שכלי בדרך כלל בדרגות קלות-בינוניות (10-20% מהמקרים), וליקויים בעיניים (פזילה, קולובומה, עיין קטנה, וקטרקט). ייתכנו גם מומי לב (בעיקר אלו שמערבים את העורקים הראשיים היוצאים מהלב), מומים באברי מין (הידרונפרוזיס, אשכים תמירים), שינויים בשלד (גמישות יתר, קיצור אצבעות בחלקן המרוחק בעיקר, clubfoot), ופירכוסים (15%). נדיר יותר חסר קורפוס-קלוסום וליקוי שמיעה. הפרעות נפשיות והתנהגותיות יכולים לכלול הפרעה בספקטרום האוטיזם, ואף אוטיזם (10%), ויתכנו הפרעות שינה.


סימני התסמונת של הכפלת המקטע (דופליקציה) באיזור זה

מתבטאת בהיקף ראש גדול (50% מהמקרים), שינויים דיסמורפים קלים (מרחק גדול בין העיניים, בלט מצח), פיגור שכלי או אוטיזם ברור (הערכה כ-10%). בנוסף יש סיכוי גדול לבעיות למידה (קשיים התפתחותיים שמתגברים עליהם עם טיפול), מאפינים של אוטיזם או ספקטרום אוטיזם שסה"כ מתפקדים. יתכנו גם מומים והם כמובן ניתנים לזיהוי בהיריון בעזרת אולטרהסאונד.


גם בחסר וגם בהכפלה של המקטע יש שינויים בהיקף הראש התואמים את השינוי: היקף ראש קטן (מיקרוצפליה) כשהפגם הוא חסר של המקטע (deletion) והיקף ראש גדול (מקרוצפליה) אם הפגם הוא הכפלה של המקטע (duplication). זה כנראה תוצאה של הימצאות הגן הקובע את היקף הראש (HYDIN) במקטע.

החסר והדופליקציה באיזור זה של הכרומוזומים לא ניתנים לזיהוי בשיטת הבדיקה הסטנדרטית של הכרומוזומים ובוודאי שאין ביכולת בדיקת מי שפיר רגילה לאבחנה. מאידך, ניתן לזהות את החסר ובשיטת ה- CGH הצ'יפ הגנטי, ובשיטת FISH (אם מכוונים את הבדיקה לאיזור זה).

[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:

חלק מהמקרים הם מוטציה טרייה – כלומר ההורים בריאים ואין להם את הפגם – לאלו סיכון הישנות קטן ביותר.

המיוחד במקרה זה היא העובדה שבחלק מהמקרים (כ-50%) לאחד ההורים יש את אותו שינוי בכרומוזום 1 אף שההורה בריא לחלוטין. – במקרה כזה יש סיכון הישנות בכל היריון נוסף וזה ניתן לאיבחון בבדיקת FISH או CGH.

לכן, בנקודה מיוחדת זו של החומר הגנטי, קיום השינוי בהורה בריא לא מהווה ראייה שהעובר תקין:

[עריכה] מידת ביטוי המחלה:

חדירות התסמונת אינה מלאה:

- אם יש חסר (deletion) של המקטע הסיכון לפיגור שכלי כ-30-50%.

- אם יש הכפלה (Duplication) של המקטע הסיכון לפיגור שכלי או אוטיזם מוערך בכ-8-10%.

כך שהעברת הפגם לעיתים נעשית דרך הורה עם הפגם הגנטי אך ללא ביטוי קליני.

[עריכה] בעיות נילוות שאפשר להדגים בבדיקות בהריון:

קיימים בתסמונת זו מומים - אך אין סימן ספציפי המאפשר לחשוד דוקא בתסמונת זו החסר או הדופליקציה יכל להתגלות בצ'יפ הגנטי אותו כיום ממליצים לבצע אם יש ממצא חריג באולטרה-סאונד.

[עריכה] המידע הגנטי המולקולרי:

הגן למחלה:

מיקומו: בקצה הזרוע הקצרה של כרומוזום 1.

[עריכה] האמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

בדיקת CGH. אחרי שזה אותר, ניתן לבדוק הורים בשיטת FISH על ידי שימוש בסמן פלורסנטי סגולי לאזור הספציפי. כאמור, בבדיקת כרומוזומים רגילה אי אפשר בד"כ לזהות את החסר הכרומוזומלי בתסמונת זו. בוודאי לא בבדיקת כרומוזומים של מי שפיר.

בדיקת נשאות:

כמו בדיקה אבחנתית.

בדיקת העובר:

כמו בדיקה אבחנתית. ניתן גם להציע אבחון טרום השרשה בהפרייה חוץ גופית (PGD).

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות