כוראה ע"ש הנטינגטון

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

מילים נרדפות: Huntington chorea , מחלת הנטינגטון.

סימנים קלינים:

מחלה זו מתאפיינת בהופעת תנועות לא רצוניות (מכונות כוראה או כוראואטטוזיס), איבוד יכולות קוגנטיביות. המחלה מתקדמת יחסית מהר. המחלה מופיעה בגיל ממוצע של 40ש'. הישרדות החולים אחרי הופעת המחלה כ-15 שנים. גיל ההופעה וקצב התקדמותה (חומרתה) תלויים בחומרת המוטציה. והמוטציה כאן מיוחדת ושייכת לקבוצת ה"מוטציות הדינמיות" בדומה לתסמונת ה-X השביר, myotonic dystrophy וכדוגמתן. המוטציה בקבוצה זו הינה הגדלה של מס' החזרות של 3 אותיות (בסיסים) בקוד הגנטי של הגן. במעבר מאבא חולה לילדים שלו יש לרוב הגדלה של מספר החזרות עוד יותר וכך החמרת המוטציה.

הגן וחומרת הביטוי הקליני:

הגן מכונה HTT. בבדיקה הגנטית קובעים את מספר החזרות של 3 אותיות CAG בגן זה.

שלש האותיות החוזרות: CAG המקודדת לחומצת אמינו בשם גליצין.

באדם בריא מספר החזרות של 3 האותיות (של הגליצין בחלבון הנוצר): קטן מ-26.

מצב המכונה מצב ביניים הינו מצב בו מספר החזרות 27-35. אדם עם מספר חזרות זה יהיה בריא אבל יכול ללדת ילד עם מספר חזרות גדול יותר (ואז ילד זה יהיה חולה). מצב הדומה למה שמכונה Premutation או "mutable alleles".

בחולה מספר החזרות של 3 האותיות (של הגליצין בחלבון הנוצר): גדול מ-36. והחומר לפי הפרוט הבא:

- 36-39 חזרות - נמצא בסיכון אם כי יתכן שזה יהיה בגיל מאד מבוגר ואף שלא יתפתחו סימנים עד גיל מבוגר מאד. בקבוצה זו של חולים נמצא כי ניתן לנבא את גיל ההופעה והחומרה בקבוצה זו לפי שינוי הנמצא בגן זה בהמשך לרצף חזרות CAG - מסתבר כי הסיכוי טוב לא לסבול מהמחלה עד גיל מבוגר גדול יותר לאלו שאצלם אחרי רצף החזרות CAG יש רצף CAA שקוטע את רצף CAG. באלו עם הופעה מוקדמת (צורה קשה יותר) אין את CAA ויש במקום CAG. כלומר חסר איזור הקוטע ומפסיק את החזרות. כלומר שינוי CAA מקנה יציבות לגן והיעדרו מחמיר את חדירות המחלה (זוהי דוגמא ל-modifier - אלמנט הקובע את חומרת הביטוי של המוטציה).

- מעל 40 חזרות - בביטחון מלא יופיעו סימני מחלה.

המשמעות הטיפולית:

אין טיפול מונע. הטיפול מיועד להחליש או לבטל סימנים כמו בעיות התנועה והמצב הנפשי.

כל הקרובים מדרגה ראשונה (כולל ילדים, אחים) בסיכון של 50% להיות עם גן לקוי (עם מספר חזרות שיכל להיות אף גדול יותר). ולכן כל אחד מהם צריך וחייב לגשת לייעוץ גנטי.

בעוד שלקרובים בריאים אין לידיעה חשיבות רפואית משמעותית, יש לזה השלכות משמעותיות לתכנון של הריונות שלהם ושל ילדיהם (לכל מי שיש לו גן למחלה).

ניתן לתכנן הריונות במשפחה זו כך שיהיה בטוח שהגן לא יעבור לדורות מעתה והלאה - אפילו בצורה שלא תדרוש הפלות (בהפרייה חוץ גופית ומתוכננת (IVF+PGD)) ואף מבלי לחשוף את הסטטוס של הנבדק עצמו (כלומר מבלי שיודעים אחרי הבדיקה אם המטופל קיבל את הגן למחלה). גם לבודקים לא יהיה ידוע אם הנבדק חולה - כי פשוט דואגים שיעברו לוולד הגן שהמטופל קיבל מההורה הבריא שלו מבלי לבחון אם הגן שהגיע מההורה החולה הינו פגום. כל זאת יש לבצע בייעוץ גנטי.