ברור גנטי מולקולרי

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

איך ומתי מבוצע בירור גנטי מולקולרי?

בדיקות אלו נועדו לבדוק את רצף אותיות הקוד הגנטי (הדנ"א) בגן מסוים, כדי לקבוע אם יש בו מוטציה. יתכן שבעתיד יוכלו לקרוא את כל הרצף הגנטי שלנו בצורה מהירה, ביעילות ובמחיר זול. אולם כיום הבדיקה איטית, כרוכה במלאכה רבה (יש עשרות ומאות אלפי אותיות, שצריך לקרוא בכל גן), והיא יקרה וממושכת.

לכן מבצעים את הבדיקות הללו במצבים שבני הזוג (או הנבדק) בסיכון גבוה לבעיה בגן מסוים. למשל, אם יש במשפחה חולה במחלת ניוון שרירים מסוג מסוים (מחלת דושן, למשל) והגן כבר ידוע, מנסים תחילה לאתר אצל החולה מוטציה בגן האחראי למחלה. רק לאחר שזוהה הגן בודקים בני משפחה נוספים בסדר שיונחה על ידי הגנטיקאי (לפי תורשה וכד'). אם הסיכון גבוה גם אצל העובר (למשל במקרה ומוצאים שהאם נשאית), בודקים את הדנ"א של העובר. לולא ידיעת המחלה והמוטציה אצל החולה במשפחה, לא היה אפשר לבדוק את העובר.

כיום מבצעים את הבדיקות האלה בעיקר במקרים הבאים:

- במשפחות שיש להם היסטוריה של מחלה גנטית, שאפשר לזהותה בשיטות הדנ"א.

- לאתר נשאים למחלות שאפשר לבדוק בבדיקות סקר. אם בני-הזוג נשאים למחלה שעלולה להתבטא בעוברם, בודקים את העובר בשיטות אלה. חלק גדול מהבדיקות המולקולריות מבצעים במכונים הגנטיים בארץ. במקרים חריגים שולחים את הדגימה לבדיקה בחו"ל. את הבדיקות מבצעים בדם היקפי (נלקח מהוריד) או בתאי העובר (לרוב במי שפיר או בסיסי שלייה). מהדם מפיקים את החומר התורשתי (DNA) ועליו מבצעים את הבדיקות בשיטות מגוונות.

מגבלות הבדיקות המולקולריות

הבדיקות המולקולריות נחשבות (וכך גם צריכות להיות) מדויקות. אך כמו לכל בדיקה, ישנן מגבלות הקשורות בדיוק כמפורט להלן:

- בבדיקות המולקולריות משתמשים בחומרים ביולוגים (אנזימים) המיועדים למחקר. לפי היצרן של החומרים הללו מידת הדיוק כשמשתמשים בחומרים אלה היא כ-99% ולא 100%.

- בבדיקות סקר גנטיות מולקולריות ישנן מגבלות מיוחדות:

o בבדיקות הסקר הגנטיות לא בודקים את כל ה"טעויות הגנטיות" (המוטציות) האפשריות בגן האחראי למחלה אלא רק את אלו אשר נמצאו שכיחות במוצא האתני של הנבדק/ת. ישנן מוטציות אפשריות נוספות שניתן לבודקן, אך כיוון שהן נדירות לא בודקים אותן בשיגרה.

o הסיכון הנותר אחרי תשובה "לא זוהו מוטציות" ללדת בכל זאת ילד עם המחלה הגנטית לה נבדק הזוג הינו קטן מאד – אך בכל זאת קיים. סיכון זה תלוי בשכיחות הנשאים במוצא של הנבדק ובשיעור הנשאים שניתן לזהות בבדיקה שביצע - ככל ששיעור ה"נשאים" במוצא של הזוג קטן יותר או ש"הכיסוי" של הבדיקה גבוה יותר, כך הסיכון הנותר לאחר הבדיקה ללדת ילד חולה קטן יותר (זאת כמובן במקרה שהבדיקה לא מזהה מוטציות). מידע על שעור הנשאים ועד כמה המוטציות שנבדקו "מכסות" את האפשרויות לליקוי בגן בקבוצת המוצא של הנבדקים, אפשר לקבל במכון גנטי.

o אם יש לנבדק קרוב משפחה החולה במחלה מסוימת (אותה מבקש הזוג לבדוק) חשוב לברר מה הן המוטציות (פגמים בגן) שגרמו למחלה באותו קרוב חולה. יש לוודא שהמוטציות שבדק המכון הגנטי בחומר הגנטי (בדם) של הזוג כולל גם את אותה מוטציה שמצויה בחולה מסוים באותה משפחה.

צורת של בירורים מולקולרים האפשריים במצבים שונים של תורשה ומחלה:

a. סקירת מוטציות מוכרות חיפוש הפגם הגנטי (מוטציה) ע”י סקירת מוטציות מוכרות ושאופייניות לחולים מעידה/קבוצה אתנית של הנבדק.

b. ריצוף - מציאת הפגם הגנטי (המוטציה) ע"י קביעת רצף האותיות המרכיבות את הגן.

c. סקירה מהירה של הגן לאיתור פגם גנטי (מוטציה) מבלי לקרוא את כל רצף האותיות המרכיבות אותו - שיטות שונות כמו SSCP וכד'.

d. בדיקת תוצרי הגן - הדגמת הפגם הגנטי על ידי בדיקת תוצרי הגן (שיטות כמו Truncation protein).

e. תאחיזה גנטית - בדיקה עקיפה והתחקות אחרי תבנית הגן המשותפת לחולים במשפחה (תאחיזה גנטית).

- i. תאחיזה גנטית לגן שמיקומו כבר ידוע - כשלמחלה יש רק גן אחד שיכל לגרום לה. ידוע מקומו של הגן בחומר גנטי (כלומר הגן מופה).

- ii. תאחיזה גנטית לגנים שמיקומם כבר ידועים כשלמחלה יש מספר גנים שהוכחו שיכולים כל אחד באופן בלתי תלוי לגרום לה. ידוע מקומם של הגנים הללו לאורך החומר הגנטי (כלומר הגנים מופו).

- iii. תאחיזה גנטית לגנים שלא כולם מופו - כשלמחלה יש מספר גנים שהוכחו שיכולים כל אחד באופן בלתי תלוי לגרום לה. לא ידוע מקומם של כל הגנים הללו לאורך החומר הגנטי (כלומר לא כולם מופו עדיין).

- iv. תאחיזה גנטית לגנים לא מוכרים - כשלמחלה יש גן אחד או מספר גנים שהוכחו שיכולים כל אחד, באופן בלתי תלוי, לגרום לה. מקומו של הגן (או של רוב הגנים הללו אם יש מספר גנים) לאורך החומר הגנטי טרם נמצא.

- v. בדיקה של גנים למחלה מולטיפקטוריאלית - בדיקה למחלה שנגרמת משילוב של גנים ותנאים סביבתיים.