אטקסיה טלאנגיאקטזיה

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

גרסה מתאריך 10:25, 16 באפריל 2021 מאת Motti (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה הנוכחית (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אטקסיה טלנגיאקטזיה: Ataxia Telangiectasia - AT


תוכן עניינים

[עריכה] סימנים קליניים:

המחלה מתבטאת באי יציבות מתקדמת בהליכה. בהמשך מופיעות תנועות לא רצוניות של הידיים עם זריקה פתאומית שלהם, ותנועות לא רצוניות של העיניים. על לובן העיין ובאיזורים החשופים של העור מופיעים טלאנגיאקטזות (התרחבות מקומית של כלי דם המקנה מראה של כתם נקודתי אדום בעל מראה עכבישי. לילדים יש גם חולשה של מנגנון החיסון, ולכן נטייה לדלקות חוזרות בדרכי הנשימה ודלקות ריאות. ישנה גם נטייה לפתח סרטן (בעיקר של בלוטות הלמפה והקיבה) והסיבה למוות הינה הזיהומים או הגידולים. לרוב החולים אינטלגנציה תקינה. הפגם הגנטי גורם הפרעה לשברים בכרומוזומים עקב הפרעה למנגנון הטבעי של תיקון נזקים בחומר הגנטי, ומכאן נובעים סיבוכי המחלה והפרוגרסיביות שלה. מידת ביטוי המחלה: ביטוי המחלה הינו מלא ובגיל מוקדם.


הביטוי הקליני בנשים נשאיות לגן זה:

הרבה עבדות מחקר בחנו את האפשרות של סיכון גבוה לסרטן שד בנשאיות למחלה זו. בשנים האחרונות נמצא שלטרוזיגוטיות=נשאיות (לאימהות של ילדים חולים או אלו שהתגלו בבדיקות הסקר כנשאים) בגן למחלה זו יש עלייה מתונה (עד כפי 2) בסיכון לסרטן שד. יש המלצה כיום לידע על עליה זו. להן מומלץ ייעוץ אונקוגנטי מסודר בגיל 40 שנ' ואז יעודכן המידע לגבי הסיכון הספציפי שלהם (גם על ידי הסיפור המשפחתי) וגם יומלץ מעקב מסודר וקפדני יותר אחר השד, כולל MRI שנתי לשד.

[עריכה] צורת ההעברה התורשתית:

הורשה אוטוזומלית רצסיבית. סיכון לילד חולה במחלה קיים כאשר שני בני הזוג נושאים גן לא תקין.

[עריכה] מהו הפגם הגנטי?

המחלה גנטית ולאחרונה זוהה הגן הנקרא ATM שמופה לכרומוזום 11q22.

[עריכה] מדוע המחלה מעניינת במיוחד בישראל?

ביהודים ממוצא צפון אפריקה (מרוקו ותוניס בעיקר) נמצאה מוטציה אופינית C103T. לכן ניתן לאפשר בדיקת נשאות בקרב עידה זו. שכיחות הנשאים: אחד ל-80. מוכרת מוטציה שתוארה עד כה רק במשפחה אחת ממוצא יהודי תימני (מוטציה המכונה: 368delA) וכל עוד היא לא נמצאה בעוד משפחות היא לא נכללת בסקר המבוצע לאוכלוסייה הכללית.

הבדיקה של הנשאות למחלה זו הינה יחסית פשוטה ומוצעת כיום לעידה היהודית הצפון אפריקאית: ע"י בדיקה למוטציה אחת בלבד ניתן לגלות מעל ל-97% של הנשאים בקרב יהודים ממוצא זה.

ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש המוטציות הללו השכיחות והאופיניות לרוב החולים בעידה זו. ניתן באותה צורה גם לזהות נשאים של הגן החולה. מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג צפון אפריקאי או צפון אפריקאי בחלקו. ראה: סקירת מוטציות מוכרות במחלה רצסיבית.

[עריכה] מה הסיכוי לילד חולה בהריון ששני בני הזוג נשאים?

הסיכון הינו 25% בכל הריון. לבני משפחה אחרים במשפחה כזו הסיכון אינו גבוה (בד"כ פחות מ- 1%) ויקבע בנפרד לפי עץ המשפחה במסגרת יעוץ גנטי.

[עריכה] האם ניתן לבדוק בבדיקות בהריון:

במשפחות בהן 2 בני הזוג נמצאו נשאים (הפגם הגנטי הוגדר) ניתן לאפשר בדיקה גנטית ספציפית ואמינה בתאים של מי השפיר או סיסי שלייה. ניתן גם לבדוק את העוברים עוד בטרם החזרתם לרחם בהפרייה חוץ גופית (PGD).

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות