שני כלי דם בטבור

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

מהו הממצא ומשמעותו?

במצב רגיל בחבל הטבור ישנם שני עורקים (המובילים דם לעובר) ווריד אחד (מחזיר את הדם לשליה). ב-1% מההריונות יש וריד אחד ועורק אחד בלבד. העורק החסר יכול להיות תוצאה של חסימתו על ידי קריש דם. לכן ממצא זה שכיח יותר בהריונות תאומים, בהם הופעת קרישים בכלי דם שכיחה יותר.

אף שלכאורה העובר ניזון רק מעורק אחד, ב-% 99 מהמקרים לא תהיה לכך השפעה על תזונת העובר וגדילתו תהיה תקינה.

הממצא עצמו אינו מום כי הרי חבל הטבור אינו איבר בעל חשיבות לילוד לאחר הלידה. מאידך הממצא מהווה סימן מכוון לבדיקות לשלילת מומים מסוימים אצל העובר. במקרה ומתגלים מומים נוספים המצב משתנה ואז נעשה ברור נרחב יותר ויעוץ מעמיק לאור הסיכון המוגבר לתסמונות כרומוזומליות וגנטיות שונות.

ברוב המקרים אין מומים נוספים והגדילה של העובר תקינה. במקרים אלו תוספת הסיכון לבעיות נוספות היא פחות מ- %1 מעבר לסיכון הרגיל בהריון ( 3%-4%). תוספת הסיכון הינה בעיקר למומים הבאים (לפי סדר שכיחותם): מומים במבנה הכליה ודרכי השתן, מומי לב, חיך ושפה שסועים, מומים במבנה החוליות, מומים בדרכי העיכול (חסימת פי הטבעת או צינור הבליעה), מומים במבנה האגודלים ואחור בגדילה תוך רחמית. מומים אלו ניתנים לאיתור באולטרסאונד.

עובדה נוספת שיש לקחת בחשבון היא שגם ללא מומים נילווים קיימים דיווחים (אם כי אין תמימות דעים) על עליה בסיכון להפרעות כרומוזומליות בנוכחות ממצא זה. אולם קיימות עבודות אחרות אמינות יותר המראות שבהעדר מומים נוספים באולטרסאונד אין עלייה משמעותית בסיכון לתסמונת דאון בפרט, ולהפרעות כרומוזומליות בכלל.

מה מומלץ במקרה ומאובחן ממצא זה?

1. סקירת מערכות מדוקדקת בשבוע 24-22 להריון (או/ו בשבוע 16-15) לאיתור מומים נוספים. הסקירה צריכה להיות מכוונת לאותם מומים שהוזכרו לעיל, כולל ללב.

2. ניתן להוסיף גם בדיקת אקו לב עובר בשבוע 24 להריון.

3. יש צורך במעקב גדילה של העובר.

4. לגבי צורך במי שפיר: ישנן דעות שונות. בישראל נקבע ה-LR הקשור בממצא זה ב- LR=1.0. אין ספק שבדיקת מי שפיר היא האמצעי היחיד המאפשר שלילה מוחלטת של הפרעות כרומוזומליות. מאידך ההמלצות הרפואיות אינן מכוונות לבצע מי שפיר בכל מקרה אלא במקרים שקיים סיכון גבוה לבעיה אותה רוצים לבדוק. על-פי רוב הדעות, כשמדובר ב- 2 כלי דם בטבור (עורק טבורי בודד) כממצא יחיד (וכשאר בדיקות הסקר לאיתור בעיות כרומוזומליות (סקר ביוכימי בדם = חלבון עוברי, שקיפות עורפית) מראות סיכון נמוך מאוד אין המלצה לבצע דיקור מי שפיר. עד היום אין נתונים סטטיסטים מדויקים המאפשרים לשקלל בצורה אמינה את הממצא הזה באולטרסאונד יחד עם שאר הבדיקות כדי לקבל סיכון סופי משוקלל.

באופן מעשי, חשובה השלמת בדיקת האולטרהסאונד והמעקב - במקרים שישנם ממצאים נוספים יש סיכון גבוה לתסמונות גנטיות ויש צורך ביעוץ גנטי.

5. יש חשיבות מיוחדת לפנות ליעוץ במקרים בהם מאותרים מומים או סימנים נוספים מכיוון שהסיכון לתסמונת כרומוזומלית או אחרת עולה באופן משמעותי ויש לדון על בדיקות וברור נוסף.