פלביקס
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
התרופה הידועה שמה המסחרי PLAVIX או בשמה הגינרי CLOPIDROGAL עוברת בגופינו שינוי כימי (מטבוליזם) למרכיב הפעיל שמדכא את פעולתן של הטסיות בדם. עדויות מרובות בספרות מעידות כי פעולה זו מונעת אירועים כליליים נשנים וכן חסימה של התומכנים שהוחדרו במהלך צינטור לב. השינוי המטבולי הנדרש בתרופה זו מבוצע בכבד על ידי אנזים הקרוי CYP2C19.
אנזים זה מקודד במידע הגנטי שלנו (ה- DNA) על ידי גן בעל שם דומה. לכל אחד מאיתנו שני עותקים של גן זה – האחד מקורו מהאב והשני מקורו מהאם, הקרויים אללים. בגן זה קיימים שינויים מסויימים (פולימורפיזם) הנפוצים באוכלוסייה הכללית הגורמים לרמת פעילות משתנה של האנזים ולפיכך לפעילות שונה של התרופה. מספיק שינוי באחד מהאללים הללו בכדי לגרום לתפקוד מופחת של האנזים CYP2C19. לא ידועה שכיחות שינויים אלו באוכלוסייה בישראל.
בקרב אותם מטופלים שנוטלים פלביקס ולהם רמת פעילות נמוכה של האנזים, תהיה פעילותו של הפלביקס נמוכה יחסית ולפיכך דיכוי הטסיות נמוך יחסית. על פי מחקרים שפורסמו לאחרונה פעילות נמוכה זו של התרופה אצל מטופלים אלו עלולה לגרום לשכיחות יתר של אירועים כליליים נשנים, לחסימה נשנית של תומכן (STENT) ולאירועים מוחיים לעומת מטופלים בעלי פעילות גבוהה של התרופה.
על פי הנתונים בספרות השכיחות של בעלי האנזים עם הפעילות הנמוכה הינו כ-30% מהאוכלוסייה ללא קשר למינם.
לאחרונה פורסם מאמר על מספר מצומצם של חולים המעיד כי באותם מטופלים בעלי פעילות מופחתת של האנזים CYP2C19 הועלה מינון התרופה ועלתה פעילותה. ההשערה הינה כי בצורה כזו ניתן יהיה למנוע את הסיכון המוגבר לאירועים כליליים נשנים, אך עובדה זו טרם הוכחה. המלצה זו אינה חלק מקווי מנחה לטיפול המקובלים כיום בעולם או בארץ בצורה חד משמעית. נראה שדרושים מחקרים נוספים על מספר רב של חולים על מנת להוכיח טענה זו.
במסגרת המכון הגנטי ניתן כיום לבדוק את המוטציה השכיחה הגורמת לתפקוד מופחת של האנזים CYP2C19.
הבדיקה כיום מבוצעת במסגרת העמדת שיטה ולא נעשית במסגרת של שירות קליני. יש לפנות לרופא המטפל עם תוצאות הבדיקה בנוגע להשלכות טיפוליות.
