תסמונת סרטן משפחתי

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

תסמונת סרטן משפחתי – Familial cancer syndrome או בשם אחר: Li-Fraumeni syndrome.

מה זה תסמונת סרטן משפחתי (Li-Fraumeni syndrome)?

בתסמונת זאת הוכחה העברה תורשתית של נטייה לסרטן. בני המשפחה עם הגן לתסמונת זאת נוטים לפתח גידולים בעיקר באברים הבאים: מוח, עצם, רחם, מעי גס, שחלה, סרטן דם.

העברה התורשתית הינה בהורשה אוטוזומלית דומיננטית - נושאי הגן החולה יכולים להעביר את הפגם (ואיתו את הנטייה הגנטית) בסבירות של 50% לכל צאצא. במחלה זו כמעט כל הנושא גן חולה יבטא אותו. בכ- 30% מהמקרים יופיע גידול כבר בגיל הילדות (בד"כ סרטן עצמון או סרטן דם/מוח).

מתי יש לחשוד בצורות התורשתיות של סרטן?

יש לחשוד בצורה משפחתית אם קיים אחד מהמאפיינים הבאים:

- הופעת גידולים אופיניים בגיל יחסית צעיר כבר בילדות.

- נטייה למספר מוקדים של גידול באדם אחד.

- ריבוי בני משפחה הסובלים מהגידולים האופיניים לתסמונת.

הגן הקשור בתסמונת Li-Fraumeni:

1. הגן האחראי נקרא P53. הבדיקה אינה פשוטה אך ניתנת לביצוע. יש כאן צורך בקריאה מלאה של רצף האותיות המרכיב את הגן הארוך הזה. הגן ניתן לבדיקה באותם מרכזים מיוחדים העוסקים בייעוץ בתחום זה, ועקב מרכבות הבדיקה, היא מכוונת לאותם מקרים בהם החשד הקליני גבוה. ניתן לשקול לבצע הבדיקות דרך המכונים הגנטים בייעוץ הגנטי יישקל הצורך בבדיקה, יוסבר משמעות התוצאות, השלכות התוצאות האפשריות והמגבלות של הבדיקה המולקולרית בכל מקרה לגופו.

2. גנים אחרים: לגבי גנים הקשורים במגוון סוגי סרטן שונים: מוכרים כיום גנים שגורמים לעלייה בלתי ספציפית של סוגי סרטן שונים, ובוודאי קיימים גנים נוספים שטרם נמצאו ושיתגלו במרוצת העשור הקרוב. במספר קטן של המקרים נמצא פגם בגן CHEK2. מציאת הפגם הגנטי במקרים אלו הינה משימה לא קלה, לא פשוטה, יקרה ומרכבת. כמובן שניתן לבדוק את כל הגנים האחראים על כל אחד ואחד מהסוגים של סרטן שבמשפחה– אולם הדבר לא מעשי. מה גם שיש לקחת בחשבון אפשרות לקיום פגם גנטי בגנים אחרים (חלקם כבר ידועים וחלקם עדיין לא נמצאו) ושיכולים לגרום לנטיות גנטיות לפתח גידולים שונים, ובין היתר גם מעי גס. ניתן להתייעץ במכון הגנטי לגבי הבדיקות הפשוטות יותר שניתן לבצע יחסית בקלות. כמו כן מומלץ להתעדכן לגבי בדיקות מתאימות בעתיד (זו ההמלצה הכי מתאימה למקרים אלו).

במה יכולה לסייע הבדיקה הגנטית?

היא תדייק יותר לגבי הסיכון האמיתי. במידה ויתברר בבדיקות הגנטיות שהנטיה הגנטית קיימת, יש לכך השלכות לגבי בדיקת בני המשפחה, וקביעת קיום או אי קיום נטייה גנטית זו. לכך השפעה על צורת המעקב, וצורת תכנון הטיפול המונע.

אמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

הבדיקה הגנטית הישירה לאתור הפגם (מוטציה) בחולה (או בחשד למחלה) הינה יחסית קלה. הגן אינו ארוך במיוחד וקביעת הרצף של האותיות המרכיבות אותו (בכדי לאתר את הפגם) הינו תהליך האורך מספר שבועות – הבדיקה נעשית בתשלום בחו"ל במעבדות המתמחות בבדיקת גן זה. ראה דף מידע: מציאת הפגם (המוטציה) ע"י קביעת רצף הגן – מחלה אוטוזומלית דומיננטית:

במשפחה בה ישנם כבר מספר חולים (יותר מאחד) ניתן לבצע בדיקה עקיפה כפי שמפורט בסעיף מטה תחת "בדיקת העובר". בדיקה עקיפה של סמנים גנטיים במשפחה עם מספר חולים במשפחה – כשיש רק גן אחד שיכל לגרום למחלה – מחלה אוטוזומלית דומיננטית)

בדיקת נשאות:

בדיקה לגילוי נושא גן (שלא ביטא אותו קלינית) במחלה אוטוזומלית דומיננטית הינה בעצם אותה בדיקה כמו בדיקה אבחנתית. בדיקת העובר: קיימת מחלוקת לגבי אבחון טרום לידתי של מחלות המתטאות בגיל בגרות ולכן דרוש ייעוץ גנטי לפני ביצוע הבדיקה. במקרה ורוצים לבצע בדיקה כזו יש שתי אפשרויות:

במשפחה בה יש כבר לפחות 2 חולים עם התסמונת ניתן לבצע בדיקת תאחיזה (בדיקה עקיפה של סמנים גנטיים במשפחה עם מספר חולים במשפחה – כשיש רק גן אחד שיכל לגרום למחלה – מחלה אוטוזומלית דומיננטית) ולאפשר לבדוק את הצאצאים של החולים בגיל צעיר או אף במהלך ההריון (בבדיקת סיסי שילייה או מי שפיר).

במשפחה בה יש רק חולה אחד, ניתן לאפשר לחולה זה אבחון טרום לידתי רק לאחר זיהוי הפגם הגנטי בהורה החולה. בודקים באם אותה מוטציה שנמצאה כבר אצל ההורה החולה נמצאת בתאי סיסי השילייה או מי השפיר. ראה לעיל תחת בדיקה אבחנתית.