חסר אלפא-1 אנטי טריפסין
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
חסר של Alpha 1 antitrypsin
תוכן עניינים |
סימנים קליניים
המחלה נובעת מחוסר באנזים הנקרא Alpha-1-antitrypsin האחראי על הגנת התאים ברקמות השונות בגוף מפני נזק ופרוק. כאשר יש ירידה ברמות האנזים הזה בדם עלולה (אך לא חייבת) להתפתח מחלת כבד (שבאופן נדיר מצריכה השתלת כבד בגיל צעיר) או מחלת ריאות קשה בגיל מאוחר. מאידך, ברוב המכריע של החולים המחלה קלה יחסית ולא תגרום לבעיות רפואיות משמעותיות.
מידת החומרה ניתנת לניבוי לפי סוג הפגם הגנטי כפי שמתבטא בחלבון הנוצר. החלבון התקין נקרא צורה M. הפגמים הגנטים אחראים ליצור חלבונים אלטרנטיבים, ושניים מהם שכיחים יותר: כל אחת מהפגמים הללו יוצר חלבון אמנם פעיל אך פחות מהרגיל. שני הפגמים מכונים צורות S ו-Z. החומרה של המחלה בכבד ובריאות קשה יותר בצורה Z (אם הילד קיבל מ-2 הוריו את הפגם לצורה זו), אך נדירה בצורה M (הצורה התקינה) או S.
המחלה קיימת בשכיחות גבוהה באוכלוסיות שונות בעולם. בארץ המחלה מופיעה ביהודים ממוצא אשכנזי וספרדי.
צורת העברת המחלה בתורשה:
המחחלה מועברת בהורשה אוטוזומלית רצסיבית.
מה הסיכוי לילד חולה בהריון ששני בני הזוג נשאים?: הסיכוי הינו 25% בכל הריון.
מידת ביטוי המחלה: לא תמיד המחלה באה לידי ביטוי קליני ברור.
בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה:
אין שינויים הניתנים לזיהוי בבדיקת אולטרהסאונד בהריון.
המידע הגנטי מולקולרי:
הגן למחלה: הינה המחלה נגרמת ע"י המוטציות בגן AAT שמופה לכרומוזום q31-32.3.14
אמצעים לברור גנטי:
בדיקה אבחנתית:
כפי שתואר קודם, קיימים שני פגמים שכיחים המתבטאים בחלבון שונה מעט ואשר מכונים צורות Z ו-S. ע"י בדיקת שני הפגמים העיקריים בחומר הגנטי של הנבדק (המוטציות האחראיות לצורות S ו- (Z ניתן לזהות את הרב הגדול של נשאי הגן. ראה: סקירת מוטציות מוכרות במחלה דומיננטית.
בדיקת נשאות:
שיעור הנשאים (של צורה S או Z) באוכלוסייה הכללית הינה כ-1:80 , רוב המקרים הינם נשאים לצורה S שפחות מדאיגה. בגלל שהמחלה לא נחשבת למחלה חמורה אין המלצה לבדוק נשאות של גן זה. אם מעונינים בבדיקה ניתן לשקול ביצועה לזוגות ממוצא אשכנזי וספרדי.
בדיקת העובר:
לרוב אין צורך שכן ברוב המקרים המחלה קלה. במשפחות בהן שני בני הזוג נושאים מוטציה קשה (צורה Z) ניתן לאפשר בדיקה גנטית בתאי מי שפיר או סיסי שליה, או בבדיקת העוברים לפני החזרתם לרחם בהפרייה חוץ רחמית (PGD).
