ניוון שרירים מולד

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

ניוון שרירים מולד: Congenital muscular dystrophy

סוגים/צורות קליניות:

קימות צורות שונות של נוון שרירים מולד – רוב המחלות הללו עוברות באותה צורת תורשה: הורשה אוטוזומלית רצסיבית. בחלק מהמחלות קיימת גם מעורבות מערכת עצבים מרכזית (המוח) אך רובם ללא מעורבות מערכת עצבים מרכזית (רק השרירים פגועים). ניתן להפרידן ע"ס הסימנים הקלינים והמעבדתיים לאחר בדיקת רופא גנטיקאי.

סימנים קליניים:

סימנים של חולשת שרירים עם או בלי פרקים "מקובעים" (ארטרוגריפוזיס) מופיעים בגיל מאד מוקדם – לרוב בלידה. בניגוד למחלת נוון שרירים ע"ש דושן המחלה כאן לא מתקדמת – לפחות לא בצורה בולטת.

במעבדה מוצאים ערכי CPK מוגברים בדם (אנזים המצוי בשריר ו"דולף" לדם במחלות שרירים). רישום חשמלי של השריר (EMG) וביופסית שריר יכולים לסייע באבחנה.

בכ- 2/3 מהמקרים הפגם הינו בגן האחראי ליצור מרוזין (חלבון הנקשר למערכת הדיסטרופין האחראי למחלת נוון שרירים ע"ש דושן) – אז קיימת בדיקה אבחנתית שהינה ביופסית שריר עם צביעה פלורסצנטית של נוגדנים למרוזין. בבריאים (שהשריר שלהם מכיל מרוזין) יש התקשרות של הנוגדן הפלורסצנטי כנגד המרוזין אל השריר המצוי על משטח זכוכית. בבריא רואים זריחה פלורסצנטית כעדות לקיום המרוזין בהיקף תאי השריר. ואלו בחולים עם נוון שרירים מולד ,להם חסר מרוזין תקין, אין כל התקשרות עם הנוגדן (ולכן אין זריחה פלורסצנטית).

צורת ההעברה התורשתית:

הורשה אוטוזומלית רצסיבית ברוב המקרים.

מידת ביטוי המחלה: מלאה.

בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה:

אין בד"כ בעיות הניתנות לזהוי באולטרסאונד בהריון.

מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

יש צורך להתייעץ עם היועץ הגנטי לגבי הסוג המדוייק של הבעייה.

במקרים הקלסיים כמו בחסר מרוזין הסיכון להשנות הינו 25% בכל הריון. לבני משפחה רחוקים יותר: הסיכוי ללדת ילד עם בעיה דומה הינו יחסית קטן כיוון שבכדי שיוולד ילד חולה במחלות העוברות בתורשה אוטוזומלית רצסיבית 2 ההורים צריכים לשאת את הגן למחלה, והסיכוי להיות נשא באוכלוסייה הכללית מאוד נמוך (כ- 1:100). לאחים הבריאים של חולה יש סיכון קטן מ- 1:500 ללדת ילד עם בעיה כזו. הסיכון עוד יותר קטן לבני משפחה יותר רחוקים.

המידע הגנטי מולקולרי:

הגן למחלה: הגן השכיח נקרא CMD מייצר חלבון למרוזין, גנים אחרים יותר נדירים וחלק לא נמצא עדיין.

מקומו של הגן: כרומוזום 6q22-23.

אמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

אבחון בשיטות לא גנטיות ראה מעלה תחת סימנים קליניים.

ניתן לבצע בדיקה ישירה ולאתר את הפגם בגן למרוזין – מדובר בתהליך יקר וארוך יותר, שבמקרה של חסר מרוזין לא נותן יתרון רב לאבחון טרום לידתי לזוג, שכן ישנה בדיקה ישירה לעובר (ראה מטה) (ראה: ריצוף הגן במחלה רצסיבית.

אם הפגם בחולה במשפחה אינו במרוזין יש צורך תחילה לקבוע אבחנה במכון הגנטי.

בדיקת נשאות:

לאיתור נשאים בבני משפחה של חולה: לזהוי נשאים במשפחה ניתן להעזר בבדיקות עקיפות המפורטות מטה תחת סעיף בדיקת העובר. ראה: בדיקה עקיפה של סמנים גנטיים במשפחה עם אחד או מספר חולים במשפחה – כשיש רק גן אחד שיכל לגרום למחלה – מחלה אוטוזומלית רצסיבית: אולם כיון שהסיכון של בני משפחה רחוקים ללדת ילד חולה הינו קטן, וכיון שהאפשרות להמשיך ולקבוע אם בן הזוג שלהם נשא מוגבלת, הבדיקות הללו לא מבוצעות בד"כ.

בדיקת נשאות בבני זוג של נשאים או באוכלוסייה הכללית: אין מוטציות שכיחות ולכן בכדי לאתר נשאות באוכלוסייה הכללית יש לבדוק את הרצף של הגן ל- CMD (הגן האחראי ליצירת מרוזין). זו בדיקה ארוכה ויקרה ולא מתבצעת כבשיגרה בשלב זה. ראה ריצוף הגן במחלה רצסיבית.

בחסר מרוזין יש בכל מקרה בדיקה אבחנתית לעובר שהיא יחסית פשוטה (ראה להלן).

בדיקת העובר:

הבדיקה הגנטית במקרים של פגם במרוזין הינה יחסית פשוטה לצורך מניעה של השנות הבעייה לזוג שכבר היה לו ילד אחד חולה (בתנאי שנשמר דנ"א מאותו ילד). בד"כ ניתן להסתפק בבדיקת תאחיזה גנטית, ראה: תאחיזה גנטית לגן שמיקומו כבר ידוע במחלה רצסיבית.

ניתן לחליפין לבצע בדיקת סיסי שלייה (ולא מי שפיר!) עם צביעה פלורסצנטית של הסיסים עם נוגדן פלורסצנטי למרוזין – העדר סיגנל מעיד על הישנות המחלה ואילו הימצאות סיגנל מעיד על תקינות (במידה ובחולה במשפחה זו הודגם חסר במרוזין בשריר).

אם הפגם בחולה במשפחה לא במרוזין יש צורך תחילה לקבוע אבחנה במסגרת הייעוץ והבדיקה במכון הגנטי.