תסמונת טרנר

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

מהי תסמונת טרנר?

תסמונת טרנר נובעת מחוסר מוחלט או חלקי של אחד מ-2 כרומוזומי ה-X אצל נקבה, כך שיש לה רק כרומוזום X אחד תקין. ראה רקע על מהי הפרעה כרומוזומלית ומה משמעותה.

סימנים קליניים:

התסמונת מדווחת בשכיחות של 1:1500 ועד 1:2500 לידות חי של בנות.

התסמונת גורמת לספקטרום רחב של סימנים בדרגות חומרה משתנות. תינוקות עם תסמונת טרנר נראות בד"כ כתינוקות רגילים בעת הלידה והן גדלות ומתפתחות לרוב כמצופה לפחות בשנים הראשונות. הסימנים הראשונים יכולים להתבטא לרוב בהופעת קומה נמוכה בתקופת הילדות ההולכת ובולטת בתקופת ההתבגרות (הן לא מדגימות את הצמיחה המהירה לגובה האופיינית למתבגרות). עבודות הדגימו שמתן תוספת של הורמון גדילה (הניתן בזריקות יום-יומיות בבית למשך מספר שנים במשך תקופת הגדילה), לילדות עם טרנר מתקן את בעיית הגובה הסופי ובממוצע מוסיף כ-10 ס"מ לגובה הסופי. לכן אבחנה בגיל צעיר של המצב יכולה לאפשר טיפול יעיל בבעית הגובה.

פרט לקומה הנמוכה המהווה לרוב סימן ראשון ישנם מספר תופעות אופיניות. הסימנים העיקריים השחלות לא מתפתחות – זה מתבטא בעקרות והעדר ביציות. הילדות בד"כ לא מפתחות את סימני המין המשניים (שדיים, שיעור וכד') ואין הופעת וסת ספונטנית. אלו מופיעים ומתפתחים ברגע שמתחילים לתת להם הורמוני מין נשיים (כגלולות רגילות שמטרתן להשלים את החסר ההורמונלי הקיים אצלן). הסימנים החיצוניים בילדות ונשים עם טרנר לא תמיד קיימים ואם קיימים הם לא בולטים – הם כוללים צוואר רחב עם קו שיער נמוך בעורף. ושינויים קלים באורך עצמות האמה וכף היד (סימנים אלו לא בולטים, כך שבד"כ רק רופא מנוסה יכל לזהותם), חלק קטן מהן סובל ממומי לב כמו הצרות אבי העורקים.

מבחינה התפתחותית ושכלית קיימת שונות רבה בין המקרים של תסמונת טרנר. לחלקן אינטליגנציה תקינה אולם חלק מהבנות עם תסמונת זו מראה ירידה קוגניטיבית יחסית לאחאים הבריאים וחלקן זקוקות למסגרת תומכת בלימודים (אפילו חינוך מיוחד). ברוב המקרים אין מדובר בפיגור שכלי משמעותי (הסיכון לכך כ- 5%-7%). למרות הפתולוגיה היחסית לא קשה של תסמונת טרנר (מבחינת היכולת לחיות כאישה בריאה) מסתבר שאחוז ניכר מהעובריות עם תסמונת זו מסתיים בהפלה טבעית בשלבי הריון מוקדמים. ברוב המקרים מדובר אז כנראה בקיום מומים נלווים כמו מומי לב. חשד לתסמונת זו עולה אצל עובר בשליש הראשון של ההריון כאשר מאובחן צוואר מעובה מלווה בבצקת עורפית ניכרת (Cystic Hygroma), או בצקת כללית, או כשנמצא באולטראסאונד מום בלב.

כיום ישנה התפתחות ביכולת לאפשר לנשים עם תסמונת טרנר ללדת. ניתן לקבל ביצית של תורמת ובעזרת הפריה חוץ גופית להפרותה עם זרע הבעל ולהחזירה לרחם האישה עם טרנר. זה נמצא מוצלח בלא מעט מקרים ובמיוחד אם מבנה הרחם תקין (ברוב המקרים).

מה אם ישנה מוזאיקה טרנר? שלוב של מוזאיקה טרנר 45XO/46XX - דהיינו תאים עם 45XO יחד עם תאים עם 46XX

בכ-50% ממקרי תסמונת טרנר רק חלק מהתאים של האישה (או של העובר בתאי מי השפיר) עם 45,XO. כלומר, חלק מהתאים תקינים ומכילים מספר ומבנה כרומוזומים תקין, ובחלק חאר של התאים יש חסר של כרומוזום ה-X (או פגמים אחרים של אחד מזוג כרומוזומי ה-X כגון: חסר חלק מכרומוזום X, כרומוזום X הבנוי מ-2 זרועות קצרות של ה-X במקום דרוע קצרה וארוכה, או ההיפך, בנוי מ-2 זרועות ארוכות של ה-X). מקרה כזה מכונה מוזאיקה. במקרים אלו יכולה להיות תמונה יותר קלה של אותם סימנים שתוארו בתסמונת טרנר לעיל. אולם הרבה מהמיקרים יציגו את התמונה המלאה של התסמונת. לא ניתן לצפות מראש מי יפתח את הסימנים בצורה יותר קשה. יצויין אבל שחלק מהמקרים של מוזאיקה מתגלים בגיל יותר מאוחר, לחלק יש מחזור טיבעי במשך מספר שנים ואז הן אפילו מבייצות. זהו אבל מיעוט המקרים.

מה אם ישנה מוזאיקה טרנר מעורבת זכרית נקבית - ומדובר בשילוב של תאים 46XY עם 45XO ? דהיינו מצב של מוזאיקה 45XO/46XY.

בכחלק קטן יותר של מקרי תסמונת טרנר יהיו תאים זכריים תקינים לצד תאים עם X בודד. אז מדובר בעובר שהתחיל את חייו בעת ההפריה כזכר (45,XY) ותא זה איבד את ה-Y במהלך חלוקות תאי העובר – רק בחלק מהתאים. מצב כזה יכל להיות בעל מבנה מערכת מין נקבית לחלוטין או זכרית לחלוטין. לעיתים יותר נדירות המין החיצוני מעורב (זכרי ונקבי במידות שילוב שונות). לא משנה אם החזות החיצונית, ניקבית או זכרית, ילדים עם מבנה כרומוזומלי של 45XO/46XY עלולים לפתח גידולים (סיכוי לכך 30%) של אבר המין הפנימי (נקרא גונדה שהיא בעצם האשך או שחלה). הגידולים הללו אם מופיעים מתפתחים לאט ולכן הן לרוב לא מסכנים את האדם ומתגלים בזמן. בכל זאת מומלץ להרחיק את הגונדות אצלם שהרי הן במילא לא מייצרות זרע או ביצית. במקרים שמדובר בזכר עם מבנה כרומוזומלי של מוזאיקה כזו, ובמידה והאשכים אצלו מצויים בשק האשכים אין הכרח להוציאם וניתן לעקוב אחריהם בקלות יחסית.

סימני התסמונת מבחינת הגדילה והפוריות אינם שונים מאלו שתוארו בתסמונת טרנר לעיל. אולם הרבה מהמיקרים יציגו את התמונה המלאה של התסמונת. אחוז התאים עם חסר של ה-X או ה-Y במקרים אלו קובע במידה מעטה את חומרת הבעיה ולכן לא ניתן להסתמך על כך.

מהו סיכון ההישנות?

אף שהבעיה היא בחומר הגנטי היא לא תורשתית ולא נובעת מבעיה בהורים. לזוג שהיה לו כבר הריון עם תסמונת טרנר יש סיכון נוסף קטן (1% בלבד) להישנות בעיות כרומוזומליות בהריון נוסף. כל זוג כזה זכאי לבדיקת מי שפיר בכל הריון נוסף וכאמור רוב הסיכויים (99% בד"כ) שהבכל זוג כזה זכאי לבדיקת מי שפיר בכל הריון נוסף וכאמור רוב הסיכויים (99% בד"כ) שהבעיה לא תישנה. בני משפחה יותר רחוקים אינם בסיכון מוגבר באופן משמעותי. ניתן גם להעריך את הסיכון לתסמונתץ טרנר בכל הריון נוסף על ידי בדיקת שקיפות עורפית ואולטרהסאונד אך אלו אין אמינות דיין לתסמונת טרנר (ראה בדיקות סקר לתסמונת דאון ובעיות כרומוזומליות אחרות).