Hereditary spastic paraplegia
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
שמות נרדפים: פראפלגיה או פרהפלגיה של גפיים תחתוונת, ספסטיות או טונוס גבוה של הרגליים.
(Hereditary spastic paraplegia (HSP)= פרהפלגיה ספסטית מורשת.
תוכן עניינים |
סימנים קליניים:
המחלה מתאפיינת בתהליך הולך ומתקדם המתבטא בחולשה ומתח שרירים גבוה (ספסטיות) של גפיים תחתונות. הצורה הקלאסית (pure=uncomplicated) הינה זו שמוגבלת רק לספסטיות וחולשה של הגפיים התחתונות, הפרעות בשלפוחית השתן (השלפוחית מעובה וספסטית). הממצאים הם סימטרים. בבדיקה מוצאים טונוס שרירים מוגבר ברגלים (מקסימלי בשריר האילו-פסואס, hamstring, ו-tibialis anterior), יש רפלקסים מוגברים. לעיתים יש איבוד תחושת ויברציה ברגליים במידה קלה, ולעיתים איבוד תחושת תנוחת הפרק. לעיתים יש מקרים נוספים במשפחה. MRI של המוח ושל חוט השדרה בדרך כלל תקין. גיל ההופעה יכול להיות בכל גיל מילדות מוקדמת עד בגרות, וההתקדמות הדרגתית לאורך שנים רבות, ללא החמרות פתאומיות או הטבות. יש הרגשת תכיפות/דחיפות במתן שתן. בצורה הקלאסית אין הפרעה בדיבור, בליעה, או בגפיים העליונות. מצב זה אינו מקצר חיים. הפגם העיקרי הוא הרס (דגנרציה) בחלק המרוחק של עצבי המסלולים המוטורים של העצבים המעבירים סיגנלים מהמוח לשרירים.
הצורה המורכבת או התיסמונתית (complex=complicated) הינה זו שבנוסף לצורה הרגילה יש מעורבות של מערכות גוף אחרות או בעיות נוירולוגיות נוספות כמו פירכוסים (אפילפסיה), לעיתים גם יכולות שיכליות, אמיוטרופיה, הפרעות אקסטרהפירמידליות, ונוירופטיה פריפרית.
הטיפול הוא בסימפטומים, טיפול פיזיותראפי, מכשירים לעזור בהליכה, וטיפולים אורטופדים, וכן תרופות להקטין את טונוס השרירים ואת הקלונוס.
אבחנה מבדלת שיש לשלול לפני שקובעים את האבחנה: 1. נזק מוחי סביב לידתי (CP) – אז הפגיעה היא מהתחלה, ויש ממצאים ברורים ב-MRI של המוח. 2. מומים במבנה המוח וחוט השדרה, 3. מחלות ניווניות של המוח הלבן (לאוקודיסטרופיות כמו: אדרנומיאלונאורופטיה, מחלת Krabbe, מטה-כרומטיק-לאוקודיסטרופי (MLD). 4. חסר ויטמין B12. 5. Multiple sclerosis 6. גורמים זיהומיים כמו HTLV1. 7. דיסטוניה (מגיבה ל-DOPA). 8. ALS=Amyotrophic lateral sclerosis – אפיני כאן רעד שרירים (פצי קולציות). כאן המחלה מתקדמת מהר ולרוב אינה משפחתית. 9. חסר של arginase - מתאפיין באיבוד אבני דרך בהתפתחות ובקומה נמוכה. 10. אטקסיה ע"ש פרידריך. 11. Machado-Joseph disease (הגן SCA3 – שכיח בישראל ביוצאי תימן).
הצורות והגורמים השונים:
מוכרות צורות שונות (מעל 35 גנים שונים תוארו שכל אחת מהן יכול לגרום למחלה זו) ונפרט חלק מהן:
א. אלו המועברות בתורשה אוטוזומלית דומיננטית:
| שם הצורה (לוקוס) | שם הגן ו/או חלבון | ביטוי קליני | גיל התחלת סימנים |
|---|---|---|---|
| SPG3A | atlastin | לרוב קלאסית | 6 ש' (2-50) |
| SPG4. | spastin | קלאסית או מרכבת (דמנסיה, פירכוסים) | 29 ש' (0-74) |
| SPG6. | NIPA1 | קלאסית | 22 ש' (12-35) |
| SPG8. | KIAA0196 | קלאסית | 37 ש' (12-35) |
| SPG9 | SPG9 | מרכבת (קטרקט, רפלוקס) | 6 ש' (2-50) |
| SPG10. | KIF5A | קלאסית או מרכבת | 1 ש' (0-20) |
| SPG12. | SPG12 | קלאסית | 7 ש' (3-35) |
| SPG13. | HSPD1 | קלאסית | 39 ש' (17-68) |
| SPG17. | seipin/BSCL2 | קלאסית | 7 ש' (3-16) |
| SPG19. | SPG19 | קלאסית | 40 ש' (36-55) |
| SPG29. | SPG29 | מרכבת (ירידה בשמיעה והקאות חוזרות) | 15 ש' |
| SPG31. | REEP1 | קלאסית | 9 ש' (4-25) |
| SPG33. | ZFYVE27 | קלאסית | 25 ש' (18-55) |
ב. אלו המועברות בתורשה אוטוזומלית רצסיבית:
| שם הצורה (לוקוס) | שם הגן ו/או חלבון | ביטוי קליני | גיל התחלת סימנים |
|---|---|---|---|
| SPG5A | CYP7B1 | קלאסית | 1-20 ש' |
| SPG7. | paraplegin | קלאסית או מרכבת (ריצודי עיניים (ניסתגמוס), פזילה, שמיעה ירודה, הפרעות בשליטה על סוגרים) | 25-42 ש' |
| SPG11. | KIAA1840 | קלאסית או מרכבת (ירידה ביכולת אינטלקטואלית, שינויים בקורפוס קלוסום ב-MRI וריצודי עיניים (ניסתגמוס). | 3-40 ש' |
| SPG14 . | SPG14 | מרכבת (קושי אינטלקטואלי) | 30 ש' |
| SPG15 | spastizin | מרכבת (קושי אינטלקטואלי) | 13-23 ש' |
| SPG20. | spartin | מרכבת (תסמונת Troyer: קושי אינטלקטואלי, דיבור לא ברור, קומה נמוכה, הפרעות התנהגותיות כמו אאופוריה לא מוסברת או שינויים במצבי רוח) | 2-10 ש' |
| SPG21. | maspardin | מרכבת (תסמונת Mast: ירידה אינטלקטואלית (דמנציה), קורפוס קלוסום דק ב- MRI) | 2-10 ש' |
| SPG23. | SPG23 | מרכבת (שינויים בפיגמנט העור) | 2-10 ש' |
| SPG24. | SPG24 | מרכבת (ליקוי בביטוי הדיבור (דיסארטריה) וסימנים של פגיעה בגרעיני בסיס המוח) | 2-10 ש' |
| SPG25. | SPG25 | מרכבת | 15-30 ש' |
| SPG26. | SPG26 | מרכבת (קושי אינטלקטואלי) | 2-10 ש' |
| SPG27. | SPG27 | קלאסית או מרכבת (ליקוי בדיבור (דיסארטריה) | 15-30 ש' |
| SPG28. | SPG28 | קלאסית | 2-10 ש' |
| SPG30. | SPG30 | מרכבת (אי יציבות בהליכה) | 10-20 ש' |
| SPOAN syndrome. | ch.11 | מרכבת (ניוון של עצב הראיה, עיוות מתקדם וקיבוע (קונטרקטורות) של פרקים, עיקום עמוד שדרה) | 0-1 ש' |
ג. אלו המועברות בתאחיזה לכרומוזום X:
| שם הצורה (לוקוס) | שם הגן ו/או חלבון | ביטוי קליני | גיל התחלת סימנים |
|---|---|---|---|
| SPG1 | L1CAM | מרכבת (הידרוצפלוס) | מהלידה |
| SPG2. | PLP1 | מרכבת (Pelizeaus Merzbacher syndrome) | 2-18 ש' |
| SPG16. | SPG16 | קלאסית או מרכבת (אפזיה (אי-דיבור) מוטורית, ירידה בראיה, קושי אינטלקטואלי) | 2-10 ש' |
| Allan-Herndon-Dudley . | SLC16A2 | מרכבת (ריפיון שרירים, אי יציבות, דיבור לא ברור, קושי אינטלקטואלי, פנים אופייות) | מולד |
צורת ההעברה התורשתית:
כאמור לעיל, כל 3 צורות התורשה המנדלית תיתאפשרנה: הורשה אוטוזומלית דומיננטית, הורשה אוטוזומלית רצסיבית, והורשה אחוזה בכרומוזום X.
מידת ביטוי המחלה: ביטוי המחלה הינו בד"כ מלא בצורה המועברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית והאחוזה לכרומוזום X. צורה המועברת בתורשה אוטוזומלית דומיננטית יכלה להיות קלה ואף לא תורגש תמיד.
בעיות נילוות שניתן להדגים בבדיקות בהריון:
המצב לא ניתן לזהוי באולטרסאונד בהריון או בבדיקת מי שפיר רגילה.
מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?
בצורה המועברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית: לזוג שיש כבר ילד עם הבעייה סיכון ההישנות הינו 25% בכל הריון. לבני משפחה אחרים במשפחה כזו הסיכון אינו גבוה (בד"כ פחות מ- 1%) ויקבע בנפרד לפי עץ המשפחה במסגרת יעוץ גנטי.
בצורה המועברת תורשה אוטוזומלית דומיננטית: לכל חולה יש סיכון של 50% ללדת ילד עם בעייה דומה. במשפחה של חולי HSP מהסוג שמועבר בתורשה זו, גם אלו שאינם חולים יתכן ויחלו בגיל מבוגר יותר, ולכן לבריאים במשפחה לא בהכרח אין סיכון ללדת ילד עם הבעיה (הסיכון המדוייק ייקבע לגופו של מקרה בייעוץ הגנטי). בחלק מהמקרים מדובר במוטציה טרייה שהופיעה לראשונה בילוד (ולא נרכשה בתורשה מההורים).
בצורה המועברת בצורת תורשה אחוזה ל-X: לאישה עם ילד חולה ישנו סיכון מוגבר של עד 50% להישנות בכל לידה של בן זכר נוסף.
בכל צורות התורשה הסיכון המדויק לבני משפחה רחוקים יותר של חולים תלוי במספר הסובלים מהבעיה באותה משפחה, בקרבה של הנועצים מהסובלים מהבעיה, בקרבה המשפחתית (קרבת דם) בין בני הזוג הנועצים (אם קיימת) ויקבע בייעוץ גנטי.
המידע הגנטי מולקולרי:
הגן למחלה ומיקום הגנים:
ראה טבלא לעיל.
אמצעים לברור גנטי:
בדיקה אבחנתית:
האבחנה לא פשוטה ואורכת זמן ומאמץ מעבדתי רב - היא דורשת בדיקת מספר גנים - ראה: תאחיזה גנטית לגנים שמיקומם כבר ידועים במחלה רצסיבית.
בדיקת נשאות: במשפחות שבהן נמצאה המוטציה בגן האחראי למחלה ניתן לבדוק בני משפחה אחרים לנשאות ולמחלה. לא נהוג לבצע בדיקות לנשאות באוכלוסיה הכללית הבריאה.
בדיקת העובר:
כמו בבדיקה אבחנתית.
