לבקנות

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

לבקנות (אלביניזם)

סוגים/צורות קליניות:

קיימות צורות רבות:

- מעורבות של עיניים בלבד (Occular).

- מעורבות של עור ועיניים (Occulocutaneous). אפילו במקרים שיש רק לבקנות יש הטרוגניות גנטית – דהיינו, מספר גנים שונים יכולים לגרום ללבקנות המערבת עור ועיניים - למשל לבקנות בה חסר אינזים הנקרא טירוזינז (בודקים את האינזים בשערה מראש החולה) לעומת לבקנות בה אינזים זה תקין, וכד'.

- תסמונות רבות הכוללות בנוסף ללבקנות גם תופעות אחרות כמו חירשות, דלקות במעיים (Hermansky-Pudlak type), הפרעות במערכת החיסון (Chediak Higashi), תסמונות אחרות כמו Prader Willi syndrome ואחרות.

סימנים קליניים:

המכנה המשותף ללבקנות ברוב הצורות הינו חוסר פיגמנט בעיקר בקרקעית העיין אותה ניתן לראות ע"י בדיקת קרקעית העיין שמבצע רופא עיניים. ברוב המקרים ניתן להבחין גם בפיגמנטציה ירודה של העור ולעיתים גם השיער.

קיימות צורות נדירות בהן יש תופעות נוספות כמו שיער אדום, חירשות, וכד'. במקרים אלו חשוב לקבוע את האבחנה המדוייקת האמצעות רופא גנטיקאי במכונים הגנטיים.

צורת ההעברה התורשתית:

במקרים שאין תופעות אחרות פרט ללבקנות התורשה אוטוזומלית רצסיבית למעט צורה יחסית לא שכיחה של לבקנות מוגבלת לעיניים המופיעה עם חירשות והמועברת בתאחיזה לכרומוזום X.

מידת ביטוי המחלה: משתנה לפי הסוג.

בעיות נילוות שניתן להדגים באמצעי הדמייה:

אין בד"כ בעיות הניתנות לזהוי באולטרסאונד בהריון.

מה הסיכוי שהתופעה תחזור בהריון נוסף?

לפי סוג התורשה – ברוב המקרים מדובר בצורה האוטוזומלית רצסיבית ולזוג עם ילד אחד חולה הסיכוי להשנות 25% בכל הריון נוסף. לבני משפחה רחוקים יותר הסיכוי ללדת ילד עם בעיה דומה הינו יחסית קטן. לאחים הבריאים של חולה יש סיכון קטן מ- 1:500 ללדת ילד עם בעיה כזו. הסיכון עוד יותר קטן לבני משפחה יותר רחוקים.

המידע הגנטי מולקולרי:

הגן למחלה: נמצאו מספר גנים הקשורים בלבקנות המערבת עור ועיניים (Occulo-cutaneous albinism = OCA) - בהתאם לסוג הגן חולקו המחלות:

גנים הקשורים לצורות השונות של לבקנות

1. Tyrosinase gene - מיקומו בכרומוזום 11 - סוג הלבקנות (מינוח קליני):(OCA1(OCA1A and OCA1B.

2. P gene - מיקומו בכרומוזום 13 - סוג הלבקנות (מינוח קליני): OCA2.

3. TRP1 gene - מיקומו בכרומוזום 9 - סוג הלבקנות (מינוח קליני): OCA3.

4. HPS gene - מיקומו בכרומוזום 10 - סוג הלבקנות (מינוח קליני): Hermansky-Pudlak Syndrome.

5. CHS gene - מיקומו בכרומוזום 11 - סוג הלבקנות (מינוח קליני): Chediak Higashi Syndrome.

6. OA1 gene - מיקומו בכרומוזום X - סוג הלבקנות (מינוח קליני): X-linked ocular albinism.

אמצעים לברור גנטי:

בדיקה אבחנתית:

בעידות מסויימות ניתן במקרים המתאימים לנסות לאתר את הפגם בבדיקה ישירה לאיבחון המוטציות בחולים. ביהודים ממוצא צפון אפריקאי (יוצאי מרוקו בעיקר) עם לבקנות עורית-עינית אותרה מוטציה שכיחה הניתנת יחסית בקלות לבדיקה (מוטציה Gly47Asp בגן הנקרא טירוזינז – זה האחראי ל-OCA1). בעדות יהודיות אחרות (אשכנזים) גם כן קיימות מספר מוטציות שכיחות הניתנות לאיתור יחסית בקלות אולם הן עדיין לא מסבירות את מרבית המקרים עם לבקנות בעידות אלו (ולכן בדיקתן לא תגלה את הבעייה ברוב המקרים). ראה: חיפוש מוטציות שכיחות שאחראיות למחלה בעדה/קבוצה אתנית הנדונה –מחלה אוטוזומלית רצסיבית:

אם לא מאתרים בבדיקה כזו את הפגם (או בעידות שבהם לא ידוע פגם שכיח שאופייני בעדתם) ניתן לבצע בדיקה של הרצף הגנטי של מספר גנים הבאים בחשבון אך מדובר בתהליך יקר וארוך יותר שלא מבוצע כבשיגרה אלא במסגרות מיוחדות במרכזים העוסקים בחקר הלבקנות. ראה: מציאת הפגם (המוטציה) ע"י קביעת רצף הגן – מחלה אוטוזומלית רצסיבית: בכל מקרה יש צורך תחילה לקבוע אבחנה במסגרת הייעוץ והבדיקה במכון הגנטי.

בדיקת נשאות:

לאיתור נשאים בבני משפחה של חולה של חולה: אם נמצא הפגם ניתן לקבוע יחסית בבטחון ובקלות מי עוד נשא במשפחה המורחבת. במקרה ולא התגלה הפגם ניתן להעזר בבדיקות עקיפות המפורטות מטה תחת סעיף בדיקת העובר וזאת בתנאי שישנם מספר חולים עם הבעייה. ראה: בדיקה עקיפה של סמנים גנטיים במשפחה עם מספר חולים במשפחה – כשישנם מספר גנים שונים שיכולים כל אחד בנפרד לגרום למחלה – כל הגנים אותרו/מוקמו/מופו – מחלה אוטוזומלית רצסיבית: אולם כיון שהסיכון קטן והאפשרות של בדיקת בני הזוג שלהם מוגבלת הבדיקות הללו לא מבוצעות בד"כ.

בדיקת נשאות בבני זוג של נשאים או באוכלוסייה הכללית: ניתן לנסות לאתר מוטציות שכיחות בעדה של בן הזוג (באותו גן שנמצא אחראי ללבקנות בחולה באותה משפחה). אם לא נמצא פגם אצל בן הזוג הבדיקה לא שוללת לחלוטין נשאות אצלו. בכדי לשלול לחלוטין נשאות באוכלוסייה הכללית יש לבדוק את הרצף של הגן המדובר (שנמצא אחראי ללבקנות בחולה באותה משפחה). זו בדיקה ארוכה ויקרה ולא מתבצעת כבשיגרה בשלב זה. ראה מציאת הפגם (המוטציה) ע"י קביעת רצף הגן – מחלה אוטוזומלית רצסיבית:

בדיקת העובר:

הבדיקה הגנטית במקרים שנמצא הפגם ללבקנות הינה יחסית פשוטה לצורך מניעה של השנות הבעייה לזוג שכבר היה לו ילד אחד חולה. היא מתבצעת בתאי סיסי שלייה או מי שפיר בהם מחפשים את הפגם בצורה ישירה (חיפוש המוטציות) או עקיפה והשוואת הגנים שעברו מההורים לעובר לזה שהעבירו ההורים לילד החולה שלהם.

במידה ולא נמצא הפגם המסויים (המוטציה) ורק אם ישנם מספר גדול של חולים במשפחה, ניתן גם להעזר בבדיקות עקיפות. [[ראה בדיקה עקיפה של סמנים גנטיים במשפחה עם מספר חולים במשפחה – כשישנם מספר גנים שונים שיכולים כל אחד בנפרד לגרום למחלה – כל הגנים אותרו/מוקמו/מופו – מחלה אוטוזומלית רצסיבית:]] ניתן לחליפין (אם לא ניתן לאפשר בדיקה גנטית רגילה) לבצע בדיקת ביופסיה עור מהעובר ולאבחן אלביניזם של העור כבר בחיים התוך רחמיים. בדיקה זו בעלת סיכון של כ-5% לאיבוד ההריון בגין הפעולה עצמה. במקרים שלחולה ישנן בעיות נוספות (פרט ללבקנות) או שלא נמצא נקבע הסוג הספציפי המדוייק, יש צורך תחילה לקבוע אבחנה מדוייקת במסגרת המכון הגנטי.