הורשה אוטוזומלית רצסיבית

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

רקע

לכל אדם שני עותקים לכל תכונה גנטית (גן) שקיבל מהוריו. מחלה המועברת בצורת תורשה זו תבוא ליידי ביטוי רק אם שני הגנים (זה שקבלנו מאבא וזה שהיגיע מאימא) פגומים (עם מוטציה).

ככלל, המחלות המועברות בצורת תורשה זו הינן מחלות קשות המתבטאות בד"כ כבר בינקות ועלולות לגרום למוות בגיל צעיר. דוגמא למחלות המועברות בדרך הורשה זו: מחלת טיי-זקס, סיסטיק פיברוזיס, מחלות אגירה למינהן, ניוון שרירים וכד'.

מה קורה במחלות מהסוג הזה אם רק אחד מהגנים פגום?

האדם בריא אך נחשב ל"נשא". כשאדם הוא "נשא" של מחלה מדרך הורשה זו, יש לו גן תקין אחד והאחר לא תקין. כלומר, בצורת תורשה זו די בגן אחד בריא כדי "לתקן" את הגן השני, הלקוי. לפיכך האדם (הנושא גן לקוי אחד) הוא בריא ואינו מראה סימנים קליניים של המחלה.

מי בסיכון ללדת ילד חולה?

הבעיה נוצרת כשנפגשים שני בני זוג ושניהם "נשאים". במקרה כזה יש סיכוי של 25% ששניהם יורישו לילדם גן לקוי. לילד יהיו אז 2 גנים פגועים והוא יסבול ממחלה כי אין לו כלל גן תקין. בדרך הורשה זו יכולים להיפגע זכרים ונקבות באותה מידה ובאותה דרגת חומרה.

מי עוד בסיכון ללדת ילדים חולים במשפחה בה יש כבר ילד חולה?

- כשיש ילד אחד חולה הסיכויי הינו כ- 100% ששני ההורים נשאים ולכן יש להם סיכוי של 25% ללדת ילד חולה בכל הריון נוסף.

- בני משפחה בריאים אחרים הינם בסיכון מוגבר להיות "נשאים" אך הסיכון שלהם ללדת ילד חולה קטן מאד (בד"כ פחות בהרבה מ1%) כיון שרוב הסיכוי שבן הזוג שלהם לא יהיה נשא. בעצם גם לחולים עצמם יש סיכון קטן מאד ללדת ילד חולה מאותה הסיבה.

- ניתן לפנות לייעוץ גנטי להערכת ובדיקת מצבם הרפואי מבחינת הסיכון, בדיקות שניתן לבצע לבחינת הנשאות שלהם ושל בני זוגן במידת הצורך.

בדיקות רלוונטיות שיש לבצע במשפחות של חולים:

במשפחות שיש כבר ילד חולה ניתן כיום בחלק לא קטן של המחלות המועברות בתורשה כזו לזהות את הפגם (מוטציה בגן למחלה) ורק אז ניתן לאפשר איבחון טרום לידתי בהריונות הבאים. במקרה כזה לשהוגדרה המוטציה במשפחה גם ניתן לאתר מי מהקרובים נשא – אצל אלו שימצאו "נשאים" יש מקום להציע בדיקת נשאות לבן/בת הזוג – זאת במידה ובדיקה כזו מתאפשרת מבחינה טכנית.

בדיקות סקר לנשאות מחלות גנטיות באוכלוסייה הכללית:

בעבר לא היו דרכים לזהות את ה"נשאים" בהיותם בריאים. לכן, למעט מחלות בודדות, כגון מחלת טיי זקס, לא ניתן היה בעבר לזהות זוגות בסיכון גבוה ללדת ילדים חולים (זוגות ששניהם נשאים). המצב השתנה באופן משמעותי בשנים האחרונות כשניתן בשיטות גנטיות מולקולריות לזהות את הנשאים ע"י חיפוש המוטציות בגן. לכן, נוספו בשנים האחרונות בדיקות סקר רבות לקבוצת המחלות המועברות בתורשה זו. כיום הרפואה מתרכזת בהוספה של בדיקות גנטיות מולקולריות (ובהוזלת מחירן) לשם איתור בני זוג ששניהם נשאים של מחלה קשה – בכך לאפשר איבחון טרום-לידתי. בדיקות לנשאות יתפתחו במהירות כאשר יזהו את כלל הגנים האחראים למחלות השונות. בעתיד הלא רחוק יהיו "חבילות" של בדיקות כאלה. כיום בארץ יש כמה בדיקות מסוג זה, לדוגמה טיי זקס, סיסטיק פיברוזיס, מחלת קנוון, דיסאוטונומיה משפחתית ועוד (ראה פרוט על המחלות הגנטיות).

מדוע צריכים 2 הגנים (האבהי והאימהי) להיות פגועים בכדי לגרום למחלות אוטוזומליות רצסיבית?

החלבונים שמייצרים הגנים המעורבים במחלות אוטוזומליות רצסיביות הינם חלבונים מסוג אינזימים. יש להם תפקיד ברור בחילוף החומרים. אם גן אחד פגוע הגוף יודע לייצר כמות כפולה בגן הבריא עד שנוצרת כמות תקיה של האינזים. קיום אינזים לקוי מהגן הפגום לא מפריע לפעילות העצמאית של התוצר התקין מהגן הבריא.

רק כאשר שני עותקי הגן עם ליקוי גנטי לא יווצר האינזים ותופיע מחלה. מובן שאז הפעילות האינזימטית יורדת קרוב ל-0. לכן ביטוי קליני של מחסור מוחלט של האינזים בעל משמעות חמורה בחילוף החומרים ועקב כך מחלה קשה הבתבטאת בגיל צעיר מאד.

תכונות נוספות של תורשה אוטוזומלית רצסיבית:

בניגוד למחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית דומיננטית לרוב אין את אותן תכונות שצויינו שם: גיל ההופעה לרוב מאד מוקדם ודומה בכל החולים. הביטוי כמעט תמיד מלא (נדיר שחדירות בלתי מלאה) ואין נטייה לשונות בחומרת הביטוי. מוטציות טריות אינן חלק מתכונות תורשה זו וניתן לאמר שבהכרח ההורים של ילד חולה הינם נשאים. אין מצב של מוזאיקה. או פלויטרופיזם באותה משפחה.