מתחלף

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 16:58, 29 ביוני 2026 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת		 גרסה מתאריך 05:56, 8 ביולי 2026 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)

עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 1: שורה 1:
-לעובר נמצא allelic imbalance בכרומוזום 20/ ברור נמצא שיש עודף מתילציה (70% לעומת 50%) ב- GNAS-AS1:TSS-DMR וגם GNASXL:EX1-DMR וגםGNAS A/B:TSS-DMR ומצד שני חוסר מטילציה (27%) בפרובים ל- NESP55:TSS-DMR - לא נמצא עדות לחסר או הכפלה של הגן GNAS ו- STX16. +הגנים העיקריים הקשורים לורידים מורחבים בגיל צעיר כוללים PIEZO1, CASZ1, PPP3R1, EBF1, STIM2, HFE, GATA2, NFATC2, SOX9, ECE1, ו-FBLN7. מדובר במחלה פוליגנית מורכבת עם תורשה של כ-17%.
- +
-בהתבסס על דפוס המתילציה המתואר, הממצאים תואמים דופליקציה אימהית (maternal duplication) או דיסומיה חד-הורית אימהית (maternal UPD) של אזור 20q13 הכולל את לוקוס GNAS. דפוס המתילציה האופייני - עודף מתילציה ב-GNAS-AS1, GNASXL ו-GNAS A/B יחד עם חוסר מתילציה ב-NESP55 - מצביע על עודף של האלל האימהי. +הגנים המרכזיים והמשמעותיים ביותר:
 +PIEZO1 - הגן הקשור ביותר לורידים מורחבים במספר מחקרים גדולים, הגיע למובהקות סטטיסטית גבוהה מאוד (P = 5.05 × 10⁻³¹) הן בניתוח וריאנטים שכיחים והן בניתוח וריאנטים נדירים. הגן מקודד לתעלת יונים מכנו-רגישה המעורבת בתפקוד האנדותל.
-'''הממצאים בעובר מראים:'''+גנים נוספים בעלי משמעות:
-עודף מתילציה (70%) ב-GNAS-AS1, GNASXL ו-GNAS A/B - מצביע על עודף של האלל האימהי+CASZ1, PPP3R1, EBF1, STIM2, GATA2, NFATC2, SOX9 - זוהו במחקרי GWAS גדולים והסבירו 13% מהתורשתיות
-חוסר מתילציה (27%) ב-NESP55 - תואם את הדפוס הצפוי בדופליקציה אימהית +ECE1, FBLN7 - גנים של וריאנטים נדירים שזוהו בניתוח exome sequencing
-העובדה שלא נמצאה עדות לחסר או הכפלה של הגנים GNAS ו-STX16 מצביעה על UPD איזודיסומית (isodisomy) או הטרודיסומית (heterodisomy) של כרומוזום 20 במקום דופליקציה מבנית. +HFE - הגן של המוכרומטוזיס, מוטציית C282Y נמצאה בקשר לאי-ספיקה ורידית כרונית
 +FOXC2 - וריאנט פונקציונלי נמצא קשור לנטייה לורידים מורחבים
-'''הפנוטיפ הצפוי'''+COL1A2 - פולימורפיזם בגן הקולגן נמצא קשור לאי-ספיקה ורידית כרונית
-maternal UPD(20) או דופליקציה אימהית של 20q13 קשורה לתסמונת Mulchandani-Bhoj-Conlin עם המאפיינים הבאים: +מסלולים ביולוגיים מעורבים:
-פיגור גדילה - פרה-נטלי ופוסט-נטלי, דומה לתסמונת Silver-Russell+המחקרים זיהו העשרה במסלולים של מטריקס חוץ-תאי, דלקת, אנגיוגנזה, נדידת תאי שריר חלק וסקולרי, ואפופטוזיס.
-קשיי האכלה חמורים - לעיתים דורשים האכלה באמצעות צינור+לגבי פאנל בדיקה גנטית:
-משקל לידה נמוך (SGA - small for gestational age)+כיום אין פאנל גנטי סטנדרטי מבוסס-קליני לורידים מורחבים, מכיוון שמדובר במחלה פוליגנית מורכבת עם תרומה של עשרות גנים שונים. מחקרי GWAS זיהו 46-49 לוקוסים שונים עם 237 גנים ממופים.
-מיקרוצפליה יחסית או היקף ראש תקין למרות קומה נמוכה+שיקולים קליניים:
-'''מאפיינים אנדוקריניים:'''+בנער בן 22 עם ורידים מורחבים משמעותיים, חשוב לשלול גורמים משניים (טרומבוזה ורידית עמוקה בעבר, תסמונות דחיסה)
-היפרקלצמיה עם רמות PTH נמוכות או תקינות-נמוכות (בניגוד ל-PHP) - נצפתה בחלק מהמקרים +בדיקה גנטית מחקרית (whole exome sequencing או targeted panel) עשויה להיות שיקול במקרים של מחלה חמורה או היסטוריה משפחתית משמעותית
-רמות TSH נמוכות - עשויות להתפתח עם הגיל +ניקוד סיכון פוליגני (PRS) הוכח כבעל יכולת חיזוי אך אינו זמין באופן קליני רוטיני
- +
-רגישות יתר של קולטני הורמונים - בניגוד ל-paternal UPD(20) שגורם לעמידות הורמונלית +
- +
-'''מאפיינים נוספים:'''+
- +
-עיכוב התפתחותי - בחלק מהמקרים+
- +
-תווי פנים דיסמורפיים קלים - פנים משולשות, מצח גבוה, עיניים עמוקות +
- +
-ללא מאפייני Albright hereditary osteodrophy (AHO) כמו ברכידקטיליה או התאבנות הטרוטופית +
- +
- +
-'''אם ממשיכים ההיריון להלן פרוגנוזה והמלצות מעקב:'''+
- +
-מעקב גדילה צמוד והתערבות תזונתית מוקדמת+
- +
-בדיקות אנדוקריניות: סידן, PTH, TSH, תפקודי בלוטת התריס+
- +
-הערכה התפתחותית+
- +
-לשקול בגיל 3ש' טיפול בהורמון גדילה - הראה שיפור בחלק מהמקרים +
- +
-חשוב לציין שהפנוטיפ יכול להיות משתנה, ו-maternal UPD(20) יכול להתבטא בתמונה דמויית Silver-Russell syndrome+

גרסה מתאריך 05:56, 8 ביולי 2026

הגנים העיקריים הקשורים לורידים מורחבים בגיל צעיר כוללים PIEZO1, CASZ1, PPP3R1, EBF1, STIM2, HFE, GATA2, NFATC2, SOX9, ECE1, ו-FBLN7. מדובר במחלה פוליגנית מורכבת עם תורשה של כ-17%.

הגנים המרכזיים והמשמעותיים ביותר:

PIEZO1 - הגן הקשור ביותר לורידים מורחבים במספר מחקרים גדולים, הגיע למובהקות סטטיסטית גבוהה מאוד (P = 5.05 × 10⁻³¹) הן בניתוח וריאנטים שכיחים והן בניתוח וריאנטים נדירים. הגן מקודד לתעלת יונים מכנו-רגישה המעורבת בתפקוד האנדותל.

גנים נוספים בעלי משמעות:

CASZ1, PPP3R1, EBF1, STIM2, GATA2, NFATC2, SOX9 - זוהו במחקרי GWAS גדולים והסבירו 13% מהתורשתיות

ECE1, FBLN7 - גנים של וריאנטים נדירים שזוהו בניתוח exome sequencing

HFE - הגן של המוכרומטוזיס, מוטציית C282Y נמצאה בקשר לאי-ספיקה ורידית כרונית

FOXC2 - וריאנט פונקציונלי נמצא קשור לנטייה לורידים מורחבים

COL1A2 - פולימורפיזם בגן הקולגן נמצא קשור לאי-ספיקה ורידית כרונית

מסלולים ביולוגיים מעורבים:

המחקרים זיהו העשרה במסלולים של מטריקס חוץ-תאי, דלקת, אנגיוגנזה, נדידת תאי שריר חלק וסקולרי, ואפופטוזיס.

לגבי פאנל בדיקה גנטית:

כיום אין פאנל גנטי סטנדרטי מבוסס-קליני לורידים מורחבים, מכיוון שמדובר במחלה פוליגנית מורכבת עם תרומה של עשרות גנים שונים. מחקרי GWAS זיהו 46-49 לוקוסים שונים עם 237 גנים ממופים.

שיקולים קליניים:

בנער בן 22 עם ורידים מורחבים משמעותיים, חשוב לשלול גורמים משניים (טרומבוזה ורידית עמוקה בעבר, תסמונות דחיסה)

בדיקה גנטית מחקרית (whole exome sequencing או targeted panel) עשויה להיות שיקול במקרים של מחלה חמורה או היסטוריה משפחתית משמעותית

ניקוד סיכון פוליגני (PRS) הוכח כבעל יכולת חיזוי אך אינו זמין באופן קליני רוטיני


מקור: https://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%A3
כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות