מתחלף

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 15:28, 28 ביוני 2026 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת		 גרסה מתאריך 16:58, 29 ביוני 2026 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)

עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 1: שורה 1:
 +לעובר נמצא allelic imbalance בכרומוזום 20/ ברור נמצא שיש עודף מתילציה (70% לעומת 50%) ב- GNAS-AS1:TSS-DMR וגם GNASXL:EX1-DMR וגםGNAS A/B:TSS-DMR ומצד שני חוסר מטילציה (27%) בפרובים ל- NESP55:TSS-DMR - לא נמצא עדות לחסר או הכפלה של הגן GNAS ו- STX16.
 +
 +בהתבסס על דפוס המתילציה המתואר, הממצאים תואמים דופליקציה אימהית (maternal duplication) או דיסומיה חד-הורית אימהית (maternal UPD) של אזור 20q13 הכולל את לוקוס GNAS. דפוס המתילציה האופייני - עודף מתילציה ב-GNAS-AS1, GNASXL ו-GNAS A/B יחד עם חוסר מתילציה ב-NESP55 - מצביע על עודף של האלל האימהי.
-'''פנוטיפים של BWS בתלות בסוג המולקולרי שגרם לתסמונת:''' 
 +'''הממצאים בעובר מראים:'''
-1. '''איבוד מתילציה ב-LIT1 (IC2-LoM) קשור לפרופיל פנוטיפי ספציפי של BWS עם סיכון נמוך לגידולים ותכונות קליניות מובהקות.'''+עודף מתילציה (70%) ב-GNAS-AS1, GNASXL ו-GNAS A/B - מצביע על עודף של האלל האימהי
-הממצא של איבוד מתילציה בלוקוס LIT1 (המכונה גם IC2-LoM - Imprinting Center 2 Loss of Methylation) הוא הפגם המולקולרי השכיח ביותר ב-BWS (כ-50% מהמקרים). הפגם הזה גורם לביטוי דו-אללי של KCNQ1OT1 ולירידה בביטוי של CDKN1C. +חוסר מתילציה (27%) ב-NESP55 - תואם את הדפוס הצפוי בדופליקציה אימהית
-תכונות קליניות צפויות ב-IC2-LoM:+העובדה שלא נמצאה עדות לחסר או הכפלה של הגנים GNAS ו-STX16 מצביעה על UPD איזודיסומית (isodisomy) או הטרודיסומית (heterodisomy) של כרומוזום 20 במקום דופליקציה מבנית.
-גדילה ומבנה גוף: 
-גדילה יתר פוסט-נטלית (לא מקרוסומיה ניכרת בלידה) +'''הפנוטיפ הצפוי'''
-המיהיפרפלזיה (גדילה אסימטרית) יכולה להופיע אך פחות שכיחה מאשר ב-UPD +maternal UPD(20) או דופליקציה אימהית של 20q13 קשורה לתסמונת Mulchandani-Bhoj-Conlin עם המאפיינים הבאים:
-פגמים מבניים:+פיגור גדילה - פרה-נטלי ופוסט-נטלי, דומה לתסמונת Silver-Russell
-אומפלוצלה - שכיחה מאוד (כ-50%) +קשיי האכלה חמורים - לעיתים דורשים האכלה באמצעות צינור
-מקרוגלוסיה - שכיחה מאוד +משקל לידה נמוך (SGA - small for gestational age)
-אורגנומגליה - שכיחה +מיקרוצפליה יחסית או היקף ראש תקין למרות קומה נמוכה
-תכונות נוספות:+'''מאפיינים אנדוקריניים:'''
-nevus Flameus- שכיח +היפרקלצמיה עם רמות PTH נמוכות או תקינות-נמוכות (בניגוד ל-PHP) - נצפתה בחלק מהמקרים
-מומי מוח אחורי (posterior fossa malformations) - נדירים +רמות TSH נמוכות - עשויות להתפתח עם הגיל
-היפוגליקמיה - אפשרית +רגישות יתר של קולטני הורמונים - בניגוד ל-paternal UPD(20) שגורם לעמידות הורמונלית
-סיכון כולל לגידולים : 2-3% בלבד +'''מאפיינים נוספים:'''
-אין סיכון מוגבר לגידול וילמס (Wilms tumor). סיכון מעט מוגבר להפטובלסטומה (0.7%) . נוירובלסטומה, רבדומיוסרקומה - נדירים +
-ההמלצות למעקב אחר הלידה: מעקב אולטרסאונד בטני פחות אינטנסיבי מאשר בתת-סוגים אחרים. עם זאת, יש לעקוב אחר היפוגליקמיה ניאונטלית ולטפל במקרוגלוסיה ובאומפלוצלה לפי הצורך. +עיכוב התפתחותי - בחלק מהמקרים
 +תווי פנים דיסמורפיים קלים - פנים משולשות, מצח גבוה, עיניים עמוקות
 +ללא מאפייני Albright hereditary osteodrophy (AHO) כמו ברכידקטיליה או התאבנות הטרוטופית
-2. '''הסוג של IC1-GoM (Gain of Methylation) קשור לפרופיל פנוטיפי הבא:'''  
-מקרוסומיה ניכרת בלידה, +'''אם ממשיכים ההיריון להלן פרוגנוזה והמלצות מעקב:'''
-סיכון גבוה מאוד לגידול וילמס (22-28%) +מעקב גדילה צמוד והתערבות תזונתית מוקדמת
-IC1-GoM נגרם ע"י:+בדיקות אנדוקריניות: סידן, PTH, TSH, תפקודי בלוטת התריס
-- בעיקר (80%) על ידי שינויים אפיגנטיים שמתרחשים פוסט-זיגוטית (לאחר ההפריה - בדרך כלל מדובר במוזאיקה ויש סיכון קטן להישנות במשפחה) +הערכה התפתחותית
-- בכ-20% מהמקרים על ידי פגמים גנטיים תורשתיים באזור IC1: +לשקול בגיל 3ש' טיפול בהורמון גדילה - הראה שיפור בחלק מהמקרים
-מוטציות נקודתיות חסרים באתרי קישור OCT4/SOX2:פוגעות באתרי הקישור של גורמי השעתוק OCT4/SOX2. או וטציות נקודתיות או חסרים קטנים (כגון 21 bp) באזור IC1+
-תורשתיות מהאם. +חשוב לציין שהפנוטיפ יכול להיות משתנה, ו-maternal UPD(20) יכול להתבטא בתמונה דמויית Silver-Russell syndrome
- +
-תופעת "Anticipation" במשפחות:+
-במ''''''טקסט מודגש''''''שפחות עם פגמים גנטיים ב-IC1, נצפתה החמרה של המתילציה בדורות הבאים:+
-בדור הראשון - מתילציה גבוהה יותר באזורים הקרובים למוטציה+
-בדור השני - המתילציה מתרחבת ומחמירה, במיוחד באזורים הרחוקים מהמוטציה+
- +
-מקרים עם פגמים גנטיים (20%) - חשוב לזהות לצורך ייעוץ גנטי, סיכון חזרה של 50% בהעברה מטרית+
- +
-מומלץ בדיקה גנטית מפורטת של IC1 במקרי IC1-GoM לזיהוי פגמים תורשתיים +
- +
- +
-3. '''הביטוי הקליני של BWS במקרים של UPD:'''+
- +
-המיהיפרפלזיה שכיחה, +
- +
-סיכון בינוני לגידולים (15-16%), כולל וילמס והפטובלסטומה +
- +
- +
- +
-4. '''הביטוי הקליני של BWS במקרים של מוטציות CDKN1C:''' +
- +
-אומפלוצלה שכיחה, +
- +
-סיכון יחסית נמוך לגידולים (4.5-7%).+
-נוירובלסטומה יותר שכיח בגידולים בסוג זה.+

גרסה מתאריך 16:58, 29 ביוני 2026

לעובר נמצא allelic imbalance בכרומוזום 20/ ברור נמצא שיש עודף מתילציה (70% לעומת 50%) ב- GNAS-AS1:TSS-DMR וגם GNASXL:EX1-DMR וגםGNAS A/B:TSS-DMR ומצד שני חוסר מטילציה (27%) בפרובים ל- NESP55:TSS-DMR - לא נמצא עדות לחסר או הכפלה של הגן GNAS ו- STX16.


בהתבסס על דפוס המתילציה המתואר, הממצאים תואמים דופליקציה אימהית (maternal duplication) או דיסומיה חד-הורית אימהית (maternal UPD) של אזור 20q13 הכולל את לוקוס GNAS. דפוס המתילציה האופייני - עודף מתילציה ב-GNAS-AS1, GNASXL ו-GNAS A/B יחד עם חוסר מתילציה ב-NESP55 - מצביע על עודף של האלל האימהי.


הממצאים בעובר מראים:

עודף מתילציה (70%) ב-GNAS-AS1, GNASXL ו-GNAS A/B - מצביע על עודף של האלל האימהי

חוסר מתילציה (27%) ב-NESP55 - תואם את הדפוס הצפוי בדופליקציה אימהית

העובדה שלא נמצאה עדות לחסר או הכפלה של הגנים GNAS ו-STX16 מצביעה על UPD איזודיסומית (isodisomy) או הטרודיסומית (heterodisomy) של כרומוזום 20 במקום דופליקציה מבנית.


הפנוטיפ הצפוי

maternal UPD(20) או דופליקציה אימהית של 20q13 קשורה לתסמונת Mulchandani-Bhoj-Conlin עם המאפיינים הבאים:

פיגור גדילה - פרה-נטלי ופוסט-נטלי, דומה לתסמונת Silver-Russell

קשיי האכלה חמורים - לעיתים דורשים האכלה באמצעות צינור

משקל לידה נמוך (SGA - small for gestational age)

מיקרוצפליה יחסית או היקף ראש תקין למרות קומה נמוכה

מאפיינים אנדוקריניים:

היפרקלצמיה עם רמות PTH נמוכות או תקינות-נמוכות (בניגוד ל-PHP) - נצפתה בחלק מהמקרים

רמות TSH נמוכות - עשויות להתפתח עם הגיל

רגישות יתר של קולטני הורמונים - בניגוד ל-paternal UPD(20) שגורם לעמידות הורמונלית

מאפיינים נוספים:

עיכוב התפתחותי - בחלק מהמקרים

תווי פנים דיסמורפיים קלים - פנים משולשות, מצח גבוה, עיניים עמוקות

ללא מאפייני Albright hereditary osteodrophy (AHO) כמו ברכידקטיליה או התאבנות הטרוטופית


אם ממשיכים ההיריון להלן פרוגנוזה והמלצות מעקב:

מעקב גדילה צמוד והתערבות תזונתית מוקדמת

בדיקות אנדוקריניות: סידן, PTH, TSH, תפקודי בלוטת התריס

הערכה התפתחותית

לשקול בגיל 3ש' טיפול בהורמון גדילה - הראה שיפור בחלק מהמקרים

חשוב לציין שהפנוטיפ יכול להיות משתנה, ו-maternal UPD(20) יכול להתבטא בתמונה דמויית Silver-Russell syndrome


מקור: https://genopedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%A3
כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות