מתחלף

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 14:52, 28 ביוני 2026 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה מתאריך 15:28, 28 ביוני 2026 (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)

עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 1: שורה 1:
-איבוד מתילציה ב-LIT1 (IC2-LoM) קשור לפרופיל פנוטיפי ספציפי של BWS עם סיכון נמוך לגידולים ותכונות קליניות מובהקות. 
-הממצא של איבוד מתילציה בלוקוס LIT1 (המכונה גם IC2-LoM - Imprinting Center 2 Loss of Methylation) הוא הפגם המולקולרי השכיח ביותר ב-BWS (כ-50% מהמקרים). הפגם הזה גורם לביטוי דו-אללי של KCNQ1OT1 ולירידה בביטוי של CDKN1C.  
-[1-3] 
 +'''פנוטיפים של BWS בתלות בסוג המולקולרי שגרם לתסמונת:'''
-Figure 1. Molecular defects in Beckwith–Wiedemann syndrome (BWS). 
-(Epi)genotype–phenotype correlations in Beckwith–Wiedemann syndrome: a paradigm for genomic medicine. Clin Genet. April 1, 2016. 
-Used under license from Wiley. 
-Feedback+1. '''איבוד מתילציה ב-LIT1 (IC2-LoM) קשור לפרופיל פנוטיפי ספציפי של BWS עם סיכון נמוך לגידולים ותכונות קליניות מובהקות.'''
 + 
 +הממצא של איבוד מתילציה בלוקוס LIT1 (המכונה גם IC2-LoM - Imprinting Center 2 Loss of Methylation) הוא הפגם המולקולרי השכיח ביותר ב-BWS (כ-50% מהמקרים). הפגם הזה גורם לביטוי דו-אללי של KCNQ1OT1 ולירידה בביטוי של CDKN1C.
 + 
תכונות קליניות צפויות ב-IC2-LoM: תכונות קליניות צפויות ב-IC2-LoM:
שורה 15: שורה 13:
גדילה יתר פוסט-נטלית (לא מקרוסומיה ניכרת בלידה) גדילה יתר פוסט-נטלית (לא מקרוסומיה ניכרת בלידה)
-[1] 
- 
-מקרוסומיה קלה עם גודל פרופורציונלי בלידה  
-[3] 
המיהיפרפלזיה (גדילה אסימטרית) יכולה להופיע אך פחות שכיחה מאשר ב-UPD המיהיפרפלזיה (גדילה אסימטרית) יכולה להופיע אך פחות שכיחה מאשר ב-UPD
-[1] 
פגמים מבניים: פגמים מבניים:
אומפלוצלה - שכיחה מאוד (כ-50%) אומפלוצלה - שכיחה מאוד (כ-50%)
-[1][3-5] 
מקרוגלוסיה - שכיחה מאוד מקרוגלוסיה - שכיחה מאוד
-[1] 
אורגנומגליה - שכיחה אורגנומגליה - שכיחה
-[3] 
תכונות נוספות: תכונות נוספות:
-נווס פלמאוס (כתם יין פורט) - שכיח +nevus Flameus- שכיח
-[1][3]+
- +
-אנומליות אוזניים (קפלי אוזניים, בורות) - שכיחות +
-[1][3]+
מומי מוח אחורי (posterior fossa malformations) - נדירים מומי מוח אחורי (posterior fossa malformations) - נדירים
-[3-4] 
היפוגליקמיה - אפשרית היפוגליקמיה - אפשרית
-[1] 
-סיכון לגידולים - נמוך:+סיכון כולל לגידולים : 2-3% בלבד
 +אין סיכון מוגבר לגידול וילמס (Wilms tumor). סיכון מעט מוגבר להפטובלסטומה (0.7%) . נוירובלסטומה, רבדומיוסרקומה - נדירים
 + 
 +ההמלצות למעקב אחר הלידה: מעקב אולטרסאונד בטני פחות אינטנסיבי מאשר בתת-סוגים אחרים. עם זאת, יש לעקוב אחר היפוגליקמיה ניאונטלית ולטפל במקרוגלוסיה ובאומפלוצלה לפי הצורך.
 + 
 + 
 + 
 +2. '''הסוג של IC1-GoM (Gain of Methylation) קשור לפרופיל פנוטיפי הבא:'''
 + 
 +מקרוסומיה ניכרת בלידה,
 + 
 +סיכון גבוה מאוד לגידול וילמס (22-28%)
 + 
 +IC1-GoM נגרם ע"י:
 + 
 +- בעיקר (80%) על ידי שינויים אפיגנטיים שמתרחשים פוסט-זיגוטית (לאחר ההפריה - בדרך כלל מדובר במוזאיקה ויש סיכון קטן להישנות במשפחה)
 + 
 +- בכ-20% מהמקרים על ידי פגמים גנטיים תורשתיים באזור IC1:
 +מוטציות נקודתיות חסרים באתרי קישור OCT4/SOX2:פוגעות באתרי הקישור של גורמי השעתוק OCT4/SOX2. או וטציות נקודתיות או חסרים קטנים (כגון 21 bp) באזור IC1
 + 
 +תורשתיות מהאם.
 + 
 +תופעת "Anticipation" במשפחות:
 +במ''''''טקסט מודגש''''''שפחות עם פגמים גנטיים ב-IC1, נצפתה החמרה של המתילציה בדורות הבאים:
 +בדור הראשון - מתילציה גבוהה יותר באזורים הקרובים למוטציה
 +בדור השני - המתילציה מתרחבת ומחמירה, במיוחד באזורים הרחוקים מהמוטציה
-סיכון כולל לגידולים: 2-3% בלבד +מקרים עם פגמים גנטיים (20%) - חשוב לזהות לצורך ייעוץ גנטי, סיכון חזרה של 50% בהעברה מטרית
-[1][4-6]+
-אין סיכון מוגבר לגידול וילמס (Wilms tumor) - לא דווח במחקרים גדולים +מומלץ בדיקה גנטית מפורטת של IC1 במקרי IC1-GoM לזיהוי פגמים תורשתיים
-[1][5-6]+
-סיכון מעט מוגבר להפטובלסטומה (0.7%)  
-[6] 
-נוירובלסטומה, רבדומיוסרקומה - נדירים +3. '''הביטוי הקליני של BWS במקרים של UPD:'''
-[3]+
-השוואה לתת-סוגים מולקולריים אחרים:+המיהיפרפלזיה שכיחה,
-בניגוד ל-IC2-LoM, תת-סוגים אחרים של BWS מראים פרופילים שונים:+סיכון בינוני לגידולים (15-16%), כולל וילמס והפטובלסטומה
-IC1-GoM: מקרוסומיה ניכרת בלידה, סיכון גבוה מאוד לגידול וילמס (22-28%)  
-[1][4][6] 
-UPD: המיהיפרפלזיה שכיחה, סיכון בינוני לגידולים (15-16%), כולל וילמס והפטובלסטומה  
-[1][4][6] 
-מוטציות CDKN1C: אומפלוצלה שכיחה, סיכון נמוך לגידולים (4.5-7%), נוירובלסטומה יותר שכיח +4. '''הביטוי הקליני של BWS במקרים של מוטציות CDKN1C:'''
-[3-4][6]+
-השלכות קליניות:+אומפלוצלה שכיחה,
-בשל הסיכון הנמוך לגידולים ב-IC2-LoM, פרוטוקולי מעקב מותאמים מומלצים - מעקב אולטרסאונד בטני פחות אינטנסיבי מאשר בתת-סוגים אחרים. עם זאת, יש לעקוב אחר היפוגליקמיה ניאונטלית ולטפל במקרוגלוסיה ובאומפלוצלה לפי הצורך. +סיכון יחסית נמוך לגידולים (4.5-7%).
-[1][5-6]+נוירובלסטומה יותר שכיח בגידולים בסוג זה.

גרסה מתאריך 15:28, 28 ביוני 2026


פנוטיפים של BWS בתלות בסוג המולקולרי שגרם לתסמונת:


1. איבוד מתילציה ב-LIT1 (IC2-LoM) קשור לפרופיל פנוטיפי ספציפי של BWS עם סיכון נמוך לגידולים ותכונות קליניות מובהקות.

הממצא של איבוד מתילציה בלוקוס LIT1 (המכונה גם IC2-LoM - Imprinting Center 2 Loss of Methylation) הוא הפגם המולקולרי השכיח ביותר ב-BWS (כ-50% מהמקרים). הפגם הזה גורם לביטוי דו-אללי של KCNQ1OT1 ולירידה בביטוי של CDKN1C.

תכונות קליניות צפויות ב-IC2-LoM:

גדילה ומבנה גוף:

גדילה יתר פוסט-נטלית (לא מקרוסומיה ניכרת בלידה)

המיהיפרפלזיה (גדילה אסימטרית) יכולה להופיע אך פחות שכיחה מאשר ב-UPD

פגמים מבניים:

אומפלוצלה - שכיחה מאוד (כ-50%)

מקרוגלוסיה - שכיחה מאוד

אורגנומגליה - שכיחה

תכונות נוספות:

nevus Flameus- שכיח

מומי מוח אחורי (posterior fossa malformations) - נדירים

היפוגליקמיה - אפשרית

סיכון כולל לגידולים : 2-3% בלבד אין סיכון מוגבר לגידול וילמס (Wilms tumor). סיכון מעט מוגבר להפטובלסטומה (0.7%) . נוירובלסטומה, רבדומיוסרקומה - נדירים

ההמלצות למעקב אחר הלידה: מעקב אולטרסאונד בטני פחות אינטנסיבי מאשר בתת-סוגים אחרים. עם זאת, יש לעקוב אחר היפוגליקמיה ניאונטלית ולטפל במקרוגלוסיה ובאומפלוצלה לפי הצורך.


2. הסוג של IC1-GoM (Gain of Methylation) קשור לפרופיל פנוטיפי הבא:

מקרוסומיה ניכרת בלידה,

סיכון גבוה מאוד לגידול וילמס (22-28%)

IC1-GoM נגרם ע"י:

- בעיקר (80%) על ידי שינויים אפיגנטיים שמתרחשים פוסט-זיגוטית (לאחר ההפריה - בדרך כלל מדובר במוזאיקה ויש סיכון קטן להישנות במשפחה)

- בכ-20% מהמקרים על ידי פגמים גנטיים תורשתיים באזור IC1: מוטציות נקודתיות חסרים באתרי קישור OCT4/SOX2:פוגעות באתרי הקישור של גורמי השעתוק OCT4/SOX2. או וטציות נקודתיות או חסרים קטנים (כגון 21 bp) באזור IC1

תורשתיות מהאם.

תופעת "Anticipation" במשפחות: במ'טקסט מודגש'שפחות עם פגמים גנטיים ב-IC1, נצפתה החמרה של המתילציה בדורות הבאים: בדור הראשון - מתילציה גבוהה יותר באזורים הקרובים למוטציה בדור השני - המתילציה מתרחבת ומחמירה, במיוחד באזורים הרחוקים מהמוטציה

מקרים עם פגמים גנטיים (20%) - חשוב לזהות לצורך ייעוץ גנטי, סיכון חזרה של 50% בהעברה מטרית

מומלץ בדיקה גנטית מפורטת של IC1 במקרי IC1-GoM לזיהוי פגמים תורשתיים


3. הביטוי הקליני של BWS במקרים של UPD:

המיהיפרפלזיה שכיחה,

סיכון בינוני לגידולים (15-16%), כולל וילמס והפטובלסטומה


4. הביטוי הקליני של BWS במקרים של מוטציות CDKN1C:

אומפלוצלה שכיחה,

סיכון יחסית נמוך לגידולים (4.5-7%). נוירובלסטומה יותר שכיח בגידולים בסוג זה.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות