הפרעה ביצירת קורטיזול בבלוטת אדרנל

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרסה מתאריך 12:51, 29 בינואר 2016 (עריכה)
Motti (שיחה | תרומות)

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת
גרסה נוכחית (08:41, 8 בספטמבר 2024) (עריכה) (ביטול)
Motti (שיחה | תרומות)
(האם דרוש טיפול בדקסמטזון בהיריון של הורים ששניהם נשאים של מוטציה קשה?)
 
שורה 78: שורה 78:
זה מופיע באלו שלא לוקחים טיפול מסודר.בעיקר מיאלוליפומות. זה מופיע באלו שלא לוקחים טיפול מסודר.בעיקר מיאלוליפומות.
-== האם דרוש טיפול בדקסמטזון בהיריון של הורים ששניהם נשאים של מוטציה קשה? ==+== האם דרוש טיפול בסטרואידים אדרנלים בהיריון של הורים ששניהם נשאים של מוטציה קשה? ==
-טיפול בדקסמטאזון בהיריון יכל להוריד הסיכון להתפתחות ההפרעה באברי המין של עוברית נקבה עם CAH קלאסית. מצב של עוברית כזו יקרה 1 ל-8 היריונות. מאידך עבודה אחת הראתה כי טיפול בדקסמטאזון בטרימסטר הראשון הוריד את התפקודים הורבאלים (דיבור) וגם ריגשיים. ולכן החשש מהשפעת הטיפול בשלב זה גובר על הייתרון בלקיחתו. הטיפול יכל להישקל בזהירות וכמחקר.+טיפול בהידרוקורטיזון בהיריון יכל להוריד הסיכון להתפתחות ההפרעה באברי המין של עוברית נקבה עם CAH קלאסית. מצב של עוברית כזו יקרה 1 ל-8 היריונות. מאידך עבודה אחת הראתה כי טיפול בדקסמטאזון בטרימסטר הראשון הוריד את התפקודים הורבאלים (דיבור) וגם ריגשיים. ולכן החשש מהשפעת הטיפול בשלב זה גובר על הייתרון בלקיחתו. הטיפול יכל להישקל בזהירות וכמחקר.

גרסה נוכחית

מילים נרדפות: הפרעה ביצירת קורטיזול בבלוטת אדרנל - או congenital adrenal hyperplasia ובקיצור: CAH - לרוב עקב חוסר האנזים 21(OH)ase הנובע מפגם בגן CYP21A2

תוכן עניינים

[עריכה] כללי:

מדובר בהפרעה ביצירת קורטיזול המיוצר בגופנו בבלוטת האדרנל.

הפגם מולד גנטי - נובע מפגם בגן CYP21A2 -המחלה מורשת הבצורה אוטוזומלית רצסיבית.

המוח חש בחסר הקורטיזול, וכתגובה בגלל המחסור בקורטיזול, מבלוטת יותרת המוח מופרשים הורמונים ברמה גבוהה לגרות את האדרנל להפריש קורטיזול. ההורמונים הללו משפיעים על האדרנל להפריש לא רק קורטיזול אלא גם הורמונים אחרים שהאדרנל מייצר - ובעיקר הורמונים מסוג 17 הידרוקסי-פרוגסטרון והורמונים גבריים המכונים אנדרוגנים. אלו אחראים לשיעור היתר, להגדלת הקליטוריס (דגדגן) בנקבה, הגדלת איבר המין בזכר, ולסגירה מוקדמת של העצמות (קומה נמוכה עלולה להתפתח עקב ההתבגרות המוקדמת).

מתן סטרואידים אמור לתקן את התופעות הללו כיון שהוא מפסיק את ההפרשה המרובה של ההורמונים מיותרת המוח המגרים את האדרנל.

מפרידים לסוגים הבאים:

1. צורה לא קלאסית - התמונה יחסית קלה. לרוב לא דורשת טיפול מיוחד או קבוע.

2. הצורה הקלאסית המתחלקת לפי חומרה עולה מ:

א. הצורה עם ויריליזציה פשוטה.

ב. הצורה עם הפרעה בהתפתחות אברי המין החיצוניים - מצב זה משפיע על אברי המין של הנקבה להתפתח חלקית כזכריים - מצה המכונה Ambigious genitalia.

ג. הצורה שבה יש איבוד מלחים - Salt losing. דורש גם טיפול לשימור המלחים.

[עריכה] שכיחות:

הצורה הקלאסית: 1:10,000 באוכלוסיה הכללית. הצורה הלא קלאסית: 1:1,000 - בישראל יותר - בקרב אשכנזים הגן יחסית נפוץ.

[עריכה] הקשר בין המוטציה לסוג (חומרה):

לצורה הלא קלאסית נקשרו המוטציות/שילובים: V281L (+/-V281L, +/-del +/-Q318X +/-R356W +/-E6 +/-P30L +/-E3), P30L(+/-2G +/-I172L),

לצורה עם איבוד מלחים נקשרו שילובים של השינויים הבאים ביניהם לבין עצמם: Q318X, או R356W, או E6, או E3, או 12G, או חסר מלא (DEL).

לצורות הביניים יהיו שאר השילובים.

הטיפול בצורות הקלאסיות כולל מתן סטרואידים במינון 10-15 מ"ג למ"ר גוף. לאלו עם איבוד מלחים דרוש גם טיפול בפלודרוקורטיזון. בשנה הראשונה דורש גם תוספת מלחים לתינוקות עם איבוד המלחים.

בגיל מבוגר יש מחלוקת אם דרוש טיפול קבוע. זה תלוי בשמירת איזון תזונתי אצל החולה.

[עריכה] הבעיות העיקריות לטווח ארוך:

הסיבוכים הבאים עלולים להופיע בצורה הקלאסית - ולא בצורה הלא קלאסית:

1. גובה סופי:

הגובה הסופי יכל להיות נמוך מהצפוי על פי הגנטיקה - זה בעיקר אם לא ניתן טיפול כהלכה - בעיקר עקב התבגרות מוקדמת. אין המלצה לתת הורמון גדילה אם שומרים על הטיפול המסודר והמאוזן.

2. מינרליזציה של העצמות בגיל מבוגר:

כעיקרון זה מאד חשוב לשמור שלא לתת מינון יתר של סטרואידים וגם לא מינון נמוך מידי. במידה ושומרים על זה סה"כ כנראה המינרליזציה של העצמות תקינה.

3. סיבוכים במערכת הלב וכלי הדם.

חוסר איזון יכל להביא לחילוף חומרים המסכן בבעיות אלו. במיוחד אם לא נשמר איזון טוב, קיימת השמנה, עמידות לאינסולין וסכרת מסוג 2.

4. פוריות האישה:

היא מעט יורדת. במיוחד באלו עם איבוד מלחים. הבעיה העיקרית היא בשחלות פוליציסטיות - וגם כאן חשוב האיזון המטבולי.

בהיריון אין לנשים בעייה מיוחדת.

5. פוריות הגבר:

אשכים יכולים להיות מעט קטנים עקב Hypogonadotropic hypogonadism. לעיתים עקב בארית של תאי אדרנל באשך שגדלים (TART). סיבוכים אלו הם בילדים שלא לוקחים את הטיפול בצורה נכונה!.

6. שכלית:

בעיות התפתחות דווחו באלו שלא ידעו על המחלה ופיתחו סיבוך הנקרא adrenal crisis - נובע מחסר קיצוני של הקורטיזול. ידיעה מראש על המחלה וטיפול מינקות מונע סיבוך זה.

7. איכות חיים:

לפי עבודות מחקר שערכו השוואות כאלו עולה כי איכות החיים נמוכה יותר בעיקר במימד החברתי. הם יותר בלי זוג ופחות פעילים מבחינה סקס. תדמית גוף ותדמית עצמית נמוכה ביחס לנורמה. מה שיכל להשפיע זה שוב חוסר איזון הקשור בהשמנה, שיעור יתר, קומה נמוכה.

8. גידול באדרנלים:

זה מופיע באלו שלא לוקחים טיפול מסודר.בעיקר מיאלוליפומות.

[עריכה] האם דרוש טיפול בסטרואידים אדרנלים בהיריון של הורים ששניהם נשאים של מוטציה קשה?

טיפול בהידרוקורטיזון בהיריון יכל להוריד הסיכון להתפתחות ההפרעה באברי המין של עוברית נקבה עם CAH קלאסית. מצב של עוברית כזו יקרה 1 ל-8 היריונות. מאידך עבודה אחת הראתה כי טיפול בדקסמטאזון בטרימסטר הראשון הוריד את התפקודים הורבאלים (דיבור) וגם ריגשיים. ולכן החשש מהשפעת הטיפול בשלב זה גובר על הייתרון בלקיחתו. הטיפול יכל להישקל בזהירות וכמחקר.

כלים אישיים
אודות העורך
פרופ' מוטי שוחט
- מנהל מכון גנטי במרכז רפואי רבין ושניידר
- פרופסור לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית באונ' ת"א
- מומחה ברפואת ילדים במרכז רפואי שניידר
- התמחה בגנטיקה רפואית בסידרס-סיני בלוס אנג'לס
- סיים בהצטיינות לימודי רפואה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א

ניתן לקבל מידע נוסף אודות ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות
מרפאת פרופ׳ מוטי שוחט - בדיקות גנטיות
- אנו מציעים מגוון בדיקות גנטיות לכל שלבי החיים
- בדיקות סקר מורחב לפני ובתחילת הריון
- בדיקות גנים הקושרים בסיכון לסרטן
- בדיקות גנים הקשורים במחלות של גיל הילדות (אפילפסיה, מחלות שלד)
- ליווי צמוד של פרופ' שוחט במתן התוצאות וייעוץ ללא עלות במקרה של ממצא

כניסה לאתר הבדיקות הגנטיות