(Maple Syrup Urine Disorder (MSUD
מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט
| גרסה מתאריך 13:07, 22 בפברואר 2024 (עריכה) Motti (שיחה | תרומות) (←מדוע המחלה מעניינת במיוחד בישראל?) → עבור להשוואת הגרסאות הקודמת |
גרסה מתאריך 13:19, 22 בפברואר 2024 (עריכה) (ביטול) Motti (שיחה | תרומות) (←מהו הפגם הגנטי?) עבור להשוואת הגרסאות הבאה ← |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
| החלבון נוצר ממספר חלקים – כל חלק מקודד ע"י גן אחר: | החלבון נוצר ממספר חלקים – כל חלק מקודד ע"י גן אחר: | ||
| - | - BCKDHA (מרכיב E1A) המקודד ע"י גן בכרומוזום 19q13 | + | - BCKDHA (מרכיב E1A) המקודד ע"י גן בכרומוזום 19q13 |
| - | - BCKDHB (מרכיב E1A) המקודד ע"י גן בכרומוזום 16q14, | + | - BCKDHB (מרכיב E1A) המקודד ע"י גן בכרומוזום 16q14,והוא השכיח בארץ (באשכנזים – ראה להלן), |
| - MSUD מסוג 2 (מרכיב E2) המקודד ע"י גן בכרומוזום 1p31, | - MSUD מסוג 2 (מרכיב E2) המקודד ע"י גן בכרומוזום 1p31, | ||
גרסה מתאריך 13:19, 22 בפברואר 2024
מחלת השתן בעל ריח מפל סירופ. MSUD - Maple Syrup Urine Disorder
תוכן עניינים |
סימנים קליניים:
הסימנים קליניים של המחלה מתפתחים לאחר לידה ומתבטאים בהתדרדרות נוירולוגית, התפתחות איטית, קשיי אכילה והשתן של ילדים חולים במחלה הוא בעל ריח של מיפל-סירופ.
ללא טיפול מוקדם התינוקות נפטרים עד גיל חודש.
צורת ההעברה התורשתית:
הורשה אוטוזומלית רצסיבית. סיכון לילד חולה במחלה קיים כאשר שני בני הזוג נושאים גן לא תקין.
מידת ביטוי המחלה: ביטוי המחלה הינו מלא ובגיל מוקדם.
מהו הפגם הגנטי?
מדובר במחלה תורשתית שנובעת מפעילות בלתי תקינה של אנזים שמפרק קרבוקסיל בחומצות האמינו (אבני בניין של חלבון) המכילות קבוצות קרבוקסיליות. עקב כך ישנה הצטברות בגוף והפרשה מוגברת בשתן של חומצות שומן המכילות את הקבוצות הקרבוקסיליות (ולין, לאוצין ואיזולאוצין ) – להן ריח של מפל-סירופ.
החלבון נוצר ממספר חלקים – כל חלק מקודד ע"י גן אחר:
- BCKDHA (מרכיב E1A) המקודד ע"י גן בכרומוזום 19q13
- BCKDHB (מרכיב E1A) המקודד ע"י גן בכרומוזום 16q14,והוא השכיח בארץ (באשכנזים – ראה להלן),
- MSUD מסוג 2 (מרכיב E2) המקודד ע"י גן בכרומוזום 1p31,
- MSUD מסוג 3 (מרכיב E3).
מדוע המחלה מעניינת במיוחד בישראל?
נמצא שבאוכלוסייה האשכנזית שכיחות הנשאים של המחלה הינה יחסית גבוהה (כ- 1:100).
הבדיקה של הנשאות למחלה זו הינה יחסית פשוטה בעידה האשכנזית: ע"י בדיקה של 3 פגמים שכיחים בגן BCKDHB (המוטציות: X, R183P, G278S 422E) ניתן לאתר את הרוב הגדול של נשאי המחלה בקרב עידה זו.
ניתן לבצע בדיקה ישירה לחיפוש המוטציות הללו השכיחות והאופיניות לרוב החולים בעידה זו. ניתן באותה צורה גם לזהות נשאים של הגן החולה. מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג אשכנזי ואשכנזי בחלקו. ראה: סקירת מוטציות מוכרות במחלה דומיננטית.
מה הסיכוי לילד חולה בהריון ששני בני הזוג נשאים?
הסיכון הינו 25% בכל הריון. לבני משפחה אחרים במשפחה כזו הסיכון אינו גבוה (בד"כ פחות מ- 1%) ויקבע בנפרד לפי עץ המשפחה במסגרת יעוץ גנטי.
האם ניתן לבדוק בבדיקות בהריון:
במשפחות בהן 2 בני הזוג נמצאו נשאים (הפגם הגנטי הוגדר) ניתן לאפשר בדיקה גנטית ספציפית ואמינה בתאים של מי השפיר או סיסי שילייה. ניתן גם לאפשר אבחון לפני החזרת העוברים באמצעות בהפרייה חוץ גופית (PGD).
