טרנסלוקציה רציפרוקלית

מתוך Genopedia - פרופ' מוטי שוחט

גרסה מתאריך 10:15, 2 בפברואר 2010

ראה רקע תחת מהי טרנסלוקציה בכלל?

מהי טרנסלוקציה רציפרוקלית ?

זה מצב שבו חל שחלוף בין חלקי הזרועות של שני כרומוזומים שונים. במצב זה יש חיתוך והדבקה מחדש ב-2 זרועות של 2 כרומוזומים שונים (טרנסלוקציה רציפרוקלית). כשהחיתוך בשתי נקודות השבירה מתרחש במרחב הגדול יחסית שמצוי בין הגנים השונים (ולא נפגע גן פעיל) - אין לכך חשיבות קלינית. אך כשהחיתוך וחיבור מחדש נעשה בתוך גן חיוני - עלולה להיווצר מוטציה ויש פגיעה תפקודית באדם.

מה משמעותה של טרנסלוקציה כזו בעובר?

משמעות הממצא תלויה בראש ובראשונה בקיומה של אותה טרנסלוקציה באחד ההורים (לא סביר בשניהם). אם אחד ההורים נושא טרנסלוקציה, ייתכן שהממצא קיים גם בבני משפחה אחרים. ברוב המקרים אחד ההורים נושא טרנסלוקציה דומה.

אם אחד ההורים נושא טרנסלוקציה כזו:

אם ההורה נושא הטרנסלוקציה בריא לחלוטין, צפוי שהעובר יהיה גם כן בריא ולא יסבול מבעיות גנטיות הנובעות מהטרנסלוקציה.

אם בבדיקת הדם לכרומוזומים נמצא שההורים לא נושאים טרנסלוקציה כזו :

הסיכוי למצוא טרנסלוקציה בעובר, בבדיקות מי שפיר בהיריונות לבני-זוג שאינם נושאים טרנסלוקציה כזו, הוא 1:1000. אם הטרנסלוקציה לא קיימת אצל אף אחד מההורים (מצב זה נקרא De-Novo) הסיכון למומים או בעיות התפתחותיות ופיגור שכלי בעובר (לפני שהאישה מבצעת בדיקת אולטרסאונד מקיפה) הוא כ-9%-7%. המומים הם מגוונים וחלקם מתגלה באולטרסאונד. לכן אם לא מתגלים מומים באולטרסאונד הסיכון לבעיה בילוד יקטן (ראה בהמשך). מאידך אם מאתרים ממצאים באולטרסאונד, כגון מומים או עיכוב בגדילה, הסיכון לפיגור שכלי עולה באופן משמעותי. במסגרת ייעוץ גנטי אפשר להעריך את הסיכון ע"פ ממצאי האולטרסאונד.

האם במקרים שלא מתגלה הממצא בהורים יש סיכון מוגבר לפיגור שכלי גם אם האולטרסאונד תקין?

לפי מספר מחקרים (שבהם נחקרו כ- 150 מקרים שהיה להם טרנסלוקציה שלוותה בפיגור שכלי ו/או מומים נוספים), מבין אלו שנמצאו בלתי תקינים, למחציתם לא היו מומים אלא רק פיגור שכלי. לכן העדר מומים באולטרסאונד כנראה משפר את הסיכויים של העובר להיות בריא, אך עדיין נותרת תוספת סיכון של לפחות כ- 3%-4% לפיגור שכלי (פי 2 בהשוואה לסיכון הרגיל). מאידך, יש לזכור שאין עד היום מספיק מחקרים שבהם עקבו במשך זמן ארוך מספיק אחרי ילדים עם טרנסלוקציה DE-NOVO שהתגלתה בהיריון, כדי להסיק על התפתחותם.

יש אפשרות במקרים אלו לבצע גם בדיקת צ'יפ גנטי המאפשר לאתר שינויים מזעריים שיכלו להתרחש בנקודת החיבור של 2 הכרומוזומים. זו בדיקה בתשלום ואף שהיא מפחיתה הסיכון עוד יותר היא לא שוללת לחלוטין כל אפשרות לנזק בנקודת החיבור של הטרנסלוקציה.

מה קורה אם הטרנסלוקציה מערבת כרומוזום X: במקרים שהטרנסלוקציה רציפרוקלית מאוזנת de-novo, ומערבת את כרומוזום X (טרנסלוקציה בין כרומוזום X לכרומוזום אחר) הסיכונים לאיחור התפתחותי ופיגור שכלי גדולים יורת (הערכה פי 2 מבמקרים של טרנסלוקציה בין 2 כרומוזומים אחרים שאינם X). בנוסף, במקרים אלו שמעורב כרומוזום X יש גם סיכון מוגבר להתפתחות בלתי מלאה של השחלות (חוסר יצירת ביציות המכונה Gonadal dysgenesis) ו/או בלות מוקדמת, ובעיה זו קשורה במקום הטרנסלוקציה על גבי ה-X (מתרחשת בעיקר בזרוע הארוכה של ה-X באיזור שסימונו הציטוגנטי: q13-q26).

מה הסיכונים העלולים להתרחש בהריונות הבאים ומה הסיכוי להישנות?

להורה הנושא טרנסלוקציה מאוזנת יכולים להיוולד ילדים בריאים, שאינם נושאים טרנסלוקציה או ילדים בריאים הנושאים טרנסלוקציה מאוזנת, כמו ההורה. במקרה האחרון, הזהה למצב הקיים אצל ההורה, אין לכך השלכות מדאיגות. הסיכוי של הורה, נשא הטרנסלוקציה, ללדת ילדים בריאים הוא כ-85% בכל היריון.

בכל זאת יש להורה, שנושא טרנסלוקציה מאוזנת, סיכון מוגבר (כ-15%) ללדת ילד עם מבנה כרומוזומי לא מאוזן. כלומר מבנה כרומוזומלי הלוקה בחוסר או תוספת של חומר גנטי שמקורו בטרנסלוקציה של ההורה. חלק מהעוברים, שיש להם מבנה כרומוזומלי לא מאוזן נפלטים בהפלה ספונטנית בתחילת ההיריון. לכן ניתן לראות הפלות חוזרות אצל חלק מבני-הזוג שאחד מהם (די באחד מהם) נושא טרנסלוקציה מאוזנת.

אפשר לאבחן אם עובר הוא בעל מבנה כרומזוזומלי מאוזן או נשא של טרנסלוקציה לא מאוזנת, בבדיקת מי שפיר או בבדיקת סיסי שלייה ואף בבדיקת העובר טרם החזרתו לרחם כשההריון מתבצע בהפרייה חוץ גופית.